אלא אם כן הבנתי לא נכון ואז אבקש את סליחתי...

את זה.

זו אמירה שיכולה להקפיץ, אבל במקרה הנ"ל כוונתו הייתה חיובית.

צריך להיזהר מלחלק מחמאות שכאלו לפני שמבררים.

ונדמה לי שהחלק הזה בהודעתו נערך, כי כשאני קראתי אותה לפני כשעה הבנתי אותו כמו שצריך. (ליד המשפט הזה הוא גם הסביר את כוונתו אאל"ט)

לפותח השרשור - יישר כח, ס"ד גדולה.

ואז זה מרכך את הקושי.

עוד משהו שאני משתדל ללמוד מהסיפור הזה.

היה לי היום דיון עם חברות. 

הנקודה המרכזית היה ההתבדלות של עמ"י, שבעצם אנחנו סוג של 'מתנשאים' וכו'...

אחד מהקולות שעלו היה שלמה אנחנו מתנשאים, חושבים שאנחנו מעל כל העולם, למה אנחנו חושבים שכל הטוב מגיע מהיהדות, שהמוסר והמצפון זה בעצם מה שהתורה מביאה דרכנו וכו' וכו'

אני מקווה שאני מצגיה נכון את הדעה של אותה אחת, (אם מישהו יודע מי אני ומי היא ועל מה אני מדברת, לא להבין מזה שזה מה שהיא התכוונה)

מה שאני הבנתי ממנה זה שכאילו הקב"ה ברא את העולם, את החסרונות והקשיים והוא גם נתן לנו את התורה נכון? (יישור קו ;) )
אז למה יש נקודות בתורה שמסמנות משהו כבעייתי ואסור אבל זה לא משהו שהאדם עשה לעצמו. הוא לא בחר בזה.

היא הציגה את זה בנוגע לנטיות הפוכות. התורה אומרת שזה אסור, אבל אותו כח שנתן את התורה הוא מי ששם באדם את הנתון הזה.

ובנאדם כזה יכול לראות את התורה ולהרגיש כ"כ רע עם עצמו והוא יאשים את עצמו במה שבעצם לא היה בחירה או תוצאה שהוא גרם או בחר בה. מה שיכול ממש להפיל אותו ולתת לו לחיות בתחושות קשות מאוד..

כאילו איך זה שהתורה עושה את זה.. למה היא סותרת דבר שבעצם קיים...

מקווה מאוד שהבנתי והובנתי נכון!!!!

ואם יש לך תשובה מהנקודה שאתה רואה את המציאות והנתונים ומול זה את התורה, ואתה מוכן לענות, ממש אשמח לשמוע...

כי נראה לי שזה נושא די חשוב שצריך לדון בו.

ואני לא מתכוונת לדון בנושא של הנטיות ההפוכות כי זה לא לעניין ולא מתאים לפורום הפתוח.

אבל כן יש פה נושא די חשוב-

כי לפעמים, בראיה ראשונית ושטחית, נראה כי התורה בעצם המצוות והחוקים עומדים בסתירה לנטיות הטבע.

ורואים את זה בהרבה מאוד תחומים.

למשל: התרוץ המודרני לרצח שהתקבל בכמה מחוזות בארה"ב: הייתי שיכור/היי וכו' ולא ש ל ט ת י בעצמי.

ולכאורה, זה נשמע די בסדר. הוא לא שלט בעצמו. נשמע טיעון צודק. אבל באה התורה ואומרת: מה פתאום? אין כזה צידוק ובטח שלא לרצח. תשלוט בעצמך.

ז"א- בעולם המודרני שליטה עצמי נקראת "כפייה וחרדות ונרווים" ובעולם שלנו נקרא "יראת שמיים".

וזה ממש נשמע סתירה אחת גדולה לעולם המערבי, המתקדם והנאור. 

כי בעולם שלהם- להיות בעלי נטיות הפוכות, להיות בעל אישיות של רוצח, שודד וכו' זה בסדר וצריך למצוא לזה הצדקה, והעולם צריך לקבל אותם כמו שהם וכו' וכו'

ואילו בעולם התורה, רואים שאין שום לגיטימציה ואפילו להפך- דחיקה חד משמעית של יצרים, דחיפות, שאיפות לא מוסריות וכו'

ובנוסף לכך- היא אומרת שרק התורה יכולה לקבוע את סולם הערכים הנכון והיא הרשאית הבלעדית על המוסר הנכון והצודק.

אז איך זה משתלב? מה נכון ומה לא? מי צודק ומתי?

על זה הייתי שמחה אם תפתחי עליו דיון.

כי זה נושא ממש חשוב וצריך ללבן אותו עד שנגיע לאמת האמיתית.

אם בכל זאת תעדיפי שלא לפתוח שרשור על זה- אשמח לענות לך באישי.

בהצלחה!

ואוו ממש התחברתי להתנסחות שלך'נראה כי התורה בעצם המצוות והחוקים עומדים בסתירה לנטיות הטבע' 

העינין הוא שבנושא הזה ממש בולט זה שזה לא בחירה או תוצאה של מעשי אדם..

המשך יבוא..... אני חייבת ללכת עכשיו..... אשמח שתכתבי לי בפרטי ואני ממש בעד שתפתחי שרשור... אם את רוצה נדבר מחר ונחשוב ביחד מה כותבים ואיך... לילה אור!!

לא מזלזל בספקות שלכן חלילה פשוט צריך להחדיר שהתורה זה המתיקות הנצחית וזה לא נוגד את הטבע פשוט אנחנו צריכם להחדיר את זה לעצמנו

הקב"ה ברא לכולנו יצרים כי תפקידנו הוא לתקן את העולם, לרומם אותו ולקדש אותו. התפקיד של כל אחד מאתנו הוא "לתקן עולם במלכות שדי"-ולא במלכות דמוקרטיות ופלורליזם וחוקים חברתיים כאלו ואחרים.

לכל אחד יש חולשה שעליו לתקנה וכך לתקן משהו בעולם, לכל אחד יש את נקודת האור שעליו להאיר, ולכן הקב"ה ברא כל אחד עם נקודה שלכאורה נראית כחסרון או דבר לא טוב אבל בעצם זו הבמה שלו לעבודת ה' ולעילוי העולם.

אין מה להכנס למי קשה יותר, מי מסכן יותר, כל אחד עם אתגריו וההתמודדות שלו, הנוטיות הטבעיות הן לא בניגוד לטבע אלא הן במה לתת לטבע להתפרץ ולהתגלות דרכן, החולשות את במה עליה עבודת ה' צריכה להופיע בכל מלא עוצמתה.

הרב קוק מסביר: יש בשיר השירים פסוק שאומר "צרור המור דודי לי בין שדי ילין", הגמרא אומרת שכנסת ישראל אומרת לקב"ה שכאשר הוא מיצר ומימר לה דוקא אז הקב"ה בא ללון בקרבה, והרב מסביר שלא בגלל שהיא סובלת, אלא כאש היא מצמצמת את עצמה ואת נטיותיה הארציות הלכאורה "בעיות" היא פתוחה לנטיות הרוחניות ולקבלת הקב"ה בתוכה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...