אמרתי לה את זה 

לא משכנע היא אומרת שהיא נהנית מזה וזה לכיף ולא היה אכפת לה אם בעלה היה כזה או נגע בבנות בעבר..

כן.

הבסיס זה יראה.

לפעמים בשביל לאזן צריך קיצוניות לצד השני.

שהם יעשו עברות.

ולא רק לסמן וי כדי לנקות את המצפון.

כך מצווה לומר דבר שאינו נשמע. (מקווה שאני מדייקת).

זה לא נשמע שיש דרך לשכנע את החברה הזאת במשהו, ויכול להיות שעם כל ההטפות האלה היא רק תתרחק ממנה, וכך תאבד ההשפעה הטובה שעוד יש לה.

ואם זה נכון אני במקום הבחורה הייתי מי שהיה אומר לי דבר כזה לא נראה לי שהייתי רוצה אותו.

הוא אמר את זה קצת בוטה אבל ברעיון

רק עכשיו ראיתי את זה ^^^^

כל הדיון שהתפתח דובר(מבחינתי ) על "יותר חמור" כהגדרתך.

לא אמרתי חלילה שלא צריך להחזיק , ציינתי עובדה , צריך לחשוב על ההשלכות שלה(עוד לא עשיתי את זה...)

בנד"ד- גם ההלכה לא "מחזיקה מתשובה" לגמרי

אם יבוא מי שהעידו עליו שחילל שבת (עם כל הפרוצדורה) ויכריז הריני חוזר בתשובה שלמה ​(עם הפרוצדורה כנ"ל בנ"ל הנ"ל{לך תשיר את זה} ) יגידו שהוא צדיק , ויסקלו אותו.

דיני שמים בשמים ודיני ארץ בארץ.(אבל כמו שאמרתי,זה בית דין. בנוגע להתיחסות אישית אני בהתלבטות , נוטה לצד "שלך" )

התכוונתי לפרוצדורה עזיבה,חרטה,ווידוי,קבלה.

ותפסיק למשוך אותי בלשון(או בעצם באצבע) להרחיב !|צ|

להתייחס. האם תשובה היא דף חלק? (בעיני אדם דווקא)   לי אין תשובה ,כמו שאמרתי וכו'

התוכן - לא הבנתי

 אופס.

 אופס.

הקב"ה יטעה את בי"ד ואת העדים כך שבית הדין בתכלס- יטעה בדין כי ליהודי לא מגיע למות.

אומנם יש עברות שרק המוות מכפר אך אם עשה תשובה- נתכפר לו.

יהודי שעשה תשובה מקבל 'דף חלק'. לא דף 'מקומט' מלא ב'סלוטייפ'. הוא מקבל נשמה חדשה חלקה. מוחקים לו את העבר. אז לא משנה אם הבחורה זוכרת כל מיני דברים מעברה למרות שעשתה תשובה- כי מבחינת שמיים- זה לא היה ולא נברא.

תשובה מוחקת מציאויות- אם המציאות בעבר הייתה שהיא עברה על איסור נגיעה. לאחר תשובה אמיתית- המציאות משתנה והיא לא עברה על נגיעה. פשוטו כמשמעו.

(תמצוט נמרץ מהרב דסלר): יהודי שחילל שבת הוריד מכבוד שמיים, הוא בעצם גרם לחילול ה'. המוות אמור להראות לכל העם שהנה זה מה שקורה למי שחילל את כבוד ה' וזה יכניס יראה לליבם של הרואים וממילא מעלה את כבוד ה' בעולם. כך בעצם החוסר בכבוד ה' שיצא החוטא- מתמלא ע"י הכבוד ה' שמביא במיתתו.

אך-

אם היהודי החליט לעשות תשובה מלאה ואמיתית. הוא בעצם מילא את החור בכבוד ה'.הוא חזר אל ה' בכל ליבו וממילא כבר לא צריך למלא את החסר. הוא כבר מילא אותו. ולכן לא מגיע לו למות.

ולכן-

הקב"ה יטעה את בי"ד במקרה הזה. כי לפי ראות הדיינים- הוא לא עשה תשובה. אבל בגלל שה' רואה ללבב הוא יטעה את הדין והם לא יוציאו אותו להורג. לא כי בי"ד טעה, אלא בגלל שלא מגיע לו למות. והקב"ה לא הורג סתם כך- יש סיבה לכל דבר.

הנה ההלכות שגורמות לי לא לקבל את זה.

ח  [ג] בִּזְמָן שְׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְאֵין לָנוּ מִזְבַּח כַּפָּרָה--אֵין שָׁם אֵלָא תְּשׁוּבָה.  הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת:  אַפִלּוּ רָשָׁע כָּל יָמָיו, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה--אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם רִשְׁעוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא-יִכָּשֶׁל בָּהּ, בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ" (יחזקאל לג,יב).  וְעַצְמוֹ שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז,ל).

ט  [ד] אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל, וְעַצְמוֹ שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר--יֵשׁ עֲבֵרוֹת שְׁהֶן מִתְכַּפְּרִין בְּשָׁעָתָן, וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שְׁאֵין מִתְכַּפְּרִין אֵלָא לְאַחַר זְמָן.  כֵּיצַד:  עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שְׁאֵין בָּהּ כָּרֵת, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה--אֵינוּ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמָר "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם" (ירמיהו ג,כב).

י  עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שְׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה--תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמָר "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז,ל).

