לא מרגיש טוב. תאחלו לי שעד הבוקר ארגיש טוב..
מנסיוני ומניסיון של חברות- גיליתי ש"חוסר הרגש" הוא הרבה פעמים מצב שמשמש כמנגנון הגנה.
כשבעומק הנפש מסתתרים רגשות חזקים של אהבה/כעס/פחד/עצבות שאנחנו לא מסוגלים או לא רוצים להתעמת איתם כרגע, ולכן הנפש מורידה מעין מסך שמנתק אותה מלחוות ולהרגיש ע"מ שלא לקרוס......
זה יכול לקרות למשל בתקופות עומס, שאין שנייה לעצור ולחשוב,אלא צריך "לתקתק" דברים,
או כשמתמודדים עם איזשהו משבר קשה(לי למשל זה קרה בעקבות פטירה של אדם קרוב שלקח לי כמה ימים 'לחזור לאיפוס' ובכלל להרגיש את הכאב..)
זה קצת דומה בעיני למצב של הלם גופני במקרי טראומה, שבהם האדם לא מרגיש כאב/ מאבד הכרה ח"ו כי הגוף לא מסוגל להתמודד עם הכל בבת אחת.
אישית למדתי שאין כ"כ טעם "לתקוף חזיתית" את חוסר הרגש, אלא לנסות בדרך עקיפה לעשות דברים מעוררי רגש שלא דרך המחשבה והשיכליות, ולראות מה יצוף..
אצלי זה דרך מוזיקה, כתיבה וציור
יאא, חפרתי לכם
|מובך|
אם אתה גברתן מספיק כמוני (או חושב שאתה כזה) - אל תהסס, תאזור אומץ (אבל בחוכמה ובשכל ובהבנה לאן אתה נכנס), תיכנס לתוך המועדון, כמה שאתה יכול להיכנס בלי שיעצרו אותך, תלך ישירות למי שנראה הכי אחראי ראשי שם, ואוטומטית, בלי "לבקש" או להתלונן - תשאל אותו בטון מאיים אם הוא רוצה שאתה תזמין לו משטרה.
לאחר שככל הנראה הוא יענה לו, תתחיל להרים את הטונים ותורה לו ישירות להוריד את הווליום במיידית, ותאיים עליו שעוד פעם אחת שיש מוזיקה בגובה הזה שמפריעה לכל השכונה לישון (כאן אפשר להוסיף "יש ילדים, זקנים ישנים! השתגעת?"), אתה מרים טלפון ומזמין לו ניידת, ותמשיך לאיים עליו שכל לילה אתה תקפיד שהוא ישמור על השקט או שתוזמן לו ניידת 4 םפעמים בלילה עד שיסגרו לו את המקום.
מניסיון שחוויתי הלילה - זה עוזר.
אם אתה לא אדם גברתן, או שמסיבה מסוימת ברור לך שהליכה אישית שלך למקום לא תעזור - דלג על כל זה ותזמין לו משטרה מייד.
אבל חשוב מאוד - אחרי שהמשטרה מגיעה והוא מוריד את הווליום, חכה עוד חצי שעה ער, תראה אם הוא מרים בחזרה את הווליום - ותזמין לו שוב משטרה.
שווה להפסיד כמה לילות עם חצי לילה ללא שינה ככה כדי להזמין ניידת כמה פעמים בלילה, ובלבד שז יעזור או לסגור לו את המקום, או שהוא יבין שיותר אין מוזיקה רועשת כזאת לא ב12, לא ב1, ולא ב2 בלילה.
יש גבול לכל דבר.
אגב, לאור האמון פה במשטרה - אני ממליץ, בכל זאת, נסו אותם, תזמינו אותם, ובעזרת ה' תראו שהם יעזרו לכם בזה.
כל התאור היפה שכתבת -
נוסה ולא עזר!!!!!!!
נראה אותך מצליח להשתיק ללילה אחד את השכנים הערסים-רצח שלי.
אאאאאאאאאאאאאאאא!!!!
אולי יש הבדל בין סתם ערסים לבין מועדון שמפחד שיסגרו לו את העסק...
בכל מקרה, נסי את המשטרה - להזיק זה לא יזיק לך... 
לוקח למשטרה שעה להגיע, ובינתיים הרעש חוגג,
ואיך שהמשטרה הולכת המסיבה ממשיכה.
הם כבר מוכרים וכנראה יש להם קצת קשרים מבפנים. אז לא עושים להם כלום.
לדוגמא: שבוע שעבר הם החליטו להתקין דלת כניסה לחצר בשעה 1 בלילה.
אי אפשר לתאר את הרעש של הקדיחות....
אבל מספיק שעומדים כמה חברה שתויים בלילה וצוחקים וצועקים בקולי קולות.
המשטרה לא תעזור לי. עד שתגיע הם ילכו, או שילכו כאשר היא תגיע.
כל ערב מסיבות בחצר שלהם. טלויזיה פתוחה בקולי קולות,
רמקולים חוגגים עם מקהלת נכי צה''ל בשילוב סלסולים מזרחיים זייפניים שמוציאים לך
את האונות של השכל החוצה.
מחר אתה אצלנו. אם אתה מצליח לעשות שם שקט, אני אחשוב בשבילך על תמורה הולמת.
(לא ברצינות)
אפשר גם להוריד להם את הפקקים של החשמל, אם הם נגישים
(גם זה לא ברצינות - זה לא חוקי)
כללי המשחק שלנו שונים.
אמת אמר מי שאמר:
שתי מדינות לשתי עמים:
מדינה לנו ומדינה לערסים.
ירדתי אליהם כשישבו כל החברה עם נרגילות למטה,
אמרתי להם ש'יעשו לי טובה' שיש לי ילדים קטנים, והם מתעוררים מהרעש ובוכים,
ושאם אפשר בבקשה לשמור על השקט בלילה.
כמנהג ערסים צעירים הם גיחכו והתחילו להתלוצץ - זה הוא אשם, זה הוא,
ואז שפכו הבטחות שגם הם וגם אני ידענו שאין להן שום כיסוי - שזה פעם אחרונה ובלה בלה.
אני איתם כבר 6 שנים.
כבר לא נלחמת, משתדלת לא להעניש את עצמי בנוסף ע''י התרגזות.
יום יבוא ואני אעבור מכאן דירה או יתקין חלונות אטומים וזהו.
לא הייתי מעלה את זה אם לא ותן טל בסיפור הגבורה במועדון....
אני אמרתי בנימה שפורטת על מיתרי הלב...
ואולי לערסים יש נשמות טובות, ואולי עוד כמה דברים טובים,
אבל עדיין הם ערסים.
תשפכי לפניהם את הלב..
סכין וזה כמנהג הערסים..
(גם זה לא ברצינות)
מבדח אתה!שמן פשתןשומעים מהם. וברגע שנשמע מהם, נזמין משטרה, ואני לא ארפה עד שהוא יבין שלא כדאי להם לשים מוזיקה על מליון דציבלים, ב2 בלילה.
הם לא יודעים עם מי הם מסתבכים...
סומכת עליך שלא תרפה מהם.
והי, לא ראינו אותך פה כמה ימים...ותן טלאחרונהברוך שובך
ותודה על האמון בי... באמת כשכבר נשבר אז נשבר, ואני מתכוון כל לילה לבדוק אם הם עומדים בהבטחה לשמור על שקט.
לא יעמדו - תוזמן להם משטרה, שוב, ושוב, ושוב. כבר אין חוכמות...
שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.
בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......
בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!
לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??
אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
