שנה הבאה בעזרת ה' אני יוצאת לשירות לאומי,
יש את האמירה הזאת(הנכונה) שהרבה בנות יורדות ברמה הרוחנית שלהן בשירות..
פתאום כל אחת יוצאת מהסביבה התורנית והעוטפת שלה ונחשפת לסגנונות שונים בעם
ולדרך חיים של אנשים שחיים בשונה ממנו ובכל זאת טוב להם והם מאמינים בדרך הזאת..
קיצור ממש מפחיד אותי..בה אני חזקה בדעותי והם ברורות לי אבל אני מפחדת
שפתאום אני יגלה שאני לא כזה חזקה ומאמינה בדרך שלי..
במיוחד שאני עומדת להתנדב בשנה הזאת עם נערות בסיכון..
אני ממש אשמח אם ישלכם מה לאמר בעניין..
יומטוב
כן לתגבר את הקודש ואת הטוב שבך כל הזמן.
וממילא הוא מוקרן החוצה וזה מתחזק והולך...
ביותר לשים לב שאת ממשיכה בדברים הטובים שהתחלת בהם
שיש לך דמות תורנית מלווה, רבנית או רב- שאת מתייעצת איתו/ה [אם צריך]
תזכרי- אמונה זה כמו שריר
לא משנה מתי ואיפה- בשביל להתפתח צריך להתאמן- לחזק אותו.
אם לא מתחזקים
יכולים להיחלש.
יותר מזה-
כיון שאת תעבדי בע"ה עם נערות במצב לא כמו שלך-
[ולא כדאי לכנות אותן בכינוי כזה -כדי לא לקבע את התדמית ה "מסכנה" שיש להן...]
תהיה לך הזדמנות נהדרת לבסס אצלך נקודות- דווקא מתוך שיחה איתן- ומענה לשאלותיהן.
ומה שלא יודעים- הולכים , פותחים ספר- ולומדים יחד.
אל תדאגי. נשמע שאת במצב מעולה...!
אם את צריכה- אני באישי.
בהצלחה רבה! בשמחה!
שמחזקות אותך . וגם לכתוב כללים ברורים של ההלכה שעליהם את שומרת ,
( מרחק מבנים , כדי לקבוע סייגים רצינייים בנושא הזה , כי יש בנות שנפלו בזה . חצאית ארוכה , לא לדבר לשון הרע וכו') .
אם את רואה שאת יורדת רוחנית במקום הזה , אסור לך להשאר שם.
תבואי בכיוון להשפיע , ולא להיות מושפעת . יש כלל הלכתי בכשרות , שבשר שפולט , באותו זמן הוא לא בולע . אם תשדרי אמונה ויראת שמים , זה יעזור בע"ה. צריך לשדר להם מההתחלה שאת צדיקה , וככה הן יתפסו אותך.
בהצלחה!
בס"ד
חייבת להגיד לך כמה את מקסימה 
ענו יפה לפני, תמצאי דרכים למלאות את עצמך.. הצעה ממש מעולה: תמצאי חברה טובה ותקבעי איתה שתלמדו משהו קצר כל יום משני ספרים: אחד ספר השקפה והשני הלכה, זה יכול להיות קצרצר, אבל משהו שמחזק, דוקא בנושאים שאת דואגת מפניהם.
חברה שלי בקשה ממני פעם ועשינו את זה ככה: יום אחד היא התקשרה אלי (ואם לא עניתי התקשרה שוב -אותו יום אחריותה שנלמד) ויום הבא אני התקשרתי אליה, זה היה שיחה לשם הלימוד לכן הקפדנו לא לפטפט, התפלאתי ממש כי חשבתי שזה יחזיק רק כמה שבועות אבל התמדנו וזה החזיק כמה שנים טובות היו הפסקות של כמה זמן ואז מישהי מביננו התקשרה להתחיל שוב, שינינו ספרים, היה ממש כיף! הלכות למדנו כל מיני, שמירת הלשון, צניעות, כשרות, ואחרים.. השקפה- יש ספרים שפשוט חבל לא ללמוד, בזכות זה גם שמרנו על קשר..
חפשי ספר טוב שיש גם לך וגם לה, שאפשר לקרוא אותו בקטעים קצרים, בקשי מחברה שלך לחזק אותך ולא לוותר גם אם יוצא שפספסתם יום יומיים, להרים את הטלפון ולהמשיך
אני לא יכולה להגיד לך כמה זה שווה, יצר לי קשר מיוחד עם חברה יקרה שבלי זה לא היה לי קשר איתה היום.. וזה מחזק כלכך! גם כשלומדים משהו ש"ברור" שיודעים (כשרות? למדנו מגיל אפס..!?!)
