1 - רקע: דייט שלישי.
הוא: יש לי משהו לספר לך. מצטער שדחיתי את עד עכשיו, מקוה שתסלחי לי.
היא: מה? ספר.
הוא: יש לי סרטן.
היא: |דממה|
הוא: מוציא מהתיק סרטן קטן וחמוד..

2 - רקע: דייט שלישי
הוא: יש לי משהו לספר לך אבל אל תצחקי עליי.
לא סיפר לה.
דייט רביעי היא מתחננת אליו ספר! ספר!
דייט חמישי תחינותיה המשיכו..
דייט שישי.. הוא סוף סוף סיפר לה.
אז ככה:

הבחור אומר שיש לו כלי נגינה מיוחד במשפחה, שעובר מדור לדור, כבר כמה עשורים.
והיא כבר נכנסת לסרטים מה יכול להיות אותו הדבר.

קיצור.
הבחור מוציא משולש ונותן גונג שלא היה ולא נשמע כמוהו בשום דייט ביזארי עד היום הזה.
 

3 - 

הבחור הגיע עם אמגזית לדייט ראשון. בלי לברר איך עושים זאת בפעם הראשונה.
גזיית שפיץ. 
לא ידע איך לחבר.

, היא הציעה לו עזרה והוא סרב.

מפה לשם בסוף הדייט היה חסר לה קצת שער, וכמה צלקות על הפנים אחרי שהוא הדליק אותה.

אהה,, כמובן, הוא שפך עליה חול כי הוא לא יכול לגעת בה.

4 -

הלכנו לגן סאקר.

(הרביעי, ז"א)

לא, סתם. השלישי באמת נורא.

הראשון גם קצת לא נחמד.

ואת בוודאי מתלוצצת, גברת יהל!

חחחחחחח אם זה אמיתי אז ממש מצחיק. חוץ מהגזייה שממש אין סיכוי שזה אמיתי חחח

הלוותי לבחור 300 שקל  

(זה היה בשביל להבטיח שניפגש פעם שנייה )

"הכל סובב את האשכנזים". 

פגישה ראשונה.

נפלט לו : ''כשנתחתן''

ניבא ולא ידע....

"הכל סובב את האשכנזים". 

אבל אביא משהו אחד בלבד.

היא ציירה לי ציור.

נשבע לכם! סיפור ארוך...אבל היא באמת ציירה, עם צבעים, בלוק ציור והכל...

פשש.....

"הכל סובב את האשכנזים". 

בסגנון S.M.S שהיא שולחת לו"מתי תהיה בעלי?" (במקום עלי =)

כל אחד והלא שגרתי שלו. 

מהיום אין תרוצים.

כי בית קפה זה רשמי מידי? מבוית מידי?

@yoniSmile

בס"ד

אכלתי שווארמה.
קפצתי מעל מעקה כדי לבדוק משהו על החוף,

וגיליתי קצת מאוחר מידי שיש שם מים. צלולים צלולים.

לא יודע מאיפה להתחיל

זה היה מעניין לבדוק את הרגלי הצריכה אחד של השני.

כל השאר הדברים בעיני היו רגילים

פגישה ראשונה בפארק,הבחור הלך לנדנדות ורצה להראות לי איך הוא נתלה הפוך על מתקן כלשהו.

(תשובה לשאלתך).

"הכל סובב את האשכנזים". 

...

שכ5-10 דק' לאחר תחילת הפגישה היא התחילה להתנהג בחוסר דרך-ארץ הכי בסיסית שיש,

בהתחלה ניסיתי להתעלם מזה, אבל אחרי כ-40 דק' שהיא פשוט לא הפסיקה להתנהג מגעיל אלי,

פשוט קמתי מהמקום וליוויתי אותה חזרה אל התחנה.

וגם כמובן שהתקשרתי אליה מייד אחרי הפגישה כדי לגמור עם הסיפור.

מן הסתם היא התנהגה בצורה כ"כ מגעילה כי היא לא הייתה מעוניינת בקשר ברגע שהיא ראתה אותי,

אבל אני חושב שבאופן כללי גם אם פוגשים מישהו שלא מוצא-חן בעיניך לא צריך לרדת לכזאת תת-רמה.

