ולוותר בעצמך.

אם את מוותרת על משהו שהוא די משמעותי כמו ללכת עם מכנסיים במקום חצאית... אז את צריכה להבין שאם הוא יבקש לוותר וללכת בלי כיפה לדוגמא אני בטוחה שאת לא תרצי שהוא ילך בלי... נכון? אז את צריכה לדעת על מה לוות , אפילו שזה קשה!!!

רק רוצה להגיד משהו על וויתורים בכללי וויתורים ביהדות:

וויתורים בכללי זה נושא מאוד מורכב ומעניין. וויתור הוא לאו דווקא טוב או רע.

בכל דבר בחיים צריך להבין שיש מחיר ותמורה.

נגיד וזה יום חם ואת נורא נורא צמאה-

את הולכת למכולת וקונה ארטיק- המחיר 15 ש"ח, הפסדת, אבל קיבלת בתמורה ארטיק מרענן (או לא...).

ומאחורי הסיפור הזה- שילמת 15 ש"ח וגם חיסלת כמה קלוריות טובות.., סביר להניח שהתמורה (הריענון, הטעם של הרגע) לא ישתווה לך בעתיד הרחוק כשהתאבקי על הורדת המשקל.

אבל- יכול להיות שתוותרי על הארטיק היקר, תתפשרי על האחד שעולה 2 ש"ח, פחות טעים. אבל גם בתווך הארוך יהיה לך פחות קלוריות וזה יהיה יותר שווה.

מצד שני-

נגיד יש לך מבחן ואת מחליטה שבמקום ללמוד אליו את הולכת עם חברות לבלות. מצד אחד את מרוויחה את הכמה שעות האלו של כיף חיים. מצד שני- את מגיעה למבחן עם עצבים ומתח וכשהמורה באה לחלק אותם את כמעט בולעת אותה ומתחילה ממש להילחץ כשאת רואה את הציון הסופי. ז"א- ויתרת על הציון בשביל ההנאה. את קיבלת כתמורה קצת שקט ליום אחד וחוויות עם חברות אך המחיר ששילמת היה הציון הכושל וכו'...

ובקיצור- וויתור הוא כלי שעוזר לנו בחיי היום יום. תלוי מתי משתמשים בו, כמה ולמה.

עכשיו כל מה שנוגע לוויתורים ביהדות- אותו דבר.

יכול להיות שתוותרי על אוכל מסוים כי הוא לא כשר. תפסידי מצד אחד את ההנאה הריגעית אבל תרוויחי לנצח נצחים.

עכשיו אם החלטת לוותר על החצאית והתפשרת על המכנסיים, קחי בחשבון שלתמורה הזאת יש מחיר לשלם. יש מחיר ויש תמורה.

לדעתי-

הנושא הזה הוא מאוד חשוב לבנים (חצאית/מכנסיים) זה כמו שבן לא ילבש כיפה או יחליט שהוא לא מתפלל יותר וכו'

עכשיו תעשי אחד ועוד אחד ותראי האם המחיר שתצטרכי לשלם בעתיד שווה את זה.

זה בקטע השכלי- למה זה משלם וכו'.

אבל בכל הקטע של השקפה וצניעות וכל זה- תאמיני לי- הכי כיף זה חצאית. הכי כיף.

חקרתי את הנושא ודרשתי והגעתי למסקנות רבות בכל הנוגע לנושא הזה. מוזמנת באישי.

בהצלחה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...