מאד ממליצה להתחיל עם הלימוד היומי של שמירת הלשון, לרוב העולם יש אותו בבית והוא מחולק להלכה+קטע לימוד בצורה מעולה, משם צאו יחד למצוא ספר, ב"ה לא חסר
בלי קשר לשירות - את יוצאת לחיים, תשקיעי ו.. תצליחי!
הם מגלים את מי שהם באמת...
כאשר הם ראו כל חייהם דתיות בצורה מאוד הומוגנית ללא שינויים גדולים - אזי הם הורגלו לחשיבה מסויימת...
וראוי שהפתיחות תיעשה בשלבים שבהם את יותר בנויה מבחינה פנימית ואישיותית, ואת יכולה להחליט מה את לוקחת מהעולם השני, ומה את לא משנה מהעולם שלך...
בהצלחה רבה!!
תהני...
והעיקר - לא להיות בפחד!!!
כי, הפחד גורם לך לעשות מעשים טיפשיים שלעולם לא תדעי איך לצאת מהם באמת!!!
הרבה חרדים אומרים שבצבא מדרדרים..
אבל אני מאמין שבחור שבנה את עצמו באמת יכול רק לעלות.
מה זה אומר לבנות את עצמך באמת?
וואלה אני לא בטוח.. כל אחד והתשובה שלו
אני מקווה שזה נכון גם למקרה שלך..
זה הדבר היחידי שייתן לך "מזון רוחני" בזמן שהסביבה מקלקלת, וגם אם היא לא הייתה מקלקלת- היית יורדת ברוחניות בגלל שאיך לך מקור שדואג לחבר אותך ליהדות. לכן אני מציעה שתלכי באופן קבוע למדרשה, אל תוותרי על זה! או שתפני לך זמן מיוחד לשמוע שיעורי תורה/הרצאות מחזקות..
כמובן שאת צריכה להציב גבולות ברורים לעצמך שאותם את לא עוברת, ותשתדלי להתפלל תפילת שחרית כל בוקר- זה קשה אבל זה חשוב מאד..
שיהיה בהצלחה!!
אין לי עצות אבל רוצה להאיר נקודה יפה ששמעתי-
מה שעוזר מאוד להתחזק ולא להיות מושפעים לרעה זה הידיעה שאתה בשליחות . אני באתי לכאן כדי לתת . לזכור בשביל מה באת ומה התפקיד שלך כאן.
תחושת שליחות זה דבר ששומר עליך את לא תתני לשום השפעה לא טובה להשפיע עליך . רק צריך להיות מחוברים לזה כל הזמן וזה הקושי כי זה ממש יכול להשחק עם הזמן.
ואני מסכימה עם מה שכבר כתבו, שנת שירות זה שנה של נתינה אבל אסור לשכוח את עצמך. כי בס"ה זה השנים שאת בונה את עצמך וכן, חלק מהבנייה זה לצאת להיות עצמאים ולתת לאחרים שזה הדבר הכי בונה בעולם. אבל תכלס המטרה שלנו הכללית צריכה להיות בשנים הקרובות להקים בית קדוש וטהור ולהמשיך בנתינה גם לכל החיים. ולכן צריך לשים לב כדי שהשנה הזאת לא בטעות תהרוס יותר ממה שתבנה.
וזה שאת חושבת על זה וזה מעסיק אותך זה מעולה!! ככה את מכינה את עצמך לשנה הזאת. בהצלחה 
אם הרבה יורדות מהדרך אז למה עושים את זה ?
כאילו יש משהו יותר חשוב מהקירוב שלנו לה' ?
אני ישמח אם מישהי תענה על זה באמת
לא עונים על שאלה עם שאלה ?
