גנבים כי ליוצרי הסרט יש קניין רוחני על הסרט, והם רוצים להרוויח ממנו כמה שיותר, בזכות. ואנחנו צופים בזה בחינם, אין ספק שאם זה היה בתשלום היינו צופים בפחות סרטים, אבל על שהיינו רואים היינו משלמים. ולא הבעלים מעלים את זה לאתרי הצפייה הישירה, אנשים פרטיים משיגים את זה ומעלים את זה לאתרי וידאו בצורה שקשה מאוד לאכוף, והאנשים הפרטיים לוקחים את הקופה על הסרטים הללו. אני יודע שיש דיונים בבתי המשפט על זכויות יוצרים באינטרנט, ולאט לאט האתרים האלו נסגרים, (זוכרים את מגהוידאו?).

מבחינה חוקית זה מסובך, אני לא מבין בזה עד הסוף אבל עובדה שאתרים נסגרים לאט לאט. וגם אם זה חוקי, זה נראה לך מוסרי?

יש לי חבר אמריקאי שאמר לי ששם זה ככה.

אני עדיין לא מבין את ההכשר שלנו על זה, (וחס וחלילה, איני יוצא עלייך! זה אני שמוריד!!!)

גם בשו"ת של האתר ישיבה- פוסקים אחרת:

:הרב יעקב אריאל 

שאלה:
לכאורה המצב של זוטו של ים לא נוצר ע"י הגזלן בעצמו אלא המצב הכללי שהרבה אנשים לוקחים,
האם זה לא משנה את הדין?
 

תשובה:
זוטו של ים הוא נחשול מים (מעין צונאמי) ששטף חפצים שונים וגרם לכך שהבעלים התיאשו
לכן מותר ליטול את החפצים לא הנוטלים גרמו ליאוש אדרבה היאוש שנגרם ע"י כוח עליון מאפשר להם לקחת 
אך בהעתקת קלטות בני אדם שנטלו ללא רשות הם הגורמים ליאוש 
וכבר נאמר על כגון דא גזלנים שכמותך כבשוה

הרב אריאל איגרא:

שאלה:
האם מותר לי למכור סרטים שהורדתי מהאינטרנט לאנשים מאחרים ולהנות מזה כספית (אם לא אז האם יש אפשרות של אחוזים לצדקה ואז יהיה מותר)?

תשובה:
שלום רב,

הורדת סרטים מהאינטרנט אסורה בהחלט בין לשימוש פרטי ובין לצורך רווחים, כיוון שיש איסור לרדת לאומנות של חברו (שו"ע חושן משפט סי' קנו ), וכל מי שמוריד סרט וכיוצ"ב, גורם לבעלים של הסרט להפסיד חלק מפרנסתו, וכל שכן שאסור מטעם זה להפיץ לאחרים, שהרי זה גורם הפסד רב יותר, ולפעמים כל פרנסת הבעלים נפגעת מכך. 

מלבד האיסור הנ"ל יש פוסקים שאוסרים זאת משום גזל (אגרות משה יו"ד ח"ג סי צא') ויש שאוסרים משום השגת גבול כיון שהבעלים אומרים במפורש שאסור להעתיק.

ואף שהיום הכל פרוץ וכל הרוצה ליטול יכול ליטול, אין זה גורם להיתר, שעל כיוצא בזה אומרת הגמרא "ליסטים שכמוך כבשוה" (עיין עירובין נג

לכן ברור שאסור להוריד סרטים מהאינטרנט. וכל זה מלבד האיסור לראות סרטים לא צנועים, וכל מי שסוחר בהם הרי זה כסוחר בנבילות וטריפות שהאיסור בזה חמור מאד.

בכבוד רב, הרב אריאל איגרא.

אבל גם בלי הפסקים, אתה לא חושב שיש דברים שההלכה מתירה ואנחנו נאסור על עצמנו? ומישהו בשרשור אמר שזה מוסר של גויים, מה זו התלוצצות? מה מוסר של גויים בלהגיד שאני מפסיד אדם מסויים בצורה עקיפה זה רע? (ובלי להיכנס למובנים ההלכתיים- כי יש גם דעות שאומרות שזה גזל!)

אבל אני לא ממש הבנתי את טענת הרב אריאל על שטפה נהר  

כלומר הדין הוא שאפילו אם הבעלים לא התיאש יש דין זה ולכן אני לא מבין מה זאת אומרת "אדרבה היאוש שנגרם ע"י כוח עליון מאפשר להם לקחת" 

כמו כן ההשוואה ל"גזלנים שכמך כבשוה" ממש מורה היות ששם מדובר על מקרה ששם גורמי נזק במובן שניתן לטבוע בבית דין (אולי לא משתלם אבל הנזק הוא מוחלט ומדיד - מה שאין כן בנ"ד בו זה קניין רוחני שלא שייך בו גזל כל עוד נותן קרדיט, (יש כזה שו"ת נראה לי נודע ביהודה.)) 

