תחילת תשיעי... היריון שביעי... ונגמר לי הכח...
יש לי מלא פרוייקטים על הראש עבודה... מעבר דירה... עבודה... ילדים ... בית
בעלי עמוס וכמעט לא נמצא בבית.. ככה שהכל עלי. אני ממש לא מהמתלוננות אבל פשוט יושבת עכשיו באפיסת כוחות מחכה איזה מושיע שיבוא ויסדר לי את הבית.. ישכיב את הילדים.. יכין לי ארוחה טובה..יפנק אותי...
והילדים המדהימים שלי נראה לי שכבר נמאס להם לראות אותי ככה. הם באמת מקסימים אבל מתחילה לראות בעיקר על הגדולה שלי שגם לה כאילו אין כח.. ברור שאני משפיעה עליה....
סתם לפרוק!!! לא היה לי למי

