אבל שלך נשמע יותר מלחיץ...

אז ככה: 
1) אין לי מה לומר לך כי גם לי אין פתרון
2) אין לי מושג איך זה אצלכם(בכל זאת יש הבדלים)....

3) אחרי כל זה אני יכול להציע משו.

יש שני פתרונות עיקריים, אבל הכל תלוי במקרה הצפציפי.
אחד, פשוט לתפוס אותה יום אחד, לשבת איתה חצי שעה ולהסביר לה שהיא לא הילדה היחידה בעולם,
ושיש עוד בנות. (כדי שהיא לא תעלב את יכולה לומר משו בסגנון של: "יש בכיתה שלנו כמה בנות בלי רמה שרוצות צומי,
ואם אני יהיה רק איתך אז הם יתחילו להתבכיין" ואז היא לא תצא המסכנה).
שתיים, לנסות להגיע לזה בטבעיות. יענו כשהיא נצמדת אלייך, תקראי לעוד איזה שתי חברות ואז היא לא תוכל להיצמד יותר.
בהתחלה זה יהיה אולי לא נעים אבל אחרי זה היא כבר תבין את הרעיון ותפסיק.
 

ו..זהו נראלי. 

לוקחת קשה ואישי.. לנרות שאני מתעצבנת על כולם... למרות שאני עולה על כולם (וזה בעיה שלי).. היא מודעת לבעיה שלה וכל הזמן אומרת כאילו שזה רק בגלל הבעיה..

זה יכול לפגוע בה...

ואת תרגישי רע...

אם את רוצה את יכולה נגיד לצאת אתה ערב אחד ולהסביר לה שהיא לא החברה היחידה שלך ופשוט לדבר על זה...

כאילו, היא תפגע ישר ותבכה?

תסבוך עמוווווווק!!!

שמח לעזור הציע...

אני חושבת שהוא קצת מבין בזה...

ששעות היינו מדברות רציתי ללכת והיא לא נתנה לי שאלתי אותה מה השעה והיא לא אמרה לי כי היא פחדה שאני אלך...

והיא הייתה מתקשרת אלי המווווון!!!

אז פשוט למשך איזה שבוע (אולי יותר) נתקתי את הפלא' (לא יודעת איך עשיתי את זה) וזה קצת עזר...

היא הייתה עוברת ליד הבית שלי ומתקשרת להגיד שהיא בחוץ וכל מיני כאלו...

מה שרציתי להגיד לך זה: שתתחמקי ממנה אבל יפה כמו :"אני צריכה ללכת לעזור לאמא שלי " וכו' את שאר היצירתיות אני משאירה לך...

המון המון המון הצלחה!!!

מקווה שמישהו יתן לך עצה יותר טובה משלי...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....