המדריך לימים הקרובים אצלי בבית- מועמד למכרז למרבה במחיר

וגם "ואין יותר גבעול".
אני בקושי מכירה ספרים

ספרים מדהימים כל פעם מחדש.

כדאי. מאוד. מלא תובנות.

(הדבר היחיד שעלה לי זה ליקוטי מוהר"ן )

לא שקראתי כבר אלפית למה שיש לסרות להציע, אבל כן, אני דיי מיואשת.

פשיטא.
הספר שהכי גרם לי להרגיש בכל חיי.ועדיין גורם לי להרגיש,גם אחרי עשרות פעמים שקראתי אותו.


וגם מקימי הוא כזה.
אפילו שהוא שונה מאוד מאוד.
והוא פחות גורם לי להרגיש כבר.אבל בכל זאת אף פעם אני לא אקרא אותו יותר מידי פעמים.

ובכן:

|מסכם|

 

יואב בלום קראתים. יפים, באמת. לא עונים להגדרה שלי.

אינרקסון וספאיק רושמת לעצמי. (מגיגול קצר נשמע לא עונה במיוחד על החיפוש)

קדמת עדן של סטיינבק מריח לי טוב,

במיוחד שלמשה יש בעיניי מילה או שתיים או קצת יותר בתחום הספרות.

מחר אסור לסטימצקי.

מישהו ומקימי קראתי. טוב, מישהו בהחלט ממוקם ברשימת עשרת הספרים שגרמו לי לחשוב הכי הרבה.

ודויד גרוסמן, בכלליות.

 

יודעים מה?

ליקוטי מוהרן עונה על זה בדיוק.

ואני אכן מגלה אותו, לאט לאט. תודה.

 

(ואשמח לעוד המלצות)

ילדה נפלאה שכמוך

זה ספר מדהים.אבל אני לא יודעת אם הוא יתפוס אותך בנקודה שהוא תפס אותי..

ואדם אין,כשיירגעו הרוחות.

הספרים של מירה קידר-אחד מאלף,אהבה שמיים וריח הדרים,תאנה ממתינה לשמיים-הם כאילו סדרה אבל כל אחד מהם עומד בפני עצמו.

אממ זהו.לא עולים לי עוד.

תהני. מקווה שהצלחתי.


ליקוטי מוהר"ן מדהים, ואני ממליץ ללמוד אותו עם הספר של הרב שג"ר.

הוא בדיוק זה

ולא מזמן רק סיימתי אותו, והוא העלה בי המון

רק תזכרי להחזיר אותו בהזדמנות

רק אני מחפשת את ההזדמנות הזו

אמנם חרדי, אולי קצת ילדותי, אבל לי אף פעם לא נמאס לקרוא אותו...

כשהייתי בגילך..

זקן

(רמה הצניעות שלהם מוטלת בספק. תשאלו אותי על ספרים שמעניינים אתכם )

היךד של פילב
עפיפונים
כל החיים לפניו
מר ורטיגו
תיאום כוונות
שואה שלנו
גיא עוני
התפסן בשדה השיפון

-פלא

-אני לא גנב

ספרים מדהימים. לא יודעת אם בדיוק עונים על ההגדרות שנתת, אבל ממש ממליצה לקרוא. ממש.

 

(אני כל כך מתגעגעת. תראי את מה שכתבתי לך, טוב?)

אני לא גנב לא קראתי.

יא, מגניב שהקפצת את השרשור הזה פתאום. כיף להיזכר בו.

זה די באותו סיגנון של פלא...

 

תקראי את פנקס צהוב של דבורה רוזן!!!!

יש כמה. ואת לא חייבת להתלהב אבל.

כשלונות חרוצים
מחלק התמונים
בכלל ספרים של חווה רוזנברג, אפילו ששנים לא קראתי|מסיר אחריות|
מקום אחר


ואם את באמת רצינית בקטע של היצירות קטנות ועצמאיות וכל זה- אז להבדיל:
תניא

כלומר, היא כשרונית. באמת. את מה שהיא מתיימרת לעשות, היא באמת עושה מעולה.

אני פשוט רק לא מחבבת כל כך את מה שהיא מתיימרת לעשות.

 

והיי! מפתיע משהו. את כשלונות חרוצים קראתי בדיוק שבוע שעבר,

וממש נהניתי. לא כספר משנה חיים, אבל בהחלט בהחלט שווה קריאה.

(מחלק התמונים קראתי מזמן. באמת יפה. מקום אחר - עמוס עוז?)

 

אף פעם לא ניסיתי |בוש|

אולי תלמדיני בו קצת אי פעם?

האמת, נתקלתי בזה לאחרונה כשניסיתי לרפרף על אחד שלה.

כמעט כל פסקה הרימה לי גבה או שתיים

 

אע! גמאני בדיוק אז. איזה מגניב.

הוא חונק, והיו שם קטעים שקלעו לי לשאלות קצת, וזהו בערך שהתלהבתי

מקום אחר של מ.קינן

 

המנמ, יום אחד?

(אני אוהבת להסביר דווקא)

הסבא רבא רבא שלי או משו כתב את ההסכמה על התניא

(בשבוע שעבר קראתי את מישהו לרוץ איתו, ומזמן לא קראתי ספר כ"כ בליע)

אני חושבת שאפילו כתבתי פה אילו שהם תובנות ממנו, אי אז.

הוא היה מרתק, מכאיב, ומהרהר רבות.

 

בליע |משועשע|

אבל כן, הגדרה מדוייקת. הו! (ישראלים שאומרים הו) איזה ספר זה.

אני מוצאת מקום, מתיקות ונוחם בקריאתו, גם בפעם העשרים.

גם ענבי זעם טוב מאוד, אם כי לא מתקרב לגאונות של קדמת עדן והתרגום שלו מעט ארכאי.

ולא תייגת אותי!

(זה אנחנו )
אני בהחלט הולך לנסות את זה. יש לי חברים שסוגדים לו ממש.

אם עדיין רלוונטי.
גם לב החורף

איזה ספר!

לב החורף? לא מכירה. של מי?

לא זוכרת של מי.. ספר כזה שמצאתי לגמרי בטעות. אני אבדוק אצל מי הוא עכשיו ואברר לך


*עריכה: לב החורף/מאריה הורנבאכר

לראשונה קראתי אתמול, קראתי בלי הפסקה עד שהוא נפל לי מהידיים ונרדמתי.
למחרת גמרתי אותו, ובאותו רגע בלי לחשוב פעמיים חזרתי לעמוד הראשון והתחלתי מההתחלה.
ספר עצום עצום עצום.

אשכרה.

קפוץ לי