אם הילד לא מסוגל יותר להתמודד עם זה בכוחות עצמו ובא וסיפר לך, כנראה שהוא זקוק לעזרה.

אני באמת חושבת שיועיל הרבה יותר אם תתייעצי עם המורה כיצד לטפל בזה מאשר שתניחי לזה והילד שלך יתרגל להיות זה שמציקים לו.

לעניות דעתי, לשתף את המורה ולעדכן אותו גם במורכבות

התפקיד ההורי שלנו הוא לעשות את מה שנכון לילד.  אם המורה חכם, הוא יידע "לעלות" על הבעיה, כביכול, בלי שתצלצלי אליו.  המורה צריך שיידעו אותו, והוא "יגלה" את הבעיה "לבד".  והבן לא חייב לדעת שצלצלת!

אישית, ילדיי יודעים שאני מדברת עם מוריהם מאחורי גבם, וטוב להם עם זה.  הם לא יודעים מתי ועם מי, אבל כשאני רואה צורך, אני משתפת את הדמות החינוכית הרלוונטית, ואותו אדם איננו רץ לספר לילד, אלא פועל לטובת הילד, בלי ידיעת הילד.

לצורך העניין, "ילד" הוא כל צאצא, ללא הבדל מין וגיל

חייבים לדבר עם המורה והמורה חייב לשמור על דיסקרטיות.

בהצלחה!

אם הילד לא מסכים שידברו עם המורה או עם הורי הילד המציק, סימן שיש משהו שמרתיע אותו מכך.

חשוב לדבר איתו ולהבין ממנו מה הוא לא רוצה שיקרה, ובמהלך משותף, בהסכמה שלו, לפנות לגורמים הרלוונטיים.

צריך לדבר איתו, לשדל אותו. אבל אם הוא מביע התנגדות נחרצת שנובעת מחשש אמיתי, אסור לעשות מהלכים מאחורי גבו - "לטובתו".

גם אילו הבעיה הנקודתית תיפתר, תיווצר בעיה חמורה בהרבה - חוסר אמון בהורים.

וזה הכי נורא.

ובכלל, חשוב לדבר איתו ברכות ובעדינות ולהרעיף עליו אהבה. זה יכול (במקביל) לעזור לו להתמודד עם הקושי.

הצלחה רבה!

ואני חושב שהבעיה היא לא רק פגיעה באמון הילד בהורים,

אלא גם פגיעה באמון ההורים בילד.

מה שכן כדאי זה לשלוח אותו למקום שיעזור לו להעמיד את הנודניק במקום ולהיות יותר אסטרטיבי.

התכוונתי, וגם אמרתי זאת, שהולכים מאחורי גבו בלי ידיעתו!!!

הוא לא אמור לדעת על זה בזמן אמת או אחר כך.  הוא אמור להבחין כך שהבעיה באה על פתרונה, אבל לא להיות מודע לגורמים שהניעו את גלגלי הפתרון.

תפקיד המבוגרים להגן על הילדים.  אם הילד בא לקבל עזרה מאמא, אפשר לשאול את הילד איך, לדעתו, אמא יכולה לעזור, אבל אם אין לו הצעה יעילה, מחובת האמא לעזור בדרך שנראת לה.  אם המבוגרים יהיו רציניים ואחראים, הבעיה תיעלם, והילד לא חייב לדעת על כל מהלך ומהלך.

בדוק ומנוסה.

אם המורה אינו ראוי לתפקיד, ולא מתפקד ולא יכול לעזור, הבעיה גדולה הרבה יותר.

בהצלחה!

אלא על הזלזול בדרך שבה הוא בחר להתמודד.

אפשר לשכנע אותו לנסות להתמודד ע"י קבלת עזרה, אבל אם הוא אמר במפורש שלא, אז רצוי להשאיר בידיו את הבחירות שלו, לפחות כל עוד לא מדובר במקרה קשה ממש.

אני מבינה את כוונתך הטובה להגן על הילד ולפתור לו את כל הבעיות,

אך השאלה היא האם יוצאים מנקודת הנחה שההורה רואה את המציאות יותר טוב מהילד.

אמנם פעמים רבות למבוגרים יש ראייה יותר רחבה וכוללת של המציאות, אך זה לא גורף.

לפעמים ההורים טועים והילד צודק מהם.

