1 - רקע: דייט שלישי.
הוא: יש לי משהו לספר לך. מצטער שדחיתי את עד עכשיו, מקוה שתסלחי לי.
היא: מה? ספר.
הוא: יש לי סרטן.
היא: |דממה|
הוא: מוציא מהתיק סרטן קטן וחמוד..

2 - רקע: דייט שלישי
הוא: יש לי משהו לספר לך אבל אל תצחקי עליי.
לא סיפר לה.
דייט רביעי היא מתחננת אליו ספר! ספר!
דייט חמישי תחינותיה המשיכו..
דייט שישי.. הוא סוף סוף סיפר לה.
אז ככה:

הבחור אומר שיש לו כלי נגינה מיוחד במשפחה, שעובר מדור לדור, כבר כמה עשורים.
והיא כבר נכנסת לסרטים מה יכול להיות אותו הדבר.

קיצור.
הבחור מוציא משולש ונותן גונג שלא היה ולא נשמע כמוהו בשום דייט ביזארי עד היום הזה.
 

3 - 

הבחור הגיע עם אמגזית לדייט ראשון. בלי לברר איך עושים זאת בפעם הראשונה.
גזיית שפיץ. 
לא ידע איך לחבר.

, היא הציעה לו עזרה והוא סרב.

מפה לשם בסוף הדייט היה חסר לה קצת שער, וכמה צלקות על הפנים אחרי שהוא הדליק אותה.

אהה,, כמובן, הוא שפך עליה חול כי הוא לא יכול לגעת בה.

4 -

הלכנו לגן סאקר.

(הרביעי, ז"א)

לא, סתם. השלישי באמת נורא.

הראשון גם קצת לא נחמד.

ואת בוודאי מתלוצצת, גברת יהל!

חחחחחחח אם זה אמיתי אז ממש מצחיק. חוץ מהגזייה שממש אין סיכוי שזה אמיתי חחח

הלוותי לבחור 300 שקל  

(זה היה בשביל להבטיח שניפגש פעם שנייה )

ואכן  ...

פגישה ראשונה.

נפלט לו : ''כשנתחתן''

ניבא ולא ידע....

גם לי בפגישה שניה הבחור סיפר משהו על ההורים שלו

ואז אמר "כשתפגשי אותם..."

(רק שאח"כ לא היתה עוד פגישה)

אבל אביא משהו אחד בלבד.

היא ציירה לי ציור.

נשבע לכם! סיפור ארוך...אבל היא באמת ציירה, עם צבעים, בלוק ציור והכל...

פשש.....

פגישה ראשונה,יצאנו שעתיים+ בערך ואז הבחור אמר שנשאר לו עוד שעה וחצי לטרמפ והוא מתלבט

אם לחכות או לקחת אוטובוס,בסוף אמר שהוא ייקח כבר אוטובוס,והוא לא יודע איפה התחנה

אז הלכתי איתו לכיוון התחנה להראות לו,ואז חשבתי שזהו הוא הולך ומסיימים את הפגישה ,והוא שואל אותי מה את

אומרת נמשיך?(חשבתי שהוא שאל אותי אם להמשיך לפגישה שניה ולא הבנתי אמרתי לו

"אמממ אני חושבת כן" בשיא ההתפדחות  ושיתקשר ונדבר ואז הוא צחק ואמר לאא אני מתכוון

אולי נמשיך להסתובב עכשיו עוד קצת... 

בסגנון S.M.S שהיא שולחת לו"מתי תהיה בעלי?" (במקום עלי =)

כל אחד והלא שגרתי שלו. 

מהיום אין תרוצים.

כי בית קפה זה רשמי מידי? מבוית מידי?

@yoniSmile

בס"ד

אכלתי שווארמה.
קפצתי מעל מעקה כדי לבדוק משהו על החוף,

וגיליתי קצת מאוחר מידי שיש שם מים. צלולים צלולים.

לא יודע מאיפה להתחיל

זה היה מעניין לבדוק את הרגלי הצריכה אחד של השני.

כל השאר הדברים בעיני היו רגילים

פגישה ראשונה בפארק,הבחור הלך לנדנדות ורצה להראות לי איך הוא נתלה הפוך על מתקן כלשהו.

(תשובה לשאלתך).

פעם יצא לי דייט שהנסיעה הלוך והנסיעה חזור הייתה על אותו 'ניקוב' ברב-קו

...

