לא היית רוצה למשל כאשר סבא שלך יגיע לגיל 120, להיות לידו כאשר יסתלק לבית עולמו?

לדעתי כן יש ערך בלהיות ליד האדם עד הרגע האחרון, שירגיש שהוא מוקף במשפחתו עד לרגע הסתלקותו. ולא נראה לי שזה עד כדי כך "מפחיד" - כי אתהכבר די "מוכן" לכך שהאדם עומד לעזוב, הרופאים הכינו אותך, ואתה יודע שהוא נפטר בשיבה טובה...

אולי זה רק אני, אבל ככה אני מאמין. ולמען האמת אני חושב שיש עוד אנשים שמבינים את הערך בזה.

זו פרידה חשובה, בעיני.

מודה לה' שזכיתי לזה.

@נקודה טובה,אם יש מכשירים לפחות. זה לא ממש אטרקציה, זו חויה לא נעימה מפחידה לראות מישהו יקר עוזב, אבל אם משלימים עם זה ומשחררים אותו באהבה זה יותר טוב מאשר מוות ביסורים. נראה לי. ואני לא אומר שזה קל. זה מציף רגשות.

אני רק ראיתי את סבא שלי עטוף בתכריכים, לא ראיתי את רגע המוות - ואפילו את זה אני לא מסוגל באמת להסביר לגמרי מה מרגישים כאשר רואים את האדם מת, אז קל וחומר להסביר מה מרגישים כשרואים אותו ברגע ההסתלקות. ככה אני חושב.

רק עניין אותי כמה מהפורום כן היו בסיטואציה כזאת.

מספיק קשה לראות את המיטה והאברים שבולטים מתחת לטלית.. לעמוד לידה..

וגם לראות את המצב בימים האחרונים...

אז לראות את המוות? לא יודעת איך עומדים בזה.. ועוד של הורים כמו שאחרים פה מספרים... איך חיים אחר כך?

התמונה האחרונה שראיתי את סבא שלי (שגרתי אצלו כמה שנים, כך שזה מעבר לסבא..) הייתה גוף סמרטוט מחלון האמבולנס עם החמצן בנסיעה האחרונה שלו לבית רפואה יומיים לפני שנפטר. 

כל כך קשה לי שזו התמונה האחרונה! רוצה לזכור אותו חזק ועצמתי כמו שהוא היה.

מצד שני, באותו יום, הוא ניסה לדבר איתי בטלפון ולא הצלחתי לשתף פעולה.. היה לי קשה... ואח"כ הגעתי בדיוק כסגרו את הדלת של האמבולנס ולא הספקתי להגיד שלום... ועד היום זה יושב לי.

וכשעומדים ליד אין ברירה.. אי אפשר להתחמק.. ואח"כ אין את החסר של הפרידה.

לא יודעת איך חיים אחרי רגעים כאלו,

אז לא יכולה בכלל לדמיין איך חיים אחרי הבעיה העיקרית..

איזה מיצוי זה???

איך לראות אדם שהיה עצמתי וחזק הולך ונעלם זה מיצוי???

אם לפחות אדם לפני הפטירה הוא כמו שהיה כל חייו..או דומה לזה.

אבל כשלא...? 

כשסבא שלי נפטר הוא היה עם חוטים מחוברים לגרון, קשרו לו את הידיים שלא יוציא אותם..(אמא שלי פתחה לו.. סמכה עליו..), בלי הזקן  שלו כי שם היה הגידול, ללא יכולת דיבור ומשקל חצי ממה ששקל תמיד.

זה מיצוי זה? זה רווח? לראות את זה???

את האדם שנלחם עד אותו שבוע כמו אריה, מרים ידיים?

ומבחינות מסוימות הסרטן גרוע יותר.
הרג יותר ובינתיים לא מרפה, בשונה מהשואה
שארכה שש שנים והסתיימה.

אין ולא יהיו בעולם דברים גרועים יותר משני אלה.

נקווה שהסרטן ימוגר לגמרי, עד שגם האדם הרשע ביותר לא ימות ממחלה זו ולא יחלה בה.

