הבת שלי (בעיקר) נוהגת לבקש כיבוד כדי לחלק לכולם כשמגיעה אליה חברה. הרבה פעמים, נראה לי, זה בא מצד החברה. אך זה גם רצון שלה - לכבד ולתת לחברה.
אז זה יפה, אבל השאלה - עד כמה?
בדרך כלל כשאין לה חברות בבית היא לא מבקשת ממתקים. לפעמים היא ואחיה כן מבקשים, ואני נותנת להם לפי הצורך והמצב באותו רגע.
אך לא הייתי רוצה שתיווצר התניה כזו - כאשר יש חברים בבית, אז מקבלים ממתקים.
מה אתם אומרים?
מתחת גיל 5 זה מאוד מסוכן
זה לא חייב להיות משהו קבוע. בעיקר כדי לשלול מצב שבו החברה מנצלת את טוב ליבה של ביתך וגם שלך.
אם זו חברת אמת, היא תמשיך להגיע בלי ללחוץ על ביתך, גם אם לא יהיה כיבוד.
מצד שני אולי זו מישהי שיש לעשות איתה חסד ומצווה להאכיל אותה כשהיא אצלכם. נתקלתי במצבים משני הסוגים.
כיבוד כשלעצמו זה ממש נחמד.
מממתקים ממש הייתי נמנעת מהסיבה שתיארת. אפשר ביסקוויטים, ביגלה, רק מיץ מתרכיז (תפוחים, בריא), סתם מים קרים עם קוביות קרח. רק בשביל ההרגשה הטובה.
אני לפעמים מקדימה את ארוחת הערב ומכינה כמות גם לחברים. דברים פשוטים - פסטה עם קטשופ, פנקייק או חביתות לכולם.
ככה אוכלים בצוותא אוכל, לא שטויות.
ולפעמים זו עזרה גדולה בעקיפין ליולדת שהילד שלה מתארח אצלנו אחר הצהריים.
היא יכולה גם להשתתף בהכנת הכיבוד..
נתתם עצות יפות לממתקים "בריאים" (אף-על-פי שבדרך כלל אין לי כוח להשקיע בשביל זה... את עוונותיי אני מזכירה היום
)
אבל מה לגבי עצם הבקשה? האם באמת כשמגיעים חברים צריך תמיד "לכבד" אותם? או שאולי זה אמור להיות נתון להחלטתי?
(ובקשר לארוחת ערב - אני אוהבת לדעת מראש אם יש עוד ילד שסועד איתנו, כי הרבה פעמים אני מכינה דברים לפי מספר הילדים, או שמכינה בדיוק את האוכל שהם אוהבים, וזה קשה "להסתבך" עם ילד שאני לא יודעת מה אוהב, וכו'... כמובן, שאם אזמין ילדים שאמם אחרי לידה או כדומה - אז אתכונן לכך מראש בהתאם).
לא מפריע לי שמבקשים ממתק או משהו לכבוד האורחים.
ואני נותנת מה שנראה לי באותו רגע. ופל קטן/אגלו או תמר וכד'...
(חח.. בדרך כלל הבן שלי לוחש באזני החבר שיבקש)
וכשבא חבר לארוחת ערב אוכל מה שיש. מה שהכנתי. לא משתגעת.
אם את מרגישה שזה יוצר התניה כלשהיא שאת לא מעונינת בה, אז אולי באמת לא כדאי לתת כל פעם.
אפשר לפעמים לכבד באוכל זה או אחר, ולפעמים לכבד ביצירה מיוחדת או משהו כזה.
היום לא נותנים שום דבר.
ואין מה לעשות אי אפשר להיות חנות מכולת של כל השכונה
זה להיות חנות מכולת של כל השכונה,
לתת לחבר שמתארח פרי ושתיה כשהוא בא לשחק אצלכם לכמה שעות?
אם הייתי הולכת לחברה בתור ילדה, בהזמנה , ולא ב"נחיתה" , (אף פעם לא הייתי נוחתת
ואמא שלי תמיד ידעה מתי לא מתאים ללכת לX ומתי זה יהיה "להיתקע" לאמא של החברה אם אני אבקש לבוא )
לא הייתי מרגישה נעים להיות כמה שעות בבית של חברה ושאם אני רעבה יגידו "היום לא נותנים שום דבר" .
לא בקטע של ממתקים, אבל אמא שלי תמיד היתה מביאה בייגל'ה / קלמנטינה/תפוח או איזשהו פרי סטנדרטי
ושתיה, כשבאו אלי חברות ליותר מחצי שעה.
לא בקטע של לשפוט, אבל זה לא קצת קמצנות להגיד "אנחנו לא מכולת"
סה"כ תפוח או משהו בסיגנון.
ילדים בדרך כלל פעילים ומוציאים אנרגיה , וב4-5 אחר"צ נהיים רעבים.
כשבאות חברות לבת שלי (4 , צעיר יותר מאצלכם נראה לי.. ) ,
אני נותנת מים , וחותכת פרי לכל אחת , כשיגדלו אם לא יהיה לי כח להשקיע אתן פרי שלם.