אחשוב האם אני יכול לעצמי להמיר אותה במילה אחרת שגם ,"תזרום" לי באופן טבעי, ותעביר את המסר.

מזכיר ברית...נראה לי לא שייך =)

חייב לעדכן את זה, אולי "השליך" זה נחמד.

או "בעט"!! "בעט" זה טוב...

"הכל סובב את האשכנזים". 

הוא הזמין אותי לכוס קפה בעבודה והסכמתי  לבוא בסוף. הוא עבד בתור מאבטח.

היה נחמד. ישבתי שם איזה שעה+. הבאסה שלא יכלתי כ"כ לדבר איתו, זה היה בבי"ס והילדים כל הזמן באו ורצו לדבר איתו ולהיכנס לבודקא. הוא באמת בחור נחמד.

בסוף נפרדנו אחריי הדייט הזה אבל לא בגלל הדייט אלא כי זה לא התאים מסיבה אחרת.

אבל שניהם היו קשרים ארוכים. השני היה הכי רציני חוץ מבעלי.

ואם כבר מדברים על זה אני נזכרת שגם נהגתי קצת על הג'יפ שלהם! אחרי שמאז חודש אחרי הטסט לא נהגתי על הילוכים. היה חוויה.

ובטיול שעשינו הוא כמעט הצליח לשכנע אותי לעשות אימון ירי באקדח שלו, אחרי שהתבכיינתי לו שפעם פספסתי הזדמנות לעשות מטווח...

יש מה לעשות, תריצו עניינים!!!
חחחח

עד היום אני חושב שהיא מקפידה עלי

לפני 10 שנים בערך אולי יותר

למרוח את הדייט לשעה..ץ לשם הנימוס וכדי שהיא לא תיפגע? ממש סבלת בחמש דקות האלה?

היו אצלנו בישיבה כמה כאלה.

היה אצלנו אחד שהם החליטו כבר בפגישה הראשונה.

שבוע עם 4 פגישות (או יותר) זה לא סיפור כזה חריג.

(גם פחות,אבל זה כבר כן קצת חריג..)

כי הוא היה אז בשלילה

נסיעה ארוכה

הוא ישב מאחור..

אם מישהי תסכים לעלות להר הבית זה כבר סיבה לצאת איתה...

בטח רווקות דוסיות.

ומה דעתך על דייט בבית כנסת? הרי זה מקום אידיאלי ונחמד לפגישה. תשוחחו יחד ותהנו אל מול ארון הקודש.. זה יכול להיות כיף חיים...

<צ>

ועכשיו ברצינות-

הר הבית הוא לא מקום לדייט, קצת נסחפו פה...

הר הבית הוא מקור הקדושה לעמ"י. הוא מקום לתפילה ובעתיד- להקרבת קורבנות.

לדעתי- הוא לא המקום לדייט. זה אולי רעיון/חלום באספמיא אבל לא מעבר לזה...

אין מקום מתאים להתחיל את הנסיון של לבנות בית מהמקום בו חרב הבית...

את הקורבנות מקריבים בעזרה.

שם זה באמת לא מקום לדייט אסור לשבת...

לכן אין להפגש על הר הבית .

בכלל נראה שכל תפיסתך לגבי הר הבית היא בעייתית , אם אתה רוצה להפגש שם

<צ>

אין איסור לדבר דברי חול בהר הבית.

כנגד שער המזרח יש איסור של להקל ראש (שאסור גם ככה עם ערווה ועם תפילין..)

(ואל תגיד לי שכולם עושים את זה. אז כולם טועים. זה לא חדש...)

אם במקום שהוא בית מקדש מעט אסור לדבר

ק"ו אסור לדבר דברי חולין במקום המקדש עצמו.

(וסלח לי אבל לא נראה לי שדייט נראה כ"כ נשגב ומיוחד אפילו שהוא לשם בניית בית).

אין שום הלכה שאסור לדבר דברי חול בהר הבית ה"קל וחומר" שלך לא תופס.

בית כנסת זה בית כנסת והר הבית זה הר הבית.