הדבר המעודד היחיד בקשר לזה הוא: תסמונת לרון http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3584147,00.html

רק טוב

לגבי שואת מצרים - יש עוד הרבה מדרשים חוץ מעניין הטמנת הילדים.

לגבי החורבנים - גם שם ראה בחז"ל כמה נהרגו. בכלל לא פשוט. זה חוץ מהאבדן הרוחני. פתח קצת ספרים ותראה שכל ההנהגה של העולם היא משהו אחר לגמרי, בזמן הבית וכיום.

ולגבי האנושות - הביטוי שהכי ממצה יהיה כנראה: פחחח.....

אתה יודע כמה נוצרים נהרגו רק בגלל שהם נוצרים (ע"י נוצרים מסוג אחר, כמובן). אתה יודע כמה אנשים סטאלין הרג? אתה יודע כמה אנשים נהרגו במלחמת העולם השניה, חוץ מהיהודים? אתה יודע כמה אנשים מתו במגפה השחורה באירופה?

נתחיל בנושא האנושות כולה: המגיפה השחורה לא רלוונטית לכאן משום שאני מדבר רק על אסונות או יותר נכון פשעים שבוצעו בידי אדם.

מלחמת העולם השנייה והשואה הם בעיניי דבר אחד - לצורך העניין.

לגבי פשעי הקומוניזם שגרם למותם של אולי כמאה מיליון איש - הם בודאי היו נוראיים אך לא באותה רמת אכזריות ותחכום של השואה. לא הייתה כוונה להשמיד עם שלם, ההשמדה לא הייתה מטרה בפני עצמה, לא הייתה גזענות.

חשוב לציין שהנאצים רצו להשמיד את כל יהודי העולם ממש (בשלב מאוחר יותר) ואפילו כפר שגרו בו כחמישה יהודים בלבד נכלל ברשימותיהם, כי הם תיכננו להשמיד את כולם רח"ל.

מבחינה רוחנית אין ספק שהיו מצבים חמורים יותר, אם כי נגע ההשכלה וצרעת ההתבוללות החלו בגרמניה של טרום השואה כך שזה גם קשור אבל כאמור בעקיפין.

יש המון מדרשים לגבי יציאת מצרים וחורבן בית המקדש אך קשה לדעת מה לקבל כפשוטו ומה לא, וכמובן שהיו שם גם דברים חמורים שלא היו בשואה, אבל בסך הכל הכללי השואה היא עדיין 'הפשע המחריד ביותר בדברי ימי האנושות' כדברי צ'רצ'יל.

מכל היבט אחר - לא מתחיל.

תחשוב שכל מה שהיה הסתיים כאשר בעלות הברית ניצחו את גרמניה.

מפחיד ובלתי נתפס לחשוב מה היה קורה אם חלילה גרמניה הייתה מנצחת, או אף מנוצחת כעבור יותר שנים.

הרי הזוועות היו עוד יותר קשות ונוראות, ונכון שאפשר לטעון כך על כל דבר אבל אני עדיין חושב שזה שונה.

עצם ההשמדה לשם השמדה ורצון להשמיד כל יהודי באשר הוא, כולל בדיקת הדורות אחורה ואי מתן הקלה למי שמתבולל  - אלה דברים שלא היו.

והיא היתה לבד שם (מהמשפחה)

יש לה סוג של טראומה מזה. אני לא יודעת להגדיר איזו בדיוק...

הבהירו לי באישי שזה לא

ראיתי הרבה

אפשר להגיד יותר מידי

כל פעם כשעושים החייאה על אדם

לא משנה מין/גזע/דת/לאום

בהתחלה היה קשה

לאט לאט מתחסנים

למרות שתמיד תהיה פינה בלב למשפחה

בתור יתום אני יודע מה זה...

וזה כמובן רק על יהודים.

שנשמח, באנו ספיישל

את הרגע עצמו לא זכיתי לראות..אבל אחרי כן

שלא יהיו פה אי הבנות אני כמובן בעד פגיעה במחבלים,

אבל למה לפגוע בנפש בלהסתכל על הגופות? (אם זה לא נצרך)

והלוואי שיתעוררו מחשבות

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…