אם אין לך בצבא מסגרת שיכולה לשמור עליך ב-100% אז אולי באמת לא כדאי ללכת שמה
צריך להבהיר לעצמנו מה סדר העדיפיות שלנו האם אנו באמת שמים את ה' במקום הראשון
או לא זה כל השאלה שאני חושב שמותר לשאול אותה בקול כאילו מה הגבול
והתשובה שלצאת לרחוב באמת שלא צריך לא יוצאים וגם שיוצאים אפשר להוריד את העינים
למיטב זכרוני הרב חרל"פ זצ"ל תלמידו המובהק של הראי"ה סיפרו עליו שלא ראה עשרות שנים צורת אישה
ככה שיש אפשרות
לא ככה
יפה לראות את החידוד
ואני חושב קודם כמו האפשרות השניה וכי למה לעשות דברים כשיש בהם סיכון רוחני
אני חושב שהגמרא בשבת כבר כותבת שאין אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה חברך
זאת אומרת שעם כל החשיבות במטרות לאומיות אבל זה לא מתיר חטאים
ואם כן אז ההיתר ללכת לצבא או לשירות לאומי
אז מה התשובה לדעתך ?
מה זה הקב"ה הביא אותנו למציאות לא בשביל שננסה לברוח ממנה ?
הגמרא כותבת שאם בן אדם הולך במקום שיש מראות אסורות אז אפילו שהוא עוצם עינים הוא רשע
ואנו מתפללים כל יום לא לידי ניסיון
עכשיו מה זה חיים נורמליים יהודי שנפל (חילוני) יגיד לך מה החוכמה להוריד את העינים תרים אותם ותתגבר
זה כבר דבר שאסור בוודאי לפי כל הפוסקים
סתם מעניין אותי האם היית נכנס לאיזה כביש שברור ששלושים או ארבעים אחוז מהנוסעים בו וודאי יתרסקו
אז למה שמגיע לריחוק מד' אז אנו מקילים......
בקיצור האם זה אידאולוגיה או סתם קרירות ביראת ד'
מה אתה אומר ?
לא קראתי את כל התגובות (עייפה..) אבל אני ממליצה לך לשדר כלפי חוץ שאת חזקה באמונה, תנסי אפילו לחבר אותן לאמונה ואפילו אם זה לא בידיוק ככה תראי שטוב לך בזכות האמונה!! עוזר מניסיון.... לא ניסחתי משו בכלל אשמח להסביר נורמאלי בהזדמנות..
ציטטת נכון את הגמרא לגבי אשה טובעת אבל ללכת לכתחילה בחוף הים שאולי פתאום מישהיא תטבע זה אסור באיסור גמור בשו"ע וציטטתי כבר קודם שגם בעצימת עינים אסור
אז שאתה הולך שם זה לא שונה מללכת בכל מקום שיש בו פריצות באופן וודאי שזה בגדר רשע
לא ככה ?
אני לא בטוח כמה הבדל יש
אם אנו מדברים על אחוזים גדולים שוודאי נופלים אז זה לא זונה מכל מקום שיש בו וודאי איסורים שעל זה נפסק לאסור
ככה נראה לי אולי אני טועה
סליחה
כתבתי לא זונה במקום לא שונה
לגבי הנפילות מיכל כתבה בהודעה הראשונה שזה נכון שהרבה נופלות ולא נצטט פה בדיקות שעשו כי זה מן המפורסמות ואין צריכין ראיה
לגבי איפה נכתב אין לי פה שו"ע אבל הגמרא הזאת נפסקה להלכה שאם יש דרך אחרת אסור ללכת במקום שיש בוודאי איסורים ושם מודגש גם אם יעצום עינים נקרא רשע
א"כ נשארנו בשאלה שלי
אתה מחליט שחייבים ואם כן זה כבר בגדר אין ברירה ואם כן כבר מותר ללכת מתוך ידיעה שאחוזים גדולים לפחות מיעוט המצוי נופלים
אבל למה זה בכלל חובה אתה אומר שזה חסד או קי אבל יש מספיק חסדים בלי המסגרת הזאת אז מאיפה ההיתר לבחור בזה מתוך ידיעה שנופלים ?
שזה לא ספציפית שירות.
זה פשוט שבדר"כ בשירות באמת נפגשים עם שאר העולם- חילונים, דתיים יותר ופחות, שמאלנים ועוד- מה לעשות ששירות בא אחרי שמינית.
אי אפשר להשאר בחממה עד סוף החיים.
למה אי אפשר להשאר בחממה
אדרבא הרמב"ם כותב שטבע האדם להיות נמשך אחרי הסביבה שלו ולכן בן אדם צריך לגור במקום טוב
וכבר הובא במשנה איני גר אלא במקום תורה
אז אם אנו מאמינים בתורה ובהמשכיות שלה (ולא רפורמים רח"ל) אז זה שייך גם היום ההוראות האלו
ואם כן אפשר וצריך להישאר בחממה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