יא  עָבַר עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה--תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, וְיִסּוּרִין הַבָּאִין עָלָיו גּוֹמְרִין לוֹ הַכַּפָּרָה, וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין; וּבְאֵלּוּ נֶאֱמָר "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם; וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם" (תהילים פט,לג).

@הדרכה

תקרא שוב את מה שכתבתי ותראה איך שזה מתאים אחד לשני.

הקב"ה מחליט סתם כך להרוג בנ"א???

על שמעון בן שטח שפסק שהבן שלו צריך למות למרות שהיה זכאי.

זה הלך ככה.

העידו עליו עדים שהוא עבר עבירה מסויימת חקרו אותם והכל והם יצאו עדים כשרים. פסקו לו שהוא חייב מיתה. אחרי זה העדים התחרטו ואמרו שהם עדי שקר ושילמו להם והוכיחו לכולם שהם שיקרו!!!! 

אבא שלו רצה לחזור בו ולא להרגו אותו.

הוא אמר לו אבא, עשהאם רוצה אתה שתעשה תועה לישראל על ידיך עשה אותי כאסקופה - תהרוג אותי. המפרשים מסבירים שיש דין של "כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד". ולכן אמר שמעון בן שטח בגדולתו אולי הכי הגיוני לפטור אותו.אבל דין תורה שהוא חייב למות. עדים לא יכולים לחזור בהם מעדותם ומאמינים לעדות הראשונה.

מכאן את רואה שה' לא מתערב לבי"ד. אם הוא היה מתערב הם לא היו מצליחים להעיד נכון

מה אתה רוצה להגיד פה- שיש משהו שהוא נפרד מעשייתו של ה' יתברך?

גם את הדין הסופי הוא עשה. וכנראה שהבן עבר עבירה כלפי שמיא שהגיע לו למות בגלל זה. (כמו שרש"י מספר על הדין עם רוצח בשוגג שלא ראו אותו ולא ברח לעיר מקלט לעומת יהודי שהרג במזיד ולא ראוהו עדים. ה' מזמן אותם לפונדק והרוצח בשוגג מפיל בטעות חבית יין על הרוצח במזיד. הרוצח במזיד מת והרוצח בשוגג שזה הרג פעם שניה הפעם חייב לברוח לעיר מקלט כי כולם בפונדק ראו אותו).

כך אותו דבר בסיפור הזה-

לבנו של ר' שמעון בן שטח הגיע כנראה למות. כי אם לא העדים היו מודים בהתחלה שהם זוממים או באמצע העדות היו נשברים ומודים.

העדים היו החייבים שחובה נגלגלה על ידם. הם בטח יענשו על זה בעתיד.

ר' שמעון בן שטח וכן כל עמ"י היו צריכים ללמוד את הלקח בכל הנושא של עדים זוממים- הבן של גדול הדור מת בגלל עדים זוממים. זו הייתה כנראה התראה לדורות.

להקב"ה יש מיליון דרכים לסובב את הסיבות ונהל את העולם בדרך כ"כ מדויקת ויפה עד שאנחנו לעולם לא נוכל להבין מדוע ואיך ה' עושה הכל. לפעמים הוא נותן לנו להבין את גודל חוכמתו ובדר"כ לא.

כמו בעשרת הרוגי מלכות: 

שַׂרְפֵי מַעְלָה צָעֲקוּ בְמָרָה

זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ
עוֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה
אוֹיֵב מְנָאֵץ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא
וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי תוֹרָה

עָנְתָה בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם
אִם אֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר אֶהֱפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמַיִם
לְתֹהוּ וָבֹהוּ אָשִׁית הֲדוֹמַיִם
גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי קַבְּלוּהָ מְשַׁעְשְׁעֵי דַת יוֹמָיִם

הקב"ה לא היה חפץ להעניש כיביכול את המלאכים אם הם יפתחו שוב את הפה ויתלוננו. ח"ו. הכוונה היא: אם המלאכים באמת יבקשו לראות את התמונה הגדולה ולהבין למה כל זה קרה- אז צריך לחזור להתחלה. צריך להחזיר את העולם ותוהו ובוהו ולהראות להם איך הכל מסתדר ביצירה הנפלאה של ה' יתברך.

כי בהיגיון הבריא וההסתכלות הרחבה ניתן לראות את הסיבה מאחורי כל דבר. אבל בגלל שאנחנו פה בארץ אנו לא נוכל להבין עד הסוף את כל חשבונות שמיים. (אבל אפשר לנסות...).

ב וודאי שיש חשבונות שמיים!!!!!!!!!!!!!!!! אבל על התורה נאמר לא בשמיים היא ושיצאה בת קול במחלוקת תנורו של עכנאי שאמרה הלכה כרבי אליעזר - לא שמעו לה!!!!!!!!

ה' גם רצה ע"פ מה שאת אומרת שאני אעשה עבירות, ואחטא, אחרת איך יכלתי? נכון זה יסוד אמיתי וכותב אותו ר' צדוק הכהן מלובלין. שגם העבירה למפרע היא רצון ה'.

מה אני אומר זה דבר פשוט. בבית דין יש כללים! דיני תורה שנקבעו והם לא מבררים מציאות! יש מציאות שבי"ד פוסק כנגד האמת ההגיונית. לכל דבר יש סיבה - נכון. הכל ברצון ה' - נכון. ולא כל דבר שקורה זה אומר שזה האמת המוחלטת.

זה האמת האלוקית נכון. אבל כאן בארץ בי"ד ואנחנו מצווים לא להסתכל על מה החשבונות למעלה. ובהשלכה לכאן - הוא לא אמור להתייחס לתשובה שלה. הוא רוצה מישהי שהיא לא "משומשת"כן! למה? היא חזרה בתשובה - ככלפי שמייא.

וכן חף מפשע נהרג.!!! אולי יש לה' חשבונות אחרים אבל וודאי שחף מפשע נהרג.

נ.ב. זה לא עדים זוממין זה עדים שחזרו בהם זה דין אחר. \זה נקרא עדות מוכחשת

נכון-

בי"ד לא הולכים על פי חשבונות שמיים כי "לא בשמיים היא" (ובעבר הבאתי לך פרוש של הרב פינקוס על הנושא הזה.)

אבל אנחנו מדברים פה על לאחר מעשה- ר' שמעון בן שטח נהרג. זהו. אנחנו לא דנו אותו למיתה אנחנו רק יכולים ללמוד מהעבר כדי לשפר את העתיד.

ניתן ללמוד מהמעשה הזה וצריך ללמוד- מה צריך לתקן. הרי אם לא התורה לא הייתה מזכירה את הסיפור. התורה היא לא ספר מעשיות- היא ספר הלכות ומנגים. וכל 'נבואה' שלא הוצרכה לדורות לא נכתבה.

וכן-

אתה עושה עבירות כי ה' נתן לך את האופציה לבחור בין הטוב לרע. הבחירה החופשית- בלב- אתה עושה לבד. אבל התוצאה היא לגמרי לא בשליטה שלך.

יהודי רוצה לבצע גניבה בחנות תכשיטים. לבעל המכולת לא מגיע (מבחינת שמיים) את העונש הזה שחנותו תשדד. אז היהודי מחליט לגנוב (ועל זה הוא נענש- על הבחירה) אבל בפועל- ה' יעצור אותו והוא לא יצליח ליישם את גניבתו. (- יהיו שם מצלמות אבטחה, אזאקה, יהיו עוברים ושבים ברחוב וכו').

הוא רוצה מישהי לא "משומשת" סבבה. הוא לא רוצה להבין שאחרי שאדם עושה תשובה נמחקת לו העבר- אין בעיה. זאת בעצם ההשקפה שלו על החיים- טעית, אין דרך חזרה. וגם אם יש- זה משאיר צלקות. למרות שמבחינת שמיים זה ממש לא נכון. רק שידע בחור שסובר כך- שבשמיים יתכן מאוד שמתנהגים איתו כך. הוא דן אותה לכף חובה אז דנים אותו לכף חובה.

אולי לא הבנת את המושג של "חזרה בתשובה" עד הסוף. אבל חזרה בתשובה אומרת שלאחר מאה ועשרים שיראו לבנ"א את "סרט" החיים שלו- הוא יופתע לגלות שחלקים פה ושם פשוט נאלמו מחייו. והוא לא יבין למה. ואז יגידו לו- עשית תשובה?- אז מבחינתינו זה לא קיים.

מבחינת ה'- בחורה שעשתה תשובה אז המעשה לא קרה. אדרבה- הוא רוצה לדקדק איתה במשהו שה' לא מדקדק- אין בעיה. רק שידע שזה יחזור אליו כמוברנג. ולא יחשוב שהוא יותר צדיק מה'. הוא לא יכול לדקדק יותר מה'.

אנו משתדלים לעשות את רצון ה' ולכוון כמה שיותר לדעת תורה. התורה אומרת לנו: יהודי שעשה תשובה נמחקת לו העבירה והיא לא קיימת. אז מה אתה או הוא מנסים להצטדק יותר מהתורה?

לא זלזלתי אבל להביא מקור מפיוט ולא מגמרא מראה בד"כ על חווסר ידע.

הבן שלו נהרג לא הוא.

מה שאת אומרת זה נבואה לא נכון לגבי גמרות... יש הרבה כפילויות הרבה לא למעשה וכו.

מה שאת אומרת פשוט לא נכון.לפעמים למרות שלא מגיע לו הוא יחטוף וזה נניח יקזז לו ייסורים. 

מה שאמרתי שה' רצה את העבירה זה לא אני זה ר' צדוק אומר. אל תזלזלי.

עם כל התשובה כתובתה תהיה 100 זוז ולא 200. י עבירות שתשובה תולה. ורק מיתה/יסורים/גהנום מכפרים.  רמבם מפורש.

ה' מאד מדקדק עובדה כזאת אשה פסולה לכהן.

נכון יש שותים ארוכים האם צריך לשאול ולברר. ויש צדדים להתיר אבל מעיקר הדין אישה זאת פסולה לכהן!!! לא נמחק לגמרי.

וזה שהיא לא יכולה להתחתן עם כהן זה לא איזה "עונש" כיביכול על המעשה שלה. כי היא עשתה תשובה. הסיבה שהיא לא יכולה להתחתן עם כהן זה בגלל מערכת השבילים שכבר הסברתי לך מה זה.

ובקיצור-

אם נגיד נסעת בכביש אחד וכשהגעת לצומת דרכים בחרת בדרך ב'. יכול להיות שיש עיקול בדרך זו ולא תוכל להגיע לתחנת דלק שעומדת על צד הכביש בדרך א'. אבל - יכול להיות שגם לא תצטרך- כי דרך ב' יותר קצרה ולא צטרך למלא את הרכב בדלק. ז"א- הפסדת את התידלוק אבל לא היית צריך אותו.