והמקדש עצמו לא היה בחלק שבו נהיה בהר הבית כי כיוון שאנו טמאי מתים אנחנו לא עוברים את החיל.

המקדש זה העזרות הקודש וקודש הקודשים.

לך דייט לא נראה דבר נשגב לי כן.

תראי לי הלכה שאוסרת לדבר בהר הבית.

הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ז-

א  מִצְוַת עֲשֵׂה לִיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב); וְלֹא מִן הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא, אֵלָא מִמִּי שֶׁצִּוָּה עַל יִרְאָתוֹ.  [ב] וְאֵיזוֹ הִיא יִרְאָתוֹ:  שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, אוֹ בְּמַנְעָל שֶׁבְּרַגְלָיו, אוֹ בַּאֲפֻנְדָּתוֹ, אוֹ בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, אוֹ בַּמָּעוֹת הַצְּרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ.  וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאָסוּר לוֹ לָרֹק בְּכָל הַר הַבַּיִת; אֵלָא אִם נִזְדַּמַּן לוֹ רֹק, מַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ.

ב  וְלֹא יַעֲשֶׂה הַר הַבַּיִת דֶּרֶךְ שֶׁיִּכָּנֵס מִפֶּתַח זוֹ וְיֵצֵא בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְקַצַּר הַדֶּרֶךְ; אֵלָא יַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ.  וְלֹא יִכָּנֵס לוֹ אֵלָא לִדְבַר מִצְוָה.  [ג] וְכָל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת, נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל--חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָּבָר, שְׁהוּא מַקִּיף עַל הַשְּׂמֹאל.  לְפִיכָּךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ, מַה לָךְ מַקִּיף עַל הַשְּׂמֹאל, שֶׁאֲנִי אָבֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֲמָךְ; שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּךְ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ.

ג  [ד] כָּל שֶׁהִשְׁלִים עֲבוֹדָה וְנִסְתַּלַּק לוֹ, אֵינוּ יוֹצֶא וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל; אֵלָא מְהַלֵּךְ אֲחוֹרַנִּית מְעַט מְעַט, וּמְהַלֵּךְ עַל צִדּוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הָעֲזָרָה.  וְכֵן אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעְמָד, וּלְוִיִּים מִדּוּכָנָן--כָּךְ הֶם יוֹצְאִין מִן הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפּוֹסֵעַ אַחַר תְּפִלָּה לַאֲחוֹרָיו.  כָּל זֶה לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ.

ד  [ה] לֹא יֵקַל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁלָּעֲזָרָה, שְׁהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר--מִפְּנֵי שְׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְכָל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה--יְהַלַּךְ בְּנַחַת בִּמְקוֹם שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְיִרְאֶה עַצְמוֹ שְׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הָאָדוֹן ה' שֶׁאָמַר "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם, כָּל-הַיָּמִים" (מלכים א ט,ג; דברי הימים ב ז,טז); וּמְהַלֵּךְ בְּאֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד וּרְעָדָה, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּבֵית אֱלֹהִים, נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהילים נה,טו).

איפה ראית פה איסור לדבר דברי חול?

כידוע בית הכנסת הוא מקום קדוש, וחז"ל קראו לו 'מקדש מעט'. ויש להתנהג בתוכו ביראה, שכן נאמר לגבי בית המקדש: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל), וקדושת בית הכנסת היא מעין קדושתו של בית המקדש.

וכל המשתמש בבית הכנסת לשימוש של חול, מבזה את קדושתו, שייעודו היחיד של בית הכנסת הוא לעניינים שבקדושה, לתורה, תפילה והתחזקות בשאר מצוות. ולכן אין לשוחח בו בענייני מסחר וכלכלה, וקל וחומר שאסור להתלוצץ ולשחוק בתוכו. אבל מותר לערוך בבית הכנסת אסיפות לצורך מצווה, כגון למען איסוף צדקה לעניים, או להתרמה לישיבות.

