וצכה לארוז תיק לשבת.
וצכה להישאר עד 1 ערה כדי לשים טיפות עיניים.
וחזרו לי הכאבים בעין ובגדול. ()()
וזה לא ניראה שאחזור בקרוב לעדשות. |פורץ בבכי עז|
ונמאס לי לבכות.

אני רוצה לבכות סתם כי אני עייפה ואין לי כוח לכלום. ולא סידרתי את החדר ובעעע בעע בעע.
מורים זה דבר טיפש. וגם ילדים בכיתה ו זה דבר טיפש ובכלל.

ומורים זה באמת דבר טיפש..

אין לי כוחחח.

ואוף.אוף.אוף.

אני שונאת להיות בכיינית. אבל זה לא בשליטתי

אך למה זה אמא למה יורדות הדמעות בעצמן?!

אפילו שזה סיוט.

 

וחברה שלי שלחה לי אסמס ממש כיף.

ישלי שבת ממש מגניבה במקום ממש מגניב.
ואני מרגישה שאני הולכת לסבול שם.
ויצא לי החשק ללכת.
ואני פוחדת שחברות ידבקו כי אינלי מושג עם ה"חברה" הזאת בעין מדבקת או לא.

אוף ואוף ואוף

אני בסניף והקשר שלי למשפחה המאמצת הןא לא מאה אחוז.
וממש בא לי שתהיה פעולה כייפית. ושהם לא יעשו שטויות. ושיבואו.
וחניך שלי הבריז לי משיחה אישית.
ויש מחר בצפר.ואני רעבה