ובדברי הרב איגרא לא מובן לי פרט חשוב. כיצד ניתן ליטעון "יורד לממון חברו" על גוי 

(אא"כ לא מדובר על סרטים שנעשו ע"י יהודים - כך שהתשובה ככול הנראה לא רלוונטית לענייננו.)

ובכל אופן קשה לי להבין כיצד ניתן לטעון יורד במקום שאלו הם כללי השוק הרי מותר לפתוח חנויות אף שזה פוגע בעסקים קיימים ולכאורה מה שהוא כללי השוק ועל זה הופק ה"קניין רוחני" היות שאין חפץ ממשי קשה לי להבין למה זה יורד

נ.ב. אני כן מסכים על שיש בזה הפסד גדול לנו כחברה - אני יודע על מספר יוצרים נפלאים שלא מפיצים יותר דבר שגורם לנו כתרבות רק הפסד (וזה כבר בעיה נוספת שהיות שאין דברים באיכות לדתיים קשה מאוד לא ללכת לתרבות של חול) - הן מוזיקה והן סרטים. 

זו כבר בעיה יותר רצינית שצריך לחשוב מה עושים בדברים כאלו 

נ.ב.2 גילוי נאות אני רואה סרטים בצפייה ישירה 

הן לו רווח מכמה קנו (אם כבר להיפך המדד אצלו זה כמה צפיות היו)

אבל אני חושב שהשאלה מי הבעלים כלומר עד היכן אתה חופר (יש דעה נגיד שלא טובלים כלים בברכה אף פעם כי זה חברות שיש בהם מניות ובקרנות ההשקעה יש משקיעים יהודים אבל זה נשמע רחוק ואני לא חושב שיש מי שחושש לזה ברצינות וככה לדעתי צריך להיות גם כאן)

לצרורך העניין אני קונה מצלמה מחיר המצלמה נקבע בין השאר לפי רמת הטכנולוגיה ופיתוחי הטכנולוגיה נקבעים לפי התחרות בשוק על המצלמות היקרות שבהם משתמשים בין השאר בצילום סרטי וידאו לכן אם אתה פוגע ברווחי הקולנוע אתה בעצם (בעקפי עקיפין כמובן) פוגע בי - הטענה הזו נשמעת לי מגוכחת

מה עוד שאפשר ללכת בז עוד צעד (על דבריך) אם הוא מרוויח לפי רווחי הסרט לכאורה אסור לקנות וידאו אלה צריך ללכת לקולנוע כי ככההוא מקבל תמורה יותר גבוהה (רווחים גבוהים יותר) 

אך רוצה להוסיך הערה-

 בסרטים שאני הייתי מעורבת,

היו שלושה משתתפים ברווחים.

במאי 40%

מפיק 40%

תסריטאי 20%

ראיתי בחדשות שהיה איתו איזה סיפור לא נעים לפני כמה חודשים,

כך שאין לי מושג מה המצב שלו כרגע ואם בכלל נגיש/עונה למיילים...

דברים חוץ מזה יש עניין גרמא

(התלבטתי האם לתייג אותך..)

לא יודע באיזו רמה והאם בצורה מוחלטת כמו שהרב טל פסק, אבל זה בהחלט סוגיא שנידונה הרבה בקרב פוסקי דורנו.

לא?

לכל הפחות מדין מזיק.

ומראיון ששמעתי של כמה זמרים, חלקם בהחלט מקפידים על כך.

זה איך שאנחנו מסתכלים על עצמנו ואומרים- איכס! כי זה באמ לא מוסרי ולא אמיתי להתנהג ככה!

ואגב, זה חילול השם שגויים יחשבו שאנחנו גנבים.

ואני מוכר אותו, ואתה רואה את זה בלי לשלם- זה בעיה.

אתה גנב?

תשובה: כן.

תשובה: לא.

זה לא "לעמוד בחוץ ולהקשיב", אם משתמשים במשל ונמשל, אלא יותר "להסתנן לבפנים בלי לשלם ולהקשיב".

אם מישהו שקנה דיסק שם את המוזיקה על פול ווליום בבית שלו ואתה שומע את זה מהבית שלך השכן - לא דומה הדבר למקרה שבו הורדת את הדיסק מהאינטרנט ושמעת בביתך שלך ברמקולים שלך, או שלקחת את הדיסק מהשכן, צרבת אותו, והקשבת בביתך.

ולמען האמת ניסיתי בתחילה די להימנע מלהיכנס לדיונים האו כיוון שמהער כבר למדתי שאין בזה טעם ושזה סתם נושא נפיץ שלא עזר לי לדון בו כבר פעם - אז ברשותך אפרוש מהדיון עוד לפני השיא, ובלי נדר זאת הודעתי האחרונה בשרשור הזה, בלי נדר.

הבעיה בהסתננות היא שאתה נכנס לשטח לא שלך.

אין דבר כזה קניין רוחני.

כשיהיה סנהדרין אולי הם יכריעו אחרת.

ולא קשור לגזל.

לא רק מה שהתורה בעצמה הגדירה (ואני בכוונה לא נכנס לויכוח הקבוע של קניין רוחני למרות שמה שאמרת בכלל לא מדוייק ורבנים שונים ורבים וגדולים סוברים אחרת לחלוטין ממך - אבל אני מדגיש, אני לא מוכן בשום אופן להיכנס לויכוח הזה, כי הוא לא ייגמר לעולם ולא יועיל, מניסיון מר... אז אני מוותר על זה מראש).

מעניין אותי אם בבית של הרב ליאור הילדים שלו הורידו את כל שירי הקודש ומכל הזמרים שיש, וכל התוכנות במחשב מועתקות ולא מקוריות, וכו' וכו' - מעניין אותי אם הפסיקה הזאת נוגעת גם לביתו של הרב בעצמו או שזה רק "לציבור הרחב".

מה גם שחד משמעית - העתקה וצריבה, גורמת בפועל, לירידה בכמות היצירות שמופצות, לירידה באיכות היצירות, לירידה בהשקעה.

זמרים רבים אומרים שהם ניזוקים מאוד מההעתקות וזה גורם להם פחות להוציא.

אז מי שמעתיק הוא לא רק גנב הוא גם מטומטם. אם אתה אוהב את הזמר הזה - אז בעצם זה שאתה מעתיק ממנו את השירים בגניבה, אתה גורם לכך שהוא לא יוכל להוציא הרבה שירים.

ולנסות לטעון את הטענה השטותית על כך שהזמרים רוצים שיעתיקו כי הם מרוויחים בעיקר מההופעות - זה שטות מוחלטת שלא ברור לי איזה נצלן שמנסה להתחפש לחסיד, המציא. כי לא אתה ולא אני באמת יודעים האם זה נוח לזמר, לא יודע האם באמת הזמר מרוויח יותר מהופעות, ורוצה שיורידו אותו כדי שיבואו להופעות, וגם מי שמוריד לא תמיד מגיע להופעות, וגם לא יודעים מי עוד מרוויח מהדיסק (הוצאה, חברת הפקה, נגנים, שאם יורידו את הדיסק זה יגרום ליוצר פחות להשתמש בהם כי יוציא פחות דיסקים, וכו'...).

בקיצור - בכל מקרה מכל מצב שהוא צריבה והעתקה מהאינטרנט היא לא ראויה ולא שייכת.

אז אני לא יכנס לדיון על האם הדינא דמלכותא מחייב כאן..

לשאר טענותיך-

1.רב יכול להחמיר על עצמו,אי אפשר לחייב את הציבור להחמיר.

2.נניח שזה מוריד,ואם לא אכפת לי?

3.לא כל נזק עקיף הופך את זה לאסור.

4.באמת זמרים שאני אוהב וחשוב לי שיצליחו ויציאו עוד אני יקנה את הדיסקים שלהם,אבל להעתיק תוכנה של איזה גוי ממש אין לי בעיה.

5.העולם מתקדם ומתקדם,אי אפשר להתכחש לזה.תעשיית הדיסקים היום היא מגוחכת.חוץ מכמה דוסים לאף אחד אין מה לעשות עם דיסק.

אני שומע שירים רק בפלאפון ורוב העולם ככה.גם ברכב היום יש לכולם כבל AUX. ולכן צריך למצוא פתרון אחר.נכון שזה דופק למלא אנשים את הפרנסה אבל באמת שאין לי צורך בדיסק וחבל שאני צריך לשלם בגלל זה הרבה יותר במקום להוריד באינטרנט ולשלם רק לזמר וההוצאות שלו בשביל ההקלטה ולא על כל מה שסובב את הדיסק.

נ.ב.אני אישית היום לא מוריד שירים לפחות לא דיסקים שלמים אך כיוון שאני לא חושב שזה אסור אני לא מוחק את מה שכבר יש לי.

בסופו של דבר זה החלטה שלי כיוון שאין בזה איסור.

וגם אם תביא רבנים שאוסרים אני לא חושב שזה אסור והרב שלי לא אוסר.

רוב מוחלט של ההוצאות שנדרשות בשביל דיסק, נדרשות בכל מקרה להוצאת השירים - כתיבת השירים, כתיבת הלחן, אולפן הקלטה, נגנים, מעבד, מפיק, וכו' וכו'.

הדברים היחידים ששייכים בעיקר בדיסק ולא במדיה האינטרנטית, זה עיצוב עטיפת הדיסק, הוצאות ייצור הדיסקים עם השירים, הפצה לחנויות, והכנסות החנויות. זה, דבר ראשון - סכום פחות משמעותית מעלויות היצירה עצמה, ובנוסף - ממתי הלקוח יכול לקבוע ליצרן איך הוא רוצה לקבל את המוצר?

לי לא נוח לקבל את הבמבה בעטיפה גדולה ומעוצבת ודרך חנויות שמעלות לי את המחיר - אני רוצה לקבל את זה בהזמנה מהאינטרנט בשקית ניילון  מינימליסטית, ישירות מהפעל, ולא למממן את כל הסובב - וברגע שאני לא מקבל, הרי שזה "מתיר" לי לגנוב את הבמבה.

איזה שטויות.

אם אדם קונה את הדיסק, כמובן, אין בעיה לאחר מכן שהוא יעתיק את הדיסק לאמ-פי/פלאפון/מחשב הפרטי שלו - כי הוא כבר קנה את הדיסק וכעת הוא מעביר את זה למדינה נוחה יותר בשבילו.

אגב - אני משוכנע שגם אם כל תעשיית הדיסקים הייתה עוברת כמעט באופן מלא לאינטרנט ואנשים היו יכולים לקנות דיסקים (לצורך העניין כעת - רק דיסקים שלמים. לא שירים בודדים) באינטרנט - עדיין הרבה אנשים לא היו עושים זאת.

לגבי "חוץ מכמה דוסים" - מצטער, אתה לא מחובר למציאות. במציאות, ישראל היא בין שיאניות העולם בהורדה והעתקה בלתי חוקיות. משמע - במדינות אחרות יותר מקפידים על כך, וכן - גם קונים בפועל דיסקים, עד כמה שזה ישמע לא יאמן.

גם בארץ, לא כולם צורבים, ויש בהחלט גם הרבה חילונים שקונים דיסקים - ויוכחיו על כך זמרים שמגיעים לאלבומי זהב ופלטינה. המעמד הזה מגיע להם לא בזכות צריבות באינטרנט ולא בזכות הופעות - אלא בזכות מכירות דיסקים.

אגב - ממליץ לך גם לקחת את הספרים של הארי פוטר מהספרייה העירונית, לסרוק דף אחרי דף למחשב הפרטי שלך, וככה יהיה לך את כל הספרים בפרטי אצלך בלי לשלם עליהם שקל... (<צ> כמובן)

רוב מוחלט של ההוצאות שנדרשות בשביל דיסק, נדרשות בכל מקרה להוצאת השירים - כתיבת השירים, כתיבת הלחן, אולפן הקלטה, נגנים, מעבד, מפיק, וכו' וכו'.

הדברים היחידים ששייכים בעיקר בדיסק ולא במדיה האינטרנטית, זה עיצוב עטיפת הדיסק, הוצאות ייצור הדיסקים עם השירים, הפצה לחנויות, והכנסות החנויות. זה, דבר ראשון - סכום פחות משמעותית מעלויות היצירה עצמה, ובנוסף - ממתי הלקוח יכול לקבוע ליצרן איך הוא רוצה לקבל את המוצר?

לי לא נוח לקבל את הבמבה בעטיפה גדולה ומעוצבת ודרך חנויות שמעלות לי את המחיר - אני רוצה לקבל את זה בהזמנה מהאינטרנט בשקית ניילון  מינימליסטית, ישירות מהפעל, ולא למממן את כל הסובב - וברגע שאני לא מקבל, הרי שזה "מתיר" לי לגנוב את הבמבה.

איזה שטויות.

אם אדם קונה את הדיסק, כמובן, אין בעיה לאחר מכן שהוא יעתיק את הדיסק לאמ-פי/פלאפון/מחשב הפרטי שלו - כי הוא כבר קנה את הדיסק וכעת הוא מעביר את זה למדינה נוחה יותר בשבילו.

