את השיר, או לפחות  זאת!

חכמינו אמרו "קול באישה ערווה"(ברכות כד.). נחלקו הראשונים בהבנת משמעותה של הלכה זו האוסרת שמיעת קול זמר של אישה, אם היא דווקא בזמן קריאת שמע, או שהיא נאמרה באופן גורף. להלכה נפסק כאפשרות השנייה שאיסור שמיעת הזמר הוא כללי, אף שיש שצמצמו איסור זה לשמיעת שירי עגבים בלבד.

טעמה של הלכה זו שנוי במחלוקת, אם הוא משום חשש שמא יבוא להסתכל באישה השרה ויבוא להרהורי עברה, או שבעצם שמיעת קול האישה יש משום איסור הנאה מערווה.

זמרת פנויה - לדעת רוב הפוסקים איסור שמיעת הזמר נוהג דווקא באישה שאסורה על השומע כערווה, כגון אשת איש. עם זאת, הפוסקים כתבו שלעניין זה גם נידה נחשבת כערווה, וממילא בימינו, כשנשים פנויות אינן טובלות, האיסור נוהג בכל בת שהגיעה לבגרות ביולוגית (בסביבות גיל שתים-עשרה).

זמרת גויה - אסור לשמוע כיון שנחשבת כערווה, אף שאינה אסורה באיסור כרת. 

קול אישה ברדיו - הפוסקים נחלקו האם מותר לשמוע קול אישה בתקליט או ברדיו. יש שכתבו כי כל האיסור חל דווקא בשומע את קולה של הזמרת ממש ולא דרך כלי עזר. כמו כן יש שכתבו שבשירת נשים ברדיו ניתן לסמוך על הדעות שאיסור קול אישה הוא דווקא באישה שהאדם מכיר אותה אותה מראה. יש שחילקו בין שידור חי ברדיו או דרך מיקרופון שאסורה, ובין שמיעה לא ישירה, כגון מדיסק שמותרת, ויש שלא חילקו ואסרו לגמרי. נראה שלמעשה יש להקל בכך כאשר השירה אינה גורמת להרהור עברה. מכל מקום ודאי שיש להחמיר בזמר אישה בטלוויזיה.

 מקהלת נשים - יש מהפוסקים שלא חילקו בין אישה אחת השרה ובין מקהלת נשים השרה. יש שאף אסרו על שמיעת גברים ונשים השרים יחדיו. אולם אחרים חלקו וטענן כי אין חשש של הנאת ערווה בשירת כמה נשים, ולכן יהיה מותר לשומען.

נראה שיש להקל בכך במקום שבו הגברים והנשים שרים בבית כנסת או בפעילות חברתית כאשר קול הגברים חזק יותר ואין אפשרות לשמוע את הנשים לבדן. עם זאת, בקבוצות מצומצמות (אירוח משפחות בשבת וכדומה) ראוי שהבנות ישירו באופן של יחייב אחרים לשומען בבירור.

מותר לבנות לשיר במסגרת פעילויותיהן השונות וגברים העוברים שם צריכים להסיח דעתם משירה זו.

מי שנקלע שלא מרצונו למעמד שבו אישה שרה ויציאתו משם עלולה לפגוע בו או באחרים, יכול להישאר במקום ולהשתדל שלא לראות את האישה ששרה ולהסיח דעתו מן השירה.

(ע"פ הספר 'בין הזמנים' של הרב דוד סתיו)

א אני לא יודע מי זה רוב הראשונים, אבל גדול הראשונים אומר שמגיל 3. (משנה תורה הלכות איסורקי ביאה והלכות אישות.)

אותו דבר גם גדול האחרונים- השו"ע.

ב קול אישה ברדיו- חוץ מהרב עובדיה מי עוד התיר?

ג מקהלת נשים- אני שמעתי שהיה רק איזה רב אחד באירופה שהתיר את זה בעוד שהרוב אסרו

ד מעניין מה המקורות שלו. בכל אופן בגמרא נאסר לשמוע שירה והרמב"ם (הלכות תעניות) והשו"ע (לא זוכר סעיף מדוייק)

אסרו באופן גורף לשמוע מוזיקה, אז להתיר בכזאת קלות שירת נשים? אני לא הייתי ממהר..

ומאיפה המסקנה שלך הגיעה?

כי לנשים לשמוע גברים זה לא יצר הרע באותו מובן של הגברים

גם אם זה פחות וגם אם הרבה פחות עדיין יש מקום לומר שאסור, אז לכאורהלמה לא אסרו זאת? (גם אם לא ברמה כמו שלגבר אסור לשמוע אישה אלא הפוך).

