8-| | ערוץ 7

כישוף כושל

בס"ד

א. יש יותר מידי דברים ללמוד ופחות מידי שירה

ב. מדהים איך אנשים מוסיימים יודעים ללחוץ במדויק על הנקודות שיגרמו לי להרגיש נוראית

ג. מוזר שמשהו שהייתי כל כך בטוחה לגביו הופך ללא ברור

ד.המורה הפסיקה להטריד אותי עם התיקונים ועכשיו באמת סיימתי עם העבודה באזרחות |מרוצה מעצמו|

ה.הייתי יכולה להיות ממש מרוצה מעצמי על איך שאני לומדת לתנ"ך אם הקצב לא היה איטי כל כך מצד שני לא ברור לי איך ליעל את זה

ו.זה לא קצת משוגע שהמבחן הראשון שלי השנה בתנך יהיה הבגרות? על בסיס מה יתנו לי מגן?
אני לא מוכנה שסתם יקריצו לי 90

ז.מתמטיקה זה מנוחה למוח

ח.גם מקצועות הצפה

ט.דיונים זה אתגר וגם כאלו אין לי הרבה

י.זה משתפר? אולי? בבקשה?

יא. זה לא אני מסריחה זה אתם אסטניסטים
יב.בשנה הבאה כשאהיה הומלסית ואאסוף כסף ברחובות
תהיו נדיבים בבקשה

זהו.

רגע בעצם

עדיונת כמה כיף לי שאת את

זהו.

המתיקות שבשכחה

1. העניין הזה מוציא ממני את השפיות.
2. אני מרגישה שאני חוזרת אחורה היישר לתקופת האוזניות. אף אחד לא רוצה אצ זה וגם לא אני. לעזאזל.
3. אני שונאת אותם על זה שהם גורמים לי להרגיש ככה
4. אני מטומטמת מידי פעם. לדוגמא עכשיו. מישהו רוצה לארח לי חברה באוטובוס לתל אביב? פליז?
5. אם ייתנו לי לעשות את התיק צילומים זה יהיה טוב מאוד. בשונה ממה שעד עכשיו.
6. למה דווקא את?

7. I really need you
8.ואני כועסת עליך.
9. אם אני אעשה את הצעד הזה אני ארגיש לוזרית ומנצחת במקביל. לא יודעת מה יותר ממה ומה ישפיע עותק בעתיד.
10. והכי דפוק שזה גורם לי לערער על החלטות לשנה הבאה.
11. לאהוב זה מסוכן.
21. אני באמת רוצה ללמוד
13. לא תמיד חייבים לנצח. להיות ראשונים. חזקים. הלוואי שתלמדי את זה.
14. מה יהיה שבוע הבא?
15. עדיון ועדיונת. וההבדל הקטן הזה פתאום מפחיד אותי. כל כך. וזה כזה מוזר שדווקא את והיא. ו..