בתור כלל בטיחות מס' 1 אני מתייחס לנשק ת-מ-י-ד כטעון (גם אם השניה פרקתי אותו) ומתנהג בהתאם.
אתה יודע, נשק תקני מיועד לאפשר נשיאה עם כדור בקנה בצורה בטיחותית, כל עוד נושא הנשק מיומן בכללי הבטיחות האוניברסליים.
לכן גם אני מזלזל בדרעק פורק המיותר, שנוצר בכלל לצרכי העברת נשק מהמפעל ולצורך אפסון בנשקיה, ובשימוש בנשק אישי מחנך לתפיסה אנטי בטיחותית, מהוה אינדיקטור ליריב על כך שאינך מוכן לירי, דופק את הקפיץ המחזיר, ומהווה משאבת לכלוך לבית הבליעה וזרז מעצורים.
בשביל לדעת אם הנשק לא "נדרך" אני מבצע פריקה תקנית מול חומת מפגע.
כל אנשי המקצוע בתחום הנשק בדעה חד משמעית נגד הכנסת המק פורק לנשק האישי, רק שאת מקבלי ההחלטות בצבא מעניינת רק הסטטיסטיקה הקלוקלת והמדיניות לחנך חיילים לפחד מהנשק ומעצמם. הם קוראים לזה "בטיחות" - בשאר העולם קוראים לזה "כסת"ח".