שכ5-10 דק' לאחר תחילת הפגישה היא התחילה להתנהג בחוסר דרך-ארץ הכי בסיסית שיש,

בהתחלה ניסיתי להתעלם מזה, אבל אחרי כ-40 דק' שהיא פשוט לא הפסיקה להתנהג מגעיל אלי,

פשוט קמתי מהמקום וליוויתי אותה חזרה אל התחנה.

וגם כמובן שהתקשרתי אליה מייד אחרי הפגישה כדי לגמור עם הסיפור.

מן הסתם היא התנהגה בצורה כ"כ מגעילה כי היא לא הייתה מעוניינת בקשר ברגע שהיא ראתה אותי,

אבל אני חושב שבאופן כללי גם אם פוגשים מישהו שלא מוצא-חן בעיניך לא צריך לרדת לכזאת תת-רמה.

אחשוב האם אני יכול לעצמי להמיר אותה במילה אחרת שגם ,"תזרום" לי באופן טבעי, ותעביר את המסר.

מזכיר ברית...נראה לי לא שייך =)

חייב לעדכן את זה, אולי "השליך" זה נחמד.

או "בעט"!! "בעט" זה טוב...

הוא לומד רחוק. אני נחנקת בלימודי עיצוב מטורפים ועמוסים. מה אפשר לעשות?

כשהוא שאל אם אפשר להיפגש ביום זה וזה אמרתי שכן, אבל בתנאי שהוא בא איתי לקנות משהו ספציפי שהייתי צריכה לאחד הפרוייקטים. הלכנו, דווקא היה משעשע ונחמד. אחר כך גם ישבנו לאכול יחד אז כן היה חצי דייט נורמלי...

ובמסגרת גיוס מדוייטים ללימודים שלי, מאחד אחר לקחתי פעם רתכת בהשאלה (אבא שלו לקח והחזיר, וככה פגשתי את אבא שלו דיממש בתחילת הקשר, מביך משהו) וגם סנג'רתי אותו ואת הג'יפ המשפחתי להסיע משהו גדול שבנינו, מהמקום שבו היתה ההגשה בחזרה למכללה שלי.

בקיצור, בנים, אם אתם מחפשים חיים מעניינים תיפגשו עם בנות שלומדות עיצוב

הוא הזמין אותי לכוס קפה בעבודה והסכמתי  לבוא בסוף. הוא עבד בתור מאבטח.

היה נחמד. ישבתי שם איזה שעה+. הבאסה שלא יכלתי כ"כ לדבר איתו, זה היה בבי"ס והילדים כל הזמן באו ורצו לדבר איתו ולהיכנס לבודקא. הוא באמת בחור נחמד.

בסוף נפרדנו אחריי הדייט הזה אבל לא בגלל הדייט אלא כי זה לא התאים מסיבה אחרת.

אבל שניהם היו קשרים ארוכים. השני היה הכי רציני חוץ מבעלי.

ואם כבר מדברים על זה אני נזכרת שגם נהגתי קצת על הג'יפ שלהם! אחרי שמאז חודש אחרי הטסט לא נהגתי על הילוכים. היה חוויה.

ובטיול שעשינו הוא כמעט הצליח לשכנע אותי לעשות אימון ירי באקדח שלו, אחרי שהתבכיינתי לו שפעם פספסתי הזדמנות לעשות מטווח...

יש מה לעשות, תריצו עניינים!!!
חחחח

עד היום אני חושב שהיא מקפידה עלי

לפני 10 שנים בערך אולי יותר

למרוח את הדייט לשעה..ץ לשם הנימוס וכדי שהיא לא תיפגע? ממש סבלת בחמש דקות האלה?

היו אצלנו בישיבה כמה כאלה.

היה אצלנו אחד שהם החליטו כבר בפגישה הראשונה.

שבוע עם 4 פגישות (או יותר) זה לא סיפור כזה חריג.

(גם פחות,אבל זה כבר כן קצת חריג..)

כי הוא היה אז בשלילה

נסיעה ארוכה

הוא ישב מאחור..

אם מישהי תסכים לעלות להר הבית זה כבר סיבה לצאת איתה...

בטח רווקות דוסיות.

ומה דעתך על דייט בבית כנסת? הרי זה מקום אידיאלי ונחמד לפגישה. תשוחחו יחד ותהנו אל מול ארון הקודש.. זה יכול להיות כיף חיים...

<צ>

ועכשיו ברצינות-

הר הבית הוא לא מקום לדייט, קצת נסחפו פה...

הר הבית הוא מקור הקדושה לעמ"י. הוא מקום לתפילה ובעתיד- להקרבת קורבנות.

לדעתי- הוא לא המקום לדייט. זה אולי רעיון/חלום באספמיא אבל לא מעבר לזה...

אין מקום מתאים להתחיל את הנסיון של לבנות בית מהמקום בו חרב הבית...

את הקורבנות מקריבים בעזרה.

שם זה באמת לא מקום לדייט אסור לשבת...

לכן אין להפגש על הר הבית .

בכלל נראה שכל תפיסתך לגבי הר הבית היא בעייתית , אם אתה רוצה להפגש שם

<צ>

אין איסור לדבר דברי חול בהר הבית.

כנגד שער המזרח יש איסור של להקל ראש (שאסור גם ככה עם ערווה ועם תפילין..)

(ואל תגיד לי שכולם עושים את זה. אז כולם טועים. זה לא חדש...)

אם במקום שהוא בית מקדש מעט אסור לדבר

ק"ו אסור לדבר דברי חולין במקום המקדש עצמו.

(וסלח לי אבל לא נראה לי שדייט נראה כ"כ נשגב ומיוחד אפילו שהוא לשם בניית בית).

אין שום הלכה שאסור לדבר דברי חול בהר הבית ה"קל וחומר" שלך לא תופס.

בית כנסת זה בית כנסת והר הבית זה הר הבית.

והמקדש עצמו לא היה בחלק שבו נהיה בהר הבית כי כיוון שאנו טמאי מתים אנחנו לא עוברים את החיל.

המקדש זה העזרות הקודש וקודש הקודשים.

לך דייט לא נראה דבר נשגב לי כן.

תראי לי הלכה שאוסרת לדבר בהר הבית.

הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ז-

א  מִצְוַת עֲשֵׂה לִיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב); וְלֹא מִן הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא, אֵלָא מִמִּי שֶׁצִּוָּה עַל יִרְאָתוֹ.  [ב] וְאֵיזוֹ הִיא יִרְאָתוֹ:  שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, אוֹ בְּמַנְעָל שֶׁבְּרַגְלָיו, אוֹ בַּאֲפֻנְדָּתוֹ, אוֹ בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, אוֹ בַּמָּעוֹת הַצְּרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ.  וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁאָסוּר לוֹ לָרֹק בְּכָל הַר הַבַּיִת; אֵלָא אִם נִזְדַּמַּן לוֹ רֹק, מַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ.

ב  וְלֹא יַעֲשֶׂה הַר הַבַּיִת דֶּרֶךְ שֶׁיִּכָּנֵס מִפֶּתַח זוֹ וְיֵצֵא בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְקַצַּר הַדֶּרֶךְ; אֵלָא יַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ.  וְלֹא יִכָּנֵס לוֹ אֵלָא לִדְבַר מִצְוָה.  [ג] וְכָל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת, נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל--חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָּבָר, שְׁהוּא מַקִּיף עַל הַשְּׂמֹאל.  לְפִיכָּךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ, מַה לָךְ מַקִּיף עַל הַשְּׂמֹאל, שֶׁאֲנִי אָבֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֲמָךְ; שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּךְ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ.

ג  [ד] כָּל שֶׁהִשְׁלִים עֲבוֹדָה וְנִסְתַּלַּק לוֹ, אֵינוּ יוֹצֶא וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל; אֵלָא מְהַלֵּךְ אֲחוֹרַנִּית מְעַט מְעַט, וּמְהַלֵּךְ עַל צִדּוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הָעֲזָרָה.  וְכֵן אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעְמָד, וּלְוִיִּים מִדּוּכָנָן--כָּךְ הֶם יוֹצְאִין מִן הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפּוֹסֵעַ אַחַר תְּפִלָּה לַאֲחוֹרָיו.  כָּל זֶה לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ.

ד  [ה] לֹא יֵקַל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁלָּעֲזָרָה, שְׁהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר--מִפְּנֵי שְׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְכָל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה--יְהַלַּךְ בְּנַחַת בִּמְקוֹם שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְיִרְאֶה עַצְמוֹ שְׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הָאָדוֹן ה' שֶׁאָמַר "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם, כָּל-הַיָּמִים" (מלכים א ט,ג; דברי הימים ב ז,טז); וּמְהַלֵּךְ בְּאֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד וּרְעָדָה, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּבֵית אֱלֹהִים, נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהילים נה,טו).

איפה ראית פה איסור לדבר דברי חול?

