למאמר המלא באתר לחצן
..................ואז חלה שנת השמיטה ומראה לנו שכחלק מהמציאות מוכרחים להרפות באופן קבוע. לא בגלל כישלון או קושי אלא כחלק מהחיים.
יש רגע שחייבים להרפות מלקחת אחריות חיצונית על המציאות. צריך להתבונן פנימה לתוכנו ולראות מאין אנו לוקחים כוחות ולאן אנחנו שייכים.
לכן בשנת שמיטה האדם שומט את האחיזה שלו בקרקע. כביכול שומט את האחיזה שלו במציאות ומתבונן לתוכו ובוחן מאין באמת כוחו ולמה הוא באמת שייך.
בחיים שלנו אנחנו כל כך אחוזים במציאות הממשית כך שכאשר אנחנו לא מצליחים במשהו, או שמשהו לא קורה כפי שרצינו, כפי שציפינו או שמשהו התקלקל - נדמה לנו שאין מה לעשות.
יש שהקלקול כה גדול שאדם עלול להיתפס לייאוש.
ואז באה שנת היובל ומגלה לנו שיש אפשרות להחזיר הכל לשורש, לנקודת ההתחלה, חנינה אלוקית.
מתוך אמונה ביוצר הכל האדם שומט ומקבל אמון מאת ה' להתחיל מההתחלה - לחזור לנחלתו, לחייו.
רעיון הזה כה חשוב בעולמנו, כאשר התקווה ליכולת התיקון חסרה. ובייחוד בפעמים שבהם שאין כוח להמשיך.
אך אם נתמלא באמון שה' מאמין בנו...
זהו רעיון היובל, אז נוכל לחזור לנקודת ההתחלה ולתקן.
נדמה לי שרעיונות אלו חיוניים בחיים הזוגיים שלנו.
כל אדם ובמיוחד כל זוג, חייב למצוא את נקודת ה"שמיטה" בחיים הזוגיים שלו. ....למאמר המלא באתר לחצן
