לא מרגיש טוב. תאחלו לי שעד הבוקר ארגיש טוב..

מנסיוני ומניסיון של חברות- גיליתי ש"חוסר הרגש" הוא הרבה פעמים מצב שמשמש כמנגנון הגנה.

כשבעומק הנפש מסתתרים רגשות חזקים של אהבה/כעס/פחד/עצבות שאנחנו לא מסוגלים או לא רוצים להתעמת איתם כרגע, ולכן הנפש מורידה מעין מסך שמנתק אותה מלחוות ולהרגיש ע"מ שלא לקרוס......

זה יכול לקרות למשל בתקופות עומס, שאין שנייה לעצור ולחשוב,אלא צריך "לתקתק" דברים,

או כשמתמודדים עם איזשהו משבר קשה(לי למשל זה קרה בעקבות פטירה של אדם קרוב שלקח לי כמה ימים 'לחזור לאיפוס' ובכלל להרגיש את הכאב..)

זה קצת דומה בעיני למצב של הלם גופני במקרי טראומה, שבהם  האדם לא מרגיש כאב/ מאבד הכרה ח"ו כי הגוף לא מסוגל להתמודד עם הכל בבת אחת.

אישית למדתי שאין כ"כ טעם "לתקוף חזיתית" את חוסר הרגש, אלא לנסות בדרך עקיפה לעשות דברים מעוררי רגש שלא דרך המחשבה והשיכליות, ולראות מה יצוף..

אצלי זה דרך מוזיקה, כתיבה וציור

יאא, חפרתי לכם |מובך|

אם אתה גברתן מספיק כמוני (או חושב שאתה כזה) - אל תהסס, תאזור אומץ (אבל בחוכמה ובשכל ובהבנה לאן אתה נכנס), תיכנס לתוך המועדון, כמה שאתה יכול להיכנס בלי שיעצרו אותך, תלך ישירות למי שנראה הכי אחראי ראשי שם, ואוטומטית, בלי "לבקש" או להתלונן - תשאל אותו בטון מאיים אם הוא רוצה שאתה תזמין לו משטרה.

לאחר שככל הנראה הוא יענה לו, תתחיל להרים את הטונים ותורה לו ישירות להוריד את הווליום במיידית, ותאיים עליו שעוד פעם אחת שיש מוזיקה בגובה הזה שמפריעה לכל השכונה לישון (כאן אפשר להוסיף "יש ילדים, זקנים ישנים! השתגעת?"), אתה מרים טלפון ומזמין לו ניידת, ותמשיך לאיים עליו שכל לילה אתה תקפיד שהוא ישמור על השקט או שתוזמן לו ניידת 4 םפעמים בלילה עד שיסגרו לו את המקום.

מניסיון שחוויתי הלילה - זה עוזר.

אם אתה לא אדם גברתן, או שמסיבה מסוימת ברור לך שהליכה אישית שלך למקום לא תעזור - דלג על כל זה ותזמין לו משטרה מייד.

אבל חשוב מאוד - אחרי שהמשטרה מגיעה והוא מוריד את הווליום, חכה עוד חצי שעה ער, תראה אם הוא מרים בחזרה את הווליום - ותזמין לו שוב משטרה.

שווה להפסיד כמה לילות עם חצי לילה ללא שינה ככה כדי להזמין ניידת כמה פעמים בלילה, ובלבד שז יעזור או לסגור לו את המקום, או שהוא יבין שיותר אין מוזיקה רועשת כזאת לא ב12, לא ב1, ולא ב2 בלילה.

יש גבול לכל דבר.

אגב, לאור האמון פה במשטרה - אני ממליץ, בכל זאת, נסו אותם, תזמינו אותם, ובעזרת ה' תראו שהם יעזרו לכם בזה.

כל התאור היפה שכתבת - 

נוסה ולא עזר!!!!!!!

נראה  אותך מצליח להשתיק ללילה אחד את השכנים הערסים-רצח שלי.

אאאאאאאאאאאאאאאא!!!!

אולי יש הבדל בין סתם ערסים לבין מועדון שמפחד שיסגרו לו את העסק...

בכל מקרה, נסי את המשטרה  - להזיק זה לא יזיק לך...

לוקח למשטרה שעה להגיע, ובינתיים הרעש חוגג,

ואיך שהמשטרה הולכת המסיבה ממשיכה.

הם כבר מוכרים וכנראה יש להם קצת קשרים מבפנים. אז לא עושים להם כלום.

לדוגמא: שבוע שעבר הם החליטו להתקין דלת כניסה לחצר בשעה 1 בלילה. 

אי אפשר לתאר את הרעש של הקדיחות....

אבל מספיק שעומדים כמה חברה שתויים בלילה וצוחקים וצועקים בקולי קולות.

המשטרה לא תעזור לי. עד שתגיע הם ילכו, או שילכו כאשר היא תגיע.

כל ערב מסיבות בחצר שלהם. טלויזיה פתוחה בקולי קולות,

רמקולים חוגגים  עם מקהלת נכי צה''ל בשילוב סלסולים מזרחיים זייפניים שמוציאים לך 

את האונות של השכל החוצה.

מחר אתה אצלנו. אם אתה מצליח לעשות שם שקט, אני אחשוב בשבילך על תמורה הולמת. 

(לא ברצינות)

אפשר גם להוריד להם את הפקקים של החשמל, אם הם נגישים

(גם זה לא ברצינות - זה לא חוקי)

כללי המשחק שלנו שונים.

אמת אמר מי שאמר:

שתי מדינות לשתי עמים:

מדינה לנו ומדינה לערסים.

ירדתי אליהם כשישבו כל החברה עם נרגילות למטה,

אמרתי להם ש'יעשו לי טובה' שיש לי ילדים קטנים, והם מתעוררים מהרעש ובוכים,

ושאם אפשר בבקשה לשמור על השקט בלילה.

כמנהג ערסים צעירים הם גיחכו והתחילו להתלוצץ - זה הוא אשם, זה הוא, 

ואז שפכו הבטחות שגם הם וגם אני ידענו שאין להן שום כיסוי - שזה פעם אחרונה ובלה בלה.

אני איתם כבר 6 שנים.

כבר לא נלחמת, משתדלת לא להעניש את עצמי בנוסף ע''י התרגזות.

יום יבוא ואני אעבור מכאן דירה או יתקין חלונות אטומים וזהו.

לא הייתי מעלה את זה אם לא ותן טל בסיפור הגבורה במועדון....

אני אמרתי בנימה שפורטת על מיתרי הלב...  

ואולי לערסים יש נשמות טובות, ואולי עוד כמה דברים טובים,

אבל עדיין הם ערסים.

תשפכי לפניהם את הלב.. 

סכין וזה כמנהג הערסים.. 

(גם זה לא ברצינות)

שומעים מהם. וברגע שנשמע מהם, נזמין משטרה, ואני לא ארפה עד שהוא יבין שלא כדאי להם לשים מוזיקה על מליון דציבלים, ב2 בלילה.

הם לא יודעים עם מי הם מסתבכים... 

סומכת עליך שלא תרפה מהם.

ברוך שובך

ותודה על האמון בי... באמת כשכבר נשבר אז נשבר, ואני מתכוון כל לילה לבדוק אם הם עומדים בהבטחה לשמור על שקט.

לא יעמדו - תוזמן להם משטרה, שוב, ושוב, ושוב. כבר אין חוכמות...

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.