ועדיין אין לי תשובה למה יש הרבה דת"ל ששומעים בלי בעיה בטענה שיש היתר, אז מה ההיתר?

מילה במילה מהספר של הרב סתיו. אם אתה רוצה עיין שם (בין הזמנים 186-188)

א.איפה כתוב רוב הראשונים? אולי התכוונת "רוב הפוסקים"? לא הבנתי.

ב. שו"ת יד חנוך, סימן ג. שו"ת בית שערים, אורח חיים, סימן לג. אפרקסתא דעניא, חלק ב, סימן יא-יב. מערכי לב, סימן ה.

ג.הרוב שאסרו זה "הר צבי, אבן העזר, חלק א, סימן עא." וכן מי שאסר שמיעת גברים ונשים השרים יחדיו זה: " שו"ת חת"ם סופר, חלק ה, סימן קצ בהשמטות. שו"ת ציץ אליעזר, חלק יד, סימן ז. שו"ת במראה הבזק, חלק ב, סימן יג. לעומת מי שהתיר שירת כמה נשים: " שו"ת שרדי אש, חלק א, סימן עז, בשם הרב הילדסהיימר והרב הירש.

ד. אני מבין שאתה לא היית מתיר כ"כ מהר, כי אתה בן שבע עשרה וחצי, אבל לרב סתיו יש סמכויות כאלה. בכל מקרה, אם אתה רוצה לראות מקורות תסתכל בספר.

איזה מסקנה?

מורידות את הכיסוי ראש, מה אתם אומרים - טוב או לא?

בזמן האחרון יותר ויותר בני הציונות הדתית עוזבים את הדת, מה אתם אומרים טוב או לא?

לצערנו יש הרבה רעל שאנשים שלמדו כמה שנים בישיבה ואחרי זה כמה שנים באוניברסטיה שמתקראים רבנים, ממציאים מהפופיק שלהם, ואחרי זה אנחנו היהדות צריכה להתפלמס בדבריהם?

וכבר ידוע מה רב אברום ענה לתלמיד שביקש ממנו לכתוב קונטרס נגד חברה מעורבת...

כתוב את הסיפור למי שלא יודע (אני לדוגמא)

אם אמצא אשלח לך בע"ה...

אחד התלמידים באה אליו עם החוברת של הרב שרלו, והזדעק על כך. אמר לרב אברום שצריך לכתוב משהו כנגד זה שהציבור ידע מה דעת תורה. 

רב אברום אמר - מה אנחנו צריכים לדאוג לכתוב תשובה לכל איזה משיגנע שכותב שטויות?

על אותו עיקרון, הרב שפירא דיבר על רבנים שכתבו נגד סירוב פקודה, מי אלו השועלים המחבלים בכרמים (כדברי הרמב"ם על תלמידי חכמים קטנים...)

משהו בסגנון. שמעתי את זה פעם נראה לי באיזה שיעור של מרכזניק אבל אני לא בטוח.

אנשים כאלה מנפנפים גם את תורת החיים...

או את מי שרוצה לשים תכלת/לעלות להר/דברים חדשניים אחרים.

אני מעדיף לדון כל דבר לגופו, ולא לפסול על הסף בזלזול (אף שזה לא זלזול במובן הרע, אלא לא להחשיב מספיק כדי להתיחס).

אף על פי שהזלזול הזה מוצדק והגיוני, ואי אפשר לתת לכל אחד את הכבוד, הן מבחינה מוסרית והן מבחינת משאבים, ובכל זאת, הוא לא נאה ואף מזיק.

אנשים שלמדו כמה שנים בישיבה ואז כמה שנים באוניברסיטה שמתקראים רבנים
איפה אתה חי נתנו להם תעודה הם למדו הרבה שנים
הרב ליכטנשטיין נקרא אצלך??הוא היה דוקטור ולמד באוניברסיטה...
הרמב"ם שלמד להיות רופא נקרא אצלך?
|

וגבר תקדם הביטוי מהפופיק שלך כבר לא קיים

בס"ד

הוא לא אמר שכל מי שלמד באוניברסיטה הוא לא רב. הוא אמר שיש מי שלמדו באוניברסיטה (לא יודע מה הקשר, אבל נעזוב את זה) והם רבנים מזוייפים.

בכל אופן, @צעיר רענן, ראיתי שחצי שעה אחרי שנתת מונופול מוחלט על היהדות לרב שפירא, הטלת ספק בצדקת דבריו של הרב קוק.

מעניין אותי איך הדברים האלה מסתדרים לך ביחד בראש...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....