וכשהוא הגיע לגיל קצת יותר גדול (סביבות 18) הוא גילה שהוא מאומץ ושהוא גוי, והפך לגוי גמור...

קשה לדעת.

בנחרצות.

מזל שאני יהודיה ואין לי את ההתמודדות הזו..

דרך שאין לנו שום 'הרגש' ואפילו ה'גס' ביותר בה

והרצון לחוות דבר כזה הוא מובן אפילו שכגוי זה יותר נמוך מיהודי הרי שלאחר הגרות ניתן להמשיך עם זה ולמשוך את זה למקום מאוד גבוה

נראלי שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להתקרב... וגם אם כרגע אסור לנו להקריב אני מעדיף להיות יהודי שלא מקריב מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף להיות אדם גרוע ולא חתול קדוש

אולי גם הייתי מתגייר שנייה אחרי אבל קודם כל הייתי מנצל את הזדמנות להקריב קרבן.

דבר ראשון הייתי עושה כמה דברים שיהודים לא יכולים לעשות. וכנראה שאז מתגייר.

בקשר לשאלה השנייה, נראה לי שכל אחד לפי דרגתו.

זה ממש קשה להיות יהודי- כשזה לא מחייב אותך

למה שתרצה לקיים תרי"ג מצוות אם אתה לא חייב? למה לא פשוט לעשות חיים קלים?

אבל את האמת? כשיש לך מסגרת אתה מרגיש מוגן!!!

לגויים אין למי לפנות בשעה קשה, לנו יש את ה' וכשרע לך או עצוב אתה פשוט מרים עיניים ואומר לו: "אבא, אני מרגיש רע... תעזור לי" (וכו') ומנסיון... זה עובד!!! תמיד הרגשתי הקלה אח"כ שיש מישהו ששומע אותי שמקשיב ושיכול הכל!!!

והם? להם אין מישהו כזה!!! מישהו שאפשר להישען עליו בכל מצב!!!

ובקשר למצוות:

הם מנסים לחקות אותנו... הם עושים שבת ביום ראשון, והערבים- ביום שישי...

הם עושים חגים... "חג הפסחא" - לא נשמע מוכר...?

בקיצור -התורה שווה יותר מאלפי זהב וכסף!!!!!

אשמח אם למישהו יש הערות...

יש להן פחות מצוות.

(שעשני כרצונו- פירוש מס' 2)

היות ואצל בנות החיבור לה' הוא על ידי עבודת הלב (כמעט לחלוטין) ואילו אצל בנים יש הרבה יותר מאמץ של להכניס את זה במציאות 

(לדוגמה מצוות שהזמן גרמן זה ממש להכניס את ה'סיבה' לתוך ה'מסובב' ובלימוד תורה זה איך להבין בשכל מה ה' רוצה בכול מציאות למעשה חובת לימוד התורה היא לא כדי לדעת מב לפסוק אלה יש מצווה לדעת שאפילו אם לא יבוא המקרה לפננו לעולם שאם יטעון שמעון כך וראובן כך יהיה הדין כך וכך)

נכון שהעיקר זה מ'אהבה' (רגש) אבל תכלס עיקר העבודה הוא ב'יראה' 

ולוואי שנזכה כולנו לעבוד מאהבה

אנו בחיי היום יום עובדים את ה' מאהבה. (לא משנה מה היה בדורות הקודמים כי זה לא רלוונטי לגבינו.)

וכשמגיע לנו ניסיון של כן לעבור עבירה או לא, כשיותר נוח לנו לעבור עליה, אז מגיעה היראה ועוצרת אותנו ואומרת "סטופ" עד פה.

ז"א-

אנו מקיימים מצוות מתוך אהבת ה'. ונמנעים מעבירות מתוך יראת ה'.

עמוקות יותר

יהיה לו הרבה יותר קשה וחוץ מזה- הוא לעולם לא יוכל להרגיש את מה שכל יהודי יכול להרגיש כשהוא פונה אל ה'. וזה השגחה פ ר ט י ת.

כשאני ואתה וההוא מתפללים. אנו לא מרגישים שהקב"ה מקשיב לכולם ואנחנו סה"כ עוד אחד. אלא כל אחד ואחד בתפילתו מרגיש כאילו ה' מקשיב לו ורק לו. כאילו אין עוד מישהו כאילו אין להקב"ה עוד בנים. זה רק אני וזהו.

את זה גוי לא יכול לתפוס.

כי מבחינתו- 

הקב"ה הוא כמו מלך, שמקבל אלפי בקשות כל יום ויום שעה שעה. והוא מקשיב כמו אחד שיש לו אלפי בקשות- ז"א- פה ושם.

אבל לא כך עמ"י. כל יהודי מרגיש שה' מקשיב לו באופן ייחודי.

זה כמו שתגיד למישהו: הלכתי לבית של אובמה ביקשתי ממנו משהו והוא הביא לי מייד...

במקרה הטוב- יעקמו את האף. במקרה הפחות טוב- יאשפזו אותך במחלקה סגורה.

אבל אם תגיד לחבר שלך: אחי, אמרתי היום בתחנה פרק תהילים שהאוטובוס יגיע ואיך שגמרתי את הפרק האוטובוס הגיע.

הוא לא יעקם את האף ודי יבין אותך. כי גם לו זה קורה גם הוא פונה למלך מלכי המלכים ונענה (לעיתים) מייד. למרות שאין בזה טיפת היגיון.

עכשיו לך תסביר לגוי את ההרגשה הזאת....

לא נראה לי שהייתי מתגיירת.

כי בתכלס- 

גוי, כל עוד שהוא לא יהודי, הוא אינו יכול להרגיש באמת את קרבת ה' ואת אהבת ה'. לא משנה מה יעשה ובאיזה ישיבה הוא ילמד או באיזה בית הוא יגדל- הוא יישאר אותו גוי חסר רגש יהודי.

ולכן- גוי גם לא יכול לבחור להיות יהודי על פי הרגש. רק על פי השכל. (יש גויים מיוחדים שמתגיירים ואומרים עליהם שיש בהם חלק מנשמה יהודית ולכן בסוף הם באמת מתגיירים.)

ועל פי השכל- לשמור על 316 כללים ותוספת של אלפי סייגים וחוקים- זה נורא קשה עד בלתי אפשרי. כמובן שאין בזה שום היגיון. בנ"א עם קצת שכל היה מבין עד כמה קשים חיים אלה הוא היה עושה שיקול חכם ולא מצטרף לעם הזה. (ואם לא הקרבת ה' והשכר שאנו חשים בכל מצווה- היינו ממזמן זונחים את דרך התורה.)

אנו עובדים את ה' מאהבה ויראה בייחד. 

אבל לגוי אין לא את האהבה ולא את היראה. וגוי שגדל בבית יהודי כל חייו ולאחר מיכן נודע לו שהוא גוי- לא קיים מצוות מתוך אהבה או יראה, מקסימום הוא קיים מתוך פחד או הרגל. אבל לא מתוך רצון וקשר פנימי לה' יתברך. 

הייתי מקיימת 7 מצוות בני נוח ומקריבה קורבנות ועוזרת ליהודים.

ובתור יהודיה- שמחה עד הגג שאני כזאת.

אשרינו!

שימצב שהייתי שמחה   אבל  ברור שאין על עם ישראללללללל!!! רק המצוות זה קצת בעאסה...

זה צריך להיות דבר מאד משמח

אבל בתכלס כשעושים זה קשה..  אפשר להיתחבר גם בלי  כוווווולן...

בלי כ-ל המצוות , היינו מחוסרי אברים ( כמבואר בשערי קדושה, והקדמת המ"ב על שבת )

אחרת בשביל מה לקום בבוקר? אין מטרה לחיים

ובודקת מה קורה- איך אני מרגישה אחרי חודש, בהשוואה לאיך הרגשתי כששמרתי. מעניין אותי לדעת עד כמה ההבדלים.

הבעיה העיקרית היא שלכולנו יש נפילות ואוי רצון 'לרדת' לרמת חיוב יותר נמוכה וקלה (נניח גר תושב) 

נ.ב. אני אישית מאמין שהייתי מתגייר מיד (אולי מקריב קודם קורבן) אבל למרבה הצער אני בהחלט פחות החלטי מהאחרים כאן

למה שנרצה להתגייר?

בשביל מה יש גויים בעולם ? אם ה' ברא אותך גוי הוא לא רוצה שתהפוך ליהודי!

הייתי קודם כל רואה את הצד של הגויים ואז אולי חוזרת ומתגיירת 

כך שהוא שואף להתעלות מעלה

והרמה מעל המדבר היא יהודי כך שאם אתה מאמין אתה רוצה להאמין שתלך על זה עד הסוף אבל מה לעשות שלא לכולם יש כח לזה

אבל! אני לא אקפוץ כמו כולם על להתגייר ישר

קודם כל הרבה על היהדות..

ויש הרבה סיכוי שבסוף מתגיירת

שגם הגוי חייב באמונה זו אז אני חושב שהייתי מאמין - האמונה לא משתנה רקחיוב המצוות. שינוי האמונה מעיד על חוסר אמונה נוכחי 

השאלה השניה היא שאלת הגרות

ורואה איך זה ואם לא הייתי מרגישה טוב עם זה הייתי מתגיירת..

רוצה להמשיך את סוג החיים הזה , רוצה להרגיש שייך- תתגייר.  אבל זה עניין מאוד אישי. ואתה צריך לברר עם עצמך מה אתה מרגיש \רוצה. בהצלחה עם כל החלטה !

הבמות לא נאסרו על הגויים.

עוזב מיד.
אם ה' ברא אותי גוי כנראה זה מה התפקיד שלי בעולם.
ואם הדת עושה משהו זה לאו דווקא מקרבת...

כי לכתחילה אנחנו לא רוצים גרים, הם לא קהל ה'!
וכן, אנחנו גזענים בקטע הזה, כי "בנו בחרת ואותנו קידשת" (מתנות קטנות, שם שם)
וזהו. 
אבל אם הם כן התגיירו אז אנחנו נשמח בהם כמו כל יהודי.

ולא כל הגרים שהיו פעם גויים.

האידאל הוא שכל הגויים יכירו במציאות ד' ויאמינו בו, אבל לא שיהפכו ליהודים.

יש דרגות בבריאה, שתמיד היו ותמיד יהיו. זה כמו להגיד שבביאת המשיח כל היהודים יהפכו לכוהנים.

מסכימה עם סתמישו.

מתנות קטנות.

אני יודעת שזה היה בצחוק (כן?) אבל עצוב שחלק מהאנשים מכירים את זה רק משם.

מי זה אברהם אבינו

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....