די.

"סבורים אתם ששררה אני נותן לכם?

עבדות אני נותן לכם!"

הדובדבן- מסכים לחלוטין

"הכל סובב את האשכנזים". 

חוץ משלושת השורות האחרונות- בדיוק על זה אני מדברת. "על כורחך אתה חי". אנחנו משועבדים כל החיים שלנו, והשאלה למה אנחנו משועבדים לא קשורה. 

ולגבי שלושת השורות האחרונות- גם אם אנחנו משועבדים לטוב מוחלט, זה לא אומר שאנחנו לא משועבדים. אולי טוב לנו להיות משועבדים לזה, אבל אנחנו עדיין עבדים. 

כי ממה שנראה שאת אומרת זה שחירות זה מוות. ואם כן אז בסדר.. אין לי מה להגיד..

באמת על כרחינו אנו חיים אבל אנחנו מחליטים איזה תוכן לצקת בחיים שלנו. ז"א אנו מוכרחים לבחור בכל נקודת זמן מה לעשות אלא אם כן בחרנו להפסיק לבחור שזה שוב פעם מוות. ולכן אני מגיע למסקנה ברורה שחירות צריכה להיות בחירה שתגלה את העצמיות שלנו ולא בחירה שתגלה צדדים חיצוניים לנו, בעצם מבחינתי חירות מוכרחת להיות ביטוי עצמי. ולכן מכיוון שאני רואה את התורה כדרך ביטוי האמיתית שלנו ושל התוכן הנשמתי שלנו ולא כקובץ חוקים חיצוני לנו (כמו שנאמר באברהם "כליות יועצות" שהוא למד תורה מהכליות דהיינו התעלה למדרגה שבה הוא הצליח בכוחות עצמו לגלות את התוכן הפנימי שלו שזאת התורה והתורה באה ממנו ולא חיצונית אליו.) אז אני רואה את התורה כגילוי התוכן הפנימי שלנו שזה מבחינתי חירות כמו שהסברתי. 

אז שוב אני מגדיר חירות כדרך האמיתית והפנימית ביותר לחיות ולא למות

"ר.ש. מחשידה אותי שאין אני מתכוון באמת למה שאני אומר, אלא נאחז ביהדות מתוך דחפים הבאים מאידיאולוגיות חילוניות — "החירות" או "המוסר", ומשתמש ביהדות לשם ביסוסן של אידיאולוגיות אלה. דומני, שהיא משתדלת להציג את עמדתי כאנאלוגית לזו של חוגים דתיים מסויימים שלהם משמשת האמונה הדתית כסות עיניים ללאומניות ופטריוטיזם, או לעמדתו של האתיאיסט קאנט שהמציא לעצמו אל שישמש לו ערב (עי"ן קמוצה, רי"ש צרויה) למוסר. אני רואה בזה פרוסטיטוציה של הדת לאינטרסים אנושיים. על "המוסר" אמרתי פעמים רבות שהוא קטגוריה אתיאיסטית מובהקת, המעוגנת בראיית האדם כערך עליון — בניגוד להכרה הדתית שאינה מייחסת משמעות ערכית לאדם כשלעצמו אלא רק למעמדו של האדם לפני האל."

(ישעיהו ליבוביץ')

בחור מעניין שיש מה ללמוד ממנו.

שעם כל המילים הגבוהות האלה לא הבנתי כלום

הוא עושה מאמץ כביר להשניא את התורה לכל אדם נורמלי, אם היית מאמין לו כנראה לא היית דתי

זה שהיו לו לפעמים אמירות שראוי להתייחס אליהן ברצינות עוד לא סותר את זה שהיה כופר..

אמר שחבל כי עד עכשיו היה לנו דוגמה מה זה אפיקורס...

אז מדוע הוא מובא על גבי פורום דתי?

מקווה שדיברת בציניות רק להזכירך ששכחת את ה<צ>.

מה זה להגיד על יהודי שהוא כופר?

קצת טקט.

ואלו שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין, ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים:  המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים, והכופרים בביאת הגואל, והמשומדים, ומחטיאי הרבים, והפורשים מדרכי ציבור, והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים, והמוסרים, ומטילי אימה על הציבור שלא לשם שמיים, ושופכי דמים, ובעלי לשון הרע, והמושך עורלתו....

 ....כל אחד ואחד מארבעה ועשרים אנשים אלו שמנינו אף על פי שהן ישראל, אין להן חלק לעולם הבא.

(משנה תורה לרמב"ם הלכות תשובה פרק ג)

החרות החילונית והחרות הישראלית אלו שני דברים שונים לחלוטין.

אבל כדי להפוך את המסר לברור יותר, הייתי מסביר גם מהי החירות הישראלית.

החירות הישראלית היא שלילת כל שעבוד שאינו עבודת ה'.

"כי לי בני ישראל עבדים"-ולא עבדים לעבדים.

ובהסתכלות עמוקה, מכיון שנבראנו על מנת לעבוד את ה',

הרי שהנקודה הפנימית והאמיתית ביותר בחיינו היא עבודת ה',

וחירותנו היא שלילת כל שעבוד אחר שאינו תואם את נקודתנו הפנימית,

וכאן נמצאת נקודת הזהות עם החירות החילונית שעניינה שלילת כל שעבוד שאינו מתאים לך.

בעצם מה שקורה כאן, זה שאחרי שזיהינו את הנקודה הפנימית כנקודה דתית, הרי שגם אם נשתמש בכלים חילוניים, הרעיון ישאר נכון, אם כי כמובן עדין אנחנו צריכים להדגיש שאיננו בני חורין בגלל שכך רצינו ושזו זכותנו, אלא בגלל שכך רצה ה'.

אנחנו לא עובדים את ה' כי זו החרות שלנו.

אבל אנחנו בני חורין כי אנחנו עובדים את ה'.

החרות היא לא המטרה אלא הכיוון.

אם את יודעת ש-

*הוא ברא אותך, והוא ברא את התורה, הוא ציווה אותך לקיים אותה- סמכי עליו. זה לטובתך.

*ברגע שאת אוהבת אותו-את רוצה לעשות רצונו, לשמח אותו.

ובקשר לחירות-"רשעים ברשות ליבם, צדיקים ליבם ברשותם"

המצוות הן בעצם סדנאת חינוך ואימון של דחיית סיפוקים, השלטת הרגש על השכל,איפוק,ועוד.

רשע שבוי בידי התאוות שלו, והוא מנווט עלפיהם.  צדיק- חופשי משליטתן.

                                                                                  מקווה שהבהרתי.

והמשל של הרב שמשון דוד פנקוס מייטיב להסביר זאת:

משל לאדם ששמו אותו בבית כלא, אבל בבית כלא היה כל טוב, כל מה שהוא יכול לדמיין- נמצא בבית כלא. יש לו את כל מה שהוא חפץ- האם עדין יהיה קשה לו? האם זה יסורים או הטוב מהתגלמותו?

והתשובה די ברורה: זה סיוט. פשוט סיוט. 

ולמה?

כי כל כלא, כל מצב בו גודרים את האדם למקום מסוים- הוא מרגיש כבול וזה סיוט בשבילו. האדם צריך להתמרח הוא צריך להיות בכל העולם כל הזמן, הוא צריך לדעת חדשות וחייב להיות בעיניינים בכל העולם- ולמה? כי הוא צריך את המרחב הזה. נצמצם אותו למרחב מחיה מסוים- והוא יתפוצץ.

ולכן השעבוד של מצרים הייתה זוועתית- הם כבלו אותנו לתוך מקום מסוים.

לקח אותנו הקב"ה מעבדות- לחרות.

הוא לקח את עמ"י מתוך הכלא המצרי וכבל אותם בתוך השבי שלו- של התורה.

אבל זה השבי הכי יפה בעולם.

כי הוא נוצר בישבילינו. הוא המקום הטבעי של כל יהודי.

אם נגביל אדם לכלוב- הוא יתייסר. אבל אם נגביל אדם ונגיד לו: הכל פתוח לפניך, אתה יכול ללכת לכ למקום- חוץ מהריח. שם זה גבול. האדם מרגיש די בסדר, אין לו עסקים בירח ולא יפריע לו לא להיות שם.

