ואם כבר אנגלית. המורה ביקשה ממנו לכתוב חיבור של בין מאה למאה עשרים מילים. יצא לי בטעות מאה שבעים וגם זה כי קיצרתי
וראיתי עוד שלושה פרקים בחברים ואחרי ארוחת ערב יהיה לי עוד ארבעה בערך
וזהו לעכשיו
אני גם צריכה אחד כזה למחר ושכחתי![]()
אני כבר כמעט שנה כותבת את זה כל שבועיים, מתישהו נגמרים הרעיונות![]()
מה שאני צריכה לכתוב?
120 מילים שמספרות על משהו, לומשנה מה. העיקר יהיו 120 מילים, ושהקשר ביניהן יובן.
פעם כתבתי על המשפחה, על המשאלות שלי (יצא מה זה קיטשי, אבל לונורא), על החלומות שלי (שני דברים שונים
), על העבודה של ההורים, על העבודה של אחותי, על התחביבים שלי, על איזה אתר באינטרנט...
אינסוף. ועל כולם כתבתי.
לא על משהו כללי, כי אלה באמת נגמרים. חפשי משהו שמשתנה, שמתחדש.
יש רעיון! יש יש יש!
אני אכתוב על איזו הופעה שהולכת להיות לנו במקהלה, ועל החסרונות שלה... (יותר מדי)
תודה רבה!!
ריעות.מקהלה= choir\chorus?
זה קריטי..?
תודה רבה רבה!!
או לפחות ממש טובה? כי אני צריכה מילון נגיש... לא סומכת על גוגל תרגם...
חמש יחידות בכיתה י', בין הטובות. לא דוברת. אבל אם תתני לי משפט אתרגם אותו בגוגל תרגם ואסדר אותו שיהיה בסדר. זה אני כן יודעת לעשות
יעלורעיון יש לך?
...I proud
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)