אמור לעלות... ניסית מוצקים? מוצקים מתוקים כמו פירות אולי כדי לפתוח...?

חשבנו שהמצב השתפר אבל מתברר שלא...הוא מסרב להכניס אוכל לפה או יורק אותו.

כל ניסיון להאכיל אותו נגמר בהיסטרית בכי מצידו ונמאס לי לתת לו קרקרים כל הזמן!

הוא תיכף בן שנתיים

אני מפחדת שאם נרגיל אותו לפירות הוא יסרב לאוכל אחר.

האומנים אומרים שאפילו על כיסא הוא לא מוכן לשבת

הוא גם עדין לא מדבר ולא אומר מה הוא רוצה

ברור לי שמבחינתי היתה יותר תקיפות

המטפלת שלו כבר נתנה לי הרצאה לא להכריח

רק בנתים שלא יגמור בבית חולים מרוב ריגשיות

אבל צריכים בכל זאת להגיע למצב שמורידים בקבוקי פורמולה.

אצלי זה ככה עם הנקה (ואצל הגדול שלי היה אותו סיפור עם מטרנה).

עד שלא הפסקנו לגמרי, הם כל הזמן נצמדו להנקה והסתמכו  כמעט רק עליה.

באיזשהו שלב, כשהם כבר מצמיחים את כל השיניים, אני גומלת בבת אחת. ואז פתאום הם מגלים את המטבח.

אומנם עדיין בררנים מאוד ואוכלים רק טווח מצומצם של מזונות, אבל בכל זאת נפתחים.

עוד נקודה חשובה מאוד (ואולי קודמת לנקודה הראשונה לעיל) : ויטמינים. תמיד כשילדים מאבדים את התיאבון לגמרי (מה שאופייני מאוד למצבי דחק רגשי) צריך קודם להשלים חסרים בעזרת תוסף מזון - מולטיויטמין לילדים. אחרת זו מלחמה בטחנות רוח. לא יעזור להכריח.

כנראה שככה הגוף עובד - כשיש מחסור קל, הגוף שואף להשלים אותו בעזרת מזונות שעשירים באותו ויטמין או מינרל שחסר, ממש מרגישים תשוקה למזונות האלו.

לעומת זאת, כשיש הידלדלות חמורה במאגרים, מאבדים את התיאבון לגמרי. כמובן שלנפש יש תפקיד מכריע במנגנון הזה.

נראה לי שלדרוש מהאומנים לתת תוסף מזון זה דבר לא מסובך. יש תוספי מזון טעימים והפעוט עצמו ירגיש שזה עושה לו טוב ויתמיד לקחת עד שיפתח תיאבון.

תרגישו טוב.

מהם אני לא מצפה לכלום הם פשוט אנטי נגדנו-לא מחזירים לנו דברים של הילדים,לא הביאו לילד נעלים,לא היו מביאים תיק לילדה,מדברים עם המטפלים  שלהם מעל לראש שלנו,ניצלו את הפחד שלנו שהילדים יהיו אצל גויים לקחת את התינוק למדינה אחרת.,סליחה על הפריקהכי עובדה שמלא דברים שהם טוענים שהילד לא עושה אצלם הוא כן עושה איתנו.

אולי זה גם קשור שקשה לו כשהוא חוזר מביקור אצלנו וגם לילדה יש סיוטים והוא קשור אליה ואולי זה משפיע.

השאלה אם לגמול בבת אחת לא יגרום איזה הלם?

בנתים קנינו לו שפופרות של מחית פירות וירקות וננסה את זה.

אולי אם תדרשו דרך הגורמים הרשמיים הפניה לבדיקת דם, ממילא זה יחייב אותם במתן טיפול הולם לחסרים בויטמינים או מינרלים אם ימדדו בבדיקה.

ומה שלום התינוק?

כל הכבוד לך שאת מעורבת וחותרת לפתרונות למרות הסידור הזה . ה' הטוב יתן לכם כוח להתמודד ולקבל את הקטנים חזרה לחיקכם אמן.

הפסקה של תמ"ל : לא להפסיק לפני שמייצבים ויטמינים/מינרלים. כרגע זו הדרך שיש לכם לוודא שהוא מקבל מהם יחסית בצורה מסודרת.

וגם - הנקה מוכרחים להפסיק בבת אחת במצבים כאלה. אבל תמ"ל - אפשר פשוט לדלל בהדרגה את הנוסחה - על אותה כמות מים לשים כמות הולכת ופוחתת של אבקה, עד שזה לא טעים ולא עושה חשק יותר.

באמת נדבר על זה עם המדריכה...היא יודעת יותר טוב מה הכללים.

בגלל שהוא נולד לא מפותח כניראה שהוא רגיש וכל הזמן חוטף דלקות כל חודש

בכללי הוא מתפתח די יפה,הוא כבר מתהפך וקצת יושב

ניסו לתת לו בכוס עם קשית דברים כמו שייק פירות או מרק טחון מתקתק? בד"כ יש פחות התנגדות ל"שתיה" שהיא בעצם מאכל ובונוס- השימוש בקשית אמורה לחזק את שרירי הלסת.

חוץ מזה-הוא רואה אחרים אוכלים? יושב בשולחן עם כולם בארוחות מסודרות? לפעמים סרבנות אוכל נוצרת כשאין דוגמא אישית לילד ועצם האכילה לידו מעודדת אותו להצטרף לארוחה.

ואומרים שהוא לא מוכן לשבת בשולחן אולי איתנו הוא כן יסכים.

לבן שלי הייתה תקופה שאכל כמעט רק שוקו

זה עובר בהדרגה

אם הוא מוכן לאכול קרקר ופרות אז למה לא?

