בס"ד
אל תתייאש
אל תתבייש
רק אל תגיד שנחיה עם מה שיש
בוא נתעורר
נצא אל האור
למוכנים לצעוד לאחור
אני רוצה את המרצ בתוך הממשלה
נבנה פה מחדש מדינה מעולה
יהיה לי רק טוב
רק טוב
לא יהיה לי רע
הכל פה אפשרי זה עניין של בחירה

שיר קליט
בס"ד
אל תתייאש
אל תתבייש
רק אל תגיד שנחיה עם מה שיש
בוא נתעורר
נצא אל האור
למוכנים לצעוד לאחור
אני רוצה את המרצ בתוך הממשלה
נבנה פה מחדש מדינה מעולה
יהיה לי רק טוב
רק טוב
לא יהיה לי רע
הכל פה אפשרי זה עניין של בחירה

שיר קליט
זה כבר יותר מחודש ככה!
נ.ב
הרגע העפתי מבט בשרשורים הקדושים שלך, עד עכשיו לא הבנתי למה קוראים להם ככה...
הנה: הכ.א הישן כדי שישאר זכר כשאשמיד אותו עוד כמה שניות
זהו.
|משועמם|
|הולך|
כישוף כושל
לא נכון!הכל מבחוץאחרונה
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)