כתוב בישעיהו ככה: " אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח" . גם כתוב "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" ויש עוד פסוקים ומאמרים בעניין הצמיחה. עמ"י יצמח, המשיח והגאולה 'יצמחו'.
עכשיו, צריך להבין מה זה המושג הזה לצמוח, אז נסתכל על צמח, בהתחלה כששותלים את הזרע, לא מגלים כלום.. מחכים עוד ועוד ואין שום דבר. מסתכלים טוב, והכל נהיה רקוב!! ורק אחרי שזה רקוב, הצמח מנביט וגדל. הריקבון היה חייב לבוא לפני הצמיחה, כדי שיהיה צמיחה טובה.
"הזורעים בדמעה ברנה יקצורו הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבוא ברינה נושא אלומותיו" זה אותו משל. האיש זורע והוא בוכה, הוא רואה שלא צומח כלום, יש ריקבון. אבל בסוף גודלים לו אלומות והוא שמח! זה נמשל לעמ"י. בהתחלה ריקבון, אבל אח"כ באה שמחה גדולה .. בבוא הגאולה.
הרבה שואלים מה העניין שיום העצמאות בא ישר אחרי יום הזיכרון. וזה העניין. רק מי שנמצא באבל הגדול יכול להבין את גודל השמחה. רק בן אדם עני ורעב יוכל להבין באמת את המשמעות הגדולה של פרוסת לחם.
עמ"י לפני 70 שנה, היה בשואה הנוראה, הריקבון הגדול. אף אחד, אפילו לא האנשים האופטימיים ביותר היו מאמינים שנגיע לאיפה שאנחנו היום, זה הרי לא נתפס בכלל.. דברו עם סבא וסבתא שלכם, אנחנו חיים פה יחסית טוב.. (יחסית..) אלפי שנים חיכה עמ"י לבית שיהיה רק שלו. שבו הוא יכול לגור, לקיים מלכות. הרב קוק כותב שתפקיד עמ"י הוא להראות לעולם כיצד מדינה שלימה, לא רק יחידים מאמינה ופועלת לפי חוקי ה' ומביאה את העולם כולו להכרת ה' והוא כותב "למילואה של שאיפה זו צריך דווקא שציבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית... למען דעת שלא רק יחידים.. חיים באור האידאה האלוקית כי גם עמים שלמים..." אז נכון, עדיין לא מתקיים בנו מקרא זה בשלמותו, אבל זה העניין של האתחלתא דגאולה. הגאולה באה קימעא קימעא, אז כבר את ההתחלה יש לנו, יש לנו מדינה!!
אז עמ"י היה בריקבון אלפיים שנה, הגר"א כשהוא מדבר על עניין ירידת הדורות הוא מסביר שעמ"י בגלות זה כמו עצמות שמשתחקות עם הזמן (משהו כזה, לא זוכר בדיוק), היינו בריקבון, אבל מתוך החושך ניכר האור!! דווקא כשאתה במנהרה חשוכה אז קל לראות את האור הגדול. ואני שואל, איך אפשר שלא לראות את האור?! איךךךך?! יש לנו מדינה , אנחנו כבר רואים אור, אמנם אנחנו לא יצאנו מהמנהרה לגמריי אבל יש אור, יש תקווה, עוד לא אבדה תקוותנו, עמ"י באתחלתא דגאולה, יום העצמאות הוא יום קדוש!!
עכשיו לא רק זה, ידוע לנו שהיום הרוב הגדול של המלחמות איתנו זה מלחמות דת. הרי גם הנצרות וגם האיסלאם מאמינים בעצם היותנו העם הנבחר, אלא שלדעתם אנחנו חטאנו והסגולה עברה אליהם לפי הנוצרים, או שמוחמד מבטל את כל הנבואות שלפניו לפי המוסלמים. אלא מאי, מה קורה?! עמ"י חוזר לארצו!! הם מתחילים לגלות שהכל שקר, זה מתפוצץ להם בפנים!! אם אנחנו כבר לא עם סגולה אז איך הנבואות מתגשמות?! כנראה שה' באמת לא עזב אותנו כמו שהם אומרים, וזה ממש קידוש ה' פשוטו כמשמעו. מקדשים את שם ה' בעולם.. ובכלל כשיש לנו מדינה, וצבא וכו'.
יש סיפור נראליי זה על הרצ"יה ואחד מתלמידיו. שאותו תלמיד(כמדומני זה אחד מהרבנים הגדולים של מרכז) וקיבל איזה קנס או משהו כזה.. והוא בא לרב ומדבר איתו על זה, כאילו על זה שחבל שהוא קיבל את הקנס. מסתכל עליו הרב ומחייך ואומר לו ברוך ה. התלמיד לא מבין.. אבל קנס זה לא טוב. עונה הרב, ברוך ה', ברוך ה' שיש לנו משטרה שאחראית פה ועושה עבודה כמו שצריך וצבא ששומר עלינו.
לא יודע איך יש אנשים שעוד לא גילו את האור הזה. במחילה, לדעתי, בן אדם שמתנגד לכל הרעיון הזה, חסר לו כנראה קצת ממידת הכרת הטוב (לא שאני מדבר כאילו אני מושלם, אבל יש לו לתקן את זה לענ"ד).
ואסיים במה שאמרנו היום: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה כך נזכה לשמוע קול שופר של משיח צדקנו במהרה בימינו... לשנה הבאה בירושלים הבנויה"
אז .. ניפגש בשבועות בביהמ"ק? עולים לרגל? שנכזה להאמין בזה באמונה שלימה.
יום עצמאות שמח לכולם, שנזכה להבין באמת ממעלת היום הקדוש הזה.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען