שדה אלקטרומגנטי.

כמו כל שנאי.

אם אתה שואל לגבי קרינה סלולרית - אז אין. וגם למטען רגיל של טלפון נייד אין קשר לקרינה הזו, ואין שום קשר בין ההטענה לקרינה הנ"ל.

ולקריאה:

לפי חוק אמפר, סביב לכל תיל שעובר בו זרם נוצר שדה חשמלי. (יותר נכון, חוק ביו-סבר, אבל לא ניכנס לזה כרגע). 
אם הזרם שזורם התיל הוא לא קבוע - כמו הזרם בשקע הביתי שלנו, שהוא זרם חילופין - אז נוצר גם שדה מגנטי. 

המכפלה וקטורית של שדה חשמלי בשדה המגנטי נקראת קרינה. כלומר, אם יש שדה מגנטי ושדה חשמלי באותה נקודה, אז יש קרינה. (גם המכפלה של שדה חשמלי בשדה חשמלי אחרי יוצרת קרינה). 

בעיקרון, בשנאים רגילים יש מיישר זרם - שהופך את זרם החילופין לזרם ישר. זרם ישר לא מייצר שדה מגנטי אלא שדה חשמלי. 
עד שהזרם מתיישר, נפלטת קרינה. 

(כל זה מבלי להיכנס לאפקטים יחסותיים שלמעשה שדה מגנטי ושדה חשמלי הם 2 צדדים של אותה מטבע, בגדול, וכל ההבל הוא מערכת הייחוס שבה אנחנו בוחנים את המערכת). 

אבל נערכו לא מעט מחקרים - ומחקרים גדולים ולאורך עשרות שנים - ולא מצאו שום קשר בין קרינה שנפלטת ממכשיר סלולרי לסרטן. 

לפי ארגון הבריאות העולמי קיימים: 

116 חומרים שמסווגים כמסרטנים ודאיים בבני אדם. 

73 חומרים שמסווגים כ"ככל הנראה מסרטנים בבני אדם". 

287 חומרים שהם "מסרטנים אפשריים בבני אדם" (כולל קפה, חמוצים וקרינה הנפלטת ממכשירים סלולריים). 

503 חומרים שאינם מסווגים כלל. (לא הבנתי מה ההבדל בין קבוצה זו לקבוצה הקודמת, אבל שיהיה...). 

ו... חומר אחד בלבד שמסווג ככזה ש"ככל הנראה אינו מסרטן בבני אדם". 

(אין אפילו קטגוריה לחומרים שהוכחו כלא מסרטנים... כנראה בגלל שבלתי אפשרי להוכיח דבר כזה). 

להלן הקישור: 

http://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/

שבוע טוב ויום ירושלים שמח לכולם. 

ובזהותם כממנים של לפחות חלק מן המחקרים

"היי, קרינה סלולרית מזיקה... אבל יש לי צמיד קסם שיציל אותך מהסרטן... רק 100 שקלים. הבריאות שלך לא שווה את זה?..." .

בתור מישהו שנמצא באקדמיה, אני רוצה לפגוש את החוקר שיסכים לסכן את המוניטין המקצועי שלו ויטה מחקר שברור לו שיעמוד לפיקוח של 1001 גורמים. 

חוסר משמעות של מחקר לא אומר שלא קיים סיכון,זמן השימוש בסלולר הוא קטן יחסית בשביל תוצאות כאלו לדעת החוקרים עצמם.

דבר שני,לא כדאי להמעיט בכחם של ארגוני ענק כאלה בין אם נעשתה התערבות ובין אם לא,ובדר"כ התערבות כזו לא מצופה להיות ישירה כ"כ כפי שהצגת

לא ללכת לאף רופא לעולם. הם מתבססים על זה. 

אי אפשר להוכיח שלא קיים סיכוי. אין אפילו חומר אחד עלי אדמות שמוכח שהוא לא מסרטן. אפילו לא מים או אויר. 

 

אלא בביקורת שהיא לדעתי נדרשת מאליה כאשר מדובר בתחום בו יש אינטרס חברתי פרסונלי לאנשים להדחיק בעיות שאולי קיימות,ובו קיימים בעלי אינטרסים בעלי כח כביר שידוע שהם ממנים של חלק מן המחקרים,לא צריך להרחיק לכת

ב.העובדה שקוימו לא מעט מחקרים וסימנו את הנושא או הטכנולוגיה כחשודה בעליל היא אספקט מדעי שמבליט אותה ביחס לשאר המרכיבים ברשימות הללו,בפועל ? אין ככל הנראה תשובה חד משמעית אך אי אפשר גם לטעון ההפך מאחר ואותם שחקרו גם העידו שהזמן של השימוש הוא יחסית מועט מדי כדי ליצור וודאות,אומנם בשימוש רצוף כן מצאו קשר בין הדברים לפי מה שאני רואה.אין לי אינטרס לרצות שיהיה דבר כזה ,להפך אך חבל שמחוסר וודאות אנשים יבינו ההפך קרי שאין בעיה בודאות..

ואפשר למצוא בעלי אינטרס כמעט בכל מחקר שלא כולל חורים שחורים... 

אף אחד לא סימן את הנושא או הטכנולוגיה כחשודה בעליל מלבד כמה אנשים שעושים מזה כסף שיצרו היסטריה המונית בקרב אנשים חסרי כל ידע מדעי. 

קל לאותם נוכלים למכור לך ש"קרינה" זה מסוכן ולעשות על הגב שלך כסף. 

זה מזכיר לי תמיד את הסיפור על ה-MRI. כשהוא יצא, הוא נקרא NMR - וכך הוא נקרא גם בפי פיסיקאים עד ימינו אנו. 
למה שינו את השם? כי ה-N בשם NMR הוא קיצור של המילה NUCLEAR - גרעיני והיו כמה פסיכים היסטריים שלא היו מוכנים להיכנס לבדיקה המכשיר "גרעיני". 
מה עשו? שינו את השם. 

שנה את השם של קרינה לא מיינתת ל"גרבחצ'ולה" וההיסטריה תיעלם. 

אין תשובה חד משמעית לגבי שום דבר שקיים בעולם. אתה לא יכול להוכיח שחומר מסוים לא מזיק כמו שאתה לא יכול להוכיח שאין לך אחות. 
הענין הוא, שאין שום סיבה עלי אדמות לחשוב שקיים סיכון כלשהו למעט ההשפעה המאגית של המילה "קרינה". 

לא בכל מחקר ישנו ניגוד אינטרסים א.בין חברות ענק בעלות כח שהמחקר עלול להזיק באופן אישי על רווחיהם,כאשר ידוע שהם בכוונת תחילה הממנים של חלק מן המחקרים הנ"ל. ב.אינטרס פסיכולוגי חברתי שמנסה להכשיר את המוצר ולדחוף בעיות מתחת לשטיח. ג.לא אמרתי שאין עוד תחומים שראויים למנת ביקורת

אתה מציג את זה כיאלו אנשים בפאניקה,להפך רוב האנשים אוהבים להדחיק את הסוגיה הזו ויצדדו בעמדות דומות לשלך מסיבות כאלו ואחרות(אני חוזר,שלאו דווקא מאותם סיבות,חלק שכן וחלק שלא),ולא ההפך.

דבר שני,העדות על היחודיות של הסוגיה הזו של קרינה בלתי מייננת סלולרית מתבלטת בזכות המחקרים הרבים שנעשו אודותיה,דבר שמלמד על אספקטים מדעיים שגרמו לחשוד אותה,שהרי אחרת אין כל סיבה לעשות מחקרים כאלה.מחקרים אינם נעשים כתוצאה בלעדית של השפעה חברתית ריקה מאספקט מדעי,או כמה אנשים שיצרו פאניקה,הסבר יספיק בהחלט לדבר מהסגנון הזה ובכל זאת בחרו לערוך מחקרים רבים..

דבר שלישי ואחרון הוא עמדת החוקרים עצמם שמעידים שטווח השימוש קצר מדי כדי לקבוע דברים כאלה.

אמרתי את מה שהיה לי להוסיף בעניין,אני חושב שאין מקום לומר לאנשים שאין כל סיבה לדאגה..

בכל מחקר כמעט יש אינטרס של חברות הרבה יותר גדולות ממפעילות הסלולרי. 

אנשים בפאניקה כי הם פשוט לא יודעים מספיק. יש אנשים שמנצלים את הבורות הזאת. אנשים אוהבים להמציא פוביות. יש אנשים שכל החיים שלהם מחפשים מחלות באינטרנט כדי לחלות בהן... זה גורם להם להרגיש מיוחדים או מבינים או אני לא יודע מה. 
הם מנסים להראות שהם יודעי ח"ן. (אתמול כתבתי בדיון על תורת היחסות ועל מכניקת הקוונטים באתר פתוח - כמות השטויות שאנשים כתבו שם היתה מדהימה. כל אחד רוצה להראות שהוא מבין והקשקשת שנכתבה שם היתה פשוט מופלאה). 

נעשו אינספור מחקרים על כל כך הרבה תחומים... אתה אפילו לא מסוגל לדמיין כמה חוקרים כל דבר. אין שום דבר חריג במחקרים בנושאי קרינה סלולרית. הכל ענין של ניסיון ליצור פאניקה ע"י גורמי ענין. 
מאוד קל לשחק על משהו שנתפס כ"מאגי" כמו קרינה" - אז זה פשוט עולה יותר לכותרות. (תבחן את הקישור לאתר ארגון הבריאות העולמי ששמתי ותבין את סדרי הגודל של מספר המחקרים).  

אני חושב שאם מחקרים שנמשכו יותר מ-20 שנים הראו תוצאות מסוימות, זה מספיק טוב לי... 

ואין כל סיבה לדאגה. סתם היסטריה המונית שלא מבוססת על כלום ושום דבר מלבד בורות וחוסר הבנה. 

(אני נכנס דווקא עם i2p) איך אני יכול לאבטח את כתובת הip שלי בצורה טובה יותר (חוץ מהדרכים הפשוטות כמו טיילס וכו')

אבל בגדול כדאי גם לאבטח מפני חורי אבטחה בדפדפן עצמו. כלומר שימוש בVM.

שאל ותקבל תשובה מפורטת, כמו זו של קופיילוט:

"כשמישהו גולש דרך Tor, הכתובת האמיתית שלו כבר מוסתרת מאתרי היעד באמצעות רשת ה־Tor. עם זאת, יש כמה נקודות שכדאי להבין:

• האתר שבו הוא מבקר רואה בדרך כלל את כתובת ה־IP של צומת היציאה (Exit Node) של Tor, ולא את ה־IP האמיתי שלו.

• ספק האינטרנט (ISP) עדיין יכול לראות שיש חיבור לרשת Tor, אלא אם ננקטים אמצעים נוספים.

• אם יש דליפות מידע (למשל דרך תוכנות אחרות, הגדרות שגויות או תוספים), ה־IP האמיתי עלול להיחשף.

כדי לחזק את הפרטיות:

1. להשתמש ב־Tor Browser הרשמי ללא התקנת תוספים נוספים.

2. לא לפתוח מסמכים שהורדו דרך Tor בזמן חיבור רגיל לאינטרנט, כי הם עלולים ליצור חיבורים מחוץ ל־Tor.

3. להימנע ממתן פרטים מזהים (חשבונות אישיים, כתובות אימייל אישיות וכו').

4. להשתמש ב־Bridges אם רוצים להסתיר מספק האינטרנט את השימוש ב־Tor או לעקוף חסימות.

5. יש משתמשים שבוחרים להשתמש גם ב־VPN בנוסף ל־Tor. זה יכול להסתיר מספק האינטרנט את העובדה שהם מתחברים ישירות ל־Tor, אך אינו מבטיח אנונימיות מלאה ומוסיף גורם אמון נוסף (ספק ה־VPN).

חשוב לזכור שאין פתרון שמבטיח אנונימיות מוחלטת. טעויות משתמש, כניסה לחשבונות אישיים או הגדרות לא נכונות עלולות לחשוף את הזהות גם כאשר משתמשים ב־Tor".

מידע מוטעה שעלה לחבר שלי, בשם שלו ובכתובת שלו עזב את הארץ בגלל זה.

אבל בניגוד לבני אדם, אפשר לאמת את התשובה של AI: לבקש קישורים, לבדוק במודלים אחרים וכו'.

ומה יש לאדם נורמטיבי לחפש שם?

יש שישתמשו במידע למטרות שליליות, ויש שיוכלו ללמוד מזה איך לסגור פרצות מוכרות ולהתמגן יותר טוב בפיתוח תוכנה

בגדול מה שאת צריכה לעשות (תבקשי עזרה מהAI) זה לעשות שתי טבלאות

טבלה של מה שאת עושה עכשיו

טבלה של החברות/בתי העסק. אפשר לעשות את זה פשוט ב sheet אחר.

בעצם כל עסק חדש נכנס קודם כל לטבלה של בתי עסק עם כל הפרטים (שם, ח.פ, כתובת, מייל. עוד מספרים)

ואז בטבלה הרגילה את פשוט בוחרת מרשימה קיימת.

שתחסוך לך המון זמן אח"כ. למעט עדכונים קטנים לפי הצורך מידי פעם, וגם אז זה פעולה אחת שתשפיע על כל העבודה שלך.

אבל ניסיתי להסביר את העיקרון. זה בערך אותו רעיון.

אם יש לך טבלאות כמו שמשה הסביר, אחת שממנה את רוצה להוציא את המידע (היא לא חייבת להיות רק של שם העסק והמספר, אבל לפעמים זה נוח)
והחדשה שעליה את עובדת

אז בזו שעליה את עובדת, את משתמשת בxlookup על הטבלה המקורית
ונותנת לו כפרמטרים את העמודה שבה את רוצה לחפש (שמות של החברות) ואת הערך שאת רוצה שיחזור כשהוא מוצא את זה - מספר ח.פ
 

קצת קשה להסביר בע"פ
אז לדוגמה כאן:
=XLOOKUP(D2,A$2:A$4,B$2:B$4)

D2 הוא הערך שמחפשים בטבלה המקורית

A2-A4 זו העמודה שמחפשים בה
וB2-B4 זה הערך התואם - שרוצים שיחזור כשמוצאים את השם של החברה

מדריך תכנון בסיס נתונים - חוקי נרמול הטבלאות • וובמאסטר

בגדול: הרעיון זה שכל דבר נמצא במערכת רק פעם אחת ואז מקצים לו מספר

למשל יש לי חברה עם כל הפרטים שלה, היא תהיה רק פעם אחת. ובכל השאר נשתמש בהפניה לפרטים שלה. אם הפרטים שלה מתעדכנים (למשל השתנה שם איש הקשר) אז משנים אותו *רק במקום אחד*.

יש יופי של הסברים גם בעברית

והוא ב"ה מחזיק לי טוב, לא הייתי ממליץ על 235.
יש חדש שקוראים לו NAVI NAVI Mobile 
הבנתי שהוא מחזיק דיי טוב ועונה על צרכים בסיסיים. 

אבל זה תלוי מה אתה רוצה שיהיה בו...
 

יש לבת שלי

יחסית עמיד

שמע סבבה

סוללה מחזיקה טוב

אין וואצאפ וויז ושאר דברים שילדים לא צריכים

אולי זה רק אני שהבכור שלי לא הדבר הכי חברותי בעולם, אבל מבחינתי שיהיה אפשר להתכתב איתו זה סופר קריטי לי כאבא.

NAVI Mobile

מקשים

תודה על התשובה המהירה.

הרשם הוא גם מי שמאחסנים אצלו את כל הקבצים?

הוא גם אחראי על תקלות?

חוץ מרשם צריך לפנות לעוד מישהו בדרך לבנית האתר?

תודה.

רשם זה כמו העיריה שנותנת כתובת

ואת צריכה את קנבה למשל...

אני משתמש ברימון שנה וממש לא נהנה. בדיוק מהסיבה שציינת - פתוח מידי או סגור מידי.

אני מזמן הייתי עובר סינון אבל זה משרד.

ואז את יכולה לבחור רמת הגנה לאתרים ספציפים

בנוסף לגבות לטקסט שיחות חשובות.

עוד > יצוא הצ'אט.