למרות שהוא רב משמעות, לפחות זה אולי יעודד אותך

זה יפחית לך מהשכר...

יהודה שלום לך צדיק,

עשיץ מעשה נפלא ומרומם, המכוון שזה היה קשה לך השכר שלך גבוה לעין ערוך. לשמח אדם אחר זה חסד מאוד גדול, בכל מעשה שאנחנו עושים צריכים לראות את הנקודות הטובות. במקרה שלך יש לא נקודה אלא הרבה נקודות אור. בפעם הבאה שזה קורה לך בזמן הזה תחפש את נקודות האור במקום להשתעמם וכ"כ תביא איתך איזה ספר, תלמד משהו. בהצלחה רבה צדיק

כך השכר על המצווה גדול יותר....

גם לי יש את ההתמודדות הזו- יש לנו חברה מבוגרת על כיסא גלגלים שבאה אלינו כל שבת ותמיד צריך ללכת להביא אותה,

וגם אני חשבתי ככה עד לא מזמן ואז אמרתי לעצמי שנכון שזה לא נעים תמיד ללוות אותה (היא צורחת ברחוב כשהיא מדברת)

אבל כמה נק' למחשבה:

1. כמה שזה נדוש וחופר זה פשוט אמיתי! אם זה הייתה אתה (ח"ו) איך זה היה משמח אותך שהנכד שלך בא ועוזר לך בשמחה למרות שהוא מפסיד מזה, לעומת איך שהייתה מרגיש אם הוא עושה את זה מתוך הכרח ובאסה... 

2. אולי בגלל שאנחנו כבר  רגילים כ"כ לשמוע את המשפט "לפום צערא איגרא" כבר לא חושבים על המשמעות!!!

תדמיין את הקב"ה יושב בשמיים ורואה את הבן שלו הולך עם סבא שלו בשמחה ועוזר לו, וכל זה למרות שבאותו זמן ממש הוא מפסיד את המפגש אם החברים שלו! וכל זה בשביל מה?-בשביל לכבד את סבא שלו!

כמה שמחה זה עושה בשמים!!!!!

כמה שפע זה מוריד לנכד הזה אם רק הינו רואים את הרעש שזה עושה בשמים לא היינו מפסיקים לעשות מצוות!

אשריך שזכית!!!!!!!

(כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם- מבוסס על פי דבריו של הרב שלום הרוש)

יהודה היקר,

כשעשית מצווה וזה גרם לך צער, ובכל זאת עשית אותה, זה לא מקטין מהמצווה אלא מגדיל אותה. כשאתה משתמש במושג "מצווה הבאה בעבירה" הכוונה למצווה שעשית אותה על ידי עבירה (למשל: גנבת לולב כדי לקיים נטילת לולב בסוכות) ואז באמת המצווה נהרסת. אבל פה זה בדיוק להיפך: אם היה לך קשה לקיים את המצווה, השכר עליה גדל פי מאה: "טוב לו לאדם (לקיים) דבר אחד (-מצווה אחת) בצער, ממאה ברווח" (-ממאה מצוות שמקיים בלי מאמץ) !!! (אבות דרבי נתן, פרק ה' אות ו'). כלומר, תחשוב שהפעם הזאת שעזרת לסבא שלך, נחשבת לך כאילו מאה פעמים באת לעזור לו (אם היית הולך אליו, נניח, פעם בשבועיים, היה לוקח לך ארבע שנים להגיע למצווה הזו, שהגעת אליה בפועל על ידי ביקור אחד אצל סבא!!!).

אגב, הרב דסלר כותב, שזה לא רק פי מאה, אלא כל דרגה נוספת של קושי מכפילה את השכר פי מאה (למשל: אדם הלך לבית כנסת להתפלל במזג אוויר נוח, יש לו שכר. הלך כשקצת קר - שכר פי מאה. כשמאוד קר - פי מאה מהשלב הקודם, כלומר פי 10,000. הלך כשממש יורדות טיפות של גשם - שוב מכפילים המאה, והגענו למיליון. גשם חזק - שוב פי מאה וכו').

בקיצור - במקום להתבאס, תחשוב על ההזדמנוצת: יש לך פה מכרה זהב של מצוות... 

אנו מתפללים לה' אל תביאנו לידי ניסיון. הכוונה שאנו רוצים להתקרב אליו בדרך מישרים ולא מתוך קושי וגם הרבה פעמים כשקשה אנו נכשלים ויצא שכרנו בהפסדנו.

מצד שני כאשר בא לידינו מצווה שיהיה קשה לקיימה והתגברנו אז מבחינת הערך הפנימי של המצווה ( החינוך המוסרי שניתן לנו, הביטוי של התמסרותנו ועבדותנו לה' יתברך) וודאי שהערך יותר גדול ולכן פשוט שה"שכר" על מצווה זו יהיה גדול.

יצא אולי פלספני... אבל מה נעשה כיף לדבר פלסף..

צריך לקבל את הצער בשמחה.

עם זאת מתוך שלא לשמה בא לשמה וגם אם לא שמחים וקצת "מתחרטים" ח"ו, עדיין יש שכר עצום למצווה.

יישר כח.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...