אבל הייתי צריכה לעבור מחשב אז הלך הסרט 
אני צריכה סרט!
אבל הייתי צריכה לעבור מחשב אז הלך הסרט 
אני צריכה סרט!
מדהים ברמות. אבל עצוב נורא. בכיית את כל הסוף. אני כל כך שונאת אלצהיימר
ואין יל איך לראותצ אותו. אולי יש לך אותו על המחשב ואת יכולה להעלות לדרייב?
אבל האתר הזה נדפק
ואני זוכר את זה למרות שראיתי אותו מתישהו ביסודי.
כשאני אהיה בבית אני אוכל לעלות
אם את עדיין צריכה
והיום אני הולכת לראות את כמה טוב להיות פרח קיר. אני במרתון סרטי לוגן לרמן
לוידת למה..מצטערת
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)