אני רוצה,אבל תביני שאם אני והיא נהיה חברים-אז אף אחד החברים שלי לא ידבר איתי (קינאה)

בלי קשר לחברים שלך.

אבל הם כל הזמן מעלים את זה,(כמה שזה יכול להיות לא שייך)

החברים שלך הם לא תירוץ להסתבכות נפשית.

הנח להם ועשה בירור פנימי וכן עם עצמך.

אני אומר זאת לטובתך,

כך תגיע למסקנות ברורות ויציבות יותר שתהיה שלם איתן.

אבל תאמיני לי שאם אני ידבר איתם זה רק ישכנע אותם שאני והיא חברים!

אנחנו במסגרת לא מעורבת,ולמרות זה כל פעם שהבנות צריכות שאני עזרה במשהו היא ישר מתקשרת אליי (ושלא תבני לא נכון היא נראת מצויין),וגם כמה שאני יעלה את הנושא ככה הם יותר בטוחים שאנחנו חברים....

מה זה משנה מה הם חושבים?

הם מוצאים בזה בידור, כשאתה משתגע מזה אתה מספק להם אותו.

אל תשחק את המשחק.

זה באמת פשוט.

לא נראה לי שהבנת-אני לא מראה להם את זה שזה מעצבן אותי-ההפך אני זורם איתם עד גבול הטעם הטוב...

איפה פה הטעם הטוב?

אל תגעו בזה, אל תשתף עם זה פעולה, וקברת את העניין.

הטעם הטוב זה עד שמישהו יצעק לה דברים בשמי,יתקשר אליה בשמי...

המצב הנתון עלול לגרור מצב גרוע יותר מכל מיני בחינות.

לא מוטב לעצור את זה?

זה לא נושא לצחוק, זה פוטנציאל להרבה מאוד כאב לב.

וכבר יצא לי להכיר אנשים שבמבט לאחור היו חוסכים מעצמם את כל זה.

הכל בידיים שלך כרגע.

בגלל זה שאלתי כאן-כדאי לעצור את זה...

נכון, תמיד טוב לנסות

אני יגיד לך ת'אמת-אנחנו גרים במקום כזה שכולם שם ממש רוצים חברה,אבל מפחדים לעשות את הצעד הראשון...

(מכולת,בית כנסת,נוער)בני 15-16

אתם שוכחות שבנים לא משחנשים כמו בנות...

בנים מדברים,

אבל לא באמת..

וגם לא בגיל בשביל זה,

אבל בתכלס אפשרות של לדבר עם הבנים שחנ"ש

בד"כ לא מתאימה לכולם...

חסוי2 צריך להחליט אם זאת אפשרות או לא..

אבל את מבינה שכשאני ינסה לעשות עם חבר שלי שממש מקנא בי בגלל זה שחנ"ש הוא ירגיש שאני מדחיק את זה-ואני רוצה לשמור על החברות איתה בסוד!!!

וזה נכון,כי אם אני יעשה את זה בסוד ואם יגלו את זה,אין עם מי לדבר...

לא קוראים לי תהילה...

אתה רוצה להיות חבר שלה, אל תשים עליהם. אל תתיחס לתגובות שלהם, בשלב מסוים הם יתרגלו לזה.

חוצמזה, רק בהתחלה הם יתיחסו ככה, כשהם יגלו שזה מציאות בשטח, הם ירגיעו.

אני לא ממש מאבד את כולם,אני מאבד את האלה שדלוקים עליה שזה משהו כמו 10...ואני גם מאבד את ההדרכה כי לא נראה לי שיכניסו אותי עם חברה

לי שכדאי לקחת סיכון.. באמת שזה הזיק לי..

מה שכל הזמן מטיפים זה שאהבה ראשונה-אם היא מתפוצצת לך בפנים,זה יהיה יותר קשה בעתיד...

תניח את האופציה הזאת בצד עד הגיל בו זה יהיה רלוונטי

ותחסוך לך ולה הרבה כאבי ראש, לב והתמודדויות קשות.

אני יפנה את תשומת ליבך לנקודה קצת אחרת..

בלי קשר אם אתה צריך להיות חבר שלה או לא, לי זה נשמע קצת מוזר ואני יסביר..

אם יש לך חברים והם חברים טובים ואמיתיים הם לא יפסיקו להיות חברים שלך כי אתה יוצא/חבר(איך שלא תגדיר את זה) של מישהו שהם גם "נדלקו" עליה כדברך.. (לגבי הנדלקו -"חפרנית גאה" ענתה טוב על הנושא)

זה נקודה ראשונה בעייני שהייתה בעייתית זה הגיוני שבגלל בת (ודרך אגב אני בת!) תפסיקו להיות חברים?

זה לא שאתה הולך להתחתן איתה עוד יום יומיים אבל זה לא נשמע לי חברים אמיתיים!!!!

ובאופן כללי לגבי הנושא של חברות בגיל צעיר חרשו בפורום על הנושא מכל הבט וצד תחפש שירשורים שנכתבו פה לאחרונה יש שם נימוקים טובים לדעתי להסבר מתאים למה לא להיות חברים בגיל צעיר וכו.

והרעיון שלי באיך להפסיק את הקינאה וההצקות תדבר עם חברים שלך ותגיד להם שזה לא נעים לך, כי שוב אם שזה חברים אמיתיים הם יבינו ויפסיקו לדעתי..

בהצלחה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...