אני מנסה תמיד לשמוח, אבל תמיד מגיע הקטע הזה של היצה"ר שלא נותן לי
.כיצד אני יכולה להתגבר עליו ולהיות ילדה שמחה?
.
רייצ'ל=)
מנסיון.. זה עוזר..
)

מה שהכי עוזר לי זה להסתכל בטבע, להביט על השמיים, הציפורים, העצים.
תחשבי על מה שיש לך - רגליים, ידיים, עיניים שיכולות לראות, את שולטת בגוף שלך.
לאחרונה התעקם לי האף וחשבתי כמה שזו עצם קטנטנה, אפילו תזוזה הכי קטנה שלה מכאיבה. תחשבי איך ה' סידר את כל מערכות הגוף בצורה מושלמת "שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם...".
חוצמזה, "עדיפה שמחה מזויפת על עצב אמיתי" - רבי נחמן מברסלב.
עדיף שתחייכי ותנסי להיות שמחה בכוח, וזה קשה, אני יודעת, מאשר להיות עצובה באמת. כי על ידי השמחה המזויפת את נשאבת לשמחה אמיתית.
פשוט להביט על יפי הבריאה, על כל השפע שה' השפיע, משפיע וישפיע על העולם.
בהצלחה רבה! מוזמנת לפנות אלי אם יש בעיה או קושי או סתם בא לך להתעודד!
..אבל זה פשוט לא הולך לי.
זה התסכול הכי גדול שיש לי!
!!!
תעשי חסדים, תתנדבי, תמלאי את היום יום שלך בדברים טובים והשמחה תבוא לאט לאט.
אל תחסמי את הדמיונות, תחשבי למה הם באים לך... מה המקור להם.
אם את צריכה עזרה בקשר לדמיונות האלה לפי דעתי כדאי לך לפנות ליועצת ביה"ס שלך,למחנכת, או לפסיכולוגית. כי במקרים כאלה לערב אנשי מקצוע זה הכי טוב. את יכולה גם לשתף את ההורים שלך אם את מעוניינת.
.אל תנסי להתעלם. תנסי להתמודד ולהבין מה מפחיד ומאיים ולמה.. תחשבי עם עצמך על הנושא ואני מקווה בשבילך שזה יעבור.
(זה מה שעזר לי -אולי יעזור גם לך)
אני יהיה שלמה עם עצמי... בלי חרטות ועם ביטחון... גמלי היה פוול פחדים ומחשבות ותמיד חשבתי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ואז נבהלתי מהפחדים שלי... אז דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שזה קורה לכווולללםםםם!!! לכולם יש את התקופות שהם עצובים והם לא יודעים למה... ושהם פוחדים וכועסים וכל הזמן רוצים את העבר (אם הבנתי אותך נכון)... אז אני יאמר לך מה לי עזר... האמונה... ברצינות עכשיו... זה נשמע סתם כזה אבל באמת... זה נותן לך ביטחון שכל העולם הוא רק הצגה ויש מישהו למעלה שעושה הכל וכמו שהוא עזר לך בדברים הכי קטנים בחיים הוא יעזור לך גם פה וזה יעבור...את רק צריכה לבקש ממנו, וזה רק ניסיון ושאת תעברי אותו בעז"ה... עוד משהו תנסי כמה שפחות להיות לבד... כי לי זה הציף את כל הפחדים והמחשבות... צריך כמה דקות ביום עם עצמך ולעשות חשבון נפש אבל כל השאר לדעתי תנסי להיות בחברה לפחות בתקופה הזאת... ותחייכי אפילו חיוך מזויף וזה משדר למוח שלך שאת שמחה ואת באמת תשמחי...(מחקר בדוק..)
"לא מפני שהעולם איננו מתנהל כראוי אנחנו עצובים-
אנחנו עצובים, ולכן דברים אינם מתנהלים כראוי!" בהצלחה...
אביגיל.גישה מעניינת לעניין של שמחה ועצבות-
אפשר לנסות להבדיל בן עצבות לשברון לב.
שברון לב גורם לך לרצון לעשייה ושיפור (זה הרבה פעמים מגיע בתפילות שיש פתאום רגע כזה שאת רוצה להיות טובה)
עצבות גורמת לך ליאוש . לאי עשייה.
רבי נחמן אומר שצריך כל היום להיות בשמחה ולייחד זמן מסויים לשברון לב. בזמן הזה אפשר להסתכל מה חסר ומה אפשר לתקן. אבל כל שאר היום צריכים השתדל מאוד להיות בשמחה.
לכתחילה היינו צריכים להיות כל היום בשברון לב. אבל הטבע שלנו כבני אדם יפיל אותנו במהירות משברון לב לעצבות ולייאוש.
ולמה אני כותבת לך את זה??
כי היצר הרע הרבה פעמים מבלבל אותנו ושאנחנו מתחילים להיות עצובים אנחנו מרגישים שזה טוב. כי יש כל כך הרבה חסר בחיים ואי אפשר ולא נכון להתעלם ממנו. ואיך אפשר להיות שמחים שיש לנו כ"כ דברים חסרים ולא טובים.
בטענה הזאת אנחנו מסכימים לעצמינו לפול לעצבות כי זה "טוב" ויגרום לתיקון והשתפרות. הבעיה היא שההתמקדות ברע כל הזמן גורמת לעצבות וליאוש גמור.
ולכן רבי נחמן מכוון אותנו שצריך כל היום להתמקד בטוב!! ולדחות ישר את כל המחשבות הרעות המתחילות לבוא. מזתומרת לדחות?? לא לתת להם בכלל מקום. ישר לחשוב על דברים אחרים טובים. אבל המקביל לדעת שצריך זמן ביום לשברון לב ולתיקון. ככה את משתיקה ת'יצר הרע שגורם לך להרגיש שמחשבות עצובות זה טוב.
וואי אחותי בהצלחה!!![]()

אותי אישית- הרקדות!
אין על הרקדות!!![]()
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...