ויש לכבד את בית הכנסת ולנקותו תמיד. וצריך לנקות את הנעליים מן הבוץ לפני שנכנסים לתוכו. ואסור להיכנס לתוכו בראש מגולה (שו"ע קנא, ו-ט). וכמובן שאסור לירוק בתוכו. ואמנם היו זמנים שהבתים לא היו מרוצפים ואנשים היו רגילים לירוק בביתם הפרטי, ואז היה מותר גם לירוק בבית הכנסת, אבל כיום נזהרים מאוד שלא לירוק בבתים פרטיים, ולכן ישנו איסור גמור לירוק בבית הכנסת (עפ"י הגמ' ברכות סג, א).

אין להיכנס לבית הכנסת שלא לצורך תורה או תפילה. ואפילו כשיורד גשם בחוץ, אסור להיכנס לתוכו כדי להנצל מהגשם. וכן בקיץ אסור להיכנס לתוכו כדי לשבת בצל כתליו. וכן אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להטעין טלפון נייד. שכן בית הכנסת מקודש לתפילה ותורה ולא לשאר צרכי האדם.

ואדם שמוכרח להיכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחברו לצורך דחוף, רשאי להיכנס לשם, אבל לפני שיקרא לחברו ישב מעט ויאמר איזה פסוק, כדי שלא יֵראה כנכנס לצרכיו האישיים בלבד (מגילה כח, שו"ע או"ח קנא, א).

וגם בית כנסת אני לא בטוח שזה מוסכם שאסור.

כי הרב שלי אמר לנו שמותר לדבר בבית מדרש דיבורי חול אלא אם כן כמובן זה מפריע למישהו ללמוד.

אבל אאל"ט יש איזושהיא חלוקה בין בית כנסת לבין בית מדרש.

אולי @הדרכה יוכל לעזור לי..

המחמירות כ"כ בדיני בית כנסת.

לכן כל בית כנסת הוא: "בית כנסת לתורה ולתפילה".

כדי שאפילו אם ח"ו אדם ייכשל בדיבור זה לא יהיה כ"כ חמור מכיוון שלבית מדרש יש הלכות פחות מחמירות.

ובית כנסת הוא בית מקדש מעט-

ק"ו צריך להקפיד על הדיבור והמעשה במקום שהוא הקדוש ביותר. (- לדברך. לדעתי הכותל הוא שווה ערך. אבל בכל זאת- אם אתה אומר שהר הבית הוא לא מקום שיש בו דיני בית כנסת אז אתה פשוט מוריד אותו ברמה מתחת לכותל. ששם יש דיני בית כנסת...)

אבל זה דיון אחר.

אין שום הלכה שאסור לדבר בהר הבית דברי חולין ואפילו לא מנהג (עליתי עשרות פעמים ובמשך כמה חודשים הייתי עולה כל יום ולא ראיתי שנהגו ככה).

אבל דבר אחד חשוב לזכור-

הר הבית הוא לא מקום לבילוי וכייף. הוא לא מקום שאפשר להקל בו, לערוך מפגשים חברתיים או לצאת לדייט נחמד וקליל.

הכותל הוא בקושי המקום למפגשים וכו' וגם זה לא הכי אידיאלי.

כשאתה עולה להר הבית אתה בא כדי לפגוש שם את מלך מלכי המלכים.

תאר לך שאתה נכנס לביתו של ראש הממשלה ואומר לו: "סלח לי אדוני. שניה ואני חוזר אליך. פשוט קבעתי עם מישהי פגישה והיא בידיוק אמורה להגיע..."- השומרי ראש שלו יעיפו אותך מכל המדרגות...

ק"ו כשמדובר במלכו של עולם ואתה בא לבקרו בטרקלינו- זה פשוט לא מכובד.

ולמה?

כי יש מקום ויש מקום.

ולא כל מקום הוא מתאים לכל דבר.

כיף אני מקווה שתמיד יהיה לי.

אבל דייט לא חייב להיות "קליל".

אפשר לדבר גם על נושאים חשובים ועמוקים.

