המון שירים חדשים קיבלו זוית חדשה
ונסעתי היום עם אבא המון והיה כיף. ומחר הולכים לעשות בדיקות (נחשו מי סובלת מבחילות כבר חודש?) ואחר כך סרט ואחר כך הולכים לאסוף קרשים ואולי גם מסלולון. וואי, כיף. אה אה, אכלנו ביסלי בצל ושתינו ספרייט שזה, כאילו, מושלם
ומצאתי תשחץ חביב והוא ימלא איזה עשר דקות היום
ואופ. הכיתה שלי עושה תכך פיתות על הטאבון אבל אני לא באולפנא ולא יכולה לחזור וזה דווקא היה יכול להיות כיף נורא
וחברים זה באמת באמת נחמד. הסדרה כלומר
ושמעתי היום משפט חכם וצודק
ואני מתגעגעת מתגעגעת. לה, לסבתא, לילדה ההיא, לשלושת הילדים ההם, ואליו. בעיקר אליו (הו, ישנו גם הוא). ולא, לא, לא רציתי לחשוב עליו. אוך נו יופי ריעות
וגיליתי משהו מגניב
ואני מתכננת לגמור עד שבת בצהריים את לא מפסיקים אהבה באמצע ואת אשמת הכוכבים
ויום שני בשבוע הבא אני אסיים את העונה הראשונה של חברים. כמה פרקים יש בעונה השניה? כי יש בסך הכל 236 ובעונה הראשונה יש רק 24
וגם פתאום אני קולטת איזה בית פולני היה לאבא שלי
וצופיה. אתם יודעים שהיא הדבר הכי פצפוני מתוקי חמודי עגלגל ונפלא ומתוקי מתוקי מתוקי שיש? (זה מזכיר לי קטע חמוד מאוד בבית החלומות של אן)
ואתם מכירים את פנטטוניקס? כיף לבנות להם סיפורים
ואולי תכף או מחר אני אכתוב המשך לחדווה. יש לי תחושה שייצא לה משהו מעניין, אבל אל תסמכו עליי
וידעתם? בבקבוק קטן של קולה יש שש עשרה כפיות סוכר. כל כך הרבה סוכר שזה מזעזע. חבל על השיניים.
אני נורא רוצה ללמוד רפואה. אני אצטרך ביולוגיה בשביל זה? כי אני מתכוונת לעשות את הבגרות של השנה אבל אני לא במגמה
התגעגעתי לכתוב בקרים וערבים שכאלה. אתם מבינים כמה זה....? לא יודעת להגדיר. נחוץ?
ואתם יודעים מה הרבה זמן לא עשיתי? לא התווכחתי על משהו שחשוב לי ואני יודעת עליו מספיק, בצורה כזו שמקשיבים לי עד הסוף וזה לא נקטע באמצע.
והיועצת שלי באולפנא ממש ממש חמודה
והממ
יצא לי קצר מדי. אבל אני לא רוצה לחפור יותר
ערב
