לא אגודת מילים כתובות.
אני רוצה ספר שיגרום לי להרגיש. לצחוק, לבכות.
לבכות, ולא כי הסופר ידע להרוג את הגיבור במקום המדוייק. (עיין ערך ניקולאס ספארקס ודומיו)
אני רוצה ספר שהמשפטים שבו יהוו יצירות קטנות עצמאיות,
כאלו שצריך לעצור אחריהן, להשתאות ולחשוב.
ספר שיגרום לי להתקשר לטופי ולצעוק;
"יש פרק ג'! קראתי ספר משנה חיים!"
המלצות, אי מי?
המדריך לימים הקרובים אצלי בבית- מועמד למכרז למרבה במחיר
ספרים מדהימים כל פעם מחדש.
אביגיל.
)לא שקראתי כבר אלפית למה שיש לסרות להציע, אבל כן, אני דיי מיואשת.
"הכל סובב את האשכנזים". 
אביגיל.הוא בדיוק זה
קול דממה
אמנם חרדי, אולי קצת ילדותי, אבל לי אף פעם לא נמאס לקרוא אותו...
יעלזקן
אושר תמידי-פלא
-אני לא גנב
ספרים מדהימים. לא יודעת אם בדיוק עונים על ההגדרות שנתת, אבל ממש ממליצה לקרוא. ממש.
(אני כל כך מתגעגעת. תראי את מה שכתבתי לך, טוב?)
אני לא גנב לא קראתי.
יא, מגניב שהקפצת את השרשור הזה פתאום. כיף להיזכר בו.
זה די באותו סיגנון של פלא...
אהבת ישראל!!תקראי את פנקס צהוב של דבורה רוזן!!!!
כלומר, היא כשרונית. באמת. את מה שהיא מתיימרת לעשות, היא באמת עושה מעולה.
אני פשוט רק לא מחבבת כל כך את מה שהיא מתיימרת לעשות.
והיי! מפתיע משהו. את כשלונות חרוצים קראתי בדיוק שבוע שעבר,
וממש נהניתי. לא כספר משנה חיים, אבל בהחלט בהחלט שווה קריאה.
(מחלק התמונים קראתי מזמן. באמת יפה. מקום אחר - עמוס עוז?)
אף פעם לא ניסיתי |בוש|
אולי תלמדיני בו קצת אי פעם?
שורדתתתהאמת, נתקלתי בזה לאחרונה כשניסיתי לרפרף על אחד שלה.
כמעט כל פסקה הרימה לי גבה או שתיים
אע! גמאני בדיוק אז. איזה מגניב.
הוא חונק, והיו שם קטעים שקלעו לי לשאלות קצת, וזהו בערך שהתלהבתי
מקום אחר של מ.קינן
המנמ, יום אחד?
(אני אוהבת להסביר דווקא)
אני חושבת שאפילו כתבתי פה אילו שהם תובנות ממנו, אי אז.
הוא היה מרתק, מכאיב, ומהרהר רבות.
בליע |משועשע|
אבל כן, הגדרה מדוייקת. הו! (ישראלים שאומרים הו) איזה ספר זה.
אני מוצאת מקום, מתיקות ונוחם בקריאתו, גם בפעם העשרים.
)אביגיל.איזה ספר!
לב החורף? לא מכירה. של מי?
אביגיל.זה לשון הרע
למה בני משפחה צריכים לסבול ממעשה יקירם?
עדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.
נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
