ב. יכול להיות שהסיבה שהיא חתכה בגינה שונה מהסיבה שהיא אמרה לך או שאתה חושב עליה,

    כך שאין באמת שום טעם לשיכנועים שלא באמת נוגעים בעצם העניין.

ג. זה נראה לי עניין של אופי ולאו דווקא מגדר (אולי זה אופי שיותר נפוץ אצל בנות אבל לא נראה לי באופן כוללני).

ד. אכן, לא בשמים היא!

כנראה שהבנות עוזרות ביום שישי והבנים פחות..

זה בהחלט לא עניין של מגדר אלא יותר אופי של בן אדם, גם כשבן יחליט בוודאות שהיא לא מתאימה לו אפילו כי פשוט בהרגשה הוא מרגיש שזה לא זה הוא יבין שאין יותר טעם להמשיך וחבל על הזמן ועדיף לחתוך, אז למה?  למה לשכנע אדם שכבר החליט שמבחינתו הוא לא מעוניין? ומסתבר שתמיד יש מניעים מאחורי ההחלטה הזו, בין אם אלו סיבות שאפשר לומר ולהסביר ובין אם אלו סיבות שכל אחד מחליט לשמור לעצמו.

אחד הדברים הכי חשובים בנישואין בין שני בני זוג זו הדדיות הקשר, צריך ששני הצדדים ירצו, אתה לא יכול ואת לא יכולה לשכנע מישהו לעשות מעשה הנוגד למחשבות ולרצונות שלו. 

ובמאמר מוסגר: לרוב אף אחד לא מעוניין לפגוע באחר, אך כשאני אומרת למישהו שזה לא מתאים מכל סיבה שלא תהיה (ולפעמים גם לא מתאים לומר את הסיבה האמיתית) אז בבקשה אל תשאלו למה ולמה ולמה, זה מביך! גם ככה מביך לומר למישהו לא. אם אני אומרת למישהו לא וזו סיבה שאפשר ללמוד ממנה ולהשתפר אני ארצה לומר את הסיבה אך לעיתים זו סיבה שרק לי מפריעה באופן ספציפי ולכן לא יעזור לומר אותה...

ו"בנימה אופטימית זו" בעז"ה מאחלת לכולם ולכולן למצוא במהרה את זיווגם...

שבת שלום ומבורך (מבורכת?)

אמשיך בלי נדר אחרי שבת.

זה קצת אטום להגיד שמי שלא רוצה אותך לא שווה את זה,

אני בטוחה (לא יודעת אם, מתי ואיך עשית את זה אתה לבחורה ומה הנסיון שלך בזה, אמרת לה לא לקשר)

בטוחה שלא היית חושב שזה נכון עליך,

שאתה לא שווה אותה.

זו תגובה אטומה ונעולה

כי היא אוטמת ונועלת אותך (את כולנו) מלהפתח לאופציות אחרות של חשיבה יותר בריאה על קשרים,

על זוגיות, על חיי נישואין ודייטים..

זה שהיא אוצרת לא, לא תמיד אומר שהיא אטומה ונעולה מהבחינה שאני חושבת שאתה מתכוון,

יכול להיות שנקודה מסויימת אצלה היא כזו נעולה שמונעת ממנה לחשוב על נסיון נוסף,

זה יכול להיות הרבה דברים,

גם הפחד הוא גורם נועל וחוסם,

הוא חוסם גם מדיבור עמוק ורציני.

בס"ד

אבל כן, גם האפשרות שלך הגיונית..

יש כאלה שמתאים להן והו רוצות אבל פתאום מדבר שהן חושבות שהוא לא טוב ואם הן יחשבו לרגע יבנו שהן לא מבינות נכון וטועות במקום לדבר עם הבחור להבין מה קרה ישר חותכות זה השאלה...אם הם לא מתאימים צודקת...אבל יש אופנים שכן אבל פשוט היא לא מנסה לחשוב

ושבת שלום ומבורך/ת

אבל בהרבה מאד מקרים, ובעיקר כשמדובר בחיתוך שהוא חד צדדי,

אז הסיבות שנאמרות לחיתוך הן בד"כ רק סיבות חלקיות.

וזה מכמה סיבות:

א. מתוך השתדלות לפגוע כמה שפחות בצד הנחתך.

ב. לרוב, החיתוך הוא סובייקטיבי, ולכן זה לא יועיל לצד הנחתך לדעת על מה הוא נחתך.

ג. הצד החותך לא רוצה לחשוף את החולשות שלו.

לכן, בהרבה מאד מקרים, גם אם היא אומרת לך סיבה כלשהי לחיתוך,

צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שזו לא הסיבה הבלעדית שבגללה היא חותכת אותך.

ולכן גם אין טעם ללחוץ אותה, או לצפות שהיא תשנה את החלטתה.

אפשר ואפילו אולי מומלץ לנסות מעט, אבל אם רואים שהיא מבחינתה החליטה צריך להרפות ממנה לחלוטין.

דוגמא יחסית קלאסית:

פגשת בחורה והיא לא מצאה-חן בעיניך, ניסית 2-3 פגישות וזה לא השתנה מבחינתך.

עכשיו הגיע הזמן לחתוך, אם יש לך טיפה טאקט, אתה לא תגיד לה שהיא לא יפה בעיניך,

אלא תמצא איזו תכונה מסויימת שגם לא 100% בעיניך, ותגיד לה שאתה חותך בגלל התכונה ההיא (ולא בגלל מראה וכד') למה?

א. לא לפגוע בה

ב. יכול להיות שהיא תמצא-חן בעיני מישהו אחר, וגם תכל'ס היא לא תעשה ניתוחים פלסטים כדי להשתנות.

ג. בתור אדם דתי להגיד שאתה חותך בגלל כזו סיבה חומרית - זה חושף חולשה שלך.

אז אם נגיד תגיד לה שאתה מפסיק את הקשר בגלל שהיא קופצנית לטעמך והיא עכשיו תנסה לשכנע אותך שהיא לא כזו קופצנית,

זה ישכנע אותך?

הייתי מעדיף שיעשו כפי שגם אני עושה,

אם אני חותך אחרי 2 - 3 פגישות אומר לא מתאים,

ולא נותן הסברים, לא חייבים להמציא הסברים.

אבל למען האמת השאלה שלי היא לגבי מקרים שבו יצאו יותר פעמים ויותר

זמן כגון למעלה מחודש ולמעלה מ6 פגישות, והיתה התחלה של פיתוח

הקשר וזרימה בין הצדדים, ושיחות עמוקות, ופתאום מפסיק הקשר

וכחלק של המשחק לשתף בסיבת החיתוך הצד השני משכנע אותך

באותות ומופתים בסיבת החיתוך, ועכשיו אפילו אם אכן הדברים כפי מה שאתה

אומר שיש עוד הרבה סיבות אחרות, שלא נעים לצד השני לומר הייתי מעדיף שלא יסבן

אותי ויגיד לי לצורך העניין שמע יש כך וכך סיבות, ויש עוד סיבות שאיני חושב שנכון לאמרם וזהו.

ואז הבחור יבין שלא נעים לצד השני לומר כל מיני דברים.

אבל אם אכן אין סיבות נוספות אלא עיקר הסיבות הן אלה שנאמרו, ויש תשובות לכל הסיבות,

אז למה למען ה' הצד השני לא מוכן לחשוב שוב, למה להנעל? ואולי הוא מפסיד את זווגו הראוי לו?

מה בנוגע לכך שיש סיבות אבל הצד השני לא אומר אותן כדי לא לפגוע בך..

ומה שהוא יוצר זו פגיעה של אי וודאות וחוסר בטחון יותר גדול ממה שהבחור רוצה וחושב ליצור.

אבל הטענה שלי היא על מקרים שהם לא כך,

אלא שבאמת יש שתוף בסיבות החיתוך, ולאחר שחתכה לא מוכנה לשמוע כלום,

אפילו מאנשים אחרים שמכירים אותה, על זאת תלונתי.

אפילו אם יש ממש בטענות החדשות, על אלה אני בוכיה

ממש ממש מזדהה אתך.

מה לעשות שרוב האנשים שנחתכו רוצים לדעת למה, ולהרבה מהאנשים לא נעים לחתוך בלי שהם מביאים סיבה.

(וזה לא משנה באיזו פגישה מדובר, חוץ מאולי פגישה ראשונה.)

אני מסכים איתך שאם לא אומרים את האמת, אז עדיף לא להגיד בכלל.

ולכן אני אף-פעם לא מבקש סיבה כשבנות חותכות אותי, ואני גם אשתדל לא להגיד סיבה אם אין באפשרותי לומר את האמת.

(אם למשל יש בינינו פער דתי מובהק, אז זה דבר למשל שכן יהיה לי קל לומר את האמת.)

אבל לרוב זו לא המציאות שבה אנחנו חיים.

ה2-3 פגישות שהבאתי זו רק דוגמא, וזה נכון לרוב הזוגות שמכירים למטרות חתונה אפילו לאחר קשר של חודשיים.

כי בסוג ההיכרות הזה בד"כ לא נוצר קשר אמיתי וכנה עד שמגיעים להחלטה.

ולגבי הזיווג הראוי שאולי היא מפסידה?

זה כבר חשבונות של הקב"ה, ולנו "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"!

אפשר אולי גם להגיד הפוך, שאולי הזיווג הראוי לה התפנה בדיוק כעת, ואם היא תישאר תפוסה איתך כרגע, היא אולי תפספס אותו.