ההורה חושב שפנייה למורה תפתור את הבעיה והילד חושב שהיא יותר תזיק.

ברגע שהולכים מאחורי גבו של הילד מבטאים אמירה חמורה:

זה זלזול בוטה באמירה של הילד. "אני מבין את המציאות יותר טוב ממנו, ולכן ברגע שאתערב הכל ישוב על מקומו בשלום".

בעצם, השאלה האם הילד ידע מזה או לא היא שולית.

הנושא המרכזי איננו האם הבעיה הנקודתית תיפתר בסופו של דבר, אלא עד כמה ההורה נותן אמון בילד.

אמון הוא דבר הדדי.

אפשר לשכוח מלקוות שהילד ייתן אמון בהורה כשההורה לא נותן בו אמון. (אמון כמובן במובן הרחב של המילה - לא להאמין שהוא לא משקר, אלא להעריך אותו, לתת משקל לדבריו - שיש בהם חכמה, גם אם בסופו של דבר הם יתבררו כמוטעים)

השאלה החשובה היא איזה סוג של הצקה? אם זאת הצקה פיזית אז ברור שלילד המציק יש יתרון פיזי על ילדך, ועל כן יש לטפל בזה במהירות המירבית על מנת שילדך לא יכנס לטראומה ופחדנות שממנה יקשה עליו להיתגבר, ולהסביר לו שלא כולם נולדים שווים מבחינה פיזית ושאין לו ממה להיתבייש ולהוסיף קצת דוגמאות. ולגשת לילד המציק ולנפנף אותו מבנך.

אבל אם הילד המציק מקנטר או מעליב ויורד על חייו של בנך, הרי זה ברור שאסור לך לפגום באמון שהוא נותן בך כשהוא מספר לך דברים מסויימים, במקרה הזה צריך להעלות את בטחונו העצמי וההערכה העצמית שלו על ידי מציאת הדברים והכשרונות היחודיים שהוא ניחן בהם ואחרים לא, לכל אדם יש את היחודיות שלו.ושהוא על ידם יוכל להתגאות בעצמו.

בטוח קרה לי שאמרתי משהו רק כדי לשחרר ולא רציתי שזה יעבור. ופעם גיליתי שהמורה יודעת משהו ולא יכולתי לסבול את זה(כ"כ שאני זוכרת את זה היום... זה היה בכיתה ג')

לעשות משהו מאחורי הגב שלו- זה כאילו 'לסדר אותו' זה לפגוע בבטחון שלו ובשיתוף (ותחשבי כמה חשוב לך שהוא ישתף) וגם אולי יש דרך לעזור לו להתמודד בכוחותיו, לא כל החיים מישהו יסדר לא כל בעיה.

אבל עוד יותר גרוע יכול להיות להשאיר את המצב ככה. 

מהלך ההתעללות שילדים רבים עוברים במוסדות-

אחד, ה'בריון' מחליט להוריד מישהו.

הוא מצרף אליו כמה חברים שמפחדים ממנו. ומשם הכל חלק- או שאתה איתנו מולו, או שגורלך כגורלו.

וככה הכל נשאר מוסתר ואף אחד לא יקום ויגיד משהו.

מה לנו יש לעשות עם זה?- להיות ערניים.

יש מצוקה?? לדעתי, חייבים לבדוק את זה ולדאוג שהילד יגיע לכיתה בטוח. אבל איתו ולהשתדל כמה שפחות לחפור

אולי כדאי גם להעלות את זה לפורום הורות-

סרט על התעללות שילדים עוברים בבית ספר. זה הזכיר לי את זה, אבל זה אולי כבר ממש ממש מעבר.

אמא שלי ממליצה לדבר עם היועצת בלי להגיד לילד ולהגיד לה שהילד פוחד שידעו שהוא דיבר..

כי הרבה פעמים המורים לא יודעים להתמודד עם הבעיה ויוצאים ידי חובה בכך שמכריחים את 2 הילדים ללחוץ ידיים.. ואז זה רק יזיק

את חייבת לדבר עם מישהו עכשיו ברוך ה' אני בסדר בחברה אבל אם לא היו מגלים את זה ומפסיקים את זה אז אני לא רוצה לחשוב איך הייתי היום.

כל שניה שזה ממשיך זה פוגע פגיעה רצינית לאורך זמן בילד שלך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...