כידוע בית הכנסת הוא מקום קדוש, וחז"ל קראו לו 'מקדש מעט'. ויש להתנהג בתוכו ביראה, שכן נאמר לגבי בית המקדש: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל), וקדושת בית הכנסת היא מעין קדושתו של בית המקדש.

וכל המשתמש בבית הכנסת לשימוש של חול, מבזה את קדושתו, שייעודו היחיד של בית הכנסת הוא לעניינים שבקדושה, לתורה, תפילה והתחזקות בשאר מצוות. ולכן אין לשוחח בו בענייני מסחר וכלכלה, וקל וחומר שאסור להתלוצץ ולשחוק בתוכו. אבל מותר לערוך בבית הכנסת אסיפות לצורך מצווה, כגון למען איסוף צדקה לעניים, או להתרמה לישיבות.

ויש לכבד את בית הכנסת ולנקותו תמיד. וצריך לנקות את הנעליים מן הבוץ לפני שנכנסים לתוכו. ואסור להיכנס לתוכו בראש מגולה (שו"ע קנא, ו-ט). וכמובן שאסור לירוק בתוכו. ואמנם היו זמנים שהבתים לא היו מרוצפים ואנשים היו רגילים לירוק בביתם הפרטי, ואז היה מותר גם לירוק בבית הכנסת, אבל כיום נזהרים מאוד שלא לירוק בבתים פרטיים, ולכן ישנו איסור גמור לירוק בבית הכנסת (עפ"י הגמ' ברכות סג, א).

אין להיכנס לבית הכנסת שלא לצורך תורה או תפילה. ואפילו כשיורד גשם בחוץ, אסור להיכנס לתוכו כדי להנצל מהגשם. וכן בקיץ אסור להיכנס לתוכו כדי לשבת בצל כתליו. וכן אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להטעין טלפון נייד. שכן בית הכנסת מקודש לתפילה ותורה ולא לשאר צרכי האדם.

ואדם שמוכרח להיכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחברו לצורך דחוף, רשאי להיכנס לשם, אבל לפני שיקרא לחברו ישב מעט ויאמר איזה פסוק, כדי שלא יֵראה כנכנס לצרכיו האישיים בלבד (מגילה כח, שו"ע או"ח קנא, א).

וגם בית כנסת אני לא בטוח שזה מוסכם שאסור.

כי הרב שלי אמר לנו שמותר לדבר בבית מדרש דיבורי חול אלא אם כן כמובן זה מפריע למישהו ללמוד.

אבל אאל"ט יש איזושהיא חלוקה בין בית כנסת לבין בית מדרש.

אולי @הדרכה יוכל לעזור לי..

המחמירות כ"כ בדיני בית כנסת.

לכן כל בית כנסת הוא: "בית כנסת לתורה ולתפילה".

כדי שאפילו אם ח"ו אדם ייכשל בדיבור זה לא יהיה כ"כ חמור מכיוון שלבית מדרש יש הלכות פחות מחמירות.

ובית כנסת הוא בית מקדש מעט-

ק"ו צריך להקפיד על הדיבור והמעשה במקום שהוא הקדוש ביותר. (- לדברך. לדעתי הכותל הוא שווה ערך. אבל בכל זאת- אם אתה אומר שהר הבית הוא לא מקום שיש בו דיני בית כנסת אז אתה פשוט מוריד אותו ברמה מתחת לכותל. ששם יש דיני בית כנסת...)

אבל זה דיון אחר.

אין שום הלכה שאסור לדבר בהר הבית דברי חולין ואפילו לא מנהג (עליתי עשרות פעמים ובמשך כמה חודשים הייתי עולה כל יום ולא ראיתי שנהגו ככה).

אבל דבר אחד חשוב לזכור-

הר הבית הוא לא מקום לבילוי וכייף. הוא לא מקום שאפשר להקל בו, לערוך מפגשים חברתיים או לצאת לדייט נחמד וקליל.

הכותל הוא בקושי המקום למפגשים וכו' וגם זה לא הכי אידיאלי.

כשאתה עולה להר הבית אתה בא כדי לפגוש שם את מלך מלכי המלכים.

תאר לך שאתה נכנס לביתו של ראש הממשלה ואומר לו: "סלח לי אדוני. שניה ואני חוזר אליך. פשוט קבעתי עם מישהי פגישה והיא בידיוק אמורה להגיע..."- השומרי ראש שלו יעיפו אותך מכל המדרגות...

ק"ו כשמדובר במלכו של עולם ואתה בא לבקרו בטרקלינו- זה פשוט לא מכובד.

ולמה?

כי יש מקום ויש מקום.

ולא כל מקום הוא מתאים לכל דבר.

