בס"ד
מישו אחד עשה מבחן. המבחן לא הלך לו טוב. בכלל לא. למען האמת הוא קיבל ציון ממש נמוך. אבל בכל זאת, כשהוא קיבל בחזרה את המבחן, לצד הציון המביך התנוססה מילה אחת - "מושלם!".
ושאלתנו, ילדים יקרים היא, מה היה כל כך מושלם בעיני הבודק, ואיך זה קשור לשבת הקרובה.
והערה קטנה לבסוף:
מישו יקר - התלבטתי בשאלה האם תהיה מרוצה או לא, ולכן החלטתי לפרסם בעילום שם. מכאן- הבחירה בידיך.
ועל כך נקבל ציון "ממש נמוך"
אבל במדרגתינו זה מושלם
בס"ד
מה גם שפרשת קדושים היתה שבת שעברה..
אבל אהבתי בכל זאת
בס"ד
הבוחן רוסי והוא רוצה שהנבחן שכמעט לא ענה תשובות במבחן הזה ישלים את התשובות החסרות
בס"ד
הוא באמת דובר רוסית, אבל מעולם לא תפסתי אותו בשגיאה בעברית.
בכל אופן, מה עם קשר לפרשה?
בס"ד
אולי זה היה בחוצלארץ לפני קום המדינה
כשהיהודים היו חייבים ללכת לבית ספר גם בשבת
ולכן התלמיד לא ענה
והמורה שגם הוא היה יהודי
העריך מאוד את הדביקה בעקרונות
וכתב מושלם על זה שהתעקש לא לכתוב בשבת?
אמרת לכפיר שהכוונה בשבת היא לא פרשה
אז קישרתי לשבת
בס"ד
הוא קיבל במבחן 28. ובהתאמה, בשבת ספרנו עשרים ושמונה ימים לעומר.
והעניין הוא ש28 הוא מספר מושלם.
ומה זה מספר מושלם? מספר מושלם זה מספר, שמתקיימת בו התכונה המדהימה שהוא שווה לסכום כל המחלקים שלו.
כלומר: אם תאספו את כל המספרים השלמים החיוביים (מה שקרוי בלעז טבעיים) שכאשר מחלקים בהם את המספר שלכם התוצאה היא מספר שלם, ותחברו אותם, יצא לכם אותו המספר.
דוגמה - המחלקים של 6:
וכמובן, 6=1+2+3.
עכשיו, זה תכונה די מגניבה, מה גם שהיא מאוד נדירה. עד היום מוכרים רק 48 מספרים כאלו, וכולם זוגיים. והשאלה האם יש אינסוף מספרים מושלמים עדיין פתוחה. כמו גם השאלה האם יש מספרים אי זוגיים כאלו.
זהו.
*בננית*אחרונהלמדתי משהו חדש, תודה!
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
