אנחנו לא רוצים ניסיון , אבל יש כשהוא בא אנחנו צריכים להתמודד. ולפעמים, לענ"ד, כשצריך לעשות מעשה חשוב אנחנו עושים אותו ולא מפחדים מהבעיה שתיווצר אלא מנסים להתמודד איתה!!
אני יכול לדבר על זה בהקשר של הצבא. אנחנו מחויבים ללכת לצבא, זה מצווה גדולה. הרב סבתו אומר שלעבוד את ה' זה לא רק בבית המדרש זה בכל מקום , כולל הצבא. הרי אנחנו מחכים מתי תבוא לידינו מצווה ואקיימנה. הרי ברור שלא נגיד שאדם שחייב ללכת ולהעיד עדות בבי"ד (סתם לצורך הדוגמה) לא יכול להגיד שהוא לא ילך בגלל חשש שמא יראה אישה בדרך.
שירות לאומי זה דבר גדול.. צריך ללכת לשם עם הכנה רוחנית גדולה ולהתמודד עם הקשיים. הרי על זה העולם עומד, בין היתר, על התורה , על העבודה ועל גמילות חסדים!!
אז אם אני רוצה ללכת וללמוד תורה בבית כנסת או ללכת ולהקריב קורבן בביהמ"ק אני לא אלך כי אולי אראה תמונה לא צנועה?!
אסביר יותר טוב בדוגמה, כתוב בגמרא שכשאדם הולך ליד נהר ורואה שם אישה שטובעת והיא ערומה הוא חייב ללכת ולהציל אותה, בלי לחשוב פעמיים !! בלי לעשות חשבונות ולראות אם שווה לו.. למרות שגם כשהוא עושה את זה הוא צריך להתמודד.
אבל בכל זאת, יש הבדל בין להציל ממוות ולעשות שירות לאומי.. אבל לדעתי אפשר ללמוד מפה. גמילות חסדים זה ערך גדול מאוד!!
השאלה , איפה עובר התפר.. עד כמה זה גדול.. אני חושב שצריך לעשות את זה, זה דיי ברור לי.