כך אמר הקב"ה: אני נועל אתכם, בהר סיני לאחר יציאת מצריים, בעבדות שלי- אבל זה לא עבדות זה חרות. כי הכל פתוח לפניכם- כל העולם שמתאים לכם, בהיותכם יהודים, פתוח לפניכם. רק אל תלכו לעולם אחר מוזר שלא מתאים לכם- עולם של גויים לא מתאים ליהודים. ובסופו של דבר, מי שמנסה לצאת מעולמו של תורה, מרגיש שלא במקום. מרגיש מנותק.

כי זה החרות האמתית.

אדם יכול להנות בכלא כל חייו

אדם לא יכול להנות בכלא כל חייו. באיזשהו שלב הוא ירצה לצאת ממנו. ואפילו אם הכלא יהיה חצי עולם- הוא ירצה לדעת מה קורה בחצי השני. ככה זה אדם. לא מסכים?- לך תתוכח עם התורה. לא איתי.

אין לי שום בעיה שחולקים על רבנים או סתם אנשים.

יש לי בעיה שמדברים שטויות וקוראים לזה תורה

​

מתי שמעת מדברי שאסור לחלוק על רבנים?

טעות שלי

"רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה" למה את מתכוונת?

עצם זה שאני חיה זה שעבוד, כי "על כורחך אתה חי", וכל רעיון שני הולכת לפיו אני משועבדת אליו, אם אני הולכת לפי מה שבא לי אז אני משועבדת למה שבא לי. אם יש לי איזשהו אידיאל אחר שאני הולכת לפיו, אז אני משועבדת לאידיאל הזה. אפילו אם האידיאל שלי זה חרות, אז אני משועבדת לחירות. אם אני בוחרת ללכת לפי מה שהקב"ה רוצה ממני, אז אני משועבדת לקב"ה. ולא אמרתי בשום מקום שאני לא שמחה ורוצה לקיים את המצוות, אבל בין אם אני שמחה ורוצה ובין אם לא- אני עדיין חייבת לעשות אותם. אז זאת לא חרות.

ושאף אחד לא יחרטט לי שעבודת ה' זאת חירות, כי רק  "במתים חופשי" וכל עוד בנאדם חי הוא משועבד. 

אנחנו לא "מקיימים את המצוות משום שזה דרכנו לבטא את חירותנו העליונה החשובה והאמת שלנו", אלא משום שבחרנו להיות עבדים לקב"ה, ולא לביטוי החירות שלנו.

מקווה שהובנתי.

איך את מתמודדת עם "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה"?

נראלי שלא הבנתי אותך במשפט 'ושאף אחד לא יחרטט לי שעבודת ה' זאת חירות'

אולי אם יהיה לי קצת זמן אגיב מחר בצורה יותר מעמיקה.

בס"ד

זה לא שיש הגדרה של חירות, ואנחנו צריכים לבדוק האם עבודת ה' נכנסת למיטת סדום הזו שהמצאנו.

בדיוק להיפך- יש מושג של עבודת ה', והוא- מוגדר כחירות. לא חופש, חירות. אם מקבלים את האפשרות שאין סתירה בין חירות לבין שיעבוד, הכל בסדר. הרי מי אמר ששיעבוד זה רע?

החופש אמנם מוגדר כהעדר שיעבוד, אבל אני לא מניח את זה מראש, אלא שוב- לומד את זה מהפסוקים, ומי אמר שחופש זה טוב?

הרי בעצם מה שניתן ללמוד מהפסוק "במתים חפשי" זה, שכל מי שחי, גם מי שלא עובד את ה', משועבד. עכשיו ניתנת בידייך הבחירה- או לעבוד את ה', וסוף השכר לבוא, או לא לעבוד את ה', ולשאת בתוצאות. אם בחרת לעבוד את ה', לא משנה מה הסיבה לכך, בין אם מתוך אהבת ה', החתירה לאמת או יראת הרוממות, ובין אם מתוך יראת העונש ורצון לזכות בשכר, הרי שאת רוצה בכך. וזו הכוונה בכך שכשאנחנו עובדים את ה' אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים.

בס"ד

תסביר לי מה הבעיה, ואם אני אגיע למסקנה שטעיתי, גם בשם עצמי אני לא אדבר

ההודעה הזאת

הבעיה היא שאת עובדת הפוך - נוער וגיל ההתבגרות

אפרו של יצחק צבור על גבי המזבח.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.