מה שהכי עוזר לי זה להסתכל בטבע, להביט על השמיים, הציפורים, העצים.

תחשבי על מה שיש לך - רגליים, ידיים, עיניים שיכולות לראות, את שולטת בגוף שלך.

לאחרונה התעקם לי האף וחשבתי כמה שזו עצם קטנטנה, אפילו תזוזה הכי קטנה שלה מכאיבה. תחשבי איך ה' סידר את כל מערכות הגוף בצורה מושלמת "שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם...".

חוצמזה, "עדיפה שמחה מזויפת על עצב אמיתי" - רבי נחמן מברסלב.

עדיף שתחייכי ותנסי להיות שמחה בכוח, וזה קשה, אני יודעת, מאשר להיות עצובה באמת. כי על ידי השמחה המזויפת את נשאבת לשמחה אמיתית.

פשוט להביט על יפי הבריאה, על כל השפע שה' השפיע, משפיע וישפיע על העולם. 

בהצלחה רבה! מוזמנת לפנות אלי אם יש בעיה או קושי או סתם בא לך להתעודד!

תעשי חסדים, תתנדבי, תמלאי את היום יום שלך בדברים טובים והשמחה תבוא לאט לאט.

אל תחסמי את הדמיונות, תחשבי למה הם באים לך... מה המקור להם.

אם את צריכה עזרה בקשר לדמיונות האלה לפי דעתי כדאי לך לפנות  ליועצת ביה"ס שלך,למחנכת, או לפסיכולוגית. כי במקרים כאלה לערב אנשי מקצוע זה הכי טוב. את יכולה גם לשתף את ההורים שלך אם את מעוניינת.

אל תנסי להתעלם. תנסי להתמודד ולהבין מה מפחיד ומאיים ולמה.. תחשבי עם עצמך על הנושא ואני מקווה בשבילך שזה יעבור.

(זה מה שעזר לי -אולי יעזור גם לך)

אני יהיה שלמה עם עצמי... בלי חרטות ועם ביטחון... גמלי היה פוול פחדים ומחשבות ותמיד חשבתי מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ואז נבהלתי מהפחדים שלי... אז דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שזה קורה לכווולללםםםם!!! לכולם יש את התקופות שהם עצובים והם לא יודעים למה... ושהם פוחדים וכועסים וכל הזמן רוצים את העבר (אם הבנתי אותך נכון)... אז אני יאמר לך מה לי עזר... האמונה... ברצינות עכשיו... זה נשמע סתם כזה אבל באמת... זה נותן לך ביטחון שכל העולם הוא רק הצגה ויש מישהו למעלה שעושה הכל וכמו שהוא עזר לך בדברים הכי קטנים בחיים הוא יעזור לך גם פה וזה יעבור...את רק צריכה לבקש ממנו, וזה רק ניסיון ושאת תעברי אותו בעז"ה... עוד משהו תנסי כמה שפחות להיות לבד... כי לי זה הציף את כל הפחדים והמחשבות... צריך כמה דקות ביום עם עצמך ולעשות חשבון נפש אבל כל השאר לדעתי תנסי להיות בחברה לפחות בתקופה הזאת... ותחייכי אפילו חיוך מזויף וזה משדר למוח שלך שאת שמחה ואת באמת תשמחי...(מחקר בדוק..)

"לא מפני שהעולם איננו מתנהל כראוי אנחנו עצובים-

אנחנו עצובים, ולכן דברים אינם מתנהלים כראוי!" בהצלחה...

גישה מעניינת לעניין של שמחה ועצבות-

אפשר לנסות להבדיל בן עצבות לשברון לב.

שברון לב גורם לך לרצון לעשייה ושיפור (זה הרבה פעמים מגיע בתפילות שיש פתאום רגע כזה שאת רוצה להיות טובה)

עצבות גורמת לך ליאוש . לאי עשייה. 

רבי נחמן אומר שצריך כל היום להיות בשמחה ולייחד זמן מסויים לשברון לב. בזמן הזה אפשר להסתכל מה חסר ומה אפשר לתקן. אבל כל שאר היום צריכים השתדל מאוד להיות בשמחה.

לכתחילה היינו צריכים להיות כל היום בשברון לב. אבל הטבע שלנו כבני אדם יפיל אותנו במהירות משברון לב לעצבות ולייאוש. 

ולמה אני כותבת לך את זה?? 

כי היצר הרע הרבה פעמים מבלבל אותנו ושאנחנו מתחילים להיות עצובים אנחנו מרגישים שזה טוב. כי יש כל כך הרבה חסר בחיים ואי אפשר ולא נכון להתעלם ממנו. ואיך אפשר להיות שמחים שיש לנו כ"כ דברים חסרים ולא טובים.

בטענה הזאת אנחנו מסכימים לעצמינו לפול לעצבות כי זה "טוב" ויגרום לתיקון והשתפרות. הבעיה היא שההתמקדות ברע כל הזמן גורמת לעצבות וליאוש גמור.

ולכן רבי נחמן מכוון אותנו שצריך כל היום להתמקד בטוב!! ולדחות ישר את כל המחשבות הרעות המתחילות לבוא. מזתומרת לדחות?? לא לתת להם בכלל מקום. ישר לחשוב על דברים אחרים טובים. אבל המקביל לדעת שצריך זמן ביום לשברון לב ולתיקון. ככה את משתיקה ת'יצר הרע שגורם לך להרגיש שמחשבות עצובות זה טוב.

וואי אחותי בהצלחה!!

אותי אישית- הרקדות!

אין על הרקדות!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....