גנבים כי ליוצרי הסרט יש קניין רוחני על הסרט, והם רוצים להרוויח ממנו כמה שיותר, בזכות. ואנחנו צופים בזה בחינם, אין ספק שאם זה היה בתשלום היינו צופים בפחות סרטים, אבל על שהיינו רואים היינו משלמים. ולא הבעלים מעלים את זה לאתרי הצפייה הישירה, אנשים פרטיים משיגים את זה ומעלים את זה לאתרי וידאו בצורה שקשה מאוד לאכוף, והאנשים הפרטיים לוקחים את הקופה על הסרטים הללו. אני יודע שיש דיונים בבתי המשפט על זכויות יוצרים באינטרנט, ולאט לאט האתרים האלו נסגרים, (זוכרים את מגהוידאו?).

מבחינה חוקית זה מסובך, אני לא מבין בזה עד הסוף אבל עובדה שאתרים נסגרים לאט לאט. וגם אם זה חוקי, זה נראה לך מוסרי?

יש לי חבר אמריקאי שאמר לי ששם זה ככה.

אני עדיין לא מבין את ההכשר שלנו על זה, (וחס וחלילה, איני יוצא עלייך! זה אני שמוריד!!!)

גם בשו"ת של האתר ישיבה- פוסקים אחרת:

:הרב יעקב אריאל 

שאלה:
לכאורה המצב של זוטו של ים לא נוצר ע"י הגזלן בעצמו אלא המצב הכללי שהרבה אנשים לוקחים,
האם זה לא משנה את הדין?
 

תשובה:
זוטו של ים הוא נחשול מים (מעין צונאמי) ששטף חפצים שונים וגרם לכך שהבעלים התיאשו
לכן מותר ליטול את החפצים לא הנוטלים גרמו ליאוש אדרבה היאוש שנגרם ע"י כוח עליון מאפשר להם לקחת 
אך בהעתקת קלטות בני אדם שנטלו ללא רשות הם הגורמים ליאוש 
וכבר נאמר על כגון דא גזלנים שכמותך כבשוה

הרב אריאל איגרא:

שאלה:
האם מותר לי למכור סרטים שהורדתי מהאינטרנט לאנשים מאחרים ולהנות מזה כספית (אם לא אז האם יש אפשרות של אחוזים לצדקה ואז יהיה מותר)?

תשובה:
שלום רב,

הורדת סרטים מהאינטרנט אסורה בהחלט בין לשימוש פרטי ובין לצורך רווחים, כיוון שיש איסור לרדת לאומנות של חברו (שו"ע חושן משפט סי' קנו ), וכל מי שמוריד סרט וכיוצ"ב, גורם לבעלים של הסרט להפסיד חלק מפרנסתו, וכל שכן שאסור מטעם זה להפיץ לאחרים, שהרי זה גורם הפסד רב יותר, ולפעמים כל פרנסת הבעלים נפגעת מכך. 

מלבד האיסור הנ"ל יש פוסקים שאוסרים זאת משום גזל (אגרות משה יו"ד ח"ג סי צא') ויש שאוסרים משום השגת גבול כיון שהבעלים אומרים במפורש שאסור להעתיק.

ואף שהיום הכל פרוץ וכל הרוצה ליטול יכול ליטול, אין זה גורם להיתר, שעל כיוצא בזה אומרת הגמרא "ליסטים שכמוך כבשוה" (עיין עירובין נג

לכן ברור שאסור להוריד סרטים מהאינטרנט. וכל זה מלבד האיסור לראות סרטים לא צנועים, וכל מי שסוחר בהם הרי זה כסוחר בנבילות וטריפות שהאיסור בזה חמור מאד.

בכבוד רב, הרב אריאל איגרא.

אבל גם בלי הפסקים, אתה לא חושב שיש דברים שההלכה מתירה ואנחנו נאסור על עצמנו? ומישהו בשרשור אמר שזה מוסר של גויים, מה זו התלוצצות? מה מוסר של גויים בלהגיד שאני מפסיד אדם מסויים בצורה עקיפה זה רע? (ובלי להיכנס למובנים ההלכתיים- כי יש גם דעות שאומרות שזה גזל!)

אבל אני לא ממש הבנתי את טענת הרב אריאל על שטפה נהר  

כלומר הדין הוא שאפילו אם הבעלים לא התיאש יש דין זה ולכן אני לא מבין מה זאת אומרת "אדרבה היאוש שנגרם ע"י כוח עליון מאפשר להם לקחת" 

כמו כן ההשוואה ל"גזלנים שכמך כבשוה" ממש מורה היות ששם מדובר על מקרה ששם גורמי נזק במובן שניתן לטבוע בבית דין (אולי לא משתלם אבל הנזק הוא מוחלט ומדיד - מה שאין כן בנ"ד בו זה קניין רוחני שלא שייך בו גזל כל עוד נותן קרדיט, (יש כזה שו"ת נראה לי נודע ביהודה.)) 

ובדברי הרב איגרא לא מובן לי פרט חשוב. כיצד ניתן ליטעון "יורד לממון חברו" על גוי 

(אא"כ לא מדובר על סרטים שנעשו ע"י יהודים - כך שהתשובה ככול הנראה לא רלוונטית לענייננו.)

ובכל אופן קשה לי להבין כיצד ניתן לטעון יורד במקום שאלו הם כללי השוק הרי מותר לפתוח חנויות אף שזה פוגע בעסקים קיימים ולכאורה מה שהוא כללי השוק ועל זה הופק ה"קניין רוחני" היות שאין חפץ ממשי קשה לי להבין למה זה יורד

נ.ב. אני כן מסכים על שיש בזה הפסד גדול לנו כחברה - אני יודע על מספר יוצרים נפלאים שלא מפיצים יותר דבר שגורם לנו כתרבות רק הפסד (וזה כבר בעיה נוספת שהיות שאין דברים באיכות לדתיים קשה מאוד לא ללכת לתרבות של חול) - הן מוזיקה והן סרטים. 

זו כבר בעיה יותר רצינית שצריך לחשוב מה עושים בדברים כאלו 

נ.ב.2 גילוי נאות אני רואה סרטים בצפייה ישירה 

הן לו רווח מכמה קנו (אם כבר להיפך המדד אצלו זה כמה צפיות היו)

אבל אני חושב שהשאלה מי הבעלים כלומר עד היכן אתה חופר (יש דעה נגיד שלא טובלים כלים בברכה אף פעם כי זה חברות שיש בהם מניות ובקרנות ההשקעה יש משקיעים יהודים אבל זה נשמע רחוק ואני לא חושב שיש מי שחושש לזה ברצינות וככה לדעתי צריך להיות גם כאן)

לצרורך העניין אני קונה מצלמה מחיר המצלמה נקבע בין השאר לפי רמת הטכנולוגיה ופיתוחי הטכנולוגיה נקבעים לפי התחרות בשוק על המצלמות היקרות שבהם משתמשים בין השאר בצילום סרטי וידאו לכן אם אתה פוגע ברווחי הקולנוע אתה בעצם (בעקפי עקיפין כמובן) פוגע בי - הטענה הזו נשמעת לי מגוכחת

מה עוד שאפשר ללכת בז עוד צעד (על דבריך) אם הוא מרוויח לפי רווחי הסרט לכאורה אסור לקנות וידאו אלה צריך ללכת לקולנוע כי ככההוא מקבל תמורה יותר גבוהה (רווחים גבוהים יותר) 

אך רוצה להוסיך הערה-

 בסרטים שאני הייתי מעורבת,

היו שלושה משתתפים ברווחים.

במאי 40%

מפיק 40%

תסריטאי 20%

ראיתי בחדשות שהיה איתו איזה סיפור לא נעים לפני כמה חודשים,

כך שאין לי מושג מה המצב שלו כרגע ואם בכלל נגיש/עונה למיילים...

דברים חוץ מזה יש עניין גרמא

(התלבטתי האם לתייג אותך..)

לא יודע באיזו רמה והאם בצורה מוחלטת כמו שהרב טל פסק, אבל זה בהחלט סוגיא שנידונה הרבה בקרב פוסקי דורנו.

לא?

לכל הפחות מדין מזיק.

ומראיון ששמעתי של כמה זמרים, חלקם בהחלט מקפידים על כך.

זה איך שאנחנו מסתכלים על עצמנו ואומרים- איכס! כי זה באמ לא מוסרי ולא אמיתי להתנהג ככה!

ואגב, זה חילול השם שגויים יחשבו שאנחנו גנבים.

ואני מוכר אותו, ואתה רואה את זה בלי לשלם- זה בעיה.

אתה גנב?

תשובה: כן.

תשובה: לא.

זה לא "לעמוד בחוץ ולהקשיב", אם משתמשים במשל ונמשל, אלא יותר "להסתנן לבפנים בלי לשלם ולהקשיב".

אם מישהו שקנה דיסק שם את המוזיקה על פול ווליום בבית שלו ואתה שומע את זה מהבית שלך השכן - לא דומה הדבר למקרה שבו הורדת את הדיסק מהאינטרנט ושמעת בביתך שלך ברמקולים שלך, או שלקחת את הדיסק מהשכן, צרבת אותו, והקשבת בביתך.

ולמען האמת ניסיתי בתחילה די להימנע מלהיכנס לדיונים האו כיוון שמהער כבר למדתי שאין בזה טעם ושזה סתם נושא נפיץ שלא עזר לי לדון בו כבר פעם - אז ברשותך אפרוש מהדיון עוד לפני השיא, ובלי נדר זאת הודעתי האחרונה בשרשור הזה, בלי נדר.

הבעיה בהסתננות היא שאתה נכנס לשטח לא שלך.

אין דבר כזה קניין רוחני.

כשיהיה סנהדרין אולי הם יכריעו אחרת.

ולא קשור לגזל.

לא רק מה שהתורה בעצמה הגדירה (ואני בכוונה לא נכנס לויכוח הקבוע של קניין רוחני למרות שמה שאמרת בכלל לא מדוייק ורבנים שונים ורבים וגדולים סוברים אחרת לחלוטין ממך - אבל אני מדגיש, אני לא מוכן בשום אופן להיכנס לויכוח הזה, כי הוא לא ייגמר לעולם ולא יועיל, מניסיון מר... אז אני מוותר על זה מראש).

מעניין אותי אם בבית של הרב ליאור הילדים שלו הורידו את כל שירי הקודש ומכל הזמרים שיש, וכל התוכנות במחשב מועתקות ולא מקוריות, וכו' וכו' - מעניין אותי אם הפסיקה הזאת נוגעת גם לביתו של הרב בעצמו או שזה רק "לציבור הרחב".

מה גם שחד משמעית - העתקה וצריבה, גורמת בפועל, לירידה בכמות היצירות שמופצות, לירידה באיכות היצירות, לירידה בהשקעה.

זמרים רבים אומרים שהם ניזוקים מאוד מההעתקות וזה גורם להם פחות להוציא.

אז מי שמעתיק הוא לא רק גנב הוא גם מטומטם. אם אתה אוהב את הזמר הזה - אז בעצם זה שאתה מעתיק ממנו את השירים בגניבה, אתה גורם לכך שהוא לא יוכל להוציא הרבה שירים.

ולנסות לטעון את הטענה השטותית על כך שהזמרים רוצים שיעתיקו כי הם מרוויחים בעיקר מההופעות - זה שטות מוחלטת שלא ברור לי איזה נצלן שמנסה להתחפש לחסיד, המציא. כי לא אתה ולא אני באמת יודעים האם זה נוח לזמר, לא יודע האם באמת הזמר מרוויח יותר מהופעות, ורוצה שיורידו אותו כדי שיבואו להופעות, וגם מי שמוריד לא תמיד מגיע להופעות, וגם לא יודעים מי עוד מרוויח מהדיסק (הוצאה, חברת הפקה, נגנים, שאם יורידו את הדיסק זה יגרום ליוצר פחות להשתמש בהם כי יוציא פחות דיסקים, וכו'...).

בקיצור - בכל מקרה מכל מצב שהוא צריבה והעתקה מהאינטרנט היא לא ראויה ולא שייכת.

אז אני לא יכנס לדיון על האם הדינא דמלכותא מחייב כאן..

לשאר טענותיך-

1.רב יכול להחמיר על עצמו,אי אפשר לחייב את הציבור להחמיר.

2.נניח שזה מוריד,ואם לא אכפת לי?

3.לא כל נזק עקיף הופך את זה לאסור.

4.באמת זמרים שאני אוהב וחשוב לי שיצליחו ויציאו עוד אני יקנה את הדיסקים שלהם,אבל להעתיק תוכנה של איזה גוי ממש אין לי בעיה.

5.העולם מתקדם ומתקדם,אי אפשר להתכחש לזה.תעשיית הדיסקים היום היא מגוחכת.חוץ מכמה דוסים לאף אחד אין מה לעשות עם דיסק.

אני שומע שירים רק בפלאפון ורוב העולם ככה.גם ברכב היום יש לכולם כבל AUX. ולכן צריך למצוא פתרון אחר.נכון שזה דופק למלא אנשים את הפרנסה אבל באמת שאין לי צורך בדיסק וחבל שאני צריך לשלם בגלל זה הרבה יותר במקום להוריד באינטרנט ולשלם רק לזמר וההוצאות שלו בשביל ההקלטה ולא על כל מה שסובב את הדיסק.

נ.ב.אני אישית היום לא מוריד שירים לפחות לא דיסקים שלמים אך כיוון שאני לא חושב שזה אסור אני לא מוחק את מה שכבר יש לי.

בסופו של דבר זה החלטה שלי כיוון שאין בזה איסור.

וגם אם תביא רבנים שאוסרים אני לא חושב שזה אסור והרב שלי לא אוסר.

רוב מוחלט של ההוצאות שנדרשות בשביל דיסק, נדרשות בכל מקרה להוצאת השירים - כתיבת השירים, כתיבת הלחן, אולפן הקלטה, נגנים, מעבד, מפיק, וכו' וכו'.

הדברים היחידים ששייכים בעיקר בדיסק ולא במדיה האינטרנטית, זה עיצוב עטיפת הדיסק, הוצאות ייצור הדיסקים עם השירים, הפצה לחנויות, והכנסות החנויות. זה, דבר ראשון - סכום פחות משמעותית מעלויות היצירה עצמה, ובנוסף - ממתי הלקוח יכול לקבוע ליצרן איך הוא רוצה לקבל את המוצר?

לי לא נוח לקבל את הבמבה בעטיפה גדולה ומעוצבת ודרך חנויות שמעלות לי את המחיר - אני רוצה לקבל את זה בהזמנה מהאינטרנט בשקית ניילון  מינימליסטית, ישירות מהפעל, ולא למממן את כל הסובב - וברגע שאני לא מקבל, הרי שזה "מתיר" לי לגנוב את הבמבה.

איזה שטויות.

אם אדם קונה את הדיסק, כמובן, אין בעיה לאחר מכן שהוא יעתיק את הדיסק לאמ-פי/פלאפון/מחשב הפרטי שלו - כי הוא כבר קנה את הדיסק וכעת הוא מעביר את זה למדינה נוחה יותר בשבילו.

אגב - אני משוכנע שגם אם כל תעשיית הדיסקים הייתה עוברת כמעט באופן מלא לאינטרנט ואנשים היו יכולים לקנות דיסקים (לצורך העניין כעת - רק דיסקים שלמים. לא שירים בודדים) באינטרנט - עדיין הרבה אנשים לא היו עושים זאת.

לגבי "חוץ מכמה דוסים" - מצטער, אתה לא מחובר למציאות. במציאות, ישראל היא בין שיאניות העולם בהורדה והעתקה בלתי חוקיות. משמע - במדינות אחרות יותר מקפידים על כך, וכן - גם קונים בפועל דיסקים, עד כמה שזה ישמע לא יאמן.

גם בארץ, לא כולם צורבים, ויש בהחלט גם הרבה חילונים שקונים דיסקים - ויוכחיו על כך זמרים שמגיעים לאלבומי זהב ופלטינה. המעמד הזה מגיע להם לא בזכות צריבות באינטרנט ולא בזכות הופעות - אלא בזכות מכירות דיסקים.

אגב - ממליץ לך גם לקחת את הספרים של הארי פוטר מהספרייה העירונית, לסרוק דף אחרי דף למחשב הפרטי שלך, וככה יהיה לך את כל הספרים בפרטי אצלך בלי לשלם עליהם שקל... (<צ> כמובן)

רוב מוחלט של ההוצאות שנדרשות בשביל דיסק, נדרשות בכל מקרה להוצאת השירים - כתיבת השירים, כתיבת הלחן, אולפן הקלטה, נגנים, מעבד, מפיק, וכו' וכו'.

הדברים היחידים ששייכים בעיקר בדיסק ולא במדיה האינטרנטית, זה עיצוב עטיפת הדיסק, הוצאות ייצור הדיסקים עם השירים, הפצה לחנויות, והכנסות החנויות. זה, דבר ראשון - סכום פחות משמעותית מעלויות היצירה עצמה, ובנוסף - ממתי הלקוח יכול לקבוע ליצרן איך הוא רוצה לקבל את המוצר?

לי לא נוח לקבל את הבמבה בעטיפה גדולה ומעוצבת ודרך חנויות שמעלות לי את המחיר - אני רוצה לקבל את זה בהזמנה מהאינטרנט בשקית ניילון  מינימליסטית, ישירות מהפעל, ולא למממן את כל הסובב - וברגע שאני לא מקבל, הרי שזה "מתיר" לי לגנוב את הבמבה.

איזה שטויות.

אם אדם קונה את הדיסק, כמובן, אין בעיה לאחר מכן שהוא יעתיק את הדיסק לאמ-פי/פלאפון/מחשב הפרטי שלו - כי הוא כבר קנה את הדיסק וכעת הוא מעביר את זה למדינה נוחה יותר בשבילו.

אגב - אני משוכנע שגם אם כל תעשיית הדיסקים הייתה עוברת כמעט באופן מלא לאינטרנט ואנשים היו יכולים לקנות דיסקים (לצורך העניין כעת - רק דיסקים שלמים. לא שירים בודדים) באינטרנט - עדיין הרבה אנשים לא היו עושים זאת.

לגבי "חוץ מכמה דוסים" - מצטער, אתה לא מחובר למציאות. במציאות, ישראל היא בין שיאניות העולם בהורדה והעתקה בלתי חוקיות. משמע - במדינות אחרות יותר מקפידים על כך, וכן - גם קונים בפועל דיסקים, עד כמה שזה ישמע לא יאמן.

גם בארץ, לא כולם צורבים, ויש בהחלט גם הרבה חילונים שקונים דיסקים - ויוכחיו על כך זמרים שמגיעים לאלבומי זהב ופלטינה. המעמד הזה מגיע להם לא בזכות צריבות באינטרנט ולא בזכות הופעות - אלא בזכות מכירות דיסקים.

אגב - ממליץ לך גם לקחת את הספרים של הארי פוטר מהספרייה העירונית, לסרוק דף אחרי דף למחשב הפרטי שלך, וככה יהיה לך את כל הספרים בפרטי אצלך בלי לשלם עליהם שקל... (<צ> כמובן)

שכל הרעיון שם זה שקונים בשירים בודדים, וזה גם יותר זול (כי זה חוסך את ההדפסה והמכירה בחנויות). 

גם אני לא צריך את הדיסקים, יש לי פלאפון ועליו נמצאים כל השירים. זו רק דרך לקנות! ואם זו הדרך היחידה שאני מכיר אז כך אקנה!

אני ממש מסכים עם ההסתכלות של "ותן טל".

אני הבנתי בדיוק מה אתה אומר.

גם אין אנשים בעלי שכל שקונים במבה כי הם רוצים את העטיפה שלה.

גם רוב בני האדם קונים קרמבו בגלל מה שיש בתוכו ולא בגלל העטיפה.

גם רוב בני האדם כאשר הם קונים מעדן של דני, אין להם מה לעשות עם הגביע פלסטיק - הם רק רוצים את המעדן עצמו.

הדיסק הוא הפלטפורמה, ולא מזיז לזמר או לחברה ש"אתה לא צריך את הדיסק". מבחינתם, תקנה את הדיסק, תעביר אותו למחשב ואז תנתץ את הדיסק למליון חתיכות - העיקר מבחינתם זה שתקנה את הדיסק.

ברור שאתה יוצא מנקודת הנחה שזה מותר - אני יוצא מנקודת הנחה שזה אסור. אני מדבר מנקודת ההנחה שלי, לא משלך.

בהנחה שב-4 התכוונת לקטע עם הארי פוטר, אעיר שבנוגע לזה אפילו המתירים להוריד מהאינטרנט מחמירים יותר לרוב - כיוון שיש הבדל בין להעתיק מה שכבר נמצא באינטרנט ולא אתה הבאת אותו לשם (לדעתם) לבין לקחת למשל דיסק עצמו ממישהו, ולצרוב אותו, או כמו בדוגמה שלי, לקחת ספר מהספריה, ולצלם את הספר עצמו - אתה מכיר רב שמתיר מעשה כזה ממש?

ולקנות דיסק צרוב, מותר לשיטת רבותיך?

ולמכור דיסקים צרובים, מותר, לשיטתך רבותיך?

יש מצווה כללית בתורה שנקראת "והייתם קדושים" - והיא נועדה בדיוק בשביל כל ההתחכמויות מעין אלו שאתה אומר. או לדוגמא, מה שנקרא "נבל ברשות התורה" - אולי מבחינה "טכנית" זה כשר - אבל זה נבל, זאת נבלות, ומי שעושה את זה הוא נבל גדול...

וזה בהחלט גם במצב שזה "ברשות התורה" - זה עדיין יהיה נבלות! כי אם זה לא ברשות התורה זה בכלל אסור באופן מוחלט ואין סיבה למשפט הזה.

אז מי ששמח לדפוק זמרים ויוצרים, כי הוא מצא איזה פתח הלכתי להרגיש טוב עם עצמו בזה - שיהיה לו בכיף, ושישתדל לעולם לא להוציא שום דיסק, ולא לכתוב שום ספר, ולא להמציא שום המצאה, ושום דבר ראוחני לא לעשות...כי חבל, למעשה הוא יתן היתר רשמי לכולם לא לקנות ממנו פריט אחד אלא ישירות לצרוב/להעתיק/לצלם וכו' - אז הוא רק יפסיד על זה כלכלית.

