מה השאלה? יש לי שאלה! מה השאלה?? יש לי שאלה!! מה השאלה?

מי משוגע??סניף פאדם משוגעע מי משוגע?סניף פאדם משוגע!!

בסופ אני עוד יקרא לסניף הזה פאדם..

>>> טוב עכשיו באמת. בעצם לא הצלחתי לנסח את זה בשאלה אז השלימו את המשפט: כשאוכלים/שותים מרק מתנזלים-

א.בגלל הירקות

ב.בגלל שזה שמן ומים ביחד

ג.בגלל שהוא חם

ד.בגלל הפלפל שחור

ו-דרך אגב, אתם שותים מרק או אוכלים מרק?

ועכשיו- אחח איזה טוב ה'!!איזה כיפפ. טוב ה' ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו

אתמול..

וואי יש לי משפחה ממש נחמדת. היה קצת משעמם אבל מזל שאחשלי חשב על להביא אופניים ושהיה לנו פיתום מהשכנים מתקן מגניב כזה שמחברים לאוטו והבאנו את שני האופניים לשם.ולא קרה כלום בדרך ואופניים טובים ואני יודעת לרכוב והיה ממש אחלה.

עשינו אני והדס סיבוב ענק ענק עם ירידות מזה כיפיות והעזתי,קצת אבל, לעזוב את שתי הידיים וזה כזה כייפפפ!!

ונהרס הכידון של האופניים החדשים המתוקנים.

ואח"כ הגענו לכביש הראשי והיתה עליה.וואחד עליה. זה הבאסה בירידות.שאח"כ צריך לעלות אותן=\

אעעה!!ופיתום אני קולטת פסים של שיזוף בידיים!וזה רק חודש ניסן!אם זה ימשיך ככה בסוף אב אני אראה סודנית!!טפו טפו טפו שלא נדע.!

קיצור ואז בערב ראינו סרט ממש יפה.ואכלנו צ'יפס. אין מה לנשנש בחג הזה!! וואי את כאילו פותחת את הארון ו-            .

אבל לונורא.נחמד.

ואז זאתי לא יכלה ליסוע לירושלים.אז רצינו,רציתי,רצינו כן,ללכת למעיינות שמה ואז הבנים הלכו ללמוד וחיכו גם לקטן שיחזור כי הוא ישן אצל סבתא ואחותי גם היתה אצל דודים שלי. ואז כבר לא רציתי ללכת איתם.מה אני יילך עם אבא וארבע בנים למעיין? לא רוצה.וממילא גם בטח יש שם עוד אנשים. קיצור דיברתי עם הדס ונסענו לירושלים.ופה-יצאתי חציל. כי גם לא הלכתי למעיינות שכבר שנתיים אני רוה ללכת אליהם וגם סעתי לירושלים לא עם מי שרציתי בהתחלה. למרות שגם הדס ממש מתוקה.וכן היה כיף.

אבל!קניתי מתנה לחברה שלי זה אמור ליות עגילים אבל בעז"ה אני אחליף את זה למחזיקי מפתחות הלוואי שאני ימצא ואז זאת תהיה מתנה ממש חמודה להיות עוד יותר ממש חמודה.

ואתם לא מבינים כמה אנשים יש בירושלים. וגם בכלל,סוף סוף הייתי בירושלים ישתבח שמו=) אחרי איזה שנתיים שלא.

ואז ניסינו לשמור על העיניים וזה מזה קשה!!אתה לא יודע מה בא מולך ואז צריך כל הזמן בערך להיות עם העיניים ברצפה.וכמעט נתקעתי בעמוד גם,אבל לא בגלל זה זה קשה. אז הדס חשבה עלזה שבעוד כמה שנים נחליף את הרצפה ביפו ובמקום אפור אפור אפור נכתוב שם איזה סיפור או משו. בצד ימין (כשחוזרים) זה יהיה מהסוף להתחלה (תחנה מרכזית) ובצד שמאל זה יהיה הפוך.קיצור עזבו לומשנה אם לא הבנתם.ואז ככה לפחות יהיה מעניין למי ששומר את עיניו.

וואי ואתם לא מבינים איזה טרמפ הזזוייי. הוא אומר לי שהוא חשב שבנות לא עולות עם בנים אז אמרתי לו תלוי מי ותלוי עם מי קיצור ואז הוא דיבר קישקש ואז הוא אמר שהוא צריך לתדלק כי זה זול שם אנעארף אז אמרתי שאני ארד ואנסה להתקדם ומקסימום אח"כ כשהוא ייצא נראה כבר ואז הוא אומר לי-זהו??חבל.. משיגינער! ואז אמרתי לו כן וזה..והיה פקק אז לקח קצת זמן.קיצור בנאדם. עזבו..

הגעתי הביתה. וחברון לא רצתה אותי אתמול.ויהודע וכלב היום-הלילה. ואני עוד יבכה אם זה ימשיך ככה שלא רוצים אותי בכלמיני מקומות..לפחות הר ציון הסכים לקבל אותי.

אה!אתה!מזל טוב. אח"כ שנתיים צחקנו וניסינו לחשוב מאיפה היא מוכרת לנו.חה.

ישתבח ה' באמת.

לוידעת מה נעשה מחר.זורמים עם החיים.

זרוק אחי ת'שכל ותתחיל להתחמם..

ולא תמיד מצליחים לתייג,דו יו נואו.אפילו שזה מאותו מחשב. כאילו אני עושה שטורדל וכותבת אות ואין את הצ'ופציק הזה למטה שמראה שזה באמת הופך לקישור וזה לא מראה את הניקים באות הזאת..

טוב,אז נשמור את הניסוי לפעם אחרת.

~~איזה טוב ה'.וה' אוהב אותי.וה' שולט בכל העולם ויכול לשנות את כל גדרי הטבע.~~ נה!!

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.