אם יש דרישה לממתק אז אני נותנת עוגיה קטנה או ביסקוויט, כי זה לא בריא להתמלא בממתקים ..
אבל לא מטעמי חסכנות. אין אצלנו חטיפים מלוחים חוץ מבייגלה ולא ממתקים מיוחדים.
מקסימום עוגיות שוקולד. אבל אם אני אראה שהילדה משנוררת בגינה דברים שאין בבית
(כרגע היא לא בכיוון) אז אני כן אקנה במינון נמוך ובטעם, כי אם גם ככה היא אוכלת ג'אנק, אז שלא יהיה
על חשבון הכיס של אחרים. עושה לי רע לראות ילדים שלא קונים להם ולא מטעמי בריאות, וההורים מסתמכים על זה
שהם משנוררים את כל החברים שפותחים חטיפים.
אין סיכוי שאני לא אנהג בהכנסת אורחים בסיסית לחברים של הילדים
מצד שני, אני לא אתפרע עם דברים שאני גם ככה לא רוצה שהילדה שלי בעצמה תאכל.
תיארתי מצב שאצלנו הילדים משחקים בשביל בין הבתים ופתאום כולם יכולים להגיע לבית אחד ולסיים שם את השלוקים.
אם יש ילד שבא במיוחד לילד שלי ברור שאני אתן ואכבד,
אבל כשכל השכונה מגיעה פה אני שמה את הגבול
זה מקסים שהיא רוצה לכבד.
וגם מאוד מאוד סטנדרטי, הרי הגיוני שילדה שנמצאת אחה"צ אצלכם תרצה איזה נשנוש או פרי
אצלנו זה -
ביסקוויט\קרקרים\עוגיה\עוגה\בייגלה (תלוי מה יש בבית)
או פרי חתוך בצלחת כמו תפוח-קלמנטינה-תפוז
לפעמים פריכיות (זה מאוד מלכלך אז לא תמיד מתאים לי...)
ואם יום חם אז לפעמים איגלו
ממש לא ממתקים או חטיפים
שותים מים או מיץ תפוחים טבעי, ואם קר - קנקן תה לכולם
גם הילדים שלי לא אוכלים בד"כ ממתקים אחה"צ, אלא את מה שרשמתי למעלה
רק אם הייתה יום הולדת בגן\כיתה - בעל השקית הטעימה מחלק לכולם (זה בערך כל שני וחמישי ב"ה...)
פעם הגיעה "חבורה" של בנים לבן שלי והכנתי להם פנקייק,
אבל בד"כ אני לא משקיענית ברמות כאלה.
פעם אחרת הגיעו פתאום חברים (שני אחים) כשהיינו באמצע האוכל פלוס ביקור של סבתא.
אני לא נותנת להיכנס במצב כזה, אבל הם היו נראים מורעבים!
שיכנעתי אותם ליטול ידיים ומילאתי לכל אחד פיתה והם ישבו ואכלו איתנו...
זה דבר יפה אם זה בא ממקום אמיתי. אם זה בא מבתך מתוך רצון לרצות את החֲברה או לענות על ציפיה של החברה או בשביל הרגשת מחויבות להתנהג בדפוס מסויים, יש מקום להדריך אותה בדרך שתטע בה את ההרגשה שהיא לא מחוייבת. להגיש כיבוד זה מאד יפה כשאתה מרגיש צורך ורצון לכבד את הזולת, אך אין לעשות זאת מתוך תחושות מחוייבות שאינן עולות בקנה אחד עם רצונך האמיתי. לפעמים אנו כהורים צריכים ללמד את ילדינו מה הדבר הנכון שגם הם חשים בתוכם אך לא יודעים להעלות את זה למודעות.
אמרתי את דברי במדה רבה בהסתמך על הרמיזות שלך שאולי זה בא מצד החברה. בכלל, כשילד נוהג כלפי חברים אורחים בדפוס פעולה שהוא לא קנה בבית צריך לדעתי לבדוק האם זה בא ממקום אמיתי או שהוא מרגיש איזו מחוייבות לא אמיתית והוא כבול לאיזה סטנדרט.
לקנות מדות טובות בהכנסת אורחים וכו' זה נהדר כאשר זה אמיתי.
אגב, גם להרבות בממתקים בפני עצמו, גם אם זה ממקום אמיתי של לכבד, זה לא תמיד הדבר הנכון. אנו כהורים מנסים להדריך את הילדים בדרך הישרה, כמובן לא בצורה שכופה אותם בכל צעד ולא מאפשרת להם להתפתח ולבחור בעצמם.
אמרתם דברים חכמים, ולקחתי לתשומת לבי.
(למען האמת, נושא האוכל הוא בכלל מאתגר בשבילי, גם כשמדובר במשפחתי הפרטית... אז אולי עניין הכיבוד רק מעצים את הכול).
יכול להיות גם פירות\ירקות חתוכים
פירות יבשים, אגוזים למיניהם
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
