הדבר נראה מובן מאליו-הם נועדו להכשיר ולעשות אותנו מוכנים אל היעד הנכסף, בשלים ומתאימים אליו יותר.
ואולם עד כמה שיישמע הדבר מפתיע, פעמים רבות נועדה ההכנה לא כדי שנהיה מוכנים, אלא כמעט לשם ההפך.
באחד מספרי חכמת ישראל העתיקים מופיע הפתגם: "תכלית הידיעה-שנדע שאיננו יודעים". מעין זה נאמר אנחנו: "תכלית ההכנה-שנתכונן לכך שאיננו מוכנים"...
פעמים רבות דווקא ההכנה הרבה מבהירה לנו כמה גדול הפער בינינו ובין היעד המבוקש.
האם אתם מכירים אדם אשר עמד מתחת לחופה וחש "מוכן" למהפך שעתיד להתחולל בחייו? האם אתם מכירים מישהו אשר היה מוכן להולדת ילדו?
ההכנות שאנו עורכים לאירועים מעין אלה מציגות לנגד עינינו דווקא עד כמה חדש ומופלא הוא התוכן שעומד להתחדש בחיינו. רבים מקשיי הדרכים שבהן אנו הולכים הם תולדת ניסיונות מוטעים לשלוט במצב ולכוון את הדברים דווקא כפי רצוננו.
עיקר ההכנה הנדרשת מאתנו באתגרים המשמעותיים בחיינו היא להרפות מן הנסיון "להשתלט" על העובר עלינו, מצד אחד,
ולהכיר טובה למי שמוביל אותנו בדרכנו אל כל הטוב הצפוי לנו, מצד אחר.
דברים שאנו מתאמצים למענם, דברים שהשגנו בעמל ובקושי, הופכים לרוב לדברים שאנו קשורים אליהם באופן עמוק ומיוחד.
הסבר 2: ר' נחמן- המניעות נועדו להגביל ולצמצם את הטוב המורעף עלינו מלמעלה, ולהתאים אותו לכלי מידתנו וליכולת שלנו לספוג ולקבל. אלוקים מונע מאיתנו טוב שגדול מיכולת הקיבולת שלנו, ומשפיע לנו בצמצום ובמידה.
לרוב אומנם נדמה לנו שאין צורך בכל המרירות והקושי שאנו עוברים, ושאנו בשלים ומוכנים להשגת מטרתנו גם בלעדיהם, אך פעמים רבות איננו מעריכים נכון.
ע"פ ההסבר השני, המניעות אינן מאפשרות לנו לברוח מההווה אל עתיד שונה בתכלית,
ואילו ע"פ ההסבר הראשון, המניעות, שגורמות לנו לרצות ולהתאמץ יותר, דוחקות אותנו ממצבנו בהווה אל עבר עתיד טוב ואחר.
ההכרח להתמודד עם הקושי בהווה מעמיק ומגביר את רצונותינו, ובכך עושה אותנו בוגרים ובשלים יותר, ראויים לטוב שאנו חפצים בו בעתיד.
הן מגבילות את הטוב השופע עלינו, שיהיה במידה המתאימה לנו, מצד אחד.
הן מגבירות את החשק והכמיהה להשיג את הרצוי לנו, מצד אחר
מה דעתכם?






