הרגע הזה שאני יוצאת החוצה בשבת בבוקר ורואה את חברה שלי ואחריה כל החברה אומרים יאללה בואי לבריכה ואנלי תירוצים כי כולם יודעים שאני חולת בריכות ואני זאתי שתמיד יוזמת את המלחמת מים שיש רק 30 מעלות...
אז השבת הזאת שהיה 41 מעלות אצלינו ואני אומרת להם אנלי כוח לבריכה הם מתחילים לדאוג
ואז אני צריכה להציע תירוץ ממש משכנע במקרה הטוב הם מאמינים והולכים ובמקרה הרע הם לא מאמינים וגוררים אותי ואני שם והמציל בוהה בי כאילו כאילו אני חייזר כי למה טל עומדת בבריכה ולא זזה זה לא היא ששנה שעברה היתה עושה את הסלטות והקפיצות והיתה שם מהבוקר עד הערב..
קיצור התחיל לי הדיכאון קיץ