חורג מגבול הנורמה שבו אפשר לתקופה לתת לילד רק את מה שהוא מבקש.

(אני האנונימית מהויטמינים).

אולי כשהוא ירגיש שלחץ יורד הוא יתעניין בסוגי אוכל אחרים שאתם אוכלים בהנאה אולי אפילו בלי להציע

אני לא מומחית אבל לא הייתי גומלת מפורמולה כי זה לפחות מזין ובהחלט יש שם וויטמינים והוא כן אוכל את זה

הרי כתבת שיש לו בעייה  אובייקטיבית שמונעת ממנו לאכול כמו שצריך. אם היה רק חוסר רצון והוא היה אתכם אז כן היה סביר להגביל בהדרגה

האם הוא שותה מספיק?

וילדים בהחלט עושים דווקא בנושא אכילה, כשרוצים שהם יוכלו צריך לשחרר

עדיף אפילו שהם יבקשו לאכול, ברגע שזה בא מהם, אז אין בעיות אכילה - מניסיון

הוא עוד לא בן שנתיים וזה לא נורא שיוכל פורמולה

לגדול שלי נתתי עד גיל 3, כמובן שהוא אכל גם אוכל רגיל

ולשני בערך בגיל הזה הייתה תקופה של שוקו

כמה בדיוק הוא שוקל?

והוא ממש גבולי

אמממ...אין לנו מושג(היה נחמד אם היינו יכולים לראות את הגסטרולוג שלו).

בחיוך,

מה שכן אוהב.

באווירה נינוחה.

בלי לחץ.

אבל עכשו הוא התחיל לירוק ואפילו ללקק לא מוכן.

אין לי מושג מה המטפלת בידיוק עושה,בכללי היא מושיבה אותו בכיסא מול מראה עם אוכל על שולחן ועובדת איתו על לאכול ולשתות עם קשית כשבחדר יש אביזרי מיטבח.

אותי נידו למסדרון לשמוע את הצרחות שלו בחמש דקות הראשונות,

קושרים אותו לכיסא וזה לא מצטייר לי נחמד במיוחד

אפשר לקנות ברזל בלי מרשם?

אבל חוסר תאבון זה לא רק ברזל, זה גם ויטמינים מקבוצת B לכל הפחות.

פיזרו אבקה בכל הדירה וגם שמנו קרח עם קרבון.

אחרי מאמץ מאוד רגיל מבחינתו לשעתים עם נחירות חזקות,פשוט נפל שדוד בעגלה ואני חוששת שהוא כבר מתחיל להחלש מחוסר תזונה ראויה וחוסר בויטמינים,נוסף לזה הוא מתנגד לכל דבר כי בבית השני לא ממש טורחים לנסות איתו דברים חדשים.

כמה באמת הוא שוקל? מה אומר רופא, טיפת חלב? 

מה אם להוסיף לו אוכל שהוא כן אוהב? למה להוסיף דברים חדשים? בעבר בני אדם אכלו בערך אותו דבר

העיקר שיהיו מכל אבות המזון

וילדים הם בכלל מאוד שמרנים 

באמת לא יותר ממה שהוא רגיל אליו,לדעתי החוסרים מתחילים לעשות אותו חלש ועצבני

ואם טוענים שהוא עולה במשקל למה שלחו אותו עכשו לגסטרולוג למקרים חמורים??

אז כניראה שלא הכל בסדר

מעדיפה לסמוך על האינסטינקטים שלי ולהיות קצת חשדנית

הילד הזה אולטרה שמרן שלא מסכים לכלום

לא ברור לי איך מאכילים אותו בידיוק וממה הוא חי

לפעמים ילד לא מוכן לאכול מגוון מזונות בגלל רגישות בחלל הפה.

המרקם לא נעים לו.

הפתרון הוא ריפוי בעיסוק.

הטיפול עוזר ואז הילד מוכן לאכול עוד מזונות.

בהצלחה.

מביאים אותו לטיפול מוקדם בבוקר כשהוא רעב.

מבחינתי התפקיד של המטפלת הוא ללמד אותו לאכול,המשקל זה ענין לרופא

השאלה כמה זה באמת עוזר כי לאכול הוא לא אוכל מי יודע מה בנתיים

אמרו לנו להחליף מטפלת אבל זה סיבוך עם מלא ניירת

אז יכול להיות שהוא לא יכול לאכול את הכל אלא רק דברים מסוימים? אם אני מבינה נכון? אז כדאי לדבר אתו ורק אז לגוון מזון? לא הבנתי, הם אמרו שהוא כן עולה במשקל, למה את לא מאמינה? רופא ילדים אמר שזה לא מספיק?

את מלווה אותו לבדיקות או לא מרשים לך? והוא אף פעם לא ישן צהריים? אולי איזה ווירוס?  

הוא עולה במשקל,גודל  נו באמת אין לי עינים לראות שבידיוק ההיפך,חושבים שאני אקנה כל דבר...

אין לי אפשרות  להיות בפגישה עם הרופא והאומנת לא ממש טורחת להרים טלפון לשאול פרטים שהרופא צריך.

הוא לא אמור להתעייף ככ ממאמץ סביר

האם זה בסדר

אם הוא באמת צריך גסטרולוג אז את חייבת לפחות סיכום של ביקור כי יכול להיות שהוא צריך דיאטה מסוימת

ואני הייתי מבטלת את טיפול ומטפלת. נשמע לי מזעזע. לקשור ילד ולדחוף אוכל? לא פלא שזה לא עובד, 

צריך לשחרר

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות