אלה שלא מחסנים לא בהכרח סומכים על אלה שהתחסנו. כל מחלה לגופה. יש מחלות שלהפך - הם ממש מחפשים דרכים להדביק בהם את הילדים, כדי שלא יחלו בבגרות שאז המחלה מסוכנת יותר. למשל אבעבועות רוח.

אני כן מהמחסנים, אבל בכל זאת נראה לי ראוי, כדי לקיים דיון הגון, שכל צד ייצג רק את הצד שלו ולא יציג את הטיעונים של הצד השני, כי לרוב הם נראים אחרת לגמרי כשנאמרים מפי מי שחושב אחרת.

כמו שאני לא אוהבת (לא אוהבת? שונאת! מתעבת!) שיש לא-נותני-חיסונים שאומרים או רומזים שמי שנותן זה כי הוא מתעצל ללמוד את הדברים לעומק / לא בדק ולא למד וכו'. שיציגו את הצד שלהם למה לא לתת, וייתנו למי שחושב אחרת להציג את הצד שלו. אחרת זה בכלל לא דיון.

ואני חליתי כמעט בגיל 30. זה לא מסוכן, אולי לזקנים או בעלי מחלה כרונית

ומצד שני יש ילדים שמגיעים לבית חולים בעקבות זה  

הסיכון לסיבוך מאבעבועות רוח בגיל מבוגר הוא הרבה יותר גבוה.

כשילד חולה- הסיכון לסיבוך הוא מאוד מאוד נמוך.

המצב היום הוא שבגלל שרוב הילדים מחוסנים לאבעבועות- יש פחות ופחות ילדים שחולים בפועל ולכן גם ילד שאינו מחוסן אין לו הרבה הזדמנויות להידבק.

לפני החיסונים לאבעבועות, בתי בת השנתים נדבקה מזה בגן, והדביקה את אחותה בת החודשיים, ולקטנה התפתח זיהום ואושפזה לכשבוע, לקבלת אנטיביוטיקה בוריד. כמובן בדר"כ זה לא קורה. אבל ניראה לי שבדר"כ רצוי לסמוך על משרד הבריאות, ולחסן בחיסונים הרגילים הניתנים בחינם. משרד הבריאות חושב שהם חשובים, ומממן אותם לכלל האוכלוסייה.

אם נראה לך שכדאי, אפשר להתייעץ עם רופא הילדים על חיסון ספציפי שנראה לך בלתי נצרך. אפשר גם כמו שכתבו, לפצל כך שלא כל החיסונים ינתנו ביחד.

החיסונים לא תמיד מבטחים שלא תהיה מחלה ולפעמים הם מביאים את המחלה עצמה כמו פוליו למשל.

ירושלמית טריה, אני מעריכה את ההשקעה בתגובה שלך!

עם זאת, יש בה כמה מתוסים וגם עובדות לא ממש נכונות...

הרופאים מודעים לזה, וזו בדיוק הסיבה להמלצה שכולם יתחסנו - כך גם מי שהחיסון משפיע עליו, לא יהיה לו הרבה ממי להידבק. כי על רוב הילדים החיסון כן משפיע, כך שהמחלה לא תוכל להסתובב.

הרי אם החיסונים היו בטוחים במאה אחוז אף אחד לא היה מתלבט בכלל. 

בקשר לחיסון פפילומה [לבנות] בת של חברה שלנו עכשיו מחוסרת הכרה אחרי החייאה ובטיפול נמרץ הרופאים אומרים שזה בגלל החיסון. בקשר לשאר החיסונים תמשיכו בדיון... לא מתערבת.

כלומר- בחורה שכל חייה לא היתה עם אף אחד חוץ מבעלה, שגם הוא לא היה עם אחת- אז אכן אין חשש.

הסיבה שנותנים את החיסון הוא בגלל שמצב יחסי המין בין צעירים היום הוא פרוץ לגמרי. ולצערנו- גם מי שבכיתה ז לומדת במוסד דתי- אף אחד לא מבטיח שזה ישאר כך לנצח.

זהו וירוס שיכול לגרום לסרטן צוואר הרחם.

החיסון עצמו מסכן חיים ולמרות זאת ממליצים עליו.

שערוריה.

אני עושה את המעקב בטיפת חלב ואת החיסונים.

וכמו שאחות אמרה לי שהיא גם מחסנת כי המחלות שנגדם מחסנים הם לא נעימות בכלל.

ולדעתי ככל שיהיו יותר ילדים לא מחוסנים המחלות הללו עלולות להתפרץ

זה החיסון שעד כה ידוע לי בוודאות שלא עוזר למחוסן אלא רק לסביבתו. אז עם כל הכבוד לערבות הדדית לא ע"ח תינוקות כ"כ רכים שלוקחים קשה את החיסון.

הרבה מהחיסונים הם למען כלל הסביבה. למשל אדמת אם תינוקות אוילדים חולים בזה הם יכולים לצאת דיי בסדר. לעומת זאת אם חס וחלילה אשה בהיריון תחטוף זאת רק בגלל שילד חולה ולא חוסן זה עלול להיות נורא מסוכן.

ולפני שיקפצו עלי אני מאנונימי כי אני על ניק של חברה

נראה לי שבראש ובראשונה זו אחריות של אישה שרוצה הריון לדאוג שהיא תהיה מחוסנת, ולא להפיל את כל האשמה על הורים של ילד שלא חוסן.

את החיסון לאדמת אפשר לקבל לא רק בגיל שנה אלא גם בגיל 17. ואם יש ילדה שלא מחוסנת מינקות- אז אמא שלה צריכה לדאוג לזה שבגיל 18 בערך הבת שלה תחוסן.

אז היא אמורה לערוך סקר ולנתק כל קשר לכל מי שלא מחסנת? הבנתי שיש הרבה כאלו

או אימא לתינוק חדש גם אמורה לערוך סקר ולנתק קשר עם כל מי שלא מחסנת נגד שעלת או פוליו?

ומה אם ילדים גדולים של אימא לא מחסנת ידביקו את התינוק חדש שלה?

נוגדנים. הרופא אמר שכבר אין טעם לקבל עוד מנה - הגוף שלי פשוט לא מפתח נוגדנים.

מדאיגה אותי מאוד מאוד המגמה שלא לחסן. אם חלילה אדבק מילד שיחלה, זה עלול לפגוע בעובר שלי מאוד מאוד!! ממש מפחיד.

ויש הרבה כמוני.

הענין שיש עוד הרבה צדדים בנושא החיסונים.

אין לי כוח להיכנס לנושא לעומק, אבל השיקול הזה, של נשים שלא מפתחות נוגדנים הוא אכן שיקול במכלול השיקולים.

אבל לגבי זה שיש נשים שלא יודעות, ויש רופאים שלא מפנים- זה כבר ענין אחר.

אני לא חושבת שאני מחויבת לחסן את התינוקת שלי בגלל חוסר אחריות של רופאי נשים או בגלל חוסר ידע של נשים.

כשאני נולדתי- חיסנו תינוקות נגד טטנוס, דיפטריה, שעלת ופוליו.

כשהילדות שלי נולדו- לחיסונים המומלצים בצורה "גורפת" נוספו גם דלקת קרום המוח, אדמת, חזרת , חצבת, אבעבועות רוח.

וכשהנכדות שלי יוולדו- מן הסתם יווספו עוד כמה וכמה חיסונים לרשימה.

אז מה חובה? איך מגדירים?

את כותבת שהרגשת חוסר אחריות כלפי הילדים שלך. גם לי יש תחושה דומה, אבל המסקנות שלה הפוכות... דווקא בגלל האחריות על הילדות החלטתי שאני לא מחסנת בכל החיסונים, וגם לאו דווקא לפי הלו"ז המומלץ.

באופן בסיסי- יש אנשים ששואלים את עצמם "למה לא לחסן". ויש אנשים שואלים את עצמם "למה כן לחסן". אני אישית שייכת כנראה לזן השני. בפועל זה אומר שכדי לתת חיסון- צריכה להיות סיבה טובה מספיק.

אני יכולה לשלוח לך באישי "ראשי פרקים" של השיקולים השונים אם את מעוניינת.

האם יש סיכון בלא לחסן? יכול להיות. האם יש סיכון בלחסן בהכל? גם יכול להיות.

בכל אופן- היה על זה שרשור גדול לפני כמה חודשים.וכתבתי שם הרבה דברים.

"מבחינת משרד הבריאות זה לא נתון לשיקול ההורים". נשמע בולשביקי משהו....

האקסיומה שלי היא שהילד שייך לי ולא למשרד הבריאות. וכמו שההחלטה בידי להניק או לא, לתת אנטיביוטיקה או לא, לשלוח לבי"ס או לעשות חינוך ביתי, לתת אוכל בריא או לא- כך גם ההחלטה הזו בידי.

(אגב, יש גישה מאוד פטרונית בענין הזה מצד מערכת הבריאות, שנתקלתי בה כשאחת הילדות שלי שהיתה מאושפזת בגיל שנה עם דלקת ריאות. וזה די מרגיז.)

אני מבינה מה כתבת על נושא חוסר הידע של נשים.

השאלה אם הפתרון הוא לחסן ילדים, או שהפתרון הוא לדאוג לזה שכל הנערות בישראל יקבלו את הידע הזה.

הרי אם, לצורך הענין,  היו מקדישים כמה שעות בכיתה יא-יב לנושאים כאלה (במקום לעוד כמה שיעורי מתמטיקה למשל)- אז המודעות הייתה גדלה לאין ערוך, ואחוז הנשים המחוסנות היה עולה בהרבה.

לדעתי זה פתרון הרבה יותר חסכוני והרבה פחות פולשני מאשר חיסון בגיל ינקות...

וכמו שכתבתי למעלה- השיקול של ה"ערבות ההדדית" או במילים אחרות- "אחריות חברתית" הוא אכן שיקול. לא תמיד הוא מכריע, לדעתי, אבל הוא בהחלט שיקול.

ולגבי המנעות מחיסונים בגלל שרוב האוכלוסיה מחוסנת- זה נכון רק לגבי חלק מהחיסונים. ואני אישית דווקא כן מחסנת לחלק מהמחלות האלה.

במשך כמה שנים טובות השקעתי הרבה מאמץ כדי לברר הרבה פרטים על כל חיסון וחיסון, ואחרי הכל- אני לא "נעולה" לגמרי על מה אני כן נותנת ומה לא. יש מבחינתי חיסוני בסיס שאני נותנת, ומעבר לזה- זה תלוי בעוד גורמים.

נניח- מישהי למטה כתבה על הוירוס של דלקת ריאות. גם לילדה שלי היה את זה בגיל שנה (איתנו לא דיברו על הסכנה שבו. כלומר- אם לא מטופל אז בוודאי שיש סכנה, אבל לכן הולכים לרופא ולמיון אם צריך. ) ובחורף שלאחר מכן נתנו לה חיסון נגד דלקת ריאות, כדי "לכסות" אותה. אבל זה לא אומר שמעכשיו אני אתן לכולם את החיסון הזה. בשביל מה? 

עוד דוגמה- אני לא נותנת אבעבועות רוח לתינוקות. אבל בכיתה א'- כן. למה? דווקא בגלל שבגיל בוגר יותר יש סיכון לסיבוכים.

זו לא קלות ראש. זו בדיקה מדוקדקת של נושא עקרוני שלא סתם יש עליו חילוקי דעות. יש קיצוניים לכאן ולכאן, ואני לא נמנית לא על אלה ולא על אלה.

יכול להיות שלא לכולן מתאים להיכנס לפרטי פרטים של הנושא הזה- למה נותנים כל חיסון, מתי וכד'. מי שלא מתאים לה שתיתן הכל וזהו. אבל למרות שיש חלק מהאוכלוסיה שלא מחסן באופן גורף- הרי שיש חלק נכבד שמחסן חלקית על סמך בדיקה, מחקר ומחשבה. וזו לא קלות ראש.

ולגבי הנחיות לילדים: משרד הבריאות הוא מוסד חשוב ונצרך. אבל טיפת חלב נועדה כדי לתת לי שירות. לא כדי לכפות עלי שירותים שאני לא מעוניינת בהם. וזה משהו שכנראה בטיפת חלב עדיין לא הפנימו לגמרי, גם בתחומים שלא קשורים לחיסונים.

מניסיון אישי, רוב אנשי הרפואה ששוחחתי איתם בנושא לא מבינים בזה לעומק. 

ויש רופאים לא מעטים שדווקא הולכים לכיוון אחר, עקב הידע הניסיוני מהפציינטים מהשנים האחרונות - בכוונה לא מתחסנים לשפעת. בכוונה לא בודקים בדיקה פולשנית כדי לדעת אם צריך חיסון - כי יודעים שגם כך הטיפול לא כל כך יעיל. סליחה שזה די באוויר. היו על זה כתבות מחקריות, אני לא זוכרת איפה.

בטיפת חלב קיבלתי חוברת מידע של משרד הבריאות על החיסונים. בחוברת כתוב על חיסונים מסויימים סיכונים גדולים מאוד. נכון שזה סיכוי קטן, אך כשניסיתי לברר על כך - איך אדע? איך להימנע? איך להיערך? מה הסיכוי? האחיות לא ידעו כלל לענות על איזה מהשאלות האלה. ידעו לדקלם שזה חשוב, לא ידעו לעומק. ייתכן בהחלט שזה אחיות ספציפיות, ויש כאלה שבקיאות. אני יכולה לספר על אלה שאני דיברתי איתם.

דרך אגב, פורסם גם לא מעט פעמים מחדלים של חיסונים פגי תוקף שניתנו.

הפוליו הוא סיפור מעניין בפני עצמו. מי שיכול לעקוב אחר הפרסומים - רואה תהליך שחוזר על עצמו כמה שנים, שחשוד מאוד באינטרסים זרים. אפשר לקרוא על זה בכתבות שפורסמו בציבור. זה לא כזה מסובך

שפעת החזירים - עוד סיפור לא ברור שהיה חשוד מאוד בעיני. ברור שהחיסון לא עבר תקופה ניסיונית ראויה לפני שהוצע לציבור. גם בארצות מסויימות הוא ניתן ובאחרות לא, מבלי שיש הגיון מבחינת הממצאים הקליניים באותה ארץ.

בקיצור, ההקבלה למהנדס בניין אינה נכונה. המהנדס לומד את מקצוע ההנדסה 4 שנים. והוא אותו אחד שאחראי על הפרוייקט. כלומר בעל הידע הוא המבצע. תמיד אפשר לחשוד שיש לו אינטרסים אישיים של לעבוד עם חומרים מסויימים, אך זה שולי ובסיכוי נמוך. בהחלט אמורים לסמוך עליו.

לעומת זאת, רופא לרוב אינו בקיא בעניין (שוב זה מהתרשמותי. בטוח שיש רופאים שכן). להבנתי, ההנחיה שלהם לעשות או לא לעשות היא הנחיה שמעורבבת בה גם אמון ו/או מחוייבות למערכת.

מסקנה שלי לגבי רופאים וחיסונים - רק אם אני מוצאת מישהו שבקיא בעניין, ושנותן מענה לטענות שנגד החיסונים, אוכל לסמוך על דעתו.

מי שכן מחליט עד כמה שזכור לי, זה ועדה שחשופה לצערי לשיקולים פוליטיים.

האינטרסים הכלכליים שעומדים מאחורי החיסונים הם גדולים מאוד. התעשייה הזאת מגלגלת הרבה הרבה כסף. וזה מתרגם לפוליטיקה. לכן השיקולים הרפואיים של בעלי ההחלטה בעניין אינם נקיים.

לכן אני לא סומכת עליה.

מנגד, לצערי אתר חסון הותיר אותי מבולבלת - הוא נראה מגמתי מידי, לפעמים בצורה מגוחכת (נכנסתי לפני 8 שנים בערך, לא יודעת אם השתנה). עם זאת הוא מעלה טענות כבדות משקל שראוי להתייחס אליהם, אך לא מצאתי מישהו שיודע להתייחס אליהם.

לחיסונים יש סיכון.

חלק מהם כוללים חומרי שימור של מתכות שנשארות בגוף וגורמות סיכון נוסף, חוץ מהסיכונים הנזכרים.

הקביעה כי אילו לא היו מתחסנים מחלות אלו הן היו חוזרות לעולם - נכונה לגבי חלק מהחיסונים (בראש ובראשונה לגבי אבעבועות שחורות). 

לגבי חיסונים אחרים אינה חד משמעית, יש הסברים נוספים להעלמות מחלות, כולל גרפים המראים ירידה דרסטית בשכיחות המחלות לפני היכנסות החיסונים.

הטיעון של חיסון סביבתי הוא בעיני נכון מאוד. תורני מאוד.

זאת באמת ערבות הדדית שנכון לעשות לדעתי, ולא להסתמך על חיסון העדר.

עם זאת זה מורכב יותר, כי גם למי שמקבל את החיסון יש סיכון. ולעשות את החשבון של זה מול זה זה כל כך מורכב.

לסיכום,

המסקנה שלי אינה לא לעשות חיסונים.

המסקנה האישית שלי היא שבנושא זה אינני יכולה לסמוך על המערכת, אלא לבדוק לעומק את העניין, או למצוא מישהו שבקיא באמת בעניין.

ומשאלה אישת שלי - הלוואי והיה קם גוף מאוזן ונקי מאינטרסים שהיה בודק את העניין, והיה ניתן לסמוך עליו מבלי לעשות מחקר באופן אישי.

אבל מי שלא יכול או לא מעונין לעשות את זה שלא יחשוב שמי שכן עושה את זה הוא שוטה. זה הכל.

ספציפית את החיסון לדלקת ריאות נתתי בדיעבד. אני לא חושבת, וגם לא זה הרושם שקיבלנו מצוות ביה"ח- שזו מחלה מסכנת חיים. לפחות לא בימינו- כשיש אינהלציות ומסכות חמצן.

פוליו, טטנוס ועוד כמה- אני לא מחכה למחלה....

נכון, יש השתדלות. אני אישית חושבת שההשתדלות בנושא הזה היא גם קשורה להנקה, ולתזונה בריאה, ולאו דווקא לחיסונים.

ולגבי אבעבועות רוח- אני חולקת על התפיסה שלך. אני הייתי מעדיפה שכולן אצלי יחלו באבעבועות רוח וכך יתחסנו באופן טבעי, בצורה שמערכת החיסון פועלת במיטבה, ולא להתערב חיצונית במערכת הזו, שהיא רגישה ומורכבת, ע"י חיסון. וכמובן שזו תפיסה שנוגעת למחלות שהגוף יכול להתמודד איתן לבד יפה.

בדיעבד- מכיוון שלצערי הגדולה בינתיים לא הצליחה להידבק, כן נתתי את החיסון- בכיתה א'.

אני התחסנתי בעבר פעמיים והגוף פשוט לא פיתח נוגדנים. 

עם הרבה טיעונים.

מוזמנת לחפש אותו, ומוזמנת לכתוב לי באישי, אני יכולה לשלוח לך חומר על הענין הזה.

בגדול- אם את מחפשת תשובה שהיא "שחור לבן"- כן או לא, אז לא תמצאי אותה בקלות.

כל חיסון הוא סיפור בפני עצמו וכל נושא עצם החיסון הוא מאוד תלוי תינוק ומשפחה.

אם אין לך ענין , או כוח להיכנס לסיפור הזה לעומק- עדיף מן הסתם שתחסני לפי המלצת משרד הבריאות

בכל אופן- מוזמנת לכתוב לי באישי ואני אשלח לך קצת חומר.

יותר מסוכן שלא לחסן מכן לחסן.

נכון, יש סיכון גם בלחסן אבל יש סיכון הרבה יותר גדול אם לא מחסנים. 

ישנה שעלת המסתובבת בימים אלה.  תנוקות לא מחוסנים יכולים  להגיע לכדי סכנת מוות.  ובארץ אכן נפטרו תנוקות משעלת, ולא לפני חמישים שנה, אלא בשנים האחרונות. 

כמו שאמרו למעלה, הסיכון של לחסן קטן מהסיכון של לחלות.  

ואם מישהו מפחיד אותך עם אוטיזם מחיסונים - זה שהמציא את השקר הזה הודה בהמצאה שלו. לתשומת ליבך.

בריאות לכולם.

http://www.hisunim.org.il/

http://www.hisunim.org.il/

שתינוקות שנפטרו עקב טלטול או מוות בעריסה זה בעצם בגלל חיסון ושכל הרופאים מושחתים

בקיצור עדיף להתרחק מאתר הזה

שיש כאן גם מגיבים/מגיבות מטעם משרד הבריאות.

סוד מסודות הפורום.

שימי לב לניקים שקפצו הנה לרגע.

שלא לדבר על ניקים קבועים שאמונים על שמירת בריאת הציבור.

זה אתר שמבטא את הצד הקיצוני ביותר של האנשים שלא מחסנים.

אמנם יש שם הרבה מידע אבל חלקו חסר וחלקו מוטה.

בקיצור- מי שנכנסת לשם שתדע לסנן את מה שהיא קוראת ולהפעיל את ההגיון הבריא שלה.

(כן, כן..זאת אני שכתבתי את זה. אני שלא מחסנת בכזאת קלות...)

דוגמה קטנה- בכל בהלת הפוליו שהייתה לפני כשנתיים, משרד הבריאות בכלל לא רץ לחסן את כל הילידם בחיסון המוחלש. במשך לא מעט זמן ההחלטה היתה שלא מחסנים.

רק כאשר הופעל לחץ (לא בהקשר בריאותי) מצד גורמי שונים בעולם- מדינת ישראל נכנעה והחליטה לרכוש את החיסון ולהמליץ עליו.

אז כן, מה לעשות, גם משרד הבריאות לא תמיד אובייקטיבי.

ראשית יש להבחין בין חיסוני ילדות של טיפת חלב וחיסון הפילומה שאכן שנויה במחלוקת.

רוב החיוסים מלבד זו של אבעבועות ניתנים נגד "מחלות ילדות" שלכאורא נכחדו מהעולם.

היו תקופות של חיסנו

אני ראיתי ילדה שנפגעה ונכה בגלל שהוריה לא חיסנו אותה נגד מחלות הפוליו

ראיתי ילדים שחלו בשעלת

בגלל זה אני לא מוותרת על החיסונים.

כמו שכתבו מי שלא מחסן בעיקר מסתמך על "חיסוני העדר" כדי להסתכן ולא לחסן.

ברגע שיש יותר  מדי אנשים שלא מחסנים, מתפרצת מגיפה.

הנזקים לפעמים מגיעים לנכויות

לענין מעקב טיפת חלב. חשוב ללכת, אבל להיזהר ממה שהאחיות אומרות

לשמל יש חשיבות במעקב משקל, התפתחות, ראיה, ושמעיה שעושים שם, זה במסך הכל סינון ראשוני לגילוי בעיות. אבל לפעמים אחות יותר מדי מגזימה בתגובתה.

היתה לי ילד שבאמת לא עלה במשקל כי היתה בעיה אמיתית בענין ההנקה. אותו ילד יכול היה פשוט לרעוב ולהיפגע.

לפעמים יש בעיות התפתחות קלוץ. האחיות יודעות לאתר.

