ב. יכול להיות שהסיבה שהיא חתכה בגינה שונה מהסיבה שהיא אמרה לך או שאתה חושב עליה,

    כך שאין באמת שום טעם לשיכנועים שלא באמת נוגעים בעצם העניין.

ג. זה נראה לי עניין של אופי ולאו דווקא מגדר (אולי זה אופי שיותר נפוץ אצל בנות אבל לא נראה לי באופן כוללני).

ד. אכן, לא בשמים היא!

כנראה שהבנות עוזרות ביום שישי והבנים פחות..

זה בהחלט לא עניין של מגדר אלא יותר אופי של בן אדם, גם כשבן יחליט בוודאות שהיא לא מתאימה לו אפילו כי פשוט בהרגשה הוא מרגיש שזה לא זה הוא יבין שאין יותר טעם להמשיך וחבל על הזמן ועדיף לחתוך, אז למה?  למה לשכנע אדם שכבר החליט שמבחינתו הוא לא מעוניין? ומסתבר שתמיד יש מניעים מאחורי ההחלטה הזו, בין אם אלו סיבות שאפשר לומר ולהסביר ובין אם אלו סיבות שכל אחד מחליט לשמור לעצמו.

אחד הדברים הכי חשובים בנישואין בין שני בני זוג זו הדדיות הקשר, צריך ששני הצדדים ירצו, אתה לא יכול ואת לא יכולה לשכנע מישהו לעשות מעשה הנוגד למחשבות ולרצונות שלו. 

ובמאמר מוסגר: לרוב אף אחד לא מעוניין לפגוע באחר, אך כשאני אומרת למישהו שזה לא מתאים מכל סיבה שלא תהיה (ולפעמים גם לא מתאים לומר את הסיבה האמיתית) אז בבקשה אל תשאלו למה ולמה ולמה, זה מביך! גם ככה מביך לומר למישהו לא. אם אני אומרת למישהו לא וזו סיבה שאפשר ללמוד ממנה ולהשתפר אני ארצה לומר את הסיבה אך לעיתים זו סיבה שרק לי מפריעה באופן ספציפי ולכן לא יעזור לומר אותה...

ו"בנימה אופטימית זו" בעז"ה מאחלת לכולם ולכולן למצוא במהרה את זיווגם...

שבת שלום ומבורך (מבורכת?)

אמשיך בלי נדר אחרי שבת.

זה קצת אטום להגיד שמי שלא רוצה אותך לא שווה את זה,

אני בטוחה (לא יודעת אם, מתי ואיך עשית את זה אתה לבחורה ומה הנסיון שלך בזה, אמרת לה לא לקשר)

בטוחה שלא היית חושב שזה נכון עליך,

שאתה לא שווה אותה.

זו תגובה אטומה ונעולה

כי היא אוטמת ונועלת אותך (את כולנו) מלהפתח לאופציות אחרות של חשיבה יותר בריאה על קשרים,

על זוגיות, על חיי נישואין ודייטים..

זה שהיא אוצרת לא, לא תמיד אומר שהיא אטומה ונעולה מהבחינה שאני חושבת שאתה מתכוון,

יכול להיות שנקודה מסויימת אצלה היא כזו נעולה שמונעת ממנה לחשוב על נסיון נוסף,

זה יכול להיות הרבה דברים,

גם הפחד הוא גורם נועל וחוסם,

הוא חוסם גם מדיבור עמוק ורציני.

בס"ד

אבל כן, גם האפשרות שלך הגיונית..

יש כאלה שמתאים להן והו רוצות אבל פתאום מדבר שהן חושבות שהוא לא טוב ואם הן יחשבו לרגע יבנו שהן לא מבינות נכון וטועות במקום לדבר עם הבחור להבין מה קרה ישר חותכות זה השאלה...אם הם לא מתאימים צודקת...אבל יש אופנים שכן אבל פשוט היא לא מנסה לחשוב

ושבת שלום ומבורך/ת

אבל בהרבה מאד מקרים, ובעיקר כשמדובר בחיתוך שהוא חד צדדי,

אז הסיבות שנאמרות לחיתוך הן בד"כ רק סיבות חלקיות.

וזה מכמה סיבות:

א. מתוך השתדלות לפגוע כמה שפחות בצד הנחתך.

ב. לרוב, החיתוך הוא סובייקטיבי, ולכן זה לא יועיל לצד הנחתך לדעת על מה הוא נחתך.

ג. הצד החותך לא רוצה לחשוף את החולשות שלו.

לכן, בהרבה מאד מקרים, גם אם היא אומרת לך סיבה כלשהי לחיתוך,

צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שזו לא הסיבה הבלעדית שבגללה היא חותכת אותך.

ולכן גם אין טעם ללחוץ אותה, או לצפות שהיא תשנה את החלטתה.

אפשר ואפילו אולי מומלץ לנסות מעט, אבל אם רואים שהיא מבחינתה החליטה צריך להרפות ממנה לחלוטין.

דוגמא יחסית קלאסית:

פגשת בחורה והיא לא מצאה-חן בעיניך, ניסית 2-3 פגישות וזה לא השתנה מבחינתך.

עכשיו הגיע הזמן לחתוך, אם יש לך טיפה טאקט, אתה לא תגיד לה שהיא לא יפה בעיניך,

אלא תמצא איזו תכונה מסויימת שגם לא 100% בעיניך, ותגיד לה שאתה חותך בגלל התכונה ההיא (ולא בגלל מראה וכד') למה?

א. לא לפגוע בה

ב. יכול להיות שהיא תמצא-חן בעיני מישהו אחר, וגם תכל'ס היא לא תעשה ניתוחים פלסטים כדי להשתנות.

ג. בתור אדם דתי להגיד שאתה חותך בגלל כזו סיבה חומרית - זה חושף חולשה שלך.

אז אם נגיד תגיד לה שאתה מפסיק את הקשר בגלל שהיא קופצנית לטעמך והיא עכשיו תנסה לשכנע אותך שהיא לא כזו קופצנית,

זה ישכנע אותך?

הייתי מעדיף שיעשו כפי שגם אני עושה,

אם אני חותך אחרי 2 - 3 פגישות אומר לא מתאים,

ולא נותן הסברים, לא חייבים להמציא הסברים.

אבל למען האמת השאלה שלי היא לגבי מקרים שבו יצאו יותר פעמים ויותר

זמן כגון למעלה מחודש ולמעלה מ6 פגישות, והיתה התחלה של פיתוח

הקשר וזרימה בין הצדדים, ושיחות עמוקות, ופתאום מפסיק הקשר

וכחלק של המשחק לשתף בסיבת החיתוך הצד השני משכנע אותך

באותות ומופתים בסיבת החיתוך, ועכשיו אפילו אם אכן הדברים כפי מה שאתה

אומר שיש עוד הרבה סיבות אחרות, שלא נעים לצד השני לומר הייתי מעדיף שלא יסבן

אותי ויגיד לי לצורך העניין שמע יש כך וכך סיבות, ויש עוד סיבות שאיני חושב שנכון לאמרם וזהו.

ואז הבחור יבין שלא נעים לצד השני לומר כל מיני דברים.

אבל אם אכן אין סיבות נוספות אלא עיקר הסיבות הן אלה שנאמרו, ויש תשובות לכל הסיבות,

אז למה למען ה' הצד השני לא מוכן לחשוב שוב, למה להנעל? ואולי הוא מפסיד את זווגו הראוי לו?

מה בנוגע לכך שיש סיבות אבל הצד השני לא אומר אותן כדי לא לפגוע בך..

ומה שהוא יוצר זו פגיעה של אי וודאות וחוסר בטחון יותר גדול ממה שהבחור רוצה וחושב ליצור.

אבל הטענה שלי היא על מקרים שהם לא כך,

אלא שבאמת יש שתוף בסיבות החיתוך, ולאחר שחתכה לא מוכנה לשמוע כלום,

אפילו מאנשים אחרים שמכירים אותה, על זאת תלונתי.

אפילו אם יש ממש בטענות החדשות, על אלה אני בוכיה

ממש ממש מזדהה אתך.

מה לעשות שרוב האנשים שנחתכו רוצים לדעת למה, ולהרבה מהאנשים לא נעים לחתוך בלי שהם מביאים סיבה.

(וזה לא משנה באיזו פגישה מדובר, חוץ מאולי פגישה ראשונה.)

אני מסכים איתך שאם לא אומרים את האמת, אז עדיף לא להגיד בכלל.

ולכן אני אף-פעם לא מבקש סיבה כשבנות חותכות אותי, ואני גם אשתדל לא להגיד סיבה אם אין באפשרותי לומר את האמת.

(אם למשל יש בינינו פער דתי מובהק, אז זה דבר למשל שכן יהיה לי קל לומר את האמת.)

אבל לרוב זו לא המציאות שבה אנחנו חיים.

ה2-3 פגישות שהבאתי זו רק דוגמא, וזה נכון לרוב הזוגות שמכירים למטרות חתונה אפילו לאחר קשר של חודשיים.

כי בסוג ההיכרות הזה בד"כ לא נוצר קשר אמיתי וכנה עד שמגיעים להחלטה.

ולגבי הזיווג הראוי שאולי היא מפסידה?

זה כבר חשבונות של הקב"ה, ולנו "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"!

אפשר אולי גם להגיד הפוך, שאולי הזיווג הראוי לה התפנה בדיוק כעת, ואם היא תישאר תפוסה איתך כרגע, היא אולי תפספס אותו.

בדיוק שקלתי אם לפתוח שרשור לגבי בנים ואז החלטתי שאני לא בטוחה שבנות לא עושות את זה...

אוף!!!

ובאמת לא נראה לי שאתה צריך כ"כ לשדל, אם היא לא רוצה לא צריך.

בס"ד

אולי בגלל שלבת לוקח לפעמים זמן עד שהיא מגיעה להחלטה.. כשהוא שואל אותה על אופציה לחזור זה מחזיר אותה עוד פעם להתלבטויות וזה מלחיץ אותה..

אבל זה רק בהכללה.. בטוח יש עוד סיבות

קדושות וטהורות, אני רק אומר שגם אני עצמי נחשפתי לכך.

לא אומר שאין בנים שעושים את זה - מימיי לא נפגשתי עם בנים למטרת נישואין. אני מדבר על מה שאני מכיר ונפגשתי איתו.

אין לי הסבר לתופעה..

רק אולי זה שבדרך כלל לבנות יש פחות בטחון עצמי, ואם הן הגיעו להחלטה, הן לא יכולות לערער אותה משום שזה עוד יותר יפגע להן בביטחון העצמי..

אני לא יודע אולי אני טועה...

בהצלחה גדולה בהמשך אחי!

כדאי לכתוב מכתב או הודעה לא מציקה.

ותקח בחשבון שגם יכול להיות שהיא לא מספרת לך לגמרי את כל העובדות.

אז לא היה לי את הצורך לשאול אם אולי בכל זאת.. אני מעלה בדעתי שהבנאדם עשה את השיקולים שלו.

ואם מישהו לא רוצה בי אז למה שאני ארצה בו.

בס"ד

אם אומרים לי לא עכשיו אבל בעתיד יש סיכוי גדול שכן אז אני פשוט איקרע.

יהיה לי מאוד קשה לצאת מזה.

כי עם כל זה שאני אבין שזה גם לא בטוח וחבל לחכות אני עדיין ארגיש את הרגש כי זה לא כי הוא לא רוצה, או כי זה לא מתאים, זה רק כי הוא לא רוצה כרגע לצאת..

קשה להסביר אתזה, זה פסיכולוגי, כשאדם יודע שיש תקווה אז הרבה יותר קשה לו לשכוח.

ולדעת שעוד שנה זה היה מצליח זה בעצם תקווה מסוימת.

ברור שעדיף להמשיך הלאה ואם יקרה אז יקרה, אבל זה לא עובד ככה.

גם אם אחשוב על לצאת אני אמשיך להשוות, ובטח שיהיה לי מאוד קשה לקבל החלטה כי אני כל הזמן אחשוב שבעצם יש לי גם אותו ואולי הוא וכו'.

זה לא מצב אידיאלי ולא מצב מומלץ..

מניסיון כואב

בס"ד

במידה ולא, זה תלוי בכל אחד.

אפשר גם לחכות עד שתהיה פנוי רגשית, זה יקרה מתישהו אם האדם השני לא יחזור, ואפשר גם לחכות אבל זה כבר תלוי בגיל ובעמדה.

אישית אני יכולה לומר שאני כרגע מחכה.

אבל אני בת 18.5..

אז עכשיו היא צריכה לתת לך הסברים?

עכשיו היא צריכה להשתכנע מכל הסיבות שלך?

נכון, היא צריכה להתייחס אליך בדרך ארץ, אבל לא מעבר לזה.

אם ההתלהבות היא חד צדדית יש דברים בגו במה שאמרת,

זכותה להיות אדישה, אבל אם ההתלהבות היתה הדדית והכל היה טוב ואח"כ

פתאום בגלל סיבות ממש מטופשות ולא מהותיות הקשר נחתך על סיבות שוליות

וזוטרות, אז כן, כל אדם היה מנסה לענ"ד לשנות את רוע הגזירה רק בגלל שנכנס

איזה 'שד' או 'ג'וק' לצד השני.

גם אני מסכים שאם אין מדובר בשד אלא בסיבה אמיתית אז אין על מה לדבר, אבל שוב,

הדיון נסוב על מצב בו אין באמת סיבה אמיתית, ומשום מה אין רצון מהצד השני לנסות לשמוע אולי

בכל זאת.

אז למה אתה חושב שהיא חותכת אותך על שטויות?

נכון, יש מצבים שנכנסים לבלבולים וכד', ואז צריך לייצב אותה ולעזור לה.

אבל אם מדובר שהיא נעולה להפסיק את הקשר, כנראה שלפחות מבחינתה לא מדובר על שטויות.

או שגם אם לך נראה שטוב לה, לפעמים מתברר בדיעבד שלא באמת היה טוב לה.

אפשרות שהיא ננעלה סתם על שטויות, כי ידוע לנו שלפעמים זה קורה

שננעלים על שטויות.

בהתחלה התלוננת על כל הבנות, שהן לא משתכנעות כשהבנים מנסים לשכנע אותן.

ועכשיו אתה למעשה מסכים שאכן ברוב המקרים הן לא צריכות להשתכנע,

ורק שיש באמת מקרים מועטים שבהן כדאי להן להשתכנע.

אז מכיוון שיש רק מקרים מועטים שבהן כדאי לבנות להשתכנע,

ורק ייתכן שהמקרה שלך הוא אחד מהם, אז אף בת לא תוכל להסביר לך על התופעה הכוללת,

כי זו פשוט תופעה שהיא לא כוללת.

אז הדבר היחיד שאני יכול להמליץ למקרה הספציפי שלך,

זה לדבר עם חברה טובה שלה ולבחון יחד עם החברה ואיתה,

האם באמת יש רלוונטיות שהיא תבדוק שוב את הדברים.

אם היא תחזיר לך שהיא מוכנה לנסות - אשריך!

אם לא, אז נכון שזה מבאס ולפעמים לוקח קצת זמן להתאושש, אבל ממשיכים הלאה בראש מורם!

נפוצה יותר מאשר בנים, דוגמת החיתוך של קשר, הוא רק דוגמא,

ובדוגמא זו יש הרבה תנאים כאמור, אבל שאלתי נשארה בעינה לכל שאר העניינים

אבל כבר נאמרו תשובות למעלה בעניין.

הדוגמא של חיתוך הקשר במקרים לא מוצדקים נשארה כסניף לכל שאר המקרים 

שקשה לשכנע בהם את בני המין השני..

חבר שלי עשה את זה לאחרונה למישהי ועוד על סף אירוסין, ואני מכיר עוד מקרים.

אז כמו שנאמר - "תיובתא"!

ואפילו אם לא ממש דעת יחיד בוודאי שמי

שיתן דעתו ישים לב באופן כללי לתופעה הכללית.

אתה לא חייב להסכים איתי, אתה יכול גם לטעות אני מרשה לך

אם רוב הבנות חותכות על שטויות ונתקעות על זה בלי שום סיכוי להשתכנע - אז פשוט אל תצא איתן!

יכול להיות שאני טועה מדי פעם, אבל וודאי שלא כאן.

וזה גם לא כ"כ מרתיע לא להסכים איתך, בייחוד שאני משער שהרוב למעשה לא יסכימו איתך כאן.

גם עם הנתון שהבאת עכשיו יותר קל לפרש אותו באופן אחר מאיך שפרשת אותו עד כה.

אולי הסיבה שבנים יותר מוכנים לחזור בהם מההחלטה לחתוך, כי הם חותכים גם כשמבחינתם יש סיכוי כלשהו לקשר.

לעומת זאת הבנות חותכות כשהן כבר יודעות שאין שום סיכוי לקשר, ולכן הן פחות חוזרות בהן.

וגם אני יצאתי בדיוק עם התחושה שאתם מתארים.

אמנם לא התעקשתי איתן, אבל זה היה נראה לי שהן חתכו אותי על שטויות, ובייחוד לאחר שהן עוד אמרו שהיה טוב להן בקשר (אחת מהן בקשר אינסטנסיבי של חודשיים). ויצאתי נורא מתוסכל ומאוכזב.

אבל לאחר שיצא לי גם להיות מהצד השני, הבנתי שיש דברים שלא תמיד פועלים לפי מה שאני חושב.

והסברתי לכם למעלה אלו גורמים יכולים לגרום לה לא לומר לכם את כל האמת, ולכן הבעיות שלה נראות לכם פתירות למרות שהן לא כאלה.

נכון, זה מתסכל, זה ממש לא נעים, וזה באסה של החיים בייחוד שכבר מתחילים לחוש את החתונה באופק.

אבל מה לעשות זו המציאות וצריך להתמודד איתה.

אבל אני סבור שיש סיכוי לא קטן שגם אתה לא יודע מה עובר על הצד השני (הבחורה) במקרה שלך.

השיקול העיקרי שמנחה אותי בכל התנהגות שהיא כלפי הצד השני- וזו יכולה להיות גם התנהגות כמו שאתה מתאר- הוא אחד: לגרום כמה שפחות נזק וצער. זהו.

הגיוני שהוא יחשוב שאני טועה (וברור שהוא יחשוב כך אם הוא רוצה ואני לא.. תחשוב על זה רגע). ונכון, יכול להיות שאני באמת טועה בהתנהגות שלי, אבל רצית לדעת למה- אז זאת הסיבה. כנראה שבראייה הכוללת כך היה נראה לי נכון לעשות. ותאמין שאני יכולה לאכול את עצמי על זה, ולרצות "לצאת יותר טוב", אבל אמשיך בכך אם זה ייראה לי הכי טוב בשביל הצד השני.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