כיף אני מקווה שתמיד יהיה לי.

אבל דייט לא חייב להיות "קליל".

אפשר לדבר גם על נושאים חשובים ועמוקים.

הרמב"ם בהלכות תפילה פרק יא כותב - כא  רחובה של עיר--אף על פי שהעם מתפללין בו בתענייות ובמעמדות, מפני שהקיבוץ רב, ואין בית הכנסת מכיל אותם--אין בו קדושה, מפני שהוא עראי ולא נקבע לתפילה; וכן בתים וחצרות שהעם מתכנסין להם לתפילה--אין בהן קדושה, מפני שלא קבעו אותם לתפילה בלבד, אלא עראי מתפללין בהן, כאדם שמתפלל בתוך ביתו. 

נראה לי די ברור מהרמב"ם הזה, שמקום פתוח שנקבע לתפילה דינו כבית כנסת.

[לא שאני אומר שזה מה שעושים בדייט, אבל אם רואים שיש צד חמור בהר הבית מהבחינה הזו, אז אולי מקום לדון על דברים נוספים]

כך עולה בפשטות מהסוגייא בברכות (סב: ) שכל מה שאסור בבית כנסת,

אסור בהר הבית מק"ו.

ואף ברחבת הכותל שוודאי איננה משטח הר הבית אסורה שיחה בטלה כמו שפסקו

אחרוני דורנו.

ולגבי פגישה:

לאור האמור, נוכל לשאול את עצמינו באותה מידה האם יהיה מותר להיפגש בבית כנסת.

והנה עי' בכתובות (ה.) ובחידושי הרש"ש שם, משמע שעצם הדיבור בענייני השידוכים

אין בו קלות ראש, ואדרבה למצווה יחשב, ומותר בבית כנסת.

אכן נראה דכ"ז הוא דווקא בהתעסקות בענייני השידוכין ולא במפגש עצמו שמטבעו

יש בו דיבורי חול שאסורים בבית כנסת. והטענה שמדובר במצווה, אין בה ממש,

שאמנם היא מצווה אבל לא כל מצווה הותרה בבית הכנסת, ולראיה: שחיטה, תשמיש ועוד.

אם יוצאים עמ לבנות משפחה, אין בזה משהו קדוש?
(הדובר לא יצא לדייטים, אז תרגישו חופשיים להאיר ולקרוא "צעיר")
אבל ברצינות...

 סנטר 1.. קבענו כמקום פגישה, ישר מזהים אחד את השני, היה נחמד בגדול. אבל פאדיחה - השארתי את הארנק בבית, ומכריחים להזמין משקה ב15 ש"ח...

אהבתי את הרעיון

במזרקה של הדוידק'ה בירושלים.

הברווז שלי ניצח  (למרות שהיא ניסתה לרמות)

לפנות לערוך לנקות

ממש סינג'ור

א. יצאתי עם שביעיסטית.

ב. בירכתי משנה הבריות על קופים. פעמיים. אחת עם השביעיסטית ואחת עם אשתי. (האמת שזה לא חכמה, כי את שתיהם לקחתי לפארק יד לבנים בפתח תקוה).

ג. עשיתי פגישה שניה עם בחורה בשבת.

ד. פגישה רביעית (עם אשתי): הייתי עם רכב ונהגתי בקול. כלומר: אמרתי בקול בערך כל פעולה שעשיתי (רגע, עכשיו שמאלה. שלישי. רביעי. וכדו') כי הייתי נהג יחסית חדש, וזה היה אינסטינקט לשמירה על הריכוז בנהיגה בתוך העיר. זה נורא הצחיק אותה.

ה. נפגשנו 5 פעמים ב8 ימים. (שישי, מוצ"ש, ראשון, רביעי, ראשון) ואז סגרנו.

ו. אחרי האירוסין נחשב? יצאנו בחול המועד פסח לטיול בנחל פרת. החנינו את הרכב בקצה האחד של המסלול, ויצאנו בטרמפים לקצה השני. הגענו. הלכנו עד האיזור של הפיקניקים. היא ממש לא הרגישה טוב. עישנו טונה, אכלנו קצת, וחזרנו על עקבינו בטרמפים בחזרה לאוטו.

ו2. הבחורה שתפסנו איתה את הטרמפ חזור הייתה חייבת לשירותים חצי מהדרך. באמצע היא הייתה צריכה לפנות בצומת טי שמאלה. מימין היו מלא מכוניות שפונות שמאלה, ויש להן זכות קדימה. היא מחכה ומחכה. בערך 5 דקות. הרבה נותנים לה לעבור, אבל היא ננעלה על זה שיש להם זכות קדימה ופשוט לא זזה (תוך כדי היא לחוצה, וצריכה לשירותים וכו'). בסוף הגיע איזה ערבי מאחוריה, אחרי כמה צפירות (שכמובן הגבירו את הלחץ, אבל לא הזיזו אותה) הוא עקף אותה וחצה את הצומת. היא חצתה אחריו.

ז. בפעם הראשונה שהגעתי לבית של ההורים שלה (אחרי שסגרנו). עוד לפני שהספקתי להגיד שלום למישהו, שתיתי מים וקצת נחנקתי, והשתעלתי חזק איזה שתי דקות.

אני עדיין מחכה לשמוע על השפיץ שיברך בדייט "שככה לו בעולמו".

ובקשר לה-

אני כמה פעמים התאפקתי לא לברך שהחיינו,כי 30 יום לא עברו אבל זה עדיין היה הרבה..

(בשלב יחסית מתקדם) שלדעתי צריך לברך עליה.

אני בטוח שתוכל למצוא הזדמנות לברך בשקט.

חוץ מעניין הצניעות, יש בזה גם חוסר טקט משווע.

אחרי החתונה ספר לה שבירכת עליה בפגישה הראשונה. זה ישמח אותה ויחמיא לה. אבל בפגישה הראשונה עצמה היא רק תובך עד עמקי נשמתה (3 דקות אחרי שתברך, כשיפול לה האסימון מה עשית בדיוק...)

אבל אני מניח שאשתי ובחורות מהסוג שאני הייתי נפגש איתן - היו יודעות, או שהיו שואלות אותי, ואם הייתי מצליח להתחמק, הן היו מנסות לברר לבד אחר הפגישה, ומהר מאוד מגיעות לזה, למשל.

זה מה שמסבך את העסק...

פץאום היא תשאל אותך למה אתה לא מברך...

אני מקווה שיופי נדיר ומיוחד לא נמצא ברשימת הקריטריונים שלך לבחורות שאתה נפגש איתן...

אם כבר, ברכת שהחיינו יותר שייך, אבל לא מצוי, כי כשאתה כבר שמח לראות אותה - לא יוצא שלא נפגשתם חודש.

כאילו, אם היית שמיניסט אז סבבה..

בקריאה הראשונה קראתי את ב' ללא המילים "על קופים".

סיפור ששמעתי מחבר

התבעסה בפניי על זה שאצלם, ברור שדייט ראשון צריך להסתיים בנשיקה

והיא לא מוכנה לזה!

אז היא פעם אחת ברחה למישהו ברמזור אדום. פשוט אמרה "ביי אני חייבת לעוף" וקפצה מהאוטו

אמיתי לגמרי ועצוב...

את באמת חושבת שכל החילונים מתנשקים בדייט ראשון?

אין מצב כזה, לא שמעתי על זה אף פעם וזה גם נשמע לי ממש לא אנושי. לא יכול להיות כלל כזה מתי להתנשק זה משהו מאוד אישי. ואם אין לה רגשות אליו אם היא בכלל דוחה אותו. זה הזוי.

זה לא שיש להם בעיה אבל ניראלי שהחילונים התקינים מתנשקים אם מישהי שאוהבים ולא סתם לפי הפרוטוקול.

פשוט תחפשו 'כללי דייטים' בד"ר Google.

לא כתבתי "כל החילונים", כנראה כי אני לא מכירה את כל החילונים, וגם לא ממש יודעת מה נקרא חילוני ומה משהו אחר...

כתבתי שהחברה סיפרה כי כך מקובל אצלם - כלומר, בחברה שבה היא חיה ובסביבה שלה, ועם האנשים שהיא נפגשת. ככה היא אמרה ואני מאמינה לה.

כל עולם הדייטים שלי היה לפני שהתחלנו לשמור מצוות, אז לי יש סט אחר לגמרי של דייטים ראשונים מוזרים, בהשוואה למה שאני קורא פה.

אבל הנה משהו קצת מקביל, שבהחלט היה מגה-פדיחה (לכולם חוץ ממני, כנראה) בזמנו.

באחד הדייטים הראשונים עם מי שהיתה אח"כ לאשתי, הלכנו יחד למסיבה, לבושים בלבן (היה איזה אירוע כזה בירושלים אז). בדרך פגשנו חבר טוב שלי, ואמרתי לו בספונטניות: "תראה - אנחנו בלבן, כבר מוכנים להתחתן!"

חבר שלי הזדעזע עד עמקי נשמתו, אפילו לא הצליח להתבדח, או להסתיר את המחשבה של "חולה נפש, מכיר אותה שבוע, לא צוחקים ככה!"

אשתי (לעתיד) התפדחה נורא, ודיווחה לימים שהיא חשבה אז "טוב, אף אחד כבר לא יגיד ע-ל-י-י שאני לחוצת-חתונה".

אחרי חודשיים וחצי באמת הצעתי לה נישואין... קשה להגיד שהיא הופתעה...

נכנסתי מאחורה מהפגאג' (תא מטען) של האוטו כדי לפתוח את הדלת מקדימה...  נהנתי מזה! 

הוא ניסה דרך אחרת בעזרת השחלת חוט מהחלון ולא הצליח.  

בטיילת של תחנת הרכבת הישנה, ביום ממש גשום (מי שזוכר -יום ראשון שאחרי פסח) התלבטנו מה לעשות עם המזג אוויר הזה שנפל עלינו, והחלטנו לזרום והבאנו את מיטב בגדינו החמים, מגפיים ומטריות... היה כיף

ועוד דבר- להירדם בדייט! עמק הצבאים למי שמכיר, בצומת פת, חדש וממש מומלץ! הקיצר מפזרים שמה פופים וכיסאות ים כאלה במתחם, והתיישבנו שמה על שפת האגם הגדול... נרדמתי לאיזה עשרים דקות..(לא לפני שביקשתי את רשות הגברת, היא הסכימה...חחח)

באותו בוקר קיבלתי בקלות יחסית החלטה על בערך 20 אלף שקל בעבודה.

ושם לא הצלחתי לבחור מה אני רוצה, תקציב של בערך עשרה שקלים.

ישבנו באמצע הלילה על ספסל ליד מדשאה, לקראת סיום הדייט הממטרות התחילו לפעול אז הצעתי לה לעשות איזה ריצת התרעננות והיא זרמה.

מומלץ.

שאלה טובה.

זה באמת לא הכי שייך. 

אני חושבת שזה תלוי בכמה דברים.

טוב נו.. אז אדחה את זה לאחרי החתונה 

מסכן, הוא סופר התפדח שהוא לא יודע אז הוא בערך גירש אותי לשבת ברכב והתקשר לאבא שלו.

כמובן שבסוף צדקתי

יש שם שני חורים מרכזיים

זה דווקא הימור טוב

ולחשוב מה קורה אם טועים ומכניסים מים למיכל של השמן

שהיה בדייט משלו..

לא מעשה לא שגרתי..

אבל פדיחות כן..

שרשור מוצלח!!!

במשך 20-30 דקות חפשנו את ההורים שלו. כלומר- הוא יותר חיפש, אני התיידדתי עם הקטנצ'יק (הוא אפילו לא בכה). בסוף האמא הגיעה מולנו, גוררת שתי ילדות, כשאחת מהן עם נעל אחת (הם היו בחנות נעליים), בוכה, חיבקה ונישקה אותי. שנינו התרגשנו. 

ז"א, חשבתי שקוראים לו מתי, כי זה מה שאמרו לי.

ואז שאלתי אותו אם זה ממתתיהו או ממתנאל והוא הסתכל עלי קצת בשוק ואמר שזה בכלל מנתנאל וקוראים לו נתי.

בטח הוא חשב שאני יצורה שלא ביררה עליו כלום לפני, אבל להגנתי יאמר ש-2 השמות ממש דומים!

היה אחד המצחיקים!! מומלץ!!

דייט שלוש שעות עם נרגילה...

שיגעון שלו...

הייתי לוקחחת מדוייטים שלי לרפת בקיבוץ ליד לראות איך הם מתמודדים עם זה, בתור אחת שאוהבת פרות

2. פגישה 3-4:

הוא: אפשר לשאול אותך שאלה אישית?

אני: כן.... (מצפה לגרוע מכל.)

הוא: את עושה גרפסים??

אני: ולא, אני לא עושה גרפסים!! (רצוניים כן?! סתם כך, יוצא לפעמים...)

ובטח אף אחד כבר לא קורא, אבל מה אכפת לי.

התקשרתי לבחור לשאול אם הוא יכול לעשות בייביסיטר והוא לא יכל,

התקשרתי לבחורה לשאול אם היא יכולה- והיא לא..

חיפשתי מלא מלא זמן בייביסיטר, תוך כדי התברר ששניהם לא יכולים כי הם קבעו דייט אחד עם השני ואני חצי בצחוק חצי ברצינות שואלת אם יש מצב שהם ישמרו עליו תוך כדי (הוא היה בן פחות משנה אז)

והם זרמו ולקחו אותו איתם...

(אל דאגה, זה לא היה אחד מהדייטים הראשונים)

מעניין אותי איך זה התברר.

הזוג נפגשו בדירה של השכנים, ובקשו אם אני יכולה להיות שם בבית כדי שלא יהיה יחוד.

זה היה די מבדח.

שילכו ביחד לטייל בחוץ / לבית קפה / פארק לאומי / פארק משהו .

בדירה של השכנים עם גננת?

לא ממש בדקתי את רמת הנורמליות שלהם,

אבל זה זוגות שרוצים להיפגש במקום סגור, ולשכנה יש סלון יוקרתי כזה, שנתנה אותו כגמ''ח.

בד''כ המשפחה מסתובבת בבית, אז לא צריך בייביסיטר. זה היה חריג.

זה סטארט-אפ מעולה!

לא פדיחה שלי- אבל פעם נסענו כל המשפחה באוטו ועברנו דרך אחת

הטרמפיאידות השוממות בשומרון באיזה 2 בלילה 

ועמדו שם זוג בדייט, קיצר עצרנו למרות שהיה לנו מקום אחד

והם בקשו להכנס לבגאז'....

(זה מה שקרה בסוף)

אחרת זה חתיכת יחוד.

סליחה שלא הסברתי את עצמי נכון!

הכוונה לא הייתה שתיהם ביחד בבגאז' אלה היה לנו מקום אחד באוטו ורק הבחור היה בבגאז'! 

בס"ד

מישהי שאמורה להיות חברה מאד טובה  שלי,

הציעה אותי לאיזה בחור מיוחד מאד.

סוג של "רב" משכמו ומעלה, שעד גיל 40 לא התחתן כי חשקה נפשו בתורה,

זה היה בשמחת תורה כשהיא סיפרה לי על הבחור, רק סירבה לומר את שמו.

אחרי פסח(!!!) התברר שהבחור עשה את כל הבירורים האפשריים, ורצה להיפגש,
אבל רק לא הסכים שהיא תאמר לי את שמו. - זאת אומרת שאני לא אברר עליו.

שאלתי מה ולמה וכ', היא  ביקשה ממש שאם אני סומכת עליה שאפגש איתו, וזה שווה את זה,

והוא אדם נדיר (צדקה אגב) וכזה גאון זקוק לגאונה שכמותי (לדבריה)שתבין את הראש העמוק שלו,
ואם יש אישה בעולם שיכולה להתאים לו זו רק אני וכל מיני בלה בלה בלה. 

בגלל שכל הנ"ל התפרש על פני חצי שנה של מסתורין כבר הסכמתי להיפגש,

1- מהסקרנות- מי זה שחברתי לא מתעייפת להלל ולשבח ולפאר ולרומם...

2- מהסקרנות מה היא חושבת עליי- אם זה לטענתה בבירור החצי שלי

3- לפגוש את האדם המעניין, שלא מוכן שאדע את שמו,

כי עלולה לברר עליו משהו שיוציא לי את החשק להיפגש איתו,
ומצד שני ברור לו שפגישה אחת איתו תחפה על כל מה שמסתתר שם...

אז נפגשנו. ו... מייד הבנתי הכל (איך כזה בחור מוצלח לפי תאוריה של חברתי לא התחתן עד עכשיו וכ' וכ')
הפגישה הייתה מעניינת מאד, אבל ראשונה ואחרונה. ללא ספק.

אני אוהבת "לא שגרתי", אבל גיליתי שגם לי יש גבולות.

ונותרתי עם ספק אחד- לגבי חברתי- היא משוגעת, היא חושבת שאני משוגעת, או שבאמת היא חושבת שאני יצורה...

(אח"כ היא הסבירה שבגלל שאני מסוגלת להכיל כל דבר, הייתה בטוחה שזה יעבוד, כי אם יש אישה שתסכים להתחתן איתו זו רק אני)

בס"ד

ובעוד חברתי מאמינה עמוקות בחפותו,
אופן הדיבור שלו, שפת גוף והבעות פנים דווקא השתלבו יפה עם השמועה.

וד"ל.

(האמת שעם הסוגריים אני מזדהה לגמרי, ואחרי כמה בחורים כאלו חברה שלי אמרה שכששואלים אותי מה אני מחפשת, לומר שאני לא בקטע של להכיל בחור וזה באמת עזר)

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.