הרמב"ם בהלכות תפילה פרק יא כותב - כא  רחובה של עיר--אף על פי שהעם מתפללין בו בתענייות ובמעמדות, מפני שהקיבוץ רב, ואין בית הכנסת מכיל אותם--אין בו קדושה, מפני שהוא עראי ולא נקבע לתפילה; וכן בתים וחצרות שהעם מתכנסין להם לתפילה--אין בהן קדושה, מפני שלא קבעו אותם לתפילה בלבד, אלא עראי מתפללין בהן, כאדם שמתפלל בתוך ביתו. 

נראה לי די ברור מהרמב"ם הזה, שמקום פתוח שנקבע לתפילה דינו כבית כנסת.

[לא שאני אומר שזה מה שעושים בדייט, אבל אם רואים שיש צד חמור בהר הבית מהבחינה הזו, אז אולי מקום לדון על דברים נוספים]

כך עולה בפשטות מהסוגייא בברכות (סב: ) שכל מה שאסור בבית כנסת,

אסור בהר הבית מק"ו.

ואף ברחבת הכותל שוודאי איננה משטח הר הבית אסורה שיחה בטלה כמו שפסקו

אחרוני דורנו.

ולגבי פגישה:

לאור האמור, נוכל לשאול את עצמינו באותה מידה האם יהיה מותר להיפגש בבית כנסת.

והנה עי' בכתובות (ה.) ובחידושי הרש"ש שם, משמע שעצם הדיבור בענייני השידוכים

אין בו קלות ראש, ואדרבה למצווה יחשב, ומותר בבית כנסת.

אכן נראה דכ"ז הוא דווקא בהתעסקות בענייני השידוכין ולא במפגש עצמו שמטבעו

יש בו דיבורי חול שאסורים בבית כנסת. והטענה שמדובר במצווה, אין בה ממש,

שאמנם היא מצווה אבל לא כל מצווה הותרה בבית הכנסת, ולראיה: שחיטה, תשמיש ועוד.

אם יוצאים עמ לבנות משפחה, אין בזה משהו קדוש?
(הדובר לא יצא לדייטים, אז תרגישו חופשיים להאיר ולקרוא "צעיר")
אבל ברצינות...

"הכל סובב את האשכנזים". 

אהבתי את הרעיון

במזרקה של הדוידק'ה בירושלים.

הברווז שלי ניצח  (למרות שהיא ניסתה לרמות)

לפנות לערוך לנקות

ממש סינג'ור

א. יצאתי עם שביעיסטית.

ב. בירכתי משנה הבריות על קופים. פעמיים. אחת עם השביעיסטית ואחת עם אשתי. (האמת שזה לא חכמה, כי את שתיהם לקחתי לפארק יד לבנים בפתח תקוה).

ג. עשיתי פגישה שניה עם בחורה בשבת.

ד. פגישה רביעית (עם אשתי): הייתי עם רכב ונהגתי בקול. כלומר: אמרתי בקול בערך כל פעולה שעשיתי (רגע, עכשיו שמאלה. שלישי. רביעי. וכדו') כי הייתי נהג יחסית חדש, וזה היה אינסטינקט לשמירה על הריכוז בנהיגה בתוך העיר. זה נורא הצחיק אותה.

ה. נפגשנו 5 פעמים ב8 ימים. (שישי, מוצ"ש, ראשון, רביעי, ראשון) ואז סגרנו.

ו. אחרי האירוסין נחשב? יצאנו בחול המועד פסח לטיול בנחל פרת. החנינו את הרכב בקצה האחד של המסלול, ויצאנו בטרמפים לקצה השני. הגענו. הלכנו עד האיזור של הפיקניקים. היא ממש לא הרגישה טוב. עישנו טונה, אכלנו קצת, וחזרנו על עקבינו בטרמפים בחזרה לאוטו.

ו2. הבחורה שתפסנו איתה את הטרמפ חזור הייתה חייבת לשירותים חצי מהדרך. באמצע היא הייתה צריכה לפנות בצומת טי שמאלה. מימין היו מלא מכוניות שפונות שמאלה, ויש להן זכות קדימה. היא מחכה ומחכה. בערך 5 דקות. הרבה נותנים לה לעבור, אבל היא ננעלה על זה שיש להם זכות קדימה ופשוט לא זזה (תוך כדי היא לחוצה, וצריכה לשירותים וכו'). בסוף הגיע איזה ערבי מאחוריה, אחרי כמה צפירות (שכמובן הגבירו את הלחץ, אבל לא הזיזו אותה) הוא עקף אותה וחצה את הצומת. היא חצתה אחריו.

ז. בפעם הראשונה שהגעתי לבית של ההורים שלה (אחרי שסגרנו). עוד לפני שהספקתי להגיד שלום למישהו, שתיתי מים וקצת נחנקתי, והשתעלתי חזק איזה שתי דקות.

אני עדיין מחכה לשמוע על השפיץ שיברך בדייט "שככה לו בעולמו".

ובקשר לה-

אני כמה פעמים התאפקתי לא לברך שהחיינו,כי 30 יום לא עברו אבל זה עדיין היה הרבה..

(בשלב יחסית מתקדם) שלדעתי צריך לברך עליה.

אני בטוח שתוכל למצוא הזדמנות לברך בשקט.

חוץ מעניין הצניעות, יש בזה גם חוסר טקט משווע.

אחרי החתונה ספר לה שבירכת עליה בפגישה הראשונה. זה ישמח אותה ויחמיא לה. אבל בפגישה הראשונה עצמה היא רק תובך עד עמקי נשמתה (3 דקות אחרי שתברך, כשיפול לה האסימון מה עשית בדיוק...)

אבל אני מניח שאשתי ובחורות מהסוג שאני הייתי נפגש איתן - היו יודעות, או שהיו שואלות אותי, ואם הייתי מצליח להתחמק, הן היו מנסות לברר לבד אחר הפגישה, ומהר מאוד מגיעות לזה, למשל.

זה מה שמסבך את העסק...

פץאום היא תשאל אותך למה אתה לא מברך...

אני מקווה שיופי נדיר ומיוחד לא נמצא ברשימת הקריטריונים שלך לבחורות שאתה נפגש איתן...

אם כבר, ברכת שהחיינו יותר שייך, אבל לא מצוי, כי כשאתה כבר שמח לראות אותה - לא יוצא שלא נפגשתם חודש.

כאילו, אם היית שמיניסט אז סבבה..

בקריאה הראשונה קראתי את ב' ללא המילים "על קופים".

סיפור ששמעתי מחבר

התבעסה בפניי על זה שאצלם, ברור שדייט ראשון צריך להסתיים בנשיקה

והיא לא מוכנה לזה!

אז היא פעם אחת ברחה למישהו ברמזור אדום. פשוט אמרה "ביי אני חייבת לעוף" וקפצה מהאוטו

אמיתי לגמרי ועצוב...

את באמת חושבת שכל החילונים מתנשקים בדייט ראשון?

אין מצב כזה, לא שמעתי על זה אף פעם וזה גם נשמע לי ממש לא אנושי. לא יכול להיות כלל כזה מתי להתנשק זה משהו מאוד אישי. ואם אין לה רגשות אליו אם היא בכלל דוחה אותו. זה הזוי.

זה לא שיש להם בעיה אבל ניראלי שהחילונים התקינים מתנשקים אם מישהי שאוהבים ולא סתם לפי הפרוטוקול.

פשוט תחפשו 'כללי דייטים' בד"ר Google.

לא כתבתי "כל החילונים", כנראה כי אני לא מכירה את כל החילונים, וגם לא ממש יודעת מה נקרא חילוני ומה משהו אחר...

כתבתי שהחברה סיפרה כי כך מקובל אצלם - כלומר, בחברה שבה היא חיה ובסביבה שלה, ועם האנשים שהיא נפגשת. ככה היא אמרה ואני מאמינה לה.

כל עולם הדייטים שלי היה לפני שהתחלנו לשמור מצוות, אז לי יש סט אחר לגמרי של דייטים ראשונים מוזרים, בהשוואה למה שאני קורא פה.

אבל הנה משהו קצת מקביל, שבהחלט היה מגה-פדיחה (לכולם חוץ ממני, כנראה) בזמנו.