יש סיבות שבגללם לא רציתי לדון בעניינים האלו בפורום וגם הדיון איתך הוא ממש צדדי ולא ממש רציתי להיכנס אליו, כמעט אולצתי

לא, אני מדבר על זה שזה אסור לגמרי, אבל ג-ם מי שלא חושב שזה אסור - ההיגיון והשכל הישר, וההגינות האנושית, ומצוות "והייתם קדושים", וחילול ה' ועוד ועוד - כל הדברים האלו אמורים להכניס קצת שכל לתוך המוח של אנשים שמעתיקים ללא הכרה, כי "מה אתם רוצים, הרב לא אמר מפורש שזה אסור...".

אני, אגב - לא דיברתי על מידת חסידות, גם כאשר התייחסתי לדברים שמעבר לאיסור הרגיל". 

אחרים שונים ומרובים חושבים כאן בעניין, ובין היתר גם בלל זה לא חשבתי לכתחילה שיהיה טוב להיכנס לדיון.

אני מבחינתי סובר שגם מי שמתיר, אז מסיבות שונות ורבות אחרות, לא לעשות את זה יהיה יותר מ"Rק" מידת חסידות, כמו שהבהרתי את עצמי מעלה.

חילול ה', ראשית כל - מניין לך שאיש לא יכול לראות? ואם כן מישהו יכול לראות? ובנוסף - חילול ה' יכול להיות גם חילול ה' ציבורי. כאשר ישראל ממוקמת בין שיאניות ההורדות הבלתי חוקיות - אז אומנם לא "רואים" אותך אישית שם, אבל בכל זאת אתה שותף לחילול ה' הכללי שנוצר שם - וזה בעייתי מאוד.

וסלח לי אם אני קצת בוטה כעת אבל אשתמש במשל קצת "מגעיל", כדי להמחיש את מה שאמרתי כעת:

אם יהיה מצב שבו ארבעים אלף תלמידי ישיבה,יעמדו במרכז הכביש, ובבת אחת יורידו את המכנסיים שלהם ויעשו את הצרכים שלהם על הכביש - כמובן שזה יהיה חילול ה' כללי. אבל נניח שאתה נמצא באמצע כל האנשים האלו, אף אחד לעולם לא יוכל לזהות אותך מבחוץ, ונניח שאפילו אתה מניח כובע גרב על הראש בזמן שאתה עושה את זה יחד עם כולם - האם זה שאותך אישית לא "יראו" אומר שזה לא חילול ה' שלך?

נכון, זה לא דוגמא שמדוייקת אחת לאחת למקרה המדובר, אבל הרעיון הכללי הוא מה שחשוב.

אתה ספציפית לגבי החילול ה'...)

כי אף אחד לא יכול לראות" - ועל זה, ורק על זה, עניתי מה שעניתי - ואתה לא הגבת על זה.

אם אתה סובר שאין חילול ה' בכללי, ולא בגלל הסיבה שכתבת למעלה ("כי אף אחד לא יכול לראות את זה") - אז היית צריך להגיד את זה. אתה בחרת להשתמש בתירוץ אחר ואותו סתרתי (או יותר נכון "עניתי בדרכי ובמשל") - ועל זה אשמח לשמוע מה אתה עונה על מה שכתבתי.

אחרי זה אתה יכול לטעון בלי קשר שגם בלי הסיבה שכתבת למעלה, אין חילול ה' - אני אחלוק עליך בזה, כמובן. אבל קודם תגיב כרונולוגית

הרב טל מעביר סדרת שיעורים בעניין חילול השם, והוא מגדיר הגדרות מדוייקות, ויורד לרזולוציות. מומלץ מאוד.

אה, ועליתי על הדיון שלכם. אם כי אין לי כרגע מה להוסיף חוץ מלמלמל לעצמי: שיח חרשים, טחינת מים, מישור לוגי שונה.

אגב, למרות שאתה לא בוגר הישיבה, נראה לי שיסכימו לצרף אותך למייל של השיעורים שנשלחים לבוגרים, אם תרצה.

שלא אוכפת

עיקר האכיפה היא כלפי האתרים הלא חוקיים, כי נגד האזרח הקטן הרבה הרבה יותר קשה לאכוף, וזה גם לא יועיל. המטרה היא לא שלך ספציפית לא יהיה, אלא שאנשים לא יוכלו לעשות את זה. כשר כורתים את ראש הנחש - זה מה שמועיל.

אתה יודע כמה אתרי הורדות לא חוקיים נסגרים בשנה בארץ?

קראת פעם על ארגון זיר"ה? הייתה כתבה עליו כמדומני במקור ראשון לפני כמה חודשים. 

פושעים. האם מותר לך לקנות משהו מפושע? האם מותר לך להשתמש בשירותיו של פושע? מה זה המחשבה הזאת?

ואם אני קונה משהו ממישהו שאני יודע שהוא ממשפחת פשע וסיכוי גבוה שמה שאני קונה גנוב או הושג בדרכים לא כשרות - האם עצם זה שהמשטרה מעדיפה לרכז את משאביה בטיפול בראש הנחש (דהיינו - המוכר, איש הפשע), ולטפל בלקוחות הקטנים שלו יותר קשה לה בגלל חוסר במשאבים ובגלל ריבוי קונים - האם עצם זה מתיר לך לקנות דברים מפושע?

אולי יהיה צריך לשלם במקרה כזה, מדין נהנה.

[לכאורה יש מקור שלא צריך לשלם, מסיפור ידוע בגמרא, אבל אולי יש לחלק].

אותו שאלות הלכתיות. 

אם לא היה צריך רבנים, הם לא היו קיימים, לא ככה?

אם אתה יכול למצוא בשולחן ערוך התייחסות להתגנבות להופעה של זמר, שהוא כותב שם שזה לא גניבה - סבבה. אבל אם לא, ואני יודע שלא - אז הגיוני שתשאל על זה רב.

ואם אתה לא רוצה לשאול רב, אז מה אתה רוצה ממני? שאלת מי אומר שזה גניבה, עניתי לך - רב. אתה רוצה לראות שאני צודק? תלך תשאל אותו...

אנשים אחרים - שיבדוק בעצמו או שיחליט לעצמו.

אם הוא שואל שאלות הלכתיות - זה שאלות לרבנים. אם הוא לא יודע לענות לעצמו, מה זה לפנות לסתם אדם?

אולי גם שישאל אותי שאלה רפואית או שאלה בעריכת דין/ראיית חשבון?

יש אנשים שמומחים לתחומם, ובתחום המענה ההלכתי, רב למד הרבה שנים כדי להיות מומחה בזה

עשה לך רב והסתלק מן הספק. אם לא תעשה רב - תאלץ להחמיר בספקות.

זה לא נכון?

שפעם הוא סבר שמותר רב לכל עניין ובאמת ככה גם היה כתוב בשו"ת

ולמדו את הסוגייא בעיון והוא שינה את שיטתו שחייבים לפסוק על פי רב אחד בהכל.

זה לא נכון?

העדכון לשאלה זו בשו"ת, הוא רק שמי שנוהג כך לא נהנה מהפריווילגיה של מי שיש לו רב מובהק (פסק הרשב"א), ולמעשה הוא לא יכול לסמוך על הפוסק שלו בספקות דאורייתא.

השורות הבאות לקוחות מספר טל חיים כללי הוראה ח"א והן עוסקות בשאלה כיצד צריך לנהוג אדם שאינו פוסק כאשר הוא נתקל בספקות בהלכה: האם עליו לקבל על עצמו פוסק אחד וללכת אחריו בכל הפסקים שלו, או שדרך ההכרעה היא שבספק דאורייתא מחמירים ובספק דרבנן מיקלים:

להלכה נראה שניתן לנהוג גם כשיטת הרשב"א ולנהוג כפוסק מסוים לכל דבר, משום שאף במקרה שבו הפוסק מיקל במחלוקות דאורייתא, ניתן לסמוך עליו מדין ספק ספיקא: אולי יש לו ייפוי כוח מדין לא תסור כעיקר חידוש הרשב"א, ואם תמצא לומר שאין לו, אולי הוא באמת צודק בגוף הסוגיה שבה נחלקו. ולאדם שאינו בר הכי ללמוד את הסוגיות ולהכריע בהן כדבעי, יש להמליץ על דרך זו. ובזה יש הבדל בין הסתמכות על פוסק שכתב את ספרו וכבר נפטר מן העולם, ועתה האדם בא לסמוך על פסקיו, שמן הראוי להחמיר בספק דאורייתא גם כשהפוסק מיקל; ובין הסתמכות על רב מובהק שבחייו האדם נהג בכל דבריו על פיו, שיכול להקל כמותו גם בספק דאורייתא. וגם לאחר שנפטר אותו רב מובהק מן העולם, עדיין יכול להקל כמותו. והיינו משום שהקשר ביניהם הוא קשר של רב ותלמיד ולא רק של סמיכה על ספריו. וכמו שמצינו בהלכה שדיני כבוד רבו נמשכים גם לאחר פטירתו, כך נראה שיש לדון גם לנידון דידן.

ואולם יש עדיפות מסוימת לנקוט תמיד לחומרא במחלוקות דאורייתא, ואף במקרה של פוסק חי שמיקל, ולא להזדקק לספק ספיקא זה.

הרב הזה, וגם אין לי סיבה להטריח את עצמי בכתיבת הסברים הלכתיים כאלו ושונים.

אם אתה רוצה הסברים הלכתיים, לך לרבנים שאתה מכיר ותשאל אותם.

מה שאתה עושה כאן זה סתם כדי לחמוק מעיון רציני בסוגיה. זה לא באמת מעניין אותך - אז למה לי עצמי לטרוח?

אני לא חייב להוכיח לך כלום, אתה לא רוצה להאמין, אל תאמין - מה אכפת לי?

ולמען האמת, לא אכפת לי - אם אתה רוצה לחשוב שאני מתחמק - בכיף. תחשוב. 

אבל לא מובן לי גם מה שאמרת שם, כיוון שאני די מכיר את ההיגיון שלי (אני מניח שיותר ממך) וממש לא ראיתי דבר ש"נוגד את ההיגיון שלי בכל שרשור ושורשור".

אני לא תמד מטריח את עצמי בשביל אנשים סתם ככה, בטח כאשר אני יודע שאיןלזה שום טעם. המון פעמים אני מבין שדיון מסוים הוא סתם עקר, ובלי להתבייש אני חותך באמצע. מה אנשים יחשבו על זה? שם על זה קצוץ - אני לא מתנהל על פי מה שאנשים יחשבו או יגידו עלי אם ככה וככה ואם ככה וככה. 

אני פועל לפי איך שאני מרגיש נכון. מה יחשבו על זה אנשים אחרי זה - לא בשליטתי.

אבל כמובן, לא ניכנס לזה שאתה התחמקת ממני במשך איזה 5-6 חודשים כאמרת פעם שתעלה משהו בנוגע למשהו, ולא עשית את זה במגוון תירוצים שונים... - אז לפני שאדם קושט אחרים, עדיף שיקשוט את עצמו

בעניינים אחרים שאינם הלכתיים, יש עניין לדון.

בעניינים הלכתיים זה עניין של כל אחד לפי הרב שלו, ולא יעזור מה שאני אכתוב כי תמיד יוכלו להגיד לי שלא נוהגים לפי רב כזה או אחר - אז אני גם לא טורח לפרט יותר מידי. כותב את מה שיש לי לכתוב ומעבר לזה אם אתה רוצה העמקה - תעמיק עם הרב שלך.

ובנוסף, כן, אני מודה, אני לא מספיק יודע להסביר עניינים הלכתיים ולהתפלפל על גבי הפורום, וגם לא חושב שזה צריך להיעשות בפורום.

בגדול, בכללי להגיד מה לפי מה אתה הולך - זה כן. להתחיל לעשות כאן שיעור עיון - מצטער, לא בשביל זה אני נכנס לפורומים, זה גם משעמם אותי וגם נראה לי לא שייך.

דיונים אידיאולגיים, דיונים עקרוניים, דיוני פוליטיקה וכו' - על זה אני אוהב להתווכח ולדון,כי זה כבר נוגע לתפיסת עולם לאו דווקא הלכתית, ולהבנה של כל אחד את המציאות. ז-ה, אני משתדל בדרך כלל לא להתחמק, אלא אם כן יש אדם שאני ממש לא אוהב להתדיין איתו.

(בנוסף, תזכור, שמראש לא רציתי להיכנס לדיון הזה ורק רציתי לכתוב לך איזה משהו קטן ואז זה נמשך ונמשך... בעבר כבר הרבתי כאן בכתיבה בנושא הזה וזה מה שהבהיר לי שאין לי טעם לנסות עוד, ו"ירד לי" מזה. יש מבין?)

שבעתי מהדיון הזה - עוד לפני חודשים.

אין לי עניין להיכנס אליו שוב, לכן, בנימוס, הפנתי אותך לרב שלך.

אין לך רב - אז עשה לך רב או שתחליט לעצמך.

אני - לא מעוניין להיכנס לזה, בטח לא ל"שיעור עיון". מצטער. ותקרא לי מתחמק - זה בסדר. אני בהחלט מתחמק מהדיון.

אבל עצרתי. גם זאת זכותי, כן?

אז סליחה אם בזבזתי לך את הזמן, מבקש מחילה...

אם האולם יתמלא - אתה ודאי מחסיר אותו. השאלה מתחילה רק אם האולם לא התמלא.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד