(למשל היה פה פעם מישו שראה אותה ממלצרת בקייטרינג או משו כזה...... מי מחפש את השרשור?)

ובגדול נראה שדוסיות פחות יגיבו טוב לדרך התחלה שכזאת.

ורוב הדוסיות כאן, לדעתי, יסכימו איתי...

לכן, מה לעשות - דוסים לא מתחילים עם דוסיות שלא ברור להם בסבירות גבוהה שהן תקבלנה את זה ברוח טובה.

אז בנתיים מתחתנים בדרכים אחרות.

אם הבנות כל כך רוצות לצאת בדרך הזאת - אני אגלה לך סוד, בת יכולה הרבה יותר בשקט ובנוח "להתחיל" ככה עם בן - בנים לוקחים דברים כאלו הרבה פחות קשה מבנות, גם אם הם לא רגילים לזה מהבית. אם בת דוסית תתחיל עם בן - זה יהיה הרבה פחות בעייתי מאשר אם בן דוס יתחיל עם בת דוסית.

מה לעשות, זאת המציאות...

אבל כמובן, ברור - בנות דוסיות לא מתחילות עם בנים, זה לא ראוי... והנה, עוד פלונטר.

אז עד ששני הצדדים יגיעו לעמק השווה בנושא ההתחלה הספונטאנית - ממשיכים כימים ימימה, וחברים/חברות מציעים/ות שידוך, או אתרי היכרויות, או שדכנים...

ואכן , אולי זה מה שמוכיח את מה שותן טל כתב.  פחות שכיח שבנות יחילו עם בנים.

בפסק (חדש) של הרב דוד סתיו, שאומר שבמקומות שבהם הבחור הצעיר הנשוי, עובד/לומד בסביבה מעורבת שיש בנים ובנת יחד - יכול להיות ראוי שישים טבעת נישואין, שתמנע תקלות, בעיקר אם האשה רוצה בכך. במקום שבו אין צורך מיוחד לכך, אין סיבה לשים טבעת, אבל במקום שזה יכול לעזור - זה כדאי, לטענת הרב סתיו.

מעניין הפסק, למרות שאני מניח שכבר כל זוג עשה את השיקול שלו עצמו תמיד, ככה או ככה... (וחשוב להדגיש, בכל מקרה, גבר עם טבעת, צריך טבעת שיהיה ברור מהמראה שלה שהיא טבעת גברית שנועדה לגברים - כדי לא לעבור על איסור "לא ילבש".

לא אהבתי והיה נראה לי נשי מידי.

לאחר שקראתי (אם אני זוכרת נכון - הרב אבינר) שכתב שרצוי שגבר יענוד טבעת כדי להעיד שהא נשוי,

הבנתי וגם ראיתי כמה שזה חשוב.

בכל מקרה, בעלי לא עונד,

ואני מקווה שאף אחת לא תתחיל איתו...

מהתרשמות ממה שאני ראיתי רוב הדתיים התורניים לא הולכים עם טבעות ( אוליי הערסים )  אבל אוליי בסביבה חילונית או מעורבת רצוי 

לא אמורים לפנות אליהם סתם!!

בתור דתיים צריך לשמור על דיסטנס מסוים.

ואם המציאות קשה, צריך יותר לפתח את השדכנות ולעודד אנשים להכיר חברים אחד לשני.

ולא ללכת לכיוון הדרך החילונית, שבה פונים חופשי.

(ואני מסיגת שוב- מדברת על צעירים בלבד)

לסוגיה השונים.

למיטב הבנתי זה גם לא "סתם פסק" אלא עומד להתפרסם בקובץ הלכתי כלשהו, שכחתי כעת את שמו של הקובץ - ושם, אני מניח, הוא יסביר את הפסק שלו. בתקשורת, די ברור, מפרסמים את מה שפיקנטי ולא מתעכבים על הבירור היסודי והמקורות ההלכתיים של כל דבר ודבר.

אתה באמת לא יודע מה זה?

http://www.zomet.org.il/?CategoryID=170

מוריה? כותלנו? המעיין? אור ישראל?

או להבדיל אקדמות? תרביץ? עיון?

אם אתה מכיר את כל שמות הקבצים החשובים,

אתה במצב טוב מרובנו...

אני יודעת שגם הרב צבי קוסטינר אומר שבנים בצבא/ לומדים באוניברסיטה (מקום חילוני כלשהו..) ילכו עם טבעת.

אני אקח את זה מסיפור אישי שקרה לי...

אני מגדירה את עצמי כדוסית!! ומישהו דוס ניסה להתחיל איתי..

ויש אפשרות מאוד יפה להתחיל עם בנות...

הוא ניגש אליי ושאל אם אפשר לשאול שאלה אישית...ואמרתי לו שאין בעיה(כמה כבר אישי זה יכול להיות?!?!...)

והוא שאל אותי אם הייתי מוכנה לצאת עם מישהו שמציע לך ברחוב....

דוגרי אני לא יודעת מה הייתי עונה...בגלל שהייתי קטנה יחסית ולא רציתי להתחיל לצאת בשלב הזה אמרתי שאני קטנה...

ובזה נגמר הסיפור...ויצא לי לחשוב על זה שאם כן...אז הייתי מבקשת ממנו מספר של חבר או איש קשר שאני יכולה לברר עליו...

ובקיצור אני חושבת שאין בעיה שבנים יתחילו עם בנות דוסים ודוסיות!!! העניין הוא איך,

ברגישות,זהירות ועדינות!!!

אבל את לא חושבת שמגוחך לקבל ממנו מספר של חבר לבירור? כאילו, איך את יודעת שאפשר לסמוך על החבר?

כל עוד את לא מכירה את הבחור עצמו, את לא יכולה לדעת מי החברים שלו, וממילא אי אפשר לסמוך עליהם.

והחסרונות וההסתבכויות-לשוא שיוצאים מזה - מרובים ומיותרים.

למה, כי לראות אותה רוקדת בכרם זה יותר צנוע?!

התנהל שונים מהם באורח חיינו ........בינתיים יש הפרדה בחתונות והבנים לא מסתכלים 

מעבר למחיצה ......

וזה גם תלוי בגיל. 

ככל שמתבגרים, כך הכרות ישירה פחות בעייתית. לענ''ד.

השלב הראשון הרבה יותר טעון רגשית כך. על כל ההשלכות של זה.

[האם זה מכריע את הכף לשלול לגמרי את זה - לא בטוח בכלל.]

"שלום, קוראים לי X, אני יכול לשאול אותך שאלה?" ("אה... כן") "שאלה קצת אישית"?

"אוקי..."

"יש מצוה של להקים בית בישראל, את מחפשת לקיים אותה? אם כן אני חושב שכדאי שנכיר אחד את שני בשביל לבדוק את הענין הזה, מה דעתך?

"אבל אני לא מכירה אותך".

"אם נוח לך, אתן לך מס' של מכרים שלי, וגם אני אקח מס' של חברות שלך, לבדוק אם זה שייך".

וכו'.

הנה עובר.  

אבל בתכל'ס

כי אם אתה בונה איתה בית רק כדי לקיים את המצווה (שאגב היא פטורה ממנה),

אז אתה יכול לעשות את המצווה עם כל בחורה שתפגוש ולאו דווקא איתה.

מכיוון שהמניע שלך לפניה דווקא אליה, זה שאתה מעוניין לעשות את המצווה דווקא איתה.

אז אין שום עניין להסביר לה שאתה רוצה לקיים איזו מצוה כלשהי,

אלא אתה צריך להסביר לה למה אתה רוצה לעשות את המצווה הזאת דווקא איתה.

ולא, אני במקומה הייתי פשוט ממליץ לך לפנות למישהי אחרת שתלך לעשות את המצווה איתה.

בקיצור, התסריט שיחה הזה מצחיק אבל לא רלוונטי וגם לא אמור להיות ישים.

אבל הסיבה שהוא פנה אליה זו לא המצווה עצמה, כי את המצווה הוא גם יכול לעשות עם מישהי אחרת.

הסיבה שהוא פנה אליה, כי הוא רוצה לעשות את המצווה דווקא איתה (ולא עם מישהי אחרת).

אז התוכן של הפניה לא צריך לגעת בעצם המצווה, אלא בסיבות שהוא חושב כרגע שבגללן הוא מעוניין כרגע דווקא בה.

המצוה היא "לישא אישה בחופה וקידושין" מדאורייתא.

ילדים זו עוד מצוה

עקרונית צריכים לבוא על האישה, וכיוון שזה אומר שצריך קודם לקדש ולישא אותה - הרי שהלכה למעשה, התורה מחייבת אותנו להתחתן.

מה גם, שכתוב במפורש בתורה, גם אם תתווכח ותגיד שזה לא בגדר מצווה ממש, עדיין זה כתוב במפורש: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". משמע שאדם חייב אישה... (אני יודע, אני יודע מראש מה אתה יכול להגיד לי את זה...אבל תנסה להביט במבט הרחב יותר ולא המצומצם)

אם אתה יודע מראש מה הקושיה שעומדים לתת לך (בייחוד שזו קושייה די מוחצת),

אז למה אתה אומר מראש את דבריך?

(אא"כ, אתה מעוניין ללמוד כאן תורה לשמה)

תקשיב טוב לברכת האירוסין שמברכים מתחת לחופה, שזו ברכה ייחודית ביותר (אין עוד שום ברכה שמברכים על איסור או "לאו").

בקיצור, המצווה שהצגת אינה כתובה בתורה (או לפחות בתורה שמשה רבינו אבי הנביאים הביא לנו).

יש מצוות עשה של "פרו ורבו" ויש מצוות לא-תעשה של "לא תהיה קדשה בעמך.."

כדי לקיים את המצווה הראשונה ותוך כדי זה לא לעבור על ה'לאו' צריך לקדש.

אבל אין מצווה כזאת בפני עצמה, שזה פרט שהוא חשוב מאד בהבנת מהות הנישואין!

אומנם לא מצאתי שאלה שבה שואלים אותו במפורש האם יש מצווה להתחתן, אבל מענייתו לשאלה שתובא עוד רגע, רואים במפורש שהוא אומר ש"יש מצווה להתחתן". לא "יש מצווה לעשות פרו ורבו" ולא "יש מצוות לא תהיה קדשה בעמך". לתלונות - פנה לרב מלמד, לא אלי, אני רק מביא את לשונו כעת:

שאלה: האם יש אנשים שפטורים מלהינשא מחמת אונס?

תשובה: אף שיש מצווה על כל אדם מישראל להתחתן, מכל מקום עיקר מצוות החתונה צריכה להתקיים באהבה ובשמחה. וכל עוד אדם חש שלא יוכל להתקשר לאישה ולהתחייב לאהוב ולשמח אותה כראוי לה ולא לבגוד בה, הרי שבפועל לפי תפיסתו את עצמו הוא אנוס, ואינו יכול להתחתן. ורק לאחר שיכיר בנפשו שהוא מסוגל להתחייב להשתדל בכנות לאהוב את אשתו ולשמח אותה כפי שמגיע לה, יוכל לקיים את חובת מצוותו ולהתחתן. וכן הדין לגבי אישה, רק לאחר שתדע שתוכל להיענות לתשוקת בעלה תוכל להתחתן.

רק כי הוא היה צריך לקצר בתשובתו.

אם היה מדובר על שו"ת מלא, אין ספק שהוא היה מתנסח באופן יותר מדויק (כמו שאני הרחבתי מעט).

ב. אפילו אם נדייק בדבריו, שים-לב שהמצווה קיימת אך ורק על הגבר ולא על האישה.

   הגבר לא מסוגל - אנוס ולפיכך אינו יכול.

   הגבר מסוגל - חייב במצווה.

   האישה אינה מסוגלת - אינה יכולה.

   האישה מסוגלת - היא יכולה (אבל די ברור מדבריו שהיא אינה מחוייבת).

בנוגע לניסיון פלפול שניסית להגיד שהוא אמר זאת רק כי "היה חייב לקצר בתשובתו" - את זה אתה החלטת, זה לא מה שהוא כתב. אתה זה שמנסה להוציא דבר לא כתוב מכתוב, על ידי החלטה מה הרב היה צריך לעשות. אתה אומר את זה על סמך ההחלטות שלך. לא מחויב שזה נכון - ודבריו של הרב עומדים בחזקתם, ובחזקה שהרב לא סתם כותב משהו לא נכון.

האישה לא מחוייבת בנישואים ולא בפרו ורבו, אלא מחוייבת לסייע לגבר במצווה הזאת, כי, כמובן, הוא לא מסוגל להגיע אליה לבד.

אגב - אחת הסיבות שאישה לא חייבת בזה, כמו בעוד המון מצוות (שהזמן גרמן) - היא שהיא יותר קרובה אל התכלית מהגבר, לכן למעשה א-י-ן צורך לחייב אותה במצווה הזאת, כי באופן טבעי היא תרצה את זה ותעשה את זה ותחפש להתחתן. לא סתם הסטיגמה היא שבנות בל"חיות בהרבה מבנים...

אני מעדיף לומר שהוא קיצר בתשובתו מאשר להגיד שהוא שגה בתשובתו.

אם אתה רוצה תשאל אותו באופן מפורש,

קשה לי להאמין שהוא יגיד לך שיש מצווה עצמית מדאוריתא להתחתן.

לגבי החיוב של האישה, היא מחוייבת לעזור לו רק לאחר החתונה,

וגם העזרה הזאת זה לא להתחתן ובוודאי שלא חיוב כלשהו מדאוריתא,

ובכ"מ, במקרה שלנו מדובר על הרבה לפני החתונה, ולכן אין שום הו"א לחיוב.

לגבי למה היא פטורה, שמעתי את הטעם הזה כבר בעבר וגם עוד טעמים אחרים,

הטעם נחמד ויכול להיות שיש בו גם הרבה מן האמת,

אבל זה עדיין לא מכניס אותה לחיוב במקרה שהיא לא רוצה או מעוניינת,

ולכן זה לא משפיע כהוא זה על מה שאנחנו אמורים לעשות במציאות.

(בטל הטעם לא בטלה המצווה)

ו' פרו ורבו......

בזכות התושיה של אבי אני כאן.
אבא שלי לא רק ביישן, הוא זה שהמציא את המילה בישנות...! (היום לא רואים עליו כ"כ)
יום אחד הוא נסע ברכבת, ואז הוא ראה את אמא שלי נכנסת - 
הוא סיפר לי "ברגע שהיא נכנסה הרגשתי סביבה איזושהי הילה מיוחדת... ידעתי שאני רוצה שזו תהיה אשתי" 
בגלל שהוא ביישן, הוא חיכה עד שאחרון הנוסעים במושבים שלידה ירדו בתחנה, וקיווה שהיא לא תרד בינתים (הוא עצמו היה אמור לרדת מזמן מזמן...).

בתחנה האחת לפני הסוף הבחור והחיילת שישבו ליד אמא שלי ירדו, ואז הוא ניגש "עכשיו או לעולם לא"! 
והיא בסוף נתנה לו את מספר הטלפון...
ובאמת הוא זכה, אמא שלי ממש נשמה טובה ומדהימה!
וד"א היא רוסייה עם עינים כחולות, והוא תימני מושלם...

ולגבי השיחה שכתבתי, אם לא תציירו את זה בדמיון בכ"כ דרמטיות, זה כן נשמע טוב. ואפשר גם "יש מצוה של שידוכין, ואם את בענין הזה, אני חושב שכדאי נכיר וכו'

אז אולי אתה, יותר מכולם, צריך לקיים ''מעשה אבות סימן לבנים''. 

גם בן דודי פגש את אשתו ברכבת.

אשכנזי מושלם עם תימניה מושלמת. 