באחד הדייטים הראשונים עם מי שהיתה אח"כ לאשתי, הלכנו יחד למסיבה, לבושים בלבן (היה איזה אירוע כזה בירושלים אז). בדרך פגשנו חבר טוב שלי, ואמרתי לו בספונטניות: "תראה - אנחנו בלבן, כבר מוכנים להתחתן!"

חבר שלי הזדעזע עד עמקי נשמתו, אפילו לא הצליח להתבדח, או להסתיר את המחשבה של "חולה נפש, מכיר אותה שבוע, לא צוחקים ככה!"

אשתי (לעתיד) התפדחה נורא, ודיווחה לימים שהיא חשבה אז "טוב, אף אחד כבר לא יגיד ע-ל-י-י שאני לחוצת-חתונה".

אחרי חודשיים וחצי באמת הצעתי לה נישואין... קשה להגיד שהיא הופתעה...

נכנסתי מאחורה מהפגאג' (תא מטען) של האוטו כדי לפתוח את הדלת מקדימה...  נהנתי מזה! 

הוא ניסה דרך אחרת בעזרת השחלת חוט מהחלון ולא הצליח.  

בטיילת של תחנת הרכבת הישנה, ביום ממש גשום (מי שזוכר -יום ראשון שאחרי פסח) התלבטנו מה לעשות עם המזג אוויר הזה שנפל עלינו, והחלטנו לזרום והבאנו את מיטב בגדינו החמים, מגפיים ומטריות... היה כיף

ועוד דבר- להירדם בדייט! עמק הצבאים למי שמכיר, בצומת פת, חדש וממש מומלץ! הקיצר מפזרים שמה פופים וכיסאות ים כאלה במתחם, והתיישבנו שמה על שפת האגם הגדול... נרדמתי לאיזה עשרים דקות..(לא לפני שביקשתי את רשות הגברת, היא הסכימה...חחח)

באותו בוקר קיבלתי בקלות יחסית החלטה על בערך 20 אלף שקל בעבודה.

ושם לא הצלחתי לבחור מה אני רוצה, תקציב של בערך עשרה שקלים.

ישבנו באמצע הלילה על ספסל ליד מדשאה, לקראת סיום הדייט הממטרות התחילו לפעול אז הצעתי לה לעשות איזה ריצת התרעננות והיא זרמה.

מומלץ.

"הכל סובב את האשכנזים". 

מסכן, הוא סופר התפדח שהוא לא יודע אז הוא בערך גירש אותי לשבת ברכב והתקשר לאבא שלו.

כמובן שבסוף צדקתי

יש שם שני חורים מרכזיים

זה דווקא הימור טוב

ולחשוב מה קורה אם טועים ומכניסים מים למיכל של השמן

שהיה בדייט משלו..

לא מעשה לא שגרתי..

אבל פדיחות כן..

שרשור מוצלח!!!

במשך 20-30 דקות חפשנו את ההורים שלו. כלומר- הוא יותר חיפש, אני התיידדתי עם הקטנצ'יק (הוא אפילו לא בכה). בסוף האמא הגיעה מולנו, גוררת שתי ילדות, כשאחת מהן עם נעל אחת (הם היו בחנות נעליים), בוכה, חיבקה ונישקה אותי. שנינו התרגשנו. 

"הכל סובב את האשכנזים". 

היה אחד המצחיקים!! מומלץ!!

דייט שלוש שעות עם נרגילה...

שיגעון שלו...

הייתי לוקחחת מדוייטים שלי לרפת בקיבוץ ליד לראות איך הם מתמודדים עם זה, בתור אחת שאוהבת פרות

2. פגישה 3-4:

הוא: אפשר לשאול אותך שאלה אישית?

אני: כן.... (מצפה לגרוע מכל.)

הוא: את עושה גרפסים??

אני: ולא, אני לא עושה גרפסים!! (רצוניים כן?! סתם כך, יוצא לפעמים...)

ובטח אף אחד כבר לא קורא, אבל מה אכפת לי.

התקשרתי לבחור לשאול אם הוא יכול לעשות בייביסיטר והוא לא יכל,

התקשרתי לבחורה לשאול אם היא יכולה- והיא לא..