אותו דבר בכל בחירה שלנו. יכול להיות שהיא לא תוכל להתחתן עם כהן- אבל יכול להיות מאוד שהזיווג שלה לא כהן. אז זה לא רלוונטי.

ילד רץ לכביש ונדרס- א"א להגיד שזה "עונש" על מעשהו שאמא שלו תיכננה עבורו. אלא זו תוצאה ישירה של מעשיו. כך גם בכל העבירות- אין עונש- אלא תוצאה ישירה של המעשה.

עשית מצווה- טוב לך.

עשית עבירה- רע לך.

זה לא תיכנון שהקב"ה מחליט לפעמים כן לתת עונש ולפעמים לא- זאת תוצאה.

וחוץ מזה-

למה אתה מאמין ברש"י כ"כ? מה הופך את הפירוש שלו להיות שווה ערך לפשט הפשוט של התורה עד כדי כך שחזל אומרים שאם קרא את הפרשה עם רש"י ופירוש נוסף- רש"י נקרא המקרא הנוסף והפרוש הנוסף הוא תרגום...?

רוח הקודש!!!

רש"י כתב את הפירוש שלו ברוח קודשו. אותו דבר בפיוט. הוא נכתב מתוך רוח הקודש- אז מה ההבדל?

גמרא מפורשת!

השבילים האלה זה התחמקות יפה מאד ללא ביסוס עובדתי. לא ענית על הרמבם שהבאתי. התשובה תולה ולא מכפרת עד המיתה.

לפעמים יש לה' חשבונות שהם לא פרטיים. "צדיקים מתים בלא משפט" או בעוונות הדור. או בשעה שנתנה רשות למשחית להשחית אינו מבחין בן צדיק לרשע. או חשבונות של גלגולים. לא רק עבירות עכשיו משנות. יש חשבונות שהם לא עונש או שכר עכשוויים

אני מקבל את רש"י אבל לא בצורה מוחלטת את יודעת כמה פעמים רשי מביא יט להלכה אבל לא נפסק כמוהו.? לא בשמיים היא!!!!!!!!!!! הבית יוסף מביא שיטת רשי שיטת הריף ולוקח את הריף להלכה. פיוט כזה קודם צריך מקור לזה שנכתב ברוח הקוד. אחרי שתביאי מקור נצטרך לחשוב עדיין האם זה נפסק להלכה.

אני לא חולק עליו. יודעת למה? כי זה מדרש. מחבר הפיוט לקח נתונים מהמדרש וכתב אותם יפה. כל מה שכתוב שם זה מדרשים וגמרות מפורשות!

מה בית הדין צריכים לעשות - זה הלכה, וזה נקבע על פי כללי ההלכה.

אבל אתה מדבר גם על איך בשמיים יתייחסו, ואיך בשמיים יגלגלו את מה שיקרה עם בית הדין.

דיברנו על ההרגשה של הבחור שלא רוצה אחת "משומשת" אז פשוט אמרתי שמבחינת שמיים היא לא. ואם הוא רוצה להתווכח עם האלוקים הוא מוזמן רק שעדיף לו לא לחכות עד בא העת. יש דברים שאפשר לעשות כדי לזרז את התהליכים...

ועכשיו בנימה רצינית-

הדיינים צריכים לפסוק על פי ההלכה.

אנו- צריכים לפסוק כפי ראות עיניינו וכפי שהתורה הורתה לנו- 

יהודי שעשה תשובה נמחק לו העבר.

אולי מבחינת בי"ד יש לבחורה הזאת כללים חדשים/אחרים. אבל זה לא אומר שהיא עשתה משהו שלילי בעבר שיחייב את השינוי. היא פשוט שינתה 'מסלול'. ויש לזה השלכות.

וחוץ מזה כיום זה לא משנה כי היום לא שואלים בחורה מה היה העבר שלה. כיום יש שלושה סוגים בכתובה: בתולה, גרושה ואלמנה. וזהו.

ואיזה רמב"ם הבאת?

והתשובה רק תולה אותם.

תשובה ישר לא מוחקת. יש תשובה תולה וייסורים מכפרים.  תשובה תולה ויום כיפור מכפר. תשובה תולה ומיתה מכפרת...

חטא- זה פגם מסוים. יצירת חוסר בכבוד שמיים. חילול ה'.

תשובה- תיקון ה"חילול ה'". מחיקת החילול ה'. יש חטאים שתשובה לבד לא יכולה למחוק את החוסר כבוד שמיים ולמלא את החילול ה' שנוצר. אבל זה לא קשור לעבר.

למשל:

קטין שגנב מחנות מכולת לייד הבית שלו. הוא נתפס והושלך לכלא.

מייד אחרי שהוא יוצא מהכלא (במקרים מסוימים- התנהגות טובה וכו') נמחקת לו התיקייה. אין לו תיקייה יותר במשטרה.

זה לא אומר שכל פעם שהוא ילך לאותה מכולת הוא ירגיש חופשי. ממש לא. ואולי דווקא להפך. רבים לא יסמכו עליו ולא יתנו בו אמון- כי הוא גנב. לא משנה שבמשטרה נחשב שלא היה לו עבר פילילי. בעיני בשר ודם- הוא עדיין 'מקולקל'. 

והנמשל ברור...

יהודי עבר עבירה, עשה תשובה וכן ריצה את עונשו. רוב העולם עדיין יסתכל עליו בתור 'טמא'. למרות שהוא לגמרי בסדר. כנ"ל לגבי בחורה.

מקח טעות זה עניין הלכתי טכני.

עם אמרו לו שהיא בתולה והיא לא אז זה מקח טעות.

כמו שאם הוא קידש אותה בטבעת עם יהלום פלסטיק והיא חשבה שזה יהלום אמיתי.

אדם מקפידים . על כל פנים רואים שזה דבר שבני אדם מקפידים עליו.

בכל מקרה , אפילו אם היא חזרה בתשובה ( שיבוא דבר דומה לפניה - וידע יודע תעלומות שלא תיכשל בו לעולם) ,עדיין הנפש לא התנקתה מהחטא. לכן יש למשל 40 תעניות על חילול שבת ( מובא בהלכות שבת ) , כי למרות התשובה , עדיין יש "כתמים " על הנפש.

לכן מובן שהוא לא ירצה מישהי כזאת , אא"כ היא חזרה בתשובה שלמה

אבל הסיבה לזה בכלל לא קשורה למה שכתבת על "כתמים בנפש"

אלא כמו שכתבת בהתחלה כי אנשים מקפידים על זה.

זה גם יכול להיות סתם שגילה שהיא עיוורת או שיש עליה נדרים..

אני לא מכיר את המקור על 40 תעניות על חילול שבת ברמבם הלכות תשובה  זה לא מופיע.

אני מעדיף להיצמד לפשט.

חוברת "מגע הקסם":

http://olam-jew.com/word/maga.doc

בס"ד

כי חבל להתאמץ כל החיים ולעשות מצוות, ובסוף לכת לגהינם כי לא שמרנו נגיעה.

אני לא מבין למה זה משכנע אנשים פחות מדיבורים בסגנון של "זה יפגע בקשר שלך עם בעלך/אשתך בעתיד"

בס"ד

יראה מהקשיים בקשר עתידי.

מה גם שזו יראה הרבה יותר מגוחכת.

כמו מישהו שהרכב שלו טס אל תהום בלי ברקסים והוא דואג לצבע או למראות

בס"ד

לא כשאנחנו מחליטים שמצווה מסויימת, אפילו דין דרבנן "לא בא לנו בטוב".

ואת ששאלת. פשוט כי ככה ה' אמר ואנחנו צריכים לעשות את זה.

ואולי גם כי זה הכי יפה ומתוק והרבה יותר כיפ (ממה שמרגישים עכשיו) שהבן הראשון שאת נוגעת בו זה בעלך.וככה גם,כשלא נוגעים ומדברים סתם עם בנים גם אין השוואות בין מי שזה יהיה לכל מי שזה כבר היה.

וסתם,נראלי אצל רוב האנשים לפני החתונה זה מלא פעמים לא קבוע ואם נוגעים אז נוגעים במלא בנים ומחליפים חבר או ידיד או אנאערף מה כל חודשיים ואז יכול להיות קשה יותר אחרי החתונה להשאר עם הבעל במשך כמה שנים ועד 120..

אז כדאי פשוט לשמור ואז שמי שבוחרים לחיות איתו זה יהיה אמיתי, טהור ושמח וקבוע ויציב (ונכון וקיים וישר ונאמן...;) הי!בעצם זה דווקא מתאים להגיד אתזה,כן.גם ישר וקיים ונאמן ואהוב..) וזהו נראלי בערך

ברמת העיקרון- מגע יוצר קרבה

ואם זה לא בזמן המתאים ולפני היכרות רוחנית ללא מגע

זה יוצר אשליה רגשית, ואני יכולה לפרט לך על כך באישי

ויש אפשרות להכיר מלא זמן ואח"כ לגעת

וזה משלים את האהבה עד הסוף

אבל עדיף כבר אחרי חתונה

שאפחד לא נגע בך או בבעלך וזה הדבר הכי יפה שקיים

שהוא רק שלך והיה רק שלך

ואת שלו ורק שלו

ובכיף באישי בהרחבה יותר

החברה הזו היא חברה מסורתית וכל דבר של לא לדבר עם בנים לא יעבוד.

אני צריכה משהו משכנע כמו את זולה יותר כשאת נוגעת בכל אחד....

אה! ותודה לכל העונים

את זולה יותר כשאת נוגעת בכל אחד.

בבקשה.

בזה שהם לא שומרים נגיעה היא תישרף בגהינום??לא הגזמת?

ואני צריכה להגיד לה למה היא זולה מזה שהיא נוגעת בכל אחד... ולא הצלחתי לנסח את זה טוב...

נגיעה? לא נראלי 

(וגם שבת זה כרת אם זה בלי עדים והתראה)

בסקילה אתה מת מיד ואין לך זמן לתקן את כל מה שעשית ובכרת אתה לא יודע ויש לך עוד זמן עד שתמות..

למות זה לא כזה נורא.

להכרת מישראל זה דבר נורא ואיום.

אז בעצם להגיד לה את זה??

זה באמת עדיף?

זה יותר חמור מפלאפון בשבת.

יש כלל שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע יש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.

אם באמת אכפת לה מדבר השם תסבירי לה שלא משנה למה השם אסר אנחנו צריכים לקיים את זה בדיוק כמו כל דבר אחר כמו לשמור שבת.

אחרי שיש את הבסיס שברור שאנחנו חייבים אפשר אולי לנסות להסביר מה העניין אבל לקחת את זה בערבון מוגבל.

