ששם העצמות היבשות אחרי שהם קמו לתחיה, אומרות "ואבדה תקותנו נגזרנו לנו". זה בעצם ניגוד למה שהן אומרות, והמשפט בתקווה אומר שבעצם, בניגוד למה שהעצמות היבשות אומרות, יש לנו עוד תקווה ואנחנו חיים. 

תקווה היא לא דבר מובן מאליו למי שאינו מחובר לחזון הגאולה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....