פעם היו אחיות זקנות ומעצבנות

רוב האחיות היום הן מדור חדש ויודעות לייעץ ולעזור

אם אין לכם בעיה פיזית להגיע לטיפת חלב, כדאי לנסוע

סליחה מראש על המגילה.

(גילוי נאות - אני מחסנת חלקית)

יש מחלות ילדות שהמחלה עצמה היא נוראית ומסוכנת כמו פוליו -

שהמחלה עצמה היא השיתוק

ויש מחלות שהסימפטומים לא מסוכנים, אבל מחסנים כי מפחדים מסיבוכים

כמו חזרת, אבעבועות, וכו'

יש מחלות שמסוכנות רק לתינוקות - בעיקר שעלת

משרד הבריאות יוצא מנקודת הנחה שהאוכלוסיה ברובה חסרת מודעות בנושא, והמלצות גורפות זה בדיוק כדי למנוע בלגן במערכת, כי אין להם דרך לפקח על כלל האוכלוסיה.

בתור אמא שיש לה רמה מסויימת של מודעות, ומעוניינת להבין ולקחת החלטות מושכלות זה מעולה שאת שואלת.

בסופו של דבר תבחרי מה מתאים לכם.

רוב המחלות שמתחסנים מפניהם אינן מסוכנות אלא רק לא נעימות במיוחד, והגוף מפתח אליהם נוגדנים לכל החיים.

יש יוצאים מן הכלל כמו פוליו, טטנוס, שעלת אצל תינוקות.

גם צהבת מחלה מסוכנת אבל אין לתינוק שלך סיכוי לחלות בצהבת (מחלה שמועברת ע"י יחסי מין ומזרקים מזוהמים)

מחסנים נגדה כבר אחרי הלידה משיקולי תועלת של המערכת
(וזה בסדר, מובן לי שהם לא רוצים לרדוף אחרי כל בדואית שאי פעם ילדה, מצד שני, אני אישית לא רואה סיבה לחסן את הילדים שלי בגיל 0 במשהו שבמילא לא יזדקקו לו)

בגישה הטבעית אומרים שהחיסון מחליש את הגוף

כי הוא לא מאפשר למערכת החיסונית לבצע את העבודה שלה עד הסוף.

הטענות על אוטיזם לא ניראה לי שהוכחו, מה שכן הוכח שכספית מזיקה מאוד

(זו מתכת כבדה שלא מתנקה מהגוף ויכולה להצטבר במוח ולגרום לנזקים שלא לגמרי יודעים להעריך אותם).

כל החיסונים הכילו בעבר כספית כחומר משמר.

בדיוק אתמול מישהי אמרה לי שמשרד הבריאות באופן רשמי הוריד את הכספית מהחיסונים, אין לי מושג אם השמועה הזו נכונה.

חשוב לציין שדחיית חיסונים זו גם גישה שחלק מהאמהות נוקטות.

כלומר -

לא להעמיס על תינוק ממש קטן אלא לרווח יותר, להתחיל בגיל קצת יותר גדול (חצי שנה או שנה או יותר)

כדי לתת למערכת החיסונית של הילד להתפתח

עוד משהו שכדאי לדעת שחיסון לא תמיד מגן מפני המחלה מכמה סיבות -

1. הגוף משום מה לא פיתח נוגדנים.

2. החיסון הוא נגד סוג אחד בלבד של נגיף ויש עוד נגיפים אחרים מפניהם אין הגנה (למשל - בדלקת קרום המוח זה כך, שפעת כמובן)

אם את מניקה, אגב, הוא מקבל בחלב נוגדנים.

כשאם מניקה חולה במשהו הגוף שלה מייצר נוגדנים שעוברים אליו בחלב.

א. יש וירוס שנקרא RSV, בטוחה שלכל אחת היה את זה גם לה וגם לילדיה, אבל לא ידעתן על זה. קצת שיעול, אפילו בלי חום. אבל אצל הילדים שלי זה הסתבך. עם שלושה ילדים הגעתי לבית חולים בגלל הוירוס הזה, קוצר נשימה מטורף, רמת חמצן ירודה מאוד, וכדו'. ילד אחד אפילו הגיע אצלי לטיפול נמרץ.

עד שקיבלנו את זה- לא ידענו בכלל על הוירוס הזה, ובטח שלא הייתי מסכימה לחסן בשביל קצת שיעול. 

היום, אחרי שאני יודעת לאיזה מצב אפשר ח"ו להגיע עם הוירוס הזה, ואחרי שראיתי בחורף מחלקת ילדים מלאה עד אפס מקום עם אותו וירוס- ברור לי שהחיסון אליו הוא רק שאלה של זמן. יש חיסון, אבל הוא מאוד יקר. היום רק פגים מחוסנים נגד RSV. 

אחרי מה שראיתי אני מבקשת מכן- כשאתן מחליטות לא לחסן ילדים, תזכרו לברר היטב מה אחוזי הסיבוכים לכל מחלה, ולאן זה עלול להגיע.

ב. יש חשיבות למעקב בטיפת חלב גם ללא החיסונים. אחת הבנות שלי התפתחה יפה, ומכל מיני סיבות לא לקחתי אותה למעקב בטיפת חלב. התברר שהיא לא עלתה במשקל במשך כמה חודשים. בגיל עשרה חודשים היתה עדיין במשקל של ארבעה חודשים. לא שמתי לב לזה לבד משום שהיא אכלה, וגם התפתחה יפה, ורק אחרי חצי שנה נפל לי האסימון שהיא לובשת את אותם בגדים כבר חצי שנה!!! רק אז פנינו לבירור רפואי, אבחנו את הבעיה, וידענו איך לטפל. אם היינו הולכים למעקב מסודר בטיפת חלב היו עולים על זה קודם.

אז מנסיון שלי- אל תזניחו.

כתבת דברים אמיתיים מאוד.

לגבי הכספית- אכן הוציאו אותה מהחיסון המחומש. האחות אצלנו אמרה לי במפורש.

למה? יש לי חשד שזה בגלל הסערה שקמה על הקטע של האוטיזם. גם אם זה הסתבר כלא נכון או כמונפץ- בכל זאת זה גרם לבדיקה מחודשת של החיסון הזה.

באופן כללי- יש חשד שיש קשר בין רמות כספית גבוהות בגוף לבין אוטיזם ושאר מרעין בישין.  זו אחת הסיבות שממליצים להגביל מאוד את צריכת הטונה- שיש בה יחסית הרבה כספית, במיוחד לנשים בהריון. וזו המלצה של ארגון הבריאות העולמי. [

ואומר עוד דבר אחד- את ההנחיות הראשונות של צמצום חיסונים ודחייתם קיבלתי מרופאת הילדים שלי דווקא. רופאה קונבנציונאלית לחלוטין, שאמרה לי שהיא נמנית על הרופאים שחושבים שמשרד הבריאות מגזים בנושא החיסונים. אז כן, גם בתוך המערכת יש דעות קצת שונות.

המלצות מרופאת המשפחה לצמצם ולרווח.

היא ממש עזרה לי "לסדר את הראש" לגבי הנושא הזה

בטונה זה עובר דרך מערכת העיכול וזה תהליך הרבה פחות מסוכן אשר הכספית בחיסון שנכנסת ישירות למחזור הדם.

זו ממש לא המלצה לאכול טונה, אך סתם ליידע כללי אם ינסו לתת לכם "אישור" ממקרה הטונה.

יש אחיות טיפת חלב שממש בסדר עם זה שהאמא לא מעוניינת בחיסונים

(כך האחות אצלנו במרפאה! נראה לי שגם היא לא מחסנת...)

יש כאלה שאולי יעשו "פרצוף" אבל ישלימו ויכבדו

ויש כאלה שממש ינסו לשכנע - ברמה מציקה

אבל מעקב גדילה והתפתחות מאוד כדאי לבצע בכל מקרה.

וזה לא מחייב אותך לחסן.

חשוב מאוד לבדוק את העליה במשקל, גדילה תקינה, התפתחות בקצב מתאים.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!