הבסיס הוא שמה שהשם אמר אנחנו עושים גם אם זה לא נראה לנו.

מצווה

יש כלל שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע יש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.

אם באמת אכפת לה מדבר השם תסבירי לה שלא משנה למה השם אסר אנחנו צריכים לקיים את זה בדיוק כמו כל דבר אחר כמו לשמור שבת.

אחרי שיש את הבסיס שברור שאנחנו חייבים אפשר אולי לנסות להסביר מה העניין אבל לקחת את זה בערבון מוגבל.

הבסיס הוא שמה שהשם אמר אנחנו עושים גם אם זה לא נראה לנו.

עושים ק"ו משבת ליום כיפור שזה קל -סקילה, וזה חומר - כרת. ואז הגמרא מתרצת שגם בשבת יש כרת...

אבל כרת חמור מסקילה

מצוות. אין לנו איך לדעת המצוות - כי זה לא פורש אבל עבירות יש לנו כלי מדידה. לאו שאין בו מעשה, לאו שיש בו מעשה איסור שזדונו מיתת בי"ד (ואז זה מדורג חנק הרג סקילה שריפה {מחלוקת מה חמור יותר סקילה או שריפה}  מהקל לכבד) איסור כרת.

שו"ת שרידי אש מזמן השואה מדבר על כך ואומר שעדיף לצמצם לאיסור חמור פחות בזמן אין  ברירה. למשל בישולי עכום ואחכ נבלות ואחכ טרפות של בהמה טהורה ואחכ חיה לא כשרה... (אאלט זה הסדר אל  תתפסו על המילה...)

הגיוני...

פשוט רציתי מקור אני שונא שאנשים מדברים בלי מקורות... תשאל את שירה אני עושה לה את המוות בנושא.

לכן הבאתי את המקור שראיתי וזכרתי

תכלס- יש בזה משהו.

צריך להביא מקורות ולהפסיק לקשקש שטויות.

הבעיה מתחילה כשמקור אחד נראה כיביכול יותר חשוב או יותר אמין או יותר "תורני" "גמראתי" וכו'

אין כזה דבר-

הכל שייך לאותה תורה והכל נובע ממנה. לא משנה אם זה ציטוט מהתנ"ך בעצמו או הרמב"ם או אחרוני האחרונים- הכל שייך לתורה. הכל נובע ממנה. הכל נגלה למשה רבינו במשך ה40 יום שהיה בשמיים. הקב"ה גילה למ"ר כל חידוש שעתיד לחדש כל אחד מישראל ואפילו האדיוט הקטן ביותר. והכל נכון.

אז לא משנה אם זה אגדה או פירוש או משל או פיוט או שיעור השקפה- אם זה מסביר את מה שהתורה כתבה- אז הם חלק בלתי נפרד ממנה.

לתת אמון או חשיבות למקור אחד בתורה וחשיבות פחותה למקור אחר בתורה - זאת הבעיה. לא הלכה למעשה שנקבעת על פי הפוסקים של הדור הזה.

מהשרידי אש.

פוסק בן זמננו יכול לחלוק על השרידי אש. 

גמרא היא מקור שמחייב את כלל עם ישראל, ואין לאף פוסק אפשרות לחלוק עליו.

פוסק כמו השרידי אש מבסס את דבריו על הגמרא, ועל הפוסקים שביססו דבריהם על הגמרא, ואם הוא רואה שקשה עליו מדברי הגמרא, או מהפוסקים המרכזיים, [כמו הרמב"ם], הוא חוזר בו.

לכן, עדיף להביא מקור בסיסי יותר. [כמובן, אני לא בא בטענות אל מי שזכר באותו רגע מקור פחות בסיסי].

מהגמרא. אבל אני לא הרב עובדיה לא זוכר בדיוק ולכן העדפתי להביא את השרידי אש שאני יודע בוודאת

(די"ם אל תתערב)

<צ>

@טוביה2

פיוט הוא לא מקור הלכתי! עם כל הכבוד! רוח הקודש... לא שולל אבל גם לא בטוח. בכ"מ ז לא מקור הלכתי. גג היסטורי.

יש דבר שנקרא לגלות פנים בתורה שלא כהלכה.

תנך זה דבר ה ויש עליו פרשנות מקובלת מי שכופר בפרשנות - מוזמן, יש ליד ישיבת הכותל בית כנסת קראי יאמצו אותו בשמחה. 

שיעור השקפה - כנל. הגמרא אומרת הרה פעמים שלוקחים פסוק ומסבירים ממנו רעיון מנוגד להלכה אבל רעיונית הוא יפה - זה לא מחייב.

הדוגמא הכי טובה זה "פסיק רשיא"  מישהו רצה לשחק במשהו אז אבא שלו לקח תרנגול הוריד לו את הראש ונתן לו לשחק בראש. זה פסיק רישא - יפסק הראש ולא ימות? ברור שהתרנגול ימות. אז המובן של זה הוא פעולה שאני אעשה שוודאי תגרום למלאכה שתעשה בשבת למרות שאין לי כוונה למלאכה. לדוגמא לגרור מיטה כבדה על חול בטח זה יחרוש, אבל זה וודאי יעשה מלאכה אז אסור.

אבל... המלאכה עם התרנגול נקראת מלאכה שאינה צריכה לגופה. ולכן היא מותרת בחלק מהמקרים.

הראשונים מסבירים דבר פשוט.. זו דוגמא להגדרה למרות שהיא לא נכונה עובדתית הלכתית. זה הגדרות

לכן יש דרך איך לפסוק ולא מכל מקור תורני לומדים פסיקה.

כי רוב הפייטנים לא היו פוסקים אבל אם פיות שנכתב על ידי פוסק זה אכן יכול להחשב למקור הלכתי

(רש"י על משנת 10 סוכות ביומא)

הרי שניהם נכתבו ע"י אותה רוח הקודש.

בסדר פסקי ההלכה צודק יש מקום ולא כל מקור יכול לשמש כפסיקה להלכה.

אבל לא על זה דיברתי.

דיברתי על כך שאתה בכיף מזלזל במקור תורני שבא מפיוט או כל דבר אחר שלא נראה לך מספיק חשוב.

אז אני אומרת-

אם לא בא לך לחשב את הפיוט הזה, אז אל תחשב את פירוש רש"י שנכתב מתוך רוח הקודש. ולא- זה לא רק מקור היסטורי.

זה מקור להשקפה.

נכון- על פי ההלכה לא קובעים ולא מחשבנים מה קורה בשמים כי "לא בשמיים היא" אבל יש לנו מקום, מעבר לפסיקה ההלכתית, מקום לחשוב קצת עם ההשקפה שבחיים. קצת מוסר. ומוסר והשקפה ניתן ללמוד מפיוטים וכדומה.

יש הלכה ויש השקפה.

הלכה- יש פסוקים שניתן להסתמך עליהם ויש שא"א לסמוך עליהם.

השקפה- ניתן לקחת מכל פסוק ופסוק ופיוט ואגדה וכל דבר שיש בו זיקה והסתמכות על התורה.

בחור שלא לוקח בת כי היא "משומשת" זה לא בגלל ההלכה שאוסרת. כי היא לא. הוא נמנע בגלל השקפתו (והשקפתו מוטעת בגלל שהתורה כותבת בפרוש "יעשה תשובה ויתכפר לו". נמחק העוון. הוא מעולם לא קרה. אז מה הבעיה פה? מה- הוא מנסה להקפיד בהלכה יותר מהתורה? או שהשקפתו פשוט מוטעת...)

אם זה מה שמפריע לו, אז אמור להפריע באותה מידה עוונות אחרים, לא מתחום הצניעות.

ומאידך, לא אמור להפריע לו להתחתן עם גיורת שכשהייתה גויה לא שמרה על עצמה מבחינת צניעות.

עניין של ראשוניות, של נקיות.

ב לרש"י אני שומע בלי קשר לרוח הקודש. כי יש כללי פסיקה. הרמבם שמדבר על נביאים כותב משהו מפחיד. אני לא שומע לנביא כי אני מאמין לו. אני שומע לנביא כי בתורה כתוב שאם מישהו בא ועושה דברים מסויימים שומעים לו. וגם נבואת משה רבינו אותה רק בהר סיני. שאנחנו ראינו בעיניים ואנחנו קיבלנו נבואה - שמשה אמת.

אני שומע לרשי כי פירושו התקבל. וכי הוא מצטט את חזל וזה כללי הפסיקה.

דיברי חז"ל וכו'.

וסתם כך- אם חזל כתבו פירושים על הפיוט הזה מסתומא - זה נכלל בכללי הפסיקה.

אתגר:

איך ניתן להאמין למשה- הרי הוא כתב את התורה. מי אמר שהוא לא "זייף" את התורה וכתב שם דברים שמכריחים אותנו להאמין לו?

מהיכן למד את זה ?- מהתורה.

שוב-

מי נתן את התורה לישראל? מ"ר. אז אפשר ח"ו לטעון שמ"ר סתם כתב שקרים בתורה ואח"כ כתב שם שצריך גם להאמין בו וכו'.

התשובה לשאלה שלי קשורה לכל ההוכחות במשך כל הדורות. שהוכיחו אנשים כי ההסטוריה שבתורה קרתה בידיוק כפי שכתוב בה ולכן- ניתן להאמין לכל מה שכתוב בתורה.

ובהקשר לפיוט-

כל ההסטוריה שכתובה בפיוט אכן קרתה. אז ניתן להאמין בה. ואם אתה מאמין שהפיוט אכן הוא נכון- אז גם הקטעים בהם בת קול מדברת עם המלאכים זה אמיתי. ומי יכול לדעת מה קורה בשמים אם לא ברוח הקודש?....

את זה אי אפר לזייף. וזה עבר מאב לבן תסתכלי ברמבם... הקדמה למשניות והכות יסודי התורה על נביאים... זו הסיבה היחידה.  ולכן ה אומר למשה "וגם בך יאמינו לעולם" למה? כי עד שלא הגענו לרמה של נבואה כולנו לא יכלנו להאמין באמת!

זה שכתבו פירוש על כך לא אומר שזה נכלל בכללי הפסיקה.

אני לא חולר על נכונותו של הפיוט. הפיוט הוא מאוחר יחסית. וכל מה שכתוב שם מתואר בפרוטרוט במדרשים ובגמרות. "לבזבז" רוח הקודש כדי לדעת מה שכבר כתוב בפירוש נראה לי לא ככ הגיוני.

אותו מחבר קדוש של הפיוט אם הגיע לדרגת רוח הקודש מסתמא ידע גם גמרות ומדרשים. ואז כבר לא היה צריך רוח הקודש לחבר את הפיוט הזה...

נשים רבות שאף פעם לא שמרו נגיעה (וגם חילוניות רבות) הולכות למקווה כל חודש ומקפידות מאוד על הנושא הזה של טהרת המשפחה.

יעדו המקוואות בת"א העמוסות בחילוניות גמורות...

כל השאר אין לי מושג אם הן מודעות לכך. אבל זה שהן הולכות למקווה והילדים שלהן מגיעים לעולם מתוך טהרה זה כבר משהו שלא כ"כ ברור מעליו.

למקווה. (היינו בסניף, הוא ליד המקווה ) ואז הוא חיכה לה בחוץ. אם היא הולכת לטבול אז הם לא אמורים לגעת עד אז נכון?!? מקווה הרבה מקפידות על שאר הרחקות? לא. למשל הקטע שמפרידים מיטות. יש "מיטה יהודית" שאפשר להפריד אבל רוב המיטות הם לא ככה. א"א להפריד. סתם דוגמא קטנה 

דיברתי על דור העתיד שכן יבוא לעולם מתוך טהרה. לא משנה אם הזוג לא שומר נגיעה.

ולמרות שהנגיעה אסורה בפני עצמה- אין פגם בילדים אלו. ב"ה. ילד שבא לעולם מתוך איסור זה נושא שלם ויוצר פגם בנשמתו של הילד שהילד צריך לתקן במשך כל חייו. זה ממש לא פשוט.

בהכי חמור

אבל אם ככה תהיה בנויה כל התורה מאסור ומותר אז לא נשמור אותה בכלל

יש חוקים ויש מצוות.

לענ"ד זה מהחוקים, שהשכל שלנו לא מבין את המשמעות.

תראי איזה וויכוחים יש מעלי על כל העניין הזה...

זה אומר שאנחנו בטיפשותנו לא צריכים להבין את זה, אלא ללכת לפי זה.

שהתורה זה לא ספר חוקים. זה מדריך לחיים,

ובמדריך לא כתוב רק מה לעשות ומה לא לעשות.

המוסר אמור לתת לנו חשק ורצון לקיים את ההלכה.

חבל מי שמפספס את המוסר ומתמקד רק בהלכה.

זה כמו להכין בשר אנטריקוט ולשכוח את הפלפל ומלח...

אסון

רק תעשה לי טובה- אל תבשל...

ומי שלא יודע את זה מוזמן לצאת מהמטבח 

(כולל מי שחושב שהוא מבשל מעולה גם בלי מלח...)

אבל אנשים  נ ו ר מ א ל י ם  מבשלים אנטריקוט עם מלח.

וזה ממש לא בעיה שלי שלא בישלתי בגבעה...

(האשמה עצמה נשמעת מגוחכת..)

ובברירת מחדל- צודק.

לכן עדיף לגור בבית רגיל עם אוכל רגיל ותבלינים רגילים.

לכן אמרתי שלא מקיימים מצווה בגלל הטעם. אלא מקיימים מצווה והטעם עוזר.

אם היינו עושים דברים כי כיף לנו אז- היינו ח"ו אוכלים חזיר כי זה טעים...

אנחנו לא לא עוברים על עבירות כי הן לא "טעימות". אלא כי כך ציווה אותנו ה'. וחוץ מזה- יש לזה גם סיבה הגיונית.

ואת חלקם ניתן להבין.

ויש להסברת הדברים שניתן להבין תפקיד חשוב בשמירה על היהדות בדורות אלו, וכפי שהבינו הרש"ר הירש והרב קוק.

ויש להם ערך גם מעבר לגרימת השמירה המעשית של האסור והמותר. [וגם את זה הבינו אותם גדולים שהזכרתי, ואחרים].

במובן מסוים, יש את ההלכות, ועל גביהן יש את ההסברים.

במובן אחר, יש את רוח הדברים שמתפרטת להלכות.

יש חוקים- שאותם א"א להבין.

ויש משפטים- שאותם ניתן להבין בשכל אנוש.

למשל:

פרה אדומה- א"א לקלוט בשכל אנוש מדוע היא מטהרת את הטמאים ומטמא את הטהורים.

כיבוד הורים- זה משפט. כי ניתן להבין מדוע נצרך לכבד את ההורים. (הכרת הטוב, השוואה לכבוד השכינה וכו').

אבל "טעם" המצווה לעולם לא יכולה להיות המניע לקיום מצוות. צריך לקיים מצוות "כי הם חיינו ואורך ימינו" ובלעדיהם אין לנו חיים. אבל אם ניתן הבין גם למה הם טובים ולמה צריך לעשות אותם- מה טוב. ואם לא- עדין צריך לקיים אותם.

כך שזה לא חוק

בחיים לא תשכנעי ילד ותגידי לו: התרופה ממש טעימה כדאי לך לטעום!

ממש לא.

קודם נגיד- אתה חייב לקחת את זה. אם לא ממש יכאב לך וכו'

ואח"כ, אם הוא בכל זאת מסרב ננסה לדבר אל ליבו הילדותי. זה טעים.. אמא תתן לך סוכריה וכו'

מי שבאמת מבין בערכו של התורה והמצוות ומבין בכוח הרוחני התורם לאדם ולחיי הנצח שלו- לא צריך שיכנועים.

ברגע שיהודי לא מגיע להבנה הפשוטה ובכל זאת מסרב- אז נותנים לו הסברים כפי ששכלו האנושי והמוגבל מסוגל להבין. אבל זאת לא הסיבה לעשייה- זה תמריץ. תשופר. אבל לא ה-סיבה. הסיבה היא: כי הם (המצוות) מקור חיינו.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!