יש מקרים שבנות מזמינות את זה, אבל אם לא- למה שזה יהיה אשמתך? יש שני צדדים בעניין (אגב- אני גם לא חושבת שזו אשמתו, אבל זה כבר משהו אחר)

אז זה נטו משהו בו ש'נמשך' אלייך ולא משהו שאת עושה לא בסדר.

אולי הוא אוהב את הצניעות שראה בך?

גם אם את לבושה בצניעות וגם אם בחוסר צניעות, כשבן מתחיל אתך זאת בחירה שלו, ושלו בלבד. 

איך שאת מתלבשת ומתנהגת זאת בחירה שלך, והעסק שלך. אין שום קשר בין השניים.

לא יתחילו איתה,לפחות לא בקטע גס.

ילדה-טובה-מאחד-המקומות-הדוסים, צדיקה באמת, ורואים עליה- גם בהתנהגות ובדיבור וגם בלבוש.

היא בחורה יפה, ולחלק מהבנים זה נראה אתגר לנסות להתחיל איתה.

(למרות שאולי אנחנו לא מדברים על אותם בנים. ועדיין..)

בס"ד

הגמרא (תענית כד.) מספרת על ר' יוסי דמן יוקרת ש"הויא ליה ברתא בעלת יופי. יומא חד חזיא לההוא גברא דהויא כריא בהוצא וקא חזי לה. אמר לו מאי האי? אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי, לראותה לא אזכה?! אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא, שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם" (פירוש: היתה לו בת יפה, יום אחד ראה אדם אחד שהסתכל עליה דרך גדר. שאל אותו מה העניין והוא ענה לו, שאין סיכוי שיזכה לשאת אותה לאשה, ולכן הוא רוצה לפחות לראות אותה. אמר (ר' יוסי) לבתו- את מצערת את הבריות ביופייך, שובי לעפרך (תמותי) כדי שאנשים לא יכשלו בהסתכלות בך)

בס"ד

רק אמרתי שהיא קיימת. ואם היא קיימת, אנחנו צריכים להבין מה נק' האמת שבה.

בס"ד

לא יכולת לפתוח את הגמרא ולגלות את זה בכוחות עצמך?

להבנתי הדלה, היא, הבעת הרצון הפנימי שלנו להיות כלי אל הטוב והקודש. והצער והכאב אם חלילה אנו גורמים להפך מזה - להמעטת הקדושה שבעולם. האמירה היא, שאם אני גורם להרבות עון בעולם וחלילה להמעיט את הקדושה, אז כביכול, למה לי חיים, כדאי כאילו לא נוצרתי.

בדומה לדברי רחל ליעקב "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי" - כי הרגישה שהיא מחמיצה את ייעודה.

לא מדובר בדבר העובר לעשייתן, אלא בהבעת הנקודה הכואבת הזאת והרצון להיות כלי שמרבה את הקדושה בעולם.

ויהי רצון שנזכה כולנו למלא את ייעודנו, אכי"ר.

לדעת אחד התנאים הקדושים ( ולא ברור שיש חולקים עליו ) עדיף לה למות , מאשר לחיות ולהכשיל את הבנים .  זה מוסר השכל חשוב , במיוחד בדורנו שלא מהדר ( בלשון המעטה ) בצניעות . (כמובן שיש לו מעלות אחרות ).

תראו באיזה הקשר מופיע הסיפור:

תלמוד בבלי תענית כ"ג, ב - כ"ד, א
רבי יוסי בר אבין הוה שכיח קמיה דרבי יוסי דמן יוקרת, שבקיה ואתא לקמיה דרב אשי...

אמר ליה: ולאו קמיה דרבי יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר? - אמר ליה: הן. - אמר ליה: ומאי טעמא שבקיה מר ואתא הכא? - אמר ליה: גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס - עלי דידי היכי חייס?

דהיינו: רבי יוסי בר אבין למד את רבי יוסי דמן יוקרת, ועזב אותו ובא ללמוד אצל רב אשי. רב אשי שאל אותו מדוע הוא עזב את הרב הקודם, והתשובה היא "אדם שעל בנו ועל בתו לא חס - איך יחוס עלי?". ואז מביאים את הסיפור הזה (וסיפור נוסף לגבי בנו).

דהיינו שההקשר של הסיפור הוא שזה לא דבר תקין. נכון שזה בא מתוך מדרגה עליונה, אבל חכמים אחרים ראו זאת באופן ביקורתי.  

אתה צוחק אבל יש דעה כזו - נוער וגיל ההתבגרות

הזוהר מקלל את מי שמפרש את אגדות חז"ל ע"פ הפשט! יש לאגדות רבדים עמוקים הרבה יותר מהפשט! צריך לנסות להבין מה המסר שמאחורי הסיפור.

כי האר"י סובר שכל אגדות רבה בר בר חנה קרו כפשוטן.

וזה נכון שיש גם עומק,אבל יש גם מה ללמוד מהפשט.

זה מעניין. בכל מקרה יש מלא דברים הזויים בגמרא.

למרות שברגע שמבינים שהמדע בכלל לא יודע הכל מבינים שבהחלט זה ייתכן.

חוץ מזה שהיום זה ייתכן שזה הגיוני.

אלכסנדר מוקדון כותב על כל מיני יצורים ענקיים ומזרים שדומים קצת למה שרבה בר בר חנה מזכיר ויש התייחסות מכל מיני מקומות שונים בעולם שלא היה קשר בינהם אז קצת קשה לומר שהכל זה המצאות.

חשוב לדעת שהמדע לא יודע הכל.

וכמו שכתבתי זה לא רק הוא תרבויות שונות ממקומות שונים בעולם מתארים יצורים מאוד דומים כולם ביחד התרגדו להמציא אותם?

לא נראה לי.

ידעת שיש היום לא מעט חוקרים שטוענים שהדינזוארים ממש לא נכחדו לפני מיליוני שנים?

(הרב שלי טוען שזה הכוונה בתהילים ל"התנינים הגדולים" והוא אחד שבודק דברים עם פרופסורים למינהם ולא סתם ממציא..)

אני בשונה ממך מכיר את הרב שלי ויודע שהוא לא מהסוג "הדוסים" שדיברת עליהם.

אני יודע שהוא בודק כל דבר במציאות ומחפש הוכחות ולא סתם איזה מישהו להיתלות בו.

בקשר לתנינים בתהילים ברור שהכוונה למשהו גנדריוזי מאוד.

הרבה מחכמי ישראל, ולא רק מהפילוסופים, נקטו שחלק מאגדות חז"ל אינן כפשוטן.

למשל הרשב"א (בעין יעקב בברכות פרק הרואה לגבי עוג מלך הבשן, ובשו"ת), המהר"ל, הרמח"ל במאמר על האגדות.

יש הרבה מה לדון על זה אגדות יש מקום לומר את זה, וכנראה שבשאלה הזו יש גישות שונות בין חכמי ישראל.

בס"ד

אם יש משמעות לפשט גמרא, שאף אחד לא יבלבל את המוח על "הנשמה של הנשמה של התורה"

ועיין מה שהגבתי לך שגם לפי הרמבם זה לא מוכרח ובהחלט ייתכן שזה כן אמיתי למרות מה שהרמבם אומר.היום אנחנו יודעים יותר ממה שהרמב"ם ידע.

בכל מקרה זה בכלל לא קשור לעניינו כי פה זה לא איזה אגדה הזויה אלא סיפור על אמורא (שאמנאם כמו שקמנו כתב חלקו עליו אך אסור להתעלם מזה שיש שיטה כזאת וכנראה יש בזה משהו)

ובכל מקרה מה הקשר לרמב"ם?

בדיוק כמו שאמרת היום בוואטצפ לפעמים אנשים קוראים איך שנוח להם את הטקסט, זה לא מה שאתה עושה עכשיו?

בקשר לסוף כבר דנו על זה בעבר.

לא שכנעת אותי.

ולדעתי לא הבנת את הרמבם.

הרמבם דיבר על דברים שלא מתיישבים על שכל בריא ולא על הלב.

על הלב שלך תעבוד ותעשה הכנעה.

אבל להגיד דברים שבשכל כל כך קשים נגד זה הרמבם יצא.

זה תלוי באיזה מובן אתה בטוח.

אתה בטוח מה המוסר ואחרי זה מלביש עליו את התורה ולא הפוך.

זה ממש לא שכל.

לגמרי רגש.

הרמבם ודאי לא דיבר על זה.

בס"ד

היום היא היתה עוזבת את הבית בדיוק מאותה הסיבה שבגללה את מעזה לכתוב כאלו שטויות. כי היום יש לאנשים חוצפה ועזות, אפילו כלפי מי שנסמך בשרשרת ישירה ממשה רבנו!

הנשמה היא לתקן , ואם היא מכשילה אחרים , זה פוגם בתיקון הרוחני שלהם , שרק בשביל זה הם הגיעו לעולם.

בקיצור- את שבויית תרבות בעולם החילוני , החיצוני , שאין לו מושג למה נשמה מגיעה לעולם, ולכן כל מערכת הערכים שלו מעוותת.

בס"ד

סליחה על הפלישה...

אני לא מתיימרת להבין את הגמרא הזו.

יש דברים נשגבים מבנתי וזה אחד מהם.

לעומת זאת צניעות זה דבר שנדרש מכל בת ישראל.

ולענייננו-

אנחנו צריכות להיות צנועות לא כי חוסר צניעות מחטיא גברים,

(כי אז הייתה יכולה להיות מחשבה שמותר להיות לא צנועה ליד גוי למשל ח"ו)

 אלא צריך להיות צנועות כי כך כתוב בתורה.

ואגב-צניעות היא לא רק ליד גברים.

זה גם כשאת לבד בבית...

(נכון שאז יש הקלות, אך מעיקר העניין גם לבד בבית צריך הקפדה על צניעות מסוימת)

צניעות זו מידה בנפש שמתבטאת ביון השאר גם בלבוש.

ולנו כבנות ישראל יש את ההדרכה התורנית המלאה איך בדיוק המידה הזאת בנפש נראית כלפי חוץ.

(ואחרי המעשים נמשכים הלבבות,- ומתגלה הצניעות הפנימית שקיימת בכל בת ישראל)

לכן המדד לצניעותך הוא לא אם בן "התחיל" איתך או לא,
אלא אם את עומדת בכללי ההלכה, ורוח ההלכה.

מעשית, כשדבר כזה קורה (בן מתחיל איתך) את צריכה להסתכל במראה, לבחון את עצמך, האם חרגת במשהו מצניעותך? מההלכה? האם היית מוכנה לעמוד כך בבית המקדש השלישי במהרה ייבנה? 

אם כן, אין "להתחלה" שלו עימך שום קשר להתנהגותך,

ואף אם יש מה לתקן- זו עדיין לא אשמתך שהוא התחיל איתך- כי כל אחד אחראי למעשיו,
אבל אולי זו דרכו של הבורא לאותת לך שיש מה לשפר בתחום.

בהצלחה!!!

האם יש לך בגד גבולי? 

תכלית הידיעה שלא נדע זה אחרי שלומדים הכל מהבעש"ט כמדומני

בס"ד

עוד לא הגעתי לסוף חיי, ואולי יום אחד אבין...
אבל גם אם לא מבינה מדרש כזה או אחר, זה לא אומר שמשהו במדרש לא הגיוני,

אלא שהשכל שלי לא זכה (עדיין) לרדת לעומקם של דברים- וזו הייתה כוונתי.
שאם משהו ממקרותינו הקדושים לא מובן לנו, לא מתיישב לנו על הלב, כנראה
יש עומק שעוד לא גילינו, או שעדיין לא הזדככנו מספיק להבין את הדברים.

מעשית אני עומדת מאחורי המילים שלי, צניעות נמדדת על פי כללי ההלכה,
ורוח ההלכה, ולא לפי תגובות של בחורים. 
מכירה גם צעירות לא צנועות בכלל שאף אחד לא מתחיל איתן, מה זה אומר שהן צנועות?

ללכת לפי ההלכה, לעשות מידי פעם בדק בית שאכן אנו עומדות בכללים שנדרשים מאיתנו, ולהמשיך הלאה.

זה שיש ציבור שלם שהתרגל להאשים את ציבור הנשים בכל תחלואי המין הגברי זה בעייה קשה בעיניי!

זה בגלל שהוא חושב שהיא מתאימה להיות אישתו

בכלליות זה באמת עוזר שמתלבשים צנוע כי זה משדר לאיזה ציבור את שייכת ומה יהיה מקובל ומה לא מקובל מבחינתך, אבל תמיד יהיה מישהו שיתעלם מכל הסימנים. זה בהחלט עצוב ומעצבן אבל זו המציאות ואני אומר לך את זה בתור גבר שכן מכבד כשמשדרים לו שלא מעוניינים בקשר איתו, אבל אני בהחלט מודע לזה שיש  גברים שמתוך גסות רוח, חוסר התחשבות ולפעמים באמת בגלל שהאהבה מקלקלת להם את השורה, לא יתחשבו ברצונות של הצד השני. אם באמת לא עשית שום צעד מבחינתך, את לא צריכה להאשים את עצמך, ולדעת שאלה הם פני הדברים, כי היצר חזק מאד בנושא הזה, לא להבהל ולהלחץ אלא פשוט להפגין גישה עניינית ויבשה ולהתעקש לא לשדר שום דבר אחר ורוב האנשים יקלטו את המסר, ואם לא זו באמת בעיה שכבר צריכה התייחסות מיוחדת.

אני חייב להוסיף שדיני צניעות הם לא רק בשביל לא להפריע לגברים, כי הרי גם לגברים יש דיני צניעות (מכנסיים ושרוולים ארוכים, לבוש לא מנקר עיניים וכדו'), והם לא מתבטאים רק בלבוש. זהו אורח חיים שמקיף את כל ההתנהגות שלנו ובא כדי להרגיל אותנו לא לחיות חיים מוחצנים אלא חיים שהפנימיות היא העיקר. ולכן גם אם כולנו היינו צדיקים גמורים היה עניין להתנהל בצניעות.

אם בן מתחיל איתך זה לא אשמתך!!!!!!!!!

לבנים יש יצר שונה, וזה לא אשמת אף אחד. ואם בן מתחיל איתך- זה לא אשמתך בכלל!!!

בהצלחה!!!!!!

בן ש"מתחיל" עם מישהי אולי זה לא שייך, אבל זה לא דבר אסור.

"הטריד" אותי זה משהו אחד. אבל "התחיל"? זה לא משהו נורא.

תסבירי שלא מתאים לך ושלום.

ואם לא שלום- זה כבר סיפור אחר.

לפי דעתי יש קשר ישיר למה שמשדרים כלפי המין השני

בדוק!

ותמיד יש סטיות מן הכלל

מהבית . מי שלא מסתובבת כל כך , זה כנראה לא יקרה לה.   אבל עם ציבור שלא ברמה הרוחנית הזאת , קשה לדבר על הצניעות שחז"ל כיוונו אליה

גבר ראה מכונית. חדשה, יפה, מבריקה. גם מרווחת. היא פשוט הזמינה אותו לנסות אותה... הוא נכנס למגרש שבו חנתה ואמר למוכר שהמכונית הזאת באמת מוצאת חן בעיניו, ואם אפשר, הוא היה רוצה לנסות אותה. המוכר נתן לו את המפתחות כדי שינסה את המכונית. הוא לקח אותה לסיבוב קצר...אומנם, למרבה הצער, לא היה לו כסף לקנות אותה, אבל הוא אמר לעצמו שזה לא נורא אם הוא רק יקח אותה לסיבוב קצר. הוא התרווח במושב הנהג, ויצא לדרך. הנסיעה היתה כל כך חלקה ונעימה! שום חריקה, שום רעש. הוא פשוט המשיך לנסוע, ונסע, ונסע עד שהדלק אזל... כשהשופט שאל אותו למה הוא עשה מה שעשה, הוא אמר שהמכונית פשוט הזמינה אותו. היא כל כך משכה את ליבו עד שהוא לא יכול היה להתנגד... עכשיו, בבית הכלא, הוא כועס על המכונית המכושפת הזאת. היא אשמה, היא הפילה אותי בפח !

חברו של אותו גבר, ראה בחלון הראווה של מעדניה כל מיני דגים במרינדה כזאת ובמרינדה אחרת וגם נקניקים טעימים מסודרים להפליא בתוך לחמניות טריות. הסנדוויצ'ים הללו פשוט "דיברו " אליו ו"קרצו" לו. הוא נכנס פנימה ולקח כמה דגים בכלי ולחמניה טריה וריחנית עם נקניק. כשעמד לצאת מהחנות, תפס אותו הזבן ושאל אותו מה עם התשלום. "אני מצטער", הוא אמר. המעדנים שלכם פיתו אותי.

בשום מקרה, לא היו אלה המוצרים שפיתו את הבחורים. על הבחורים היה להתמודד עם יצרם, זה הכל. הוא הדין בבחורה. היא אפילו ציינה שהיא מתלבשת בצניעות ומתנהגת בצניעות, אבל, כנראה, עדיין מואשמת בהתנהגותם של הבחורים כלפיה. זה כמו להאשים את היהודים בזה שרצחו אותם.

הדיון פה, לדעתי, הוא מי בסופו של דבר אשם באונס.

שורה תחתונה- הבחור או הבחורה?

נכון שיש בנות ש"צועקות" במעשה או בלבוש שהן 'זולות' ולכאורה כל הרוצה ייטלן כרצונו,

אבל עדיין, על הגבר החובה לשלוט ביצרו.

האם אנחנו מחנכים את ילדותינו שהגברים הם מפלצות איומות ונוראות שיש להישמר מפניה בימים ובטח שבלילות,

או

שהם אנשים ככל איש, שיש להם יצר מיוחד וניסיון שונה מלנו, הנשים, והם עובדים ע"מ לנתבו לכיוון בריא וחיובי?

בס"ד

לא הגזמתם? 

בסך הכל בחור שמאוד רוצה לצאת איתה ולכן הוא מחזר אחריה. וכמו כל גבר מחזר, הוא לא מפרש אמירות מהתחום האפור בסגנון "אני לא מדברת עם בנים בפרטי" כ "אתה בחור נחמד אבל אני לא מעוניינת כרגע".

אבל גם אם יש כאן אשמה, יכול להיות שהאשמה רק שלו.

[לא סביר שהאשמה רק שלה].

אם הבת לבושה 100% בצניעות, ומתנהגת 100% בצניעות היא לא אשמה.

את מתלבשת בצניעות ועליו להתגבר על עצמו (אלא אם כן הוא באמת רוצה להכיר ולפתח קשר רציני).

לא יכול להיות אחרת כי אם כך לעולם אדם לא ייענש על מה שהוא עושה כי תמיד יש ויהיה משהו או מישהו אחר ש"גרם" לו לעבור עבירה...

נקודה למחשבה

כך אי אפשר לשפוט. גם לא ברור, מה הפרוש "אם מישהו התחיל אתי",  נראה לכאורה שאת שחררת סוגיה תיאורטית ולא מקרה אמיתי שקשור אליך.

מכל מקום, אם את רוצה לשדר "אל תתקרבו אלי", אז במקום לכתוב כאן שטויות, אולי תשימי על עצמך שני שלטים, האחד מקדימה והשני מאחור ובהם תכתבי "אל תתקרבו אלי", או "אל תתחילו אתי"..

את לא רוצה שיתחילו איתך ? שיהיה לך לבריאות. תגידי  לפונה שאת לא מעוניינת ותמשיכי בחייך.

לא רואה שום דבר רע בלהתחיל עם בנות, זו דרך בריאה יותר מדייטים לדעתי לצורך הכרות,  אבל אם את מעונינת לא לדבר עם בנים משום מה אז זו זכותך, אך עדיין לא הופך את העניין לדבר רע. עד כמה שידוע לי כל בני האדם נוצרו ממפגש של בן ובת..

זה קרה לך כי את בת והוא בן . יכולת ללבוש גם בורקה ...השאלה החשובה היא - מה עושים עם זה ? תלוי בת כמה את . אם את מעל 18 ,ואם הוא נחמד , אפשר לחשוב על איך מכירים באופן יותר מסודר . אם לא - ברגע שאת סגורה בתוך עצמך , שזה לא מתאים לך - אז את משדרת ואומרת "לא מתאים ", ולרוב בזה זה מסתיים. 

אני חילונית , מקווה שעזרתי. 

בס"ד

בכל אותן הפעמים שהוא מצא סיבה להתכתב איתך בפרטי, את נענית להתכתבות או שרק דחית אותו והזכרת לו שאת לא מדברת עם בנים בווטסאפ?

לאחר שכתבת לו במפורש שאת לא מתכתבת עם בנים בפרטי, כל כתיבה שיש בה איזה שהוא הקשר מיני, הצעת חברות וכדומה עשויה להחשב כהטרדה מינית גם אם זה נעשה בלשון חיובית כמו "את מוצאת חן בעיני"

אם תראי שהוא מנסה שוב ליצור איתך קשר, רצוי לערב את הורייך שיתקשרו אליו יזהירו אותו שאם ניסיונותיו יימשכו הם יגישו נגדו תלונה במשטרה על הטרדה מינית.

בס"ד

נתחיל בווידוי שלא קראתי את כל הדיון לפני כן...

תראי... אני מכיר חברים מהישיבה שקצת התעקשו לצאת עם מי שלעתיד הפכו להיות נשותיהם. חיזורים של הגבר זה לא רק מהסרטים, זה מופיע כבר בגמרא. אני מכיר אחרים/ות שהכירו סתם כך בתחנה מרכזית, דרך פייסבוק או במסגרת טיולי של"ח.

אמנם אני אישית הכרתי את אשתי אחרי שחבר מאורס הציע לי לצאת עם חברה של ארוסתו, אבל אני לא חושב שיש שום פסול בזה שבחור שמכיר מישהי מנסה ליזום איתה קשר (כל עוד מדובר במטרה רצינית, גילאים מתאימים ושמירה על כבודה ורצונה) ולא משנה באיזה אופן.

זה ש"התחיל איתך מישהו", כלומר פתח בגישושים להיכרות יותר עמוקה ולקשר יותר עמוק, זה לא דבר פסול. מן הסתם זיהה בך משהו חיובי שמשך את תשומת ליבו, ואין פה שום דבר פסול בעיניי. אם בעינייך זה פסול - אז אולי תמנעי את עצמך מכל מסגרת שיש בה בנים? (יש גם שמחלקים גם את האוטובוס לשני אזורים וגם את המדרכות ברחוב...)

יש פה נקודה שכל בחורה צריכה להיות אמיתית עם עצמה: ישנן בנות שגם בלבוש צנוע ומוקפד נוסח מאה שערים, המראה החיצוני שלהן באמת מושך. אז כמובן שאני לא קורא להן ללבוש גלביה, אלא להיות מודעות לזה שבחור יכול להסתנוור מזה בקלות ולשכוח מהאדם שנמצא מולו. אז אם מישהי לא רוצה להתחיל לצאת עם מישהו שסתם נדלק על המראה החיצוני שלה כדאי לה לשים לב לנקודה הזאת.

מהצד השני, בחורה צריכה לקלוט לאן הבחור חותר ואם היא לא בעניין אז להבהיר לו את זה בצורה חד משמעית, מכבדת ושלא תפגע בו.

אם הסתפקת בלציין את זה שכעיקרון את מתנגדת, אין פה שום הבהרה חותכת. רק מה שעשית בסוף. אגב, יש אפשרות לחסום הודעות ממישהו בווטסאפ.

טיפ כללי: אם הוא נעשה נודניק, תבהירי לו שכרגע את לא בעניין, יש לך את המספר שלו ואת תצרי קשר אם וכאשר זה יתאים לך. כך תעבירי את הכדור לידיים שלך ותשאירי אותו שם...   משלב זה, אם הוא ממשיך אז שיהיה ברור לך שזו חציית גבול וזה כבר נחשב הטרדה (אפשר להבהיר לו את זה, אולי דרך גורם שלישי).

את לא רוצה שיתחילו איתך ?

מתחילים איתך כי את בת, ככה עובד העולם, זה לא דבר רע, ולכן לא קשורה אשמה פה .

למה את חושבת שזה דבר רע ?

וגם אם נניח שזה רע, למה את חושבת שאת 'אשמה' ? את הדבר 'הרע' הזה עושים בנים לבנות, כמו שאומרת הגמרא 'דרכו של איש לחזר אחרי אבידתו'

אני לא חושב שהמילה הנכונה היא אשמים יותר לדעתי זה הגישה בד"כ הבנים תמיד מנסים את "מזל" שלהם ואם יתפוס יתפוס ואם לא לא קרה כלום "לדעתם" לדעתי זה תלוי גם בגישה ובדרך שאנו משדרים להם אם מראים שממש לא מעוניינים מן הסתם זה יגמר מהר ויהיה קצר..אבל אם מדברים בשפה שלהם ויותר עדינים הם לא מבינים הם ימשכו לנסות גם אם תראי בעינהם הכי דוסית היום הגברים מתחילם גם אם נשים עם כיסוי ראש והם אומרים לא ידענו שאת נשואה..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...