האם זה כי אתן מתביישות עם כל בחור או שמשהו במראה של הבחור (או משהו אחר) מבייש אתכן?
והאם זה קורה לכם / לכן לעיתים קרובות?


ענבלבס"ד
נראה לי זה קצת עצוב שמתביישים ללכת עם מישהו ברחוב...
שאלת סקרותנסי לברר בבעצמך ממה את מתביישת? מעצם הסיטואציה או שמשהו בבחור גורם לך לחוש התנצלות על כך שאת לידו?
לא בקטע רע....
סתם כי מביך אותי הסיטואציה גם ככה.
אז כשיש עוד צופים וסמסים בוקר אח"כ מחברות מופתעות. כן. זה מביך.
![]()
"בושה רעה", להרגיש כך כשרואים אותך הולכת עם בחור..
בא מהרגל יפה של צניעות. יש להניח שכאשר תמצאי וידעו שהאתרסתם, קל-וחומר אחרי נישואין - זה כבר לא יהיה כך..
העיקר לא להימנע מלהיפגש בגלל זה..
אני בד"כ שותה את דברייך בצמא יחסית פה איני מסכים איתך לא צניעות אני שומע פה אלא חוסר סיפוק של הגברת הזו מהסחורה שהביאו לה...אם זה כך ומביא לבושה שתגמור עם זה
ראה את תגובתי מטה
שזה קרה לה עם כאלו שלא הרגישה שהם לא נראים יפה.
לכן התייחסתי בתור תגובה אל מישהי שמרגישה מבוכה שרואים אותה הולכת עם בן.. על אף שזה למטרה טובה כזו. שזה מה שהבנתי מדבריה - ולזה התייחסתי חיובית.
אם "הבנַת המציאות" שלי נכונה, או שא מה שכתבת - שלזה כמובן תגובתי כלל אינה רלוונטית, את זה צריך לשאול את הנערה..
אם הבנתי אותה לא נכון - אז "נא לקחת את דברי רק למקרים הנכונים"......
[בעיקרון, כמובן אפשר לחשוב שאני טועה - כמו כל אחד. אבל דווקא פה נדמה לי שזו רק שאלה של "הבנת המציאות" של מה שכתבה..]
רדידות אמיתית מצידי, אבל זה קורה לי בעיקר כשהבחור נראה גרוע או לבוש מוזררררררר
![]()
הללישובעיקר כשאני עוד לא בטוחה מה אני חושבת עליו.
מדוייט אחד שיצאתי איתו הגדיל לעשות וגם התחבק ,דיבר ונתן צ'אפחות (וזה היה לכמה אנשים...)
הסיטואציה היא פשוט לא נעימה כי זה כאילו המכר שנכנס באמצע הוא כעין " פולש לפרטיות". ככה אני רואה את זה לפחות...
עם אחד שהיה נראה ממש ממש מוזנח (לעניות דעתי...) ועוד אחד שקצת הרתיע אותי באיך שהוא התנהג אז לא היה לי כיף בכלל להסתובב איתו....
אבל אם זה מישהו סבבה זה דווקא נחמד...
זה קרה לי כאשר יצאתי עם בנות שלא התאימו לאישיות שלי, ולא הייתי שלם עם עצמי בהכרת הצד השני...
בד"כ זה לא קורה לי...[זה מצב מאוד נדיר...]
אם את חשה בבושה במדויט תגמרי עם הסיפור הזה מייד אין שום טעם להתבייש בבעלך את צריכה להיות גאה בו מהרגע הראשון עד 120 כ20
יכולה להיות אי נעימות מעצם זה שראו אותך בסיטואציה של פגישה. את זה אני מבינה.
אבל להתבייש באדם עצמו? מוזר לי מאד.
''כל אדם יהיה גדול ממך בעינך'' - בכל אדם שאפגוש יש תכונה, מידה או כישרון שאעריך אותו בגללה,
וזה מבטל כל רגש של בושה מזה שראו אותנו ביחד.
מוטיבציהבס"ד
פעם נפגשתי עם מישהו שיחד עם הכובע היה נמוך ממני, וברוחב היה בערך חצי ממני,
למרבה המזל רוב הזמן ישבנו בקפה, ורק כשהוא ליווה אותי לאוטובוס זה הורגש חזק,
ולא שהתביישתי בו עצמו- כי הוא לכשעצמו נראה בסדר לגמרי,
אבל הרגשתי שיחד נראינו כמו ילד בתת תזונה עם אימא שאוכלת את כל האוכל שלו (ולכן הוא בתת תזונה..)
ולעצם העניין כדאי להשתדל לעבוד על המידות שלנו, כך שבן הזוג עצמו לא יהיה "השג" שהשגנו.
אם חלק מהערכה העצמת שלנו זה עד כמה בן הזוג נחשב למוצלח בחברה ,
אז טבעי שנתבייש אם הוא לא מספיק יפה, חכם, מסודר, לבוש לא מספיק בטעם,
בעל פגש קושי פיזי כזה או אחר, וכ'.
כי במקום לראות את האדם ולבחון האם קיים כאן פוטנציאל לקשר,
אנו מסתכלים על האדם וחושבים האם בזכותו יעריכו אוי יותר או פחות?
חברה שלי מאד רצתה חתן יפה כי הרגישה מכוערת,
ובשיחות עלינו על זה שהייתה לה תובנה שאם תתחתן עם גבר נאה זה יוכיח שהיא לא מכוערת,
כי עובדה שגבר נאה בחר בה. (כמובן שברגע שזה עלה למודעות היא השתחררה מזה כי זה שקרי)
ועל הדרך עוד דבר שקשה לי לשמוע שאומרים "מגיע לי משהו יותר טוב"
קודם כל זה מישהו ולא משהו, אבל מה זה יותר טוב? אין יותר טוב, יש יותר מתאים.
כשמסתכלים על האדם שמולך כעל השג, שדרכו אנו נמדדים,
אז גם עולה שאלה האם זה המקסימום שאני יכולה להשיג או שיש לי פוטנציאל טוב יותר...
אבל כשאנו מבינות שמי שנמצא מולי זה אדם, יהודי, בעל נפש אלוקית,
וכרגע יש לנו הזדמנות להכיר זה את זו ולבחון הם נוכל ביחד להקים בית- שיהיה בע"ה בית ששכינה שורה בו,
קשר שבע"ה שכינה תשרה בו, אהבת אמת הדדית, וכ' וכ', אז מרוכזים יותר בלהכיר זה את זו, ופחות באנשים זרים ברחוב שרואים אותנו.
נקודהמזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?