בדיוק שקלתי אם לפתוח שרשור לגבי בנים ואז החלטתי שאני לא בטוחה שבנות לא עושות את זה...

אוף!!!

ובאמת לא נראה לי שאתה צריך כ"כ לשדל, אם היא לא רוצה לא צריך.

בס"ד

אולי בגלל שלבת לוקח לפעמים זמן עד שהיא מגיעה להחלטה.. כשהוא שואל אותה על אופציה לחזור זה מחזיר אותה עוד פעם להתלבטויות וזה מלחיץ אותה..

אבל זה רק בהכללה.. בטוח יש עוד סיבות

קדושות וטהורות, אני רק אומר שגם אני עצמי נחשפתי לכך.

לא אומר שאין בנים שעושים את זה - מימיי לא נפגשתי עם בנים למטרת נישואין. אני מדבר על מה שאני מכיר ונפגשתי איתו.

אין לי הסבר לתופעה..

רק אולי זה שבדרך כלל לבנות יש פחות בטחון עצמי, ואם הן הגיעו להחלטה, הן לא יכולות לערער אותה משום שזה עוד יותר יפגע להן בביטחון העצמי..

אני לא יודע אולי אני טועה...

בהצלחה גדולה בהמשך אחי!

כדאי לכתוב מכתב או הודעה לא מציקה.

ותקח בחשבון שגם יכול להיות שהיא לא מספרת לך לגמרי את כל העובדות.

אז לא היה לי את הצורך לשאול אם אולי בכל זאת.. אני מעלה בדעתי שהבנאדם עשה את השיקולים שלו.

ואם מישהו לא רוצה בי אז למה שאני ארצה בו.

בס"ד

אם אומרים לי לא עכשיו אבל בעתיד יש סיכוי גדול שכן אז אני פשוט איקרע.

יהיה לי מאוד קשה לצאת מזה.

כי עם כל זה שאני אבין שזה גם לא בטוח וחבל לחכות אני עדיין ארגיש את הרגש כי זה לא כי הוא לא רוצה, או כי זה לא מתאים, זה רק כי הוא לא רוצה כרגע לצאת..

קשה להסביר אתזה, זה פסיכולוגי, כשאדם יודע שיש תקווה אז הרבה יותר קשה לו לשכוח.

ולדעת שעוד שנה זה היה מצליח זה בעצם תקווה מסוימת.

ברור שעדיף להמשיך הלאה ואם יקרה אז יקרה, אבל זה לא עובד ככה.

גם אם אחשוב על לצאת אני אמשיך להשוות, ובטח שיהיה לי מאוד קשה לקבל החלטה כי אני כל הזמן אחשוב שבעצם יש לי גם אותו ואולי הוא וכו'.

זה לא מצב אידיאלי ולא מצב מומלץ..

מניסיון כואב

בס"ד

במידה ולא, זה תלוי בכל אחד.

אפשר גם לחכות עד שתהיה פנוי רגשית, זה יקרה מתישהו אם האדם השני לא יחזור, ואפשר גם לחכות אבל זה כבר תלוי בגיל ובעמדה.

אישית אני יכולה לומר שאני כרגע מחכה.

אבל אני בת 18.5..

אז עכשיו היא צריכה לתת לך הסברים?

עכשיו היא צריכה להשתכנע מכל הסיבות שלך?

נכון, היא צריכה להתייחס אליך בדרך ארץ, אבל לא מעבר לזה.

אם ההתלהבות היא חד צדדית יש דברים בגו במה שאמרת,

זכותה להיות אדישה, אבל אם ההתלהבות היתה הדדית והכל היה טוב ואח"כ

פתאום בגלל סיבות ממש מטופשות ולא מהותיות הקשר נחתך על סיבות שוליות

וזוטרות, אז כן, כל אדם היה מנסה לענ"ד לשנות את רוע הגזירה רק בגלל שנכנס

איזה 'שד' או 'ג'וק' לצד השני.

גם אני מסכים שאם אין מדובר בשד אלא בסיבה אמיתית אז אין על מה לדבר, אבל שוב,

הדיון נסוב על מצב בו אין באמת סיבה אמיתית, ומשום מה אין רצון מהצד השני לנסות לשמוע אולי

בכל זאת.

אז למה אתה חושב שהיא חותכת אותך על שטויות?

נכון, יש מצבים שנכנסים לבלבולים וכד', ואז צריך לייצב אותה ולעזור לה.

אבל אם מדובר שהיא נעולה להפסיק את הקשר, כנראה שלפחות מבחינתה לא מדובר על שטויות.

או שגם אם לך נראה שטוב לה, לפעמים מתברר בדיעבד שלא באמת היה טוב לה.

אפשרות שהיא ננעלה סתם על שטויות, כי ידוע לנו שלפעמים זה קורה

שננעלים על שטויות.

בהתחלה התלוננת על כל הבנות, שהן לא משתכנעות כשהבנים מנסים לשכנע אותן.

ועכשיו אתה למעשה מסכים שאכן ברוב המקרים הן לא צריכות להשתכנע,

ורק שיש באמת מקרים מועטים שבהן כדאי להן להשתכנע.

אז מכיוון שיש רק מקרים מועטים שבהן כדאי לבנות להשתכנע,

ורק ייתכן שהמקרה שלך הוא אחד מהם, אז אף בת לא תוכל להסביר לך על התופעה הכוללת,

כי זו פשוט תופעה שהיא לא כוללת.

אז הדבר היחיד שאני יכול להמליץ למקרה הספציפי שלך,

זה לדבר עם חברה טובה שלה ולבחון יחד עם החברה ואיתה,

האם באמת יש רלוונטיות שהיא תבדוק שוב את הדברים.

אם היא תחזיר לך שהיא מוכנה לנסות - אשריך!

אם לא, אז נכון שזה מבאס ולפעמים לוקח קצת זמן להתאושש, אבל ממשיכים הלאה בראש מורם!

נפוצה יותר מאשר בנים, דוגמת החיתוך של קשר, הוא רק דוגמא,

ובדוגמא זו יש הרבה תנאים כאמור, אבל שאלתי נשארה בעינה לכל שאר העניינים

אבל כבר נאמרו תשובות למעלה בעניין.

הדוגמא של חיתוך הקשר במקרים לא מוצדקים נשארה כסניף לכל שאר המקרים 

שקשה לשכנע בהם את בני המין השני..

חבר שלי עשה את זה לאחרונה למישהי ועוד על סף אירוסין, ואני מכיר עוד מקרים.

אז כמו שנאמר - "תיובתא"!

ואפילו אם לא ממש דעת יחיד בוודאי שמי

שיתן דעתו ישים לב באופן כללי לתופעה הכללית.

אתה לא חייב להסכים איתי, אתה יכול גם לטעות אני מרשה לך

אם רוב הבנות חותכות על שטויות ונתקעות על זה בלי שום סיכוי להשתכנע - אז פשוט אל תצא איתן!

יכול להיות שאני טועה מדי פעם, אבל וודאי שלא כאן.

וזה גם לא כ"כ מרתיע לא להסכים איתך, בייחוד שאני משער שהרוב למעשה לא יסכימו איתך כאן.

גם עם הנתון שהבאת עכשיו יותר קל לפרש אותו באופן אחר מאיך שפרשת אותו עד כה.

אולי הסיבה שבנים יותר מוכנים לחזור בהם מההחלטה לחתוך, כי הם חותכים גם כשמבחינתם יש סיכוי כלשהו לקשר.

לעומת זאת הבנות חותכות כשהן כבר יודעות שאין שום סיכוי לקשר, ולכן הן פחות חוזרות בהן.

וגם אני יצאתי בדיוק עם התחושה שאתם מתארים.

אמנם לא התעקשתי איתן, אבל זה היה נראה לי שהן חתכו אותי על שטויות, ובייחוד לאחר שהן עוד אמרו שהיה טוב להן בקשר (אחת מהן בקשר אינסטנסיבי של חודשיים). ויצאתי נורא מתוסכל ומאוכזב.

אבל לאחר שיצא לי גם להיות מהצד השני, הבנתי שיש דברים שלא תמיד פועלים לפי מה שאני חושב.

והסברתי לכם למעלה אלו גורמים יכולים לגרום לה לא לומר לכם את כל האמת, ולכן הבעיות שלה נראות לכם פתירות למרות שהן לא כאלה.

נכון, זה מתסכל, זה ממש לא נעים, וזה באסה של החיים בייחוד שכבר מתחילים לחוש את החתונה באופק.

אבל מה לעשות זו המציאות וצריך להתמודד איתה.

אבל אני סבור שיש סיכוי לא קטן שגם אתה לא יודע מה עובר על הצד השני (הבחורה) במקרה שלך.

השיקול העיקרי שמנחה אותי בכל התנהגות שהיא כלפי הצד השני- וזו יכולה להיות גם התנהגות כמו שאתה מתאר- הוא אחד: לגרום כמה שפחות נזק וצער. זהו.

הגיוני שהוא יחשוב שאני טועה (וברור שהוא יחשוב כך אם הוא רוצה ואני לא.. תחשוב על זה רגע). ונכון, יכול להיות שאני באמת טועה בהתנהגות שלי, אבל רצית לדעת למה- אז זאת הסיבה. כנראה שבראייה הכוללת כך היה נראה לי נכון לעשות. ותאמין שאני יכולה לאכול את עצמי על זה, ולרצות "לצאת יותר טוב", אבל אמשיך בכך אם זה ייראה לי הכי טוב בשביל הצד השני.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!