חיפשתי מלא מלא זמן בייביסיטר, תוך כדי התברר ששניהם לא יכולים כי הם קבעו דייט אחד עם השני ואני חצי בצחוק חצי ברצינות שואלת אם יש מצב שהם ישמרו עליו תוך כדי (הוא היה בן פחות משנה אז)

והם זרמו ולקחו אותו איתם...

(אל דאגה, זה לא היה אחד מהדייטים הראשונים)

מעניין אותי איך זה התברר.

הזוג נפגשו בדירה של השכנים, ובקשו אם אני יכולה להיות שם בבית כדי שלא יהיה יחוד.

זה היה די מבדח.

שילכו ביחד לטייל בחוץ / לבית קפה / פארק לאומי / פארק משהו .

בדירה של השכנים עם גננת?

"הכל סובב את האשכנזים". 

זה סטארט-אפ מעולה!

"הכל סובב את האשכנזים". 

אחרת זה חתיכת יחוד.

סליחה שלא הסברתי את עצמי נכון!

הכוונה לא הייתה שתיהם ביחד בבגאז' אלה היה לנו מקום אחד באוטו ורק הבחור היה בבגאז'! 

בס"ד

מישהי שאמורה להיות חברה מאד טובה  שלי,

הציעה אותי לאיזה בחור מיוחד מאד.

סוג של "רב" משכמו ומעלה, שעד גיל 40 לא התחתן כי חשקה נפשו בתורה,

זה היה בשמחת תורה כשהיא סיפרה לי על הבחור, רק סירבה לומר את שמו.

אחרי פסח(!!!) התברר שהבחור עשה את כל הבירורים האפשריים, ורצה להיפגש,
אבל רק לא הסכים שהיא תאמר לי את שמו. - זאת אומרת שאני לא אברר עליו.

שאלתי מה ולמה וכ', היא  ביקשה ממש שאם אני סומכת עליה שאפגש איתו, וזה שווה את זה,

והוא אדם נדיר (צדקה אגב) וכזה גאון זקוק לגאונה שכמותי (לדבריה)שתבין את הראש העמוק שלו,
ואם יש אישה בעולם שיכולה להתאים לו זו רק אני וכל מיני בלה בלה בלה. 

בגלל שכל הנ"ל התפרש על פני חצי שנה של מסתורין כבר הסכמתי להיפגש,

1- מהסקרנות- מי זה שחברתי לא מתעייפת להלל ולשבח ולפאר ולרומם...

2- מהסקרנות מה היא חושבת עליי- אם זה לטענתה בבירור החצי שלי

3- לפגוש את האדם המעניין, שלא מוכן שאדע את שמו,

כי עלולה לברר עליו משהו שיוציא לי את החשק להיפגש איתו,
ומצד שני ברור לו שפגישה אחת איתו תחפה על כל מה שמסתתר שם...

אז נפגשנו. ו... מייד הבנתי הכל (איך כזה בחור מוצלח לפי תאוריה של חברתי לא התחתן עד עכשיו וכ' וכ')
הפגישה הייתה מעניינת מאד, אבל ראשונה ואחרונה. ללא ספק.

אני אוהבת "לא שגרתי", אבל גיליתי שגם לי יש גבולות.

ונותרתי עם ספק אחד- לגבי חברתי- היא משוגעת, היא חושבת שאני משוגעת, או שבאמת היא חושבת שאני יצורה...

(אח"כ היא הסבירה שבגלל שאני מסוגלת להכיל כל דבר, הייתה בטוחה שזה יעבוד, כי אם יש אישה שתסכים להתחתן איתו זו רק אני)

בס"ד

ובעוד חברתי מאמינה עמוקות בחפותו,
אופן הדיבור שלו, שפת גוף והבעות פנים דווקא השתלבו יפה עם השמועה.

וד"ל.

(האמת שעם הסוגריים אני מזדהה לגמרי, ואחרי כמה בחורים כאלו חברה שלי אמרה שכששואלים אותי מה אני מחפשת, לומר שאני לא בקטע של להכיל בחור וזה באמת עזר)

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.