פירוט באישי

שאלה גדולה שגם לי אין תשובה אליה..

אבל בנוגע לביהמ"ק שהזכרת, אני הרגשתי יותר מחוברת ויותר מקווה כשהתחלתי ללמוד על זה ולהכיר את זה ומתוך העיסוק בסתם יום רגיל, לא קשור לרבע שעה של תפילה או ליוםפ כיפור, ממש בקשר לימים האלה ולמציאות הנוכחית, התחברתי יותר לתקווה ולציפיה..

אולי זה התשובה להכל..  אם נברר, נשאל, נחפש ללמוד יותר על המשמעות אבל לא בדברים גבוהים ונסתרים שאנחנו לא  מבינים, בהתאמה למציאות היום.. נעסוק יותר בעמ"י- נרגיש יותר כאובים אם יש חס וחלילה פיגוע. תפילה- אני גם שואלת, אבל אולי ללמוד כמה דק' כל בוקר על הכח של זה והמשמעות וכו' ומתוך ה'הכרות' מרגישים יותר קרובים וקשורים.

בס"ד

והפתרון היחיד עד כמה שאני יודע הוא לימוד.

לדוג' בנושא התפילה:

תלמדי על הערך של התפילה, תלמדי את המשמעות של המילים, תלמדי כוונות לתפילה (עדיף כמה שיותר פשוטות).

אח"כ תנסי לממש את מה שלמדת. אם למדת מה משמעות המילים בברכת אבות, כשתתפללי, כל מילה שתגידי, תחשבי על המשמעות שלה. בשלב הבא תעברי למשמעות של כל משפט ומשפט, ובסוף תוסיפי את המשמעות של כל ברכה וברכה.

התועלת של השיטה היא כפולה. גם הלימוד והבירור של משמעות התפילה וחלקיה יגדיל את היכולת שלך "להרגיש את החיבור", וגם 'המאור שבה מחזירן למוטב', יש בלימוד תורה ערך סגולי שבזכות המצווה שבלימוד, רבש"ע עוזר לנו בשמירת המצוות.

בהצלחה!

אבל לצערי אני לא נמצא במקום שיש לי כוח לכתוב אחת כזאת.

אז אני יקשר אותך למשהו שכתבתי בתקופות יותר טובות ושמחות..

הנקודה הכי בסיסית יש לך. - למען שמו באהבה

תתפללי אל ה' שיפתח לך את הלב, שתוכלי להתפלל בכוונה ושמחה אמיתית!

מניסיון זה עוזר בהצלחה

ה זה סוג של נס

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....