שזה בדרך כלל גיל 7 בערך.

בדיוק כמו בן.

זה תלוי בך לדעתי.

אם אתה מרגיש מזה לא נח, אל תקלח אותה.

לא נראה לי שכדאי לעשות מזה עסק.

ובטח שלא להיות מצטדק כזה.

(הסתייגות : אני לא יודעת מה ההלכה אומרת בנידון ואם היא בכלל מתיחסת לזה)

ולא מעוניינת בכך.

בכל אופן, גם אם יוצא שבעלי מקלח את הבנות (בכל גיל), הוא משתדל כמה שפחות להסתכל.

אם נצטרך לעשות חלוקה בינינו בקילוח הילדים -אני אקח את הבנות והוא את הבנים.

אבל בעצם כמעט רק אני מקלחת גם את הבנים .

זו לא שאלה??

סתם...

מבחינתי, ברגע שהם מתחילים להתבייש, וזה לרוב שהם כבר עצמאים ויכולים להתקלח לבד - זה הזמן להפסיק (באמת באזור גיל 6-7, לבת אני עוד חופפת, אבל השאר לבד).

ומזל שבעלי לא חשב על השאלה הזו... הוא מקלח את הילדים המון...

ותלוי גם בילד: יש לי בן 9 שזקוק לעזרה יותר מאחרים והוא גם טיפוס שלא מפריע לו, אז בחפיפה אני עוד עוזרת לו.

אבל באמת שאצלנו זה מסתדר ככה כי בעלי כמעט לא בבית ואני לא עובדת מחוץ לבית.

לעומת זאת האחים והגיסים שלי מקלחים את כולם בלי לחשוב על השאלה הזו וזה בסדר גמור.

[לא ראיתי מה שמקודם, חוץ מזו וזו שעליה הגַבְתְ]

האם זה תלוי בהרגשת ההורה או הבת?

אני יכולה להעיד על בעלי שיש בו פתיחות רבה ובריאות נפשית גדולה ובכל זאת הוא מבקש שלא לקלח את הבנות.

אולי אצלנו זה מתקבל בטבעיות כי הרוב המוחלט הם בנים, שיהיו בריאים.

בעלי והגדולים מקלחים את הקטנים ומחליפים טיטולים ואילו בקטנה מטפלות אני ואחותה הגדולה (שהיתה הנסיכה הבלתי מעורערת של הבית במשך למעלה מ15 שנה...).

הַמְחַבֵּק אוֹ הַמְנַשֵּׁק אַחַת מֵהָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אָבִיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה כְּלָל, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר וּדְבַר אִסוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים, שֶׁאֵין קְרֵבִים לָעֶרְוָה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה,  חוּץ מֵהָאָב לְבִתּוֹ וּמֵהָאֵם לִבְנָהּ. כֵּיצַד, מֻתָּר הָאָב לְחַבֵּק בִּתּוֹ וּלְנַשְּׁקָהּ וְלִישֹׁן עִמָּהּ בְּקֵרוּב בָּשָׂר, וְכֵן הָאֵם עִם בְּנָהּ, כָּל זְמַן שֶׁהֵם קְטַנִּים. הִגְדִּילוּ, וְנַעֲשָׂה הַבֵּן גָּדוֹל וְהַבַּת גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּהְיוּ ''שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ'' (יְחֶזְקֵאל טז, ז), זֶּה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְהִיא יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ. וְאִם הָיְתָה הַבַּת בּוֹשָׁה לַעֲמֹד לִפְנֵי אָבִיהָ עֲרֻמָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה, וְכֵן אִם הָאֵם בּוֹשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי בְּנָהּ עֲרֻמָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִשֶּׁהִגִּיעוּ לִכָּלֵם מֵהֶם, אֵין יְשֵׁנִים עִמָּהֶם אֶלָּא בִּכְסוּתָן

כלומר - ברגע שאחד מהם מתחיל להרגיש לא בנוח, זה כבר לא מתאים.

(אאל"ט סביבות גיל 6).

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות