ערב טוב לכולם
יש לי ילד בן 6 עושה לי המון בלאגן לא מקשיב לי מיתחצף בקיצור מנסה לפרוץ גבולות
מה אני צריכה לעשות רק פליק מפחיד אותו...
ערב טוב לכולם
יש לי ילד בן 6 עושה לי המון בלאגן לא מקשיב לי מיתחצף בקיצור מנסה לפרוץ גבולות
מה אני צריכה לעשות רק פליק מפחיד אותו...
וכשצריך, לסכם מה מותר ומה לא. בהסברה קצרה. להעיר באופן בהיר כשלא הולך - ולתת שוב הזדמנות.
ובעיקר ע"י דיבור. כמו שכתבתי "להעיר באופן בהיר".
אבל מכיוון שלפי מה שהרגשתי, פה לא זו הבעיה, וגם אין כ"כ מקום להאריך - הדגשתי את "שינוי הכיוון" שצריך בראש.
כי מאבק ראש-בראש רק יעצים את זה, לדעתי.
קודם כל, שינוי כיוון - אנחנו אוהבים, אמא בשליטה, לא בהיסטריה מפחד-הילד, היא אמא אוהבת, מקשיבה, מחייכת מול השטויות שלו. מרגישים אותךָ, לא מתנתקים וכועסים ולא נבהלים.
מתוך זה, אפשר לדבר בנחת מה צריך להיות בדברים הכרחיים. ואם לא - אז עומדים על זה, בשלוה ובהיר. "אי אפשר ללכת לקנות לפני שמסדרים את המשחק". לא רוצה... טוב, נחכה. רוצה קצת עזרה?... וכשכבר עושה, "יופי, כל הכבוד" וכד'.
מילדה בת 6.
אולי זה הגיל, אולי זו המסגרת החדשה- כיתה א, אולי גורמים נוספים שקשורים אלי ואל בעלי.
גם לי קשה עם זה לפעמים, אבל אני מאוד משתדלת- מצד אחד להקדיש יותר תשומת לב וזמן אישי ומצד שני להדגיש גבולות.
ברור שאני נותת יחס ותשומת לב ממש מקדישה זמן להרבה דברים איתו משחקים וכל דבר שהוא עושה
אבל הוא גם עושה בלאגןושום עונש לא מפחיד אותו רק עם אני מאיימת או נותת לו מכה בטוסיק הוא נרגע
מיכלכ11, אולי יעזור לך לדעת, דבר ראשון, שזו התמודדות נורמלית מאד. בפרט אם הוא הבן הבכור שלך, או מהגדולים. כולנו לומדים מהחיים, ולא משנה כמה נהיה חכמים. כך אני רואה את זה, בכל אופן.
ולעצם הדבר - משמעותי מאד ללמוד לחנך את הילד למשמעת ולא לציות מתוך פחד. (שיש אולי מקום להעזר בו מדי פעם בגיל הקטן, אבל לא להתבסס עליו.)
זה הבדל משמעותי.
ילד צריך ללמוד לציית להורה, מתוך ידיעה והרגשה שכך הוא צריך לעשות.
ולא - ללמוד לציית להורה כי הוא פוחד ממנו.
הורים שמתרגלים לגישה מוטעית שהתפקיד שלהם זה ללמד את הילד שהם שולטים בו, והוא צריך לעשות מה שהם אומרים כי אחרת אוי ואבוי, עומדים חסרי אונים בגיל ההתבגרות.
אולי זו נשמעת פילוסופיה, אבל לדעתי זה בסיס קריטי.
כשאת מסתכלת על הילד וחושבת - איך אלמד אותו לקחת אחריות ולעשות מה שהוא יודע שהוא צריך לעשות,
את מגיעה למקום אחר לגמרי מאשר אם את חושבת - איך אצליח להכריח אותו לעשות מה שאני רוצה שהוא יעשה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות