כלומר, ראה אדם מת מול עיניו - בין אם בבית חולים מזקנה (אבל ראה ממש את רגע המוות, זה הכוונה - לא ראה את האדם כ-א-ש-ר הוא כבר מת, אלא ב-ר-ג-ע המוות), בין אם בתאונת דרכים לא עלינו ובין אם במלחמה.
מעניין אותי כמה אנשים כאן חוו ממש את הרגע הזה שרואים מול העיניים שאדם עוזב את העולם.
לא היית רוצה למשל כאשר סבא שלך יגיע לגיל 120, להיות לידו כאשר יסתלק לבית עולמו?
לדעתי כן יש ערך בלהיות ליד האדם עד הרגע האחרון, שירגיש שהוא מוקף במשפחתו עד לרגע הסתלקותו. ולא נראה לי שזה עד כדי כך "מפחיד" - כי אתהכבר די "מוכן" לכך שהאדם עומד לעזוב, הרופאים הכינו אותך, ואתה יודע שהוא נפטר בשיבה טובה...
אולי זה רק אני, אבל ככה אני מאמין. ולמען האמת אני חושב שיש עוד אנשים שמבינים את הערך בזה.
זו פרידה חשובה, בעיני.
מודה לה' שזכיתי לזה.
@נקודה טובה,אם יש מכשירים לפחות. זה לא ממש אטרקציה, זו חויה לא נעימה מפחידה לראות מישהו יקר עוזב, אבל אם משלימים עם זה ומשחררים אותו באהבה זה יותר טוב מאשר מוות ביסורים. נראה לי. ואני לא אומר שזה קל. זה מציף רגשות.
אני רק ראיתי את סבא שלי עטוף בתכריכים, לא ראיתי את רגע המוות - ואפילו את זה אני לא מסוגל באמת להסביר לגמרי מה מרגישים כאשר רואים את האדם מת, אז קל וחומר להסביר מה מרגישים כשרואים אותו ברגע ההסתלקות. ככה אני חושב.
רק עניין אותי כמה מהפורום כן היו בסיטואציה כזאת.
אוריה,ארוון
מספיק קשה לראות את המיטה והאברים שבולטים מתחת לטלית.. לעמוד לידה..
וגם לראות את המצב בימים האחרונים...
אז לראות את המוות? לא יודעת איך עומדים בזה.. ועוד של הורים כמו שאחרים פה מספרים... איך חיים אחר כך?
התמונה האחרונה שראיתי את סבא שלי (שגרתי אצלו כמה שנים, כך שזה מעבר לסבא..) הייתה גוף סמרטוט מחלון האמבולנס עם החמצן בנסיעה האחרונה שלו לבית רפואה יומיים לפני שנפטר.
כל כך קשה לי שזו התמונה האחרונה! רוצה לזכור אותו חזק ועצמתי כמו שהוא היה.
מצד שני, באותו יום, הוא ניסה לדבר איתי בטלפון ולא הצלחתי לשתף פעולה.. היה לי קשה... ואח"כ הגעתי בדיוק כסגרו את הדלת של האמבולנס ולא הספקתי להגיד שלום... ועד היום זה יושב לי.
וכשעומדים ליד אין ברירה.. אי אפשר להתחמק.. ואח"כ אין את החסר של הפרידה.
+mp8
חיה רוזלא יודעת איך חיים אחרי רגעים כאלו,
אז לא יכולה בכלל לדמיין איך חיים אחרי הבעיה העיקרית..
איזה מיצוי זה???
איך לראות אדם שהיה עצמתי וחזק הולך ונעלם זה מיצוי???
אם לפחות אדם לפני הפטירה הוא כמו שהיה כל חייו..או דומה לזה.
אבל כשלא...?
כשסבא שלי נפטר הוא היה עם חוטים מחוברים לגרון, קשרו לו את הידיים שלא יוציא אותם..(אמא שלי פתחה לו.. סמכה עליו..), בלי הזקן שלו כי שם היה הגידול, ללא יכולת דיבור ומשקל חצי ממה ששקל תמיד.
זה מיצוי זה? זה רווח? לראות את זה???
את האדם שנלחם עד אותו שבוע כמו אריה, מרים ידיים?
)ומבחינות מסוימות הסרטן גרוע יותר.
הרג יותר ובינתיים לא מרפה, בשונה מהשואה
שארכה שש שנים והסתיימה.
אין ולא יהיו בעולם דברים גרועים יותר משני אלה.
נקווה שהסרטן ימוגר לגמרי, עד שגם האדם הרשע ביותר לא ימות ממחלה זו ולא יחלה בה.
הדבר המעודד היחיד בקשר לזה הוא: תסמונת לרון http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3584147,00.html
רק טוב
לגבי שואת מצרים - יש עוד הרבה מדרשים חוץ מעניין הטמנת הילדים.
לגבי החורבנים - גם שם ראה בחז"ל כמה נהרגו. בכלל לא פשוט. זה חוץ מהאבדן הרוחני. פתח קצת ספרים ותראה שכל ההנהגה של העולם היא משהו אחר לגמרי, בזמן הבית וכיום.
ולגבי האנושות - הביטוי שהכי ממצה יהיה כנראה: פחחח.....
אתה יודע כמה נוצרים נהרגו רק בגלל שהם נוצרים (ע"י נוצרים מסוג אחר, כמובן). אתה יודע כמה אנשים סטאלין הרג? אתה יודע כמה אנשים נהרגו במלחמת העולם השניה, חוץ מהיהודים? אתה יודע כמה אנשים מתו במגפה השחורה באירופה?
נתחיל בנושא האנושות כולה: המגיפה השחורה לא רלוונטית לכאן משום שאני מדבר רק על אסונות או יותר נכון פשעים שבוצעו בידי אדם.
מלחמת העולם השנייה והשואה הם בעיניי דבר אחד - לצורך העניין.
לגבי פשעי הקומוניזם שגרם למותם של אולי כמאה מיליון איש - הם בודאי היו נוראיים אך לא באותה רמת אכזריות ותחכום של השואה. לא הייתה כוונה להשמיד עם שלם, ההשמדה לא הייתה מטרה בפני עצמה, לא הייתה גזענות.
חשוב לציין שהנאצים רצו להשמיד את כל יהודי העולם ממש (בשלב מאוחר יותר) ואפילו כפר שגרו בו כחמישה יהודים בלבד נכלל ברשימותיהם, כי הם תיכננו להשמיד את כולם רח"ל.
מבחינה רוחנית אין ספק שהיו מצבים חמורים יותר, אם כי נגע ההשכלה וצרעת ההתבוללות החלו בגרמניה של טרום השואה כך שזה גם קשור אבל כאמור בעקיפין.
יש המון מדרשים לגבי יציאת מצרים וחורבן בית המקדש אך קשה לדעת מה לקבל כפשוטו ומה לא, וכמובן שהיו שם גם דברים חמורים שלא היו בשואה, אבל בסך הכל הכללי השואה היא עדיין 'הפשע המחריד ביותר בדברי ימי האנושות' כדברי צ'רצ'יל.
מכל היבט אחר - לא מתחיל.
תחשוב שכל מה שהיה הסתיים כאשר בעלות הברית ניצחו את גרמניה.
מפחיד ובלתי נתפס לחשוב מה היה קורה אם חלילה גרמניה הייתה מנצחת, או אף מנוצחת כעבור יותר שנים.
הרי הזוועות היו עוד יותר קשות ונוראות, ונכון שאפשר לטעון כך על כל דבר אבל אני עדיין חושב שזה שונה.
עצם ההשמדה לשם השמדה ורצון להשמיד כל יהודי באשר הוא, כולל בדיקת הדורות אחורה ואי מתן הקלה למי שמתבולל - אלה דברים שלא היו.
והיא היתה לבד שם (מהמשפחה)
יש לה סוג של טראומה מזה. אני לא יודעת להגדיר איזו בדיוק...
הבהירו לי באישי שזה לא
ראיתי הרבה
אפשר להגיד יותר מידי
כל פעם כשעושים החייאה על אדם
לא משנה מין/גזע/דת/לאום
בהתחלה היה קשה
לאט לאט מתחסנים
למרות שתמיד תהיה פינה בלב למשפחה
בתור יתום אני יודע מה זה...
וזה כמובן רק על יהודים.
שנשמח, באנו ספיישל
את הרגע עצמו לא זכיתי לראות..אבל אחרי כן
שלא יהיו פה אי הבנות אני כמובן בעד פגיעה במחבלים,
אבל למה לפגוע בנפש בלהסתכל על הגופות? (אם זה לא נצרך)
מעניין אותי אם גם הנופלים עומדים במתיבתא דרקיעא בשעת הצפירה ומצדיעים...
מעניין אותי גם אם הם צופים במטחי היריות ובזרי הפרחים לרוב...
מישהו יודע?
בבי אני כתבתי על עמידה שקיימת בהרבה מדינות.
הצפירה שעוצרת את כל המדינה זה כבר פיתוח והרחבה ישראלי.
כן?
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
כה "רענן" כה כן כה אמיתי?
החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים
וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.
אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.
כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.
אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין
צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים
אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה
או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות
או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.
וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.
אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.
לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.
אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.
ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.
מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
עוד משהו שפיספסתי?
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני לא מצליח לזהות חילונים.
זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד
כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז
תהנה, זה פורום ציבורי.
מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?
זה נורא ואיום
לא שורד ככה
[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]
קעלעברימבארל המשוגע היחידיכמובן הכל ברוח טובה
ומוגבים..
אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..
ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות
אלא להחזיק גם וגם
לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון
בסוף גם לא תצטרך את הראשון
ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.
לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה.
משהאבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.
ארץ השוקולדמישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
ומה הנפק"מ העצומה.
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!
זהו.
מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.
היי
תקשיבו יש לי חבר ש"זייף" את הגיל שלו בתור מדריך פנמייה
הבחור בן 30 והשתמע ממעשיו שהוא בן 25
הבחור מוכשר _נראה צעיר_ ועם בייבי פייס כאלה
ו- וואלה האמת שאני התרשמתי לטובה מהאומץ חומץ שלו
א) מה דעתכם ? לגיטימי ?
ב) הייתם עושים משו דומה בשביל להתקבל לחבורה שמקימה חווה או נערי גבהות?
אל תתביישו באלי לשמוע ריבוי דעות -
(למרות שבתכלס כפי הנראה דעתכם לא חשובה כי גם ככה לא תדעו שהוא בן 30)
תמיד האמת עדיפה
אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה
א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך
ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח
א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא
ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.
אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.
תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה
אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי
ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד
כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן
ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה
ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו
בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,
או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר
ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..
כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".
ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.
רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות
אני נהנה
תמשיכו
אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)
אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.
באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו. סליחה!
וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו
אני מייד מוצאת את עצמי שם....
בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי
אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.
העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..
אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...
כל היתר ממש לא חשוב.
כל טוב.
אפשר לדון אם אותו הדבר
"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"
כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת
ארץ השוקולדאחרונהכשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים?
ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?
לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה
ואולי גם מהצד שלה חודרני
מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...
אז מתעניין
אם תסתכל טוב במסל"ש שמרצה מעות מיד ליד כדי להסתכל או לא זה דבר שמסור ללב