אגב - אני משוכנע שגם אם כל תעשיית הדיסקים הייתה עוברת כמעט באופן מלא לאינטרנט ואנשים היו יכולים לקנות דיסקים (לצורך העניין כעת - רק דיסקים שלמים. לא שירים בודדים) באינטרנט - עדיין הרבה אנשים לא היו עושים זאת.

לגבי "חוץ מכמה דוסים" - מצטער, אתה לא מחובר למציאות. במציאות, ישראל היא בין שיאניות העולם בהורדה והעתקה בלתי חוקיות. משמע - במדינות אחרות יותר מקפידים על כך, וכן - גם קונים בפועל דיסקים, עד כמה שזה ישמע לא יאמן.

גם בארץ, לא כולם צורבים, ויש בהחלט גם הרבה חילונים שקונים דיסקים - ויוכחיו על כך זמרים שמגיעים לאלבומי זהב ופלטינה. המעמד הזה מגיע להם לא בזכות צריבות באינטרנט ולא בזכות הופעות - אלא בזכות מכירות דיסקים.

אגב - ממליץ לך גם לקחת את הספרים של הארי פוטר מהספרייה העירונית, לסרוק דף אחרי דף למחשב הפרטי שלך, וככה יהיה לך את כל הספרים בפרטי אצלך בלי לשלם עליהם שקל... (<צ> כמובן)

שכל הרעיון שם זה שקונים בשירים בודדים, וזה גם יותר זול (כי זה חוסך את ההדפסה והמכירה בחנויות). 

גם אני לא צריך את הדיסקים, יש לי פלאפון ועליו נמצאים כל השירים. זו רק דרך לקנות! ואם זו הדרך היחידה שאני מכיר אז כך אקנה!

אני ממש מסכים עם ההסתכלות של "ותן טל".

אני הבנתי בדיוק מה אתה אומר.

גם אין אנשים בעלי שכל שקונים במבה כי הם רוצים את העטיפה שלה.

גם רוב בני האדם קונים קרמבו בגלל מה שיש בתוכו ולא בגלל העטיפה.

גם רוב בני האדם כאשר הם קונים מעדן של דני, אין להם מה לעשות עם הגביע פלסטיק - הם רק רוצים את המעדן עצמו.

הדיסק הוא הפלטפורמה, ולא מזיז לזמר או לחברה ש"אתה לא צריך את הדיסק". מבחינתם, תקנה את הדיסק, תעביר אותו למחשב ואז תנתץ את הדיסק למליון חתיכות - העיקר מבחינתם זה שתקנה את הדיסק.

ברור שאתה יוצא מנקודת הנחה שזה מותר - אני יוצא מנקודת הנחה שזה אסור. אני מדבר מנקודת ההנחה שלי, לא משלך.

בהנחה שב-4 התכוונת לקטע עם הארי פוטר, אעיר שבנוגע לזה אפילו המתירים להוריד מהאינטרנט מחמירים יותר לרוב - כיוון שיש הבדל בין להעתיק מה שכבר נמצא באינטרנט ולא אתה הבאת אותו לשם (לדעתם) לבין לקחת למשל דיסק עצמו ממישהו, ולצרוב אותו, או כמו בדוגמה שלי, לקחת ספר מהספריה, ולצלם את הספר עצמו - אתה מכיר רב שמתיר מעשה כזה ממש?

ולקנות דיסק צרוב, מותר לשיטת רבותיך?

ולמכור דיסקים צרובים, מותר, לשיטתך רבותיך?

יש מצווה כללית בתורה שנקראת "והייתם קדושים" - והיא נועדה בדיוק בשביל כל ההתחכמויות מעין אלו שאתה אומר. או לדוגמא, מה שנקרא "נבל ברשות התורה" - אולי מבחינה "טכנית" זה כשר - אבל זה נבל, זאת נבלות, ומי שעושה את זה הוא נבל גדול...

וזה בהחלט גם במצב שזה "ברשות התורה" - זה עדיין יהיה נבלות! כי אם זה לא ברשות התורה זה בכלל אסור באופן מוחלט ואין סיבה למשפט הזה.

אז מי ששמח לדפוק זמרים ויוצרים, כי הוא מצא איזה פתח הלכתי להרגיש טוב עם עצמו בזה - שיהיה לו בכיף, ושישתדל לעולם לא להוציא שום דיסק, ולא לכתוב שום ספר, ולא להמציא שום המצאה, ושום דבר ראוחני לא לעשות...כי חבל, למעשה הוא יתן היתר רשמי לכולם לא לקנות ממנו פריט אחד אלא ישירות לצרוב/להעתיק/לצלם וכו' - אז הוא רק יפסיד על זה כלכלית.

יש סיבות שבגללם לא רציתי לדון בעניינים האלו בפורום וגם הדיון איתך הוא ממש צדדי ולא ממש רציתי להיכנס אליו, כמעט אולצתי

לא, אני מדבר על זה שזה אסור לגמרי, אבל ג-ם מי שלא חושב שזה אסור - ההיגיון והשכל הישר, וההגינות האנושית, ומצוות "והייתם קדושים", וחילול ה' ועוד ועוד - כל הדברים האלו אמורים להכניס קצת שכל לתוך המוח של אנשים שמעתיקים ללא הכרה, כי "מה אתם רוצים, הרב לא אמר מפורש שזה אסור...".

אני, אגב - לא דיברתי על מידת חסידות, גם כאשר התייחסתי לדברים שמעבר לאיסור הרגיל". 

אחרים שונים ומרובים חושבים כאן בעניין, ובין היתר גם בלל זה לא חשבתי לכתחילה שיהיה טוב להיכנס לדיון.

אני מבחינתי סובר שגם מי שמתיר, אז מסיבות שונות ורבות אחרות, לא לעשות את זה יהיה יותר מ"Rק" מידת חסידות, כמו שהבהרתי את עצמי מעלה.

חילול ה', ראשית כל - מניין לך שאיש לא יכול לראות? ואם כן מישהו יכול לראות? ובנוסף - חילול ה' יכול להיות גם חילול ה' ציבורי. כאשר ישראל ממוקמת בין שיאניות ההורדות הבלתי חוקיות - אז אומנם לא "רואים" אותך אישית שם, אבל בכל זאת אתה שותף לחילול ה' הכללי שנוצר שם - וזה בעייתי מאוד.

וסלח לי אם אני קצת בוטה כעת אבל אשתמש במשל קצת "מגעיל", כדי להמחיש את מה שאמרתי כעת:

אם יהיה מצב שבו ארבעים אלף תלמידי ישיבה,יעמדו במרכז הכביש, ובבת אחת יורידו את המכנסיים שלהם ויעשו את הצרכים שלהם על הכביש - כמובן שזה יהיה חילול ה' כללי. אבל נניח שאתה נמצא באמצע כל האנשים האלו, אף אחד לעולם לא יוכל לזהות אותך מבחוץ, ונניח שאפילו אתה מניח כובע גרב על הראש בזמן שאתה עושה את זה יחד עם כולם - האם זה שאותך אישית לא "יראו" אומר שזה לא חילול ה' שלך?

נכון, זה לא דוגמא שמדוייקת אחת לאחת למקרה המדובר, אבל הרעיון הכללי הוא מה שחשוב.

אתה ספציפית לגבי החילול ה'...)

כי אף אחד לא יכול לראות" - ועל זה, ורק על זה, עניתי מה שעניתי - ואתה לא הגבת על זה.

אם אתה סובר שאין חילול ה' בכללי, ולא בגלל הסיבה שכתבת למעלה ("כי אף אחד לא יכול לראות את זה") - אז היית צריך להגיד את זה. אתה בחרת להשתמש בתירוץ אחר ואותו סתרתי (או יותר נכון "עניתי בדרכי ובמשל") - ועל זה אשמח לשמוע מה אתה עונה על מה שכתבתי.

אחרי זה אתה יכול לטעון בלי קשר שגם בלי הסיבה שכתבת למעלה, אין חילול ה' - אני אחלוק עליך בזה, כמובן. אבל קודם תגיב כרונולוגית

הרב טל מעביר סדרת שיעורים בעניין חילול השם, והוא מגדיר הגדרות מדוייקות, ויורד לרזולוציות. מומלץ מאוד.

אה, ועליתי על הדיון שלכם. אם כי אין לי כרגע מה להוסיף חוץ מלמלמל לעצמי: שיח חרשים, טחינת מים, מישור לוגי שונה.

אגב, למרות שאתה לא בוגר הישיבה, נראה לי שיסכימו לצרף אותך למייל של השיעורים שנשלחים לבוגרים, אם תרצה.

שלא אוכפת

עיקר האכיפה היא כלפי האתרים הלא חוקיים, כי נגד האזרח הקטן הרבה הרבה יותר קשה לאכוף, וזה גם לא יועיל. המטרה היא לא שלך ספציפית לא יהיה, אלא שאנשים לא יוכלו לעשות את זה. כשר כורתים את ראש הנחש - זה מה שמועיל.

אתה יודע כמה אתרי הורדות לא חוקיים נסגרים בשנה בארץ?

קראת פעם על ארגון זיר"ה? הייתה כתבה עליו כמדומני במקור ראשון לפני כמה חודשים. 

פושעים. האם מותר לך לקנות משהו מפושע? האם מותר לך להשתמש בשירותיו של פושע? מה זה המחשבה הזאת?

ואם אני קונה משהו ממישהו שאני יודע שהוא ממשפחת פשע וסיכוי גבוה שמה שאני קונה גנוב או הושג בדרכים לא כשרות - האם עצם זה שהמשטרה מעדיפה לרכז את משאביה בטיפול בראש הנחש (דהיינו - המוכר, איש הפשע), ולטפל בלקוחות הקטנים שלו יותר קשה לה בגלל חוסר במשאבים ובגלל ריבוי קונים - האם עצם זה מתיר לך לקנות דברים מפושע?

אולי יהיה צריך לשלם במקרה כזה, מדין נהנה.

[לכאורה יש מקור שלא צריך לשלם, מסיפור ידוע בגמרא, אבל אולי יש לחלק].

אותו שאלות הלכתיות. 

אם לא היה צריך רבנים, הם לא היו קיימים, לא ככה?

אם אתה יכול למצוא בשולחן ערוך התייחסות להתגנבות להופעה של זמר, שהוא כותב שם שזה לא גניבה - סבבה. אבל אם לא, ואני יודע שלא - אז הגיוני שתשאל על זה רב.

ואם אתה לא רוצה לשאול רב, אז מה אתה רוצה ממני? שאלת מי אומר שזה גניבה, עניתי לך - רב. אתה רוצה לראות שאני צודק? תלך תשאל אותו...

אנשים אחרים - שיבדוק בעצמו או שיחליט לעצמו.

אם הוא שואל שאלות הלכתיות - זה שאלות לרבנים. אם הוא לא יודע לענות לעצמו, מה זה לפנות לסתם אדם?

אולי גם שישאל אותי שאלה רפואית או שאלה בעריכת דין/ראיית חשבון?

יש אנשים שמומחים לתחומם, ובתחום המענה ההלכתי, רב למד הרבה שנים כדי להיות מומחה בזה

עשה לך רב והסתלק מן הספק. אם לא תעשה רב - תאלץ להחמיר בספקות.

זה לא נכון?

שפעם הוא סבר שמותר רב לכל עניין ובאמת ככה גם היה כתוב בשו"ת

ולמדו את הסוגייא בעיון והוא שינה את שיטתו שחייבים לפסוק על פי רב אחד בהכל.

זה לא נכון?

העדכון לשאלה זו בשו"ת, הוא רק שמי שנוהג כך לא נהנה מהפריווילגיה של מי שיש לו רב מובהק (פסק הרשב"א), ולמעשה הוא לא יכול לסמוך על הפוסק שלו בספקות דאורייתא.

השורות הבאות לקוחות מספר טל חיים כללי הוראה ח"א והן עוסקות בשאלה כיצד צריך לנהוג אדם שאינו פוסק כאשר הוא נתקל בספקות בהלכה: האם עליו לקבל על עצמו פוסק אחד וללכת אחריו בכל הפסקים שלו, או שדרך ההכרעה היא שבספק דאורייתא מחמירים ובספק דרבנן מיקלים:

להלכה נראה שניתן לנהוג גם כשיטת הרשב"א ולנהוג כפוסק מסוים לכל דבר, משום שאף במקרה שבו הפוסק מיקל במחלוקות דאורייתא, ניתן לסמוך עליו מדין ספק ספיקא: אולי יש לו ייפוי כוח מדין לא תסור כעיקר חידוש הרשב"א, ואם תמצא לומר שאין לו, אולי הוא באמת צודק בגוף הסוגיה שבה נחלקו. ולאדם שאינו בר הכי ללמוד את הסוגיות ולהכריע בהן כדבעי, יש להמליץ על דרך זו. ובזה יש הבדל בין הסתמכות על פוסק שכתב את ספרו וכבר נפטר מן העולם, ועתה האדם בא לסמוך על פסקיו, שמן הראוי להחמיר בספק דאורייתא גם כשהפוסק מיקל; ובין הסתמכות על רב מובהק שבחייו האדם נהג בכל דבריו על פיו, שיכול להקל כמותו גם בספק דאורייתא. וגם לאחר שנפטר אותו רב מובהק מן העולם, עדיין יכול להקל כמותו. והיינו משום שהקשר ביניהם הוא קשר של רב ותלמיד ולא רק של סמיכה על ספריו. וכמו שמצינו בהלכה שדיני כבוד רבו נמשכים גם לאחר פטירתו, כך נראה שיש לדון גם לנידון דידן.

ואולם יש עדיפות מסוימת לנקוט תמיד לחומרא במחלוקות דאורייתא, ואף במקרה של פוסק חי שמיקל, ולא להזדקק לספק ספיקא זה.

הרב הזה, וגם אין לי סיבה להטריח את עצמי בכתיבת הסברים הלכתיים כאלו ושונים.

אם אתה רוצה הסברים הלכתיים, לך לרבנים שאתה מכיר ותשאל אותם.

מה שאתה עושה כאן זה סתם כדי לחמוק מעיון רציני בסוגיה. זה לא באמת מעניין אותך - אז למה לי עצמי לטרוח?

אני לא חייב להוכיח לך כלום, אתה לא רוצה להאמין, אל תאמין - מה אכפת לי?

ולמען האמת, לא אכפת לי - אם אתה רוצה לחשוב שאני מתחמק - בכיף. תחשוב. 

אבל לא מובן לי גם מה שאמרת שם, כיוון שאני די מכיר את ההיגיון שלי (אני מניח שיותר ממך) וממש לא ראיתי דבר ש"נוגד את ההיגיון שלי בכל שרשור ושורשור".

אני לא תמד מטריח את עצמי בשביל אנשים סתם ככה, בטח כאשר אני יודע שאיןלזה שום טעם. המון פעמים אני מבין שדיון מסוים הוא סתם עקר, ובלי להתבייש אני חותך באמצע. מה אנשים יחשבו על זה? שם על זה קצוץ - אני לא מתנהל על פי מה שאנשים יחשבו או יגידו עלי אם ככה וככה ואם ככה וככה. 

אני פועל לפי איך שאני מרגיש נכון. מה יחשבו על זה אנשים אחרי זה - לא בשליטתי.

אבל כמובן, לא ניכנס לזה שאתה התחמקת ממני במשך איזה 5-6 חודשים כאמרת פעם שתעלה משהו בנוגע למשהו, ולא עשית את זה במגוון תירוצים שונים... - אז לפני שאדם קושט אחרים, עדיף שיקשוט את עצמו

בעניינים אחרים שאינם הלכתיים, יש עניין לדון.

בעניינים הלכתיים זה עניין של כל אחד לפי הרב שלו, ולא יעזור מה שאני אכתוב כי תמיד יוכלו להגיד לי שלא נוהגים לפי רב כזה או אחר - אז אני גם לא טורח לפרט יותר מידי. כותב את מה שיש לי לכתוב ומעבר לזה אם אתה רוצה העמקה - תעמיק עם הרב שלך.

ובנוסף, כן, אני מודה, אני לא מספיק יודע להסביר עניינים הלכתיים ולהתפלפל על גבי הפורום, וגם לא חושב שזה צריך להיעשות בפורום.

בגדול, בכללי להגיד מה לפי מה אתה הולך - זה כן. להתחיל לעשות כאן שיעור עיון - מצטער, לא בשביל זה אני נכנס לפורומים, זה גם משעמם אותי וגם נראה לי לא שייך.

דיונים אידיאולגיים, דיונים עקרוניים, דיוני פוליטיקה וכו' - על זה אני אוהב להתווכח ולדון,כי זה כבר נוגע לתפיסת עולם לאו דווקא הלכתית, ולהבנה של כל אחד את המציאות. ז-ה, אני משתדל בדרך כלל לא להתחמק, אלא אם כן יש אדם שאני ממש לא אוהב להתדיין איתו.

(בנוסף, תזכור, שמראש לא רציתי להיכנס לדיון הזה ורק רציתי לכתוב לך איזה משהו קטן ואז זה נמשך ונמשך... בעבר כבר הרבתי כאן בכתיבה בנושא הזה וזה מה שהבהיר לי שאין לי טעם לנסות עוד, ו"ירד לי" מזה. יש מבין?)

שבעתי מהדיון הזה - עוד לפני חודשים.

אין לי עניין להיכנס אליו שוב, לכן, בנימוס, הפנתי אותך לרב שלך.

אין לך רב - אז עשה לך רב או שתחליט לעצמך.

אני - לא מעוניין להיכנס לזה, בטח לא ל"שיעור עיון". מצטער. ותקרא לי מתחמק - זה בסדר. אני בהחלט מתחמק מהדיון.

אבל עצרתי. גם זאת זכותי, כן?

אז סליחה אם בזבזתי לך את הזמן, מבקש מחילה...

אם האולם יתמלא - אתה ודאי מחסיר אותו. השאלה מתחילה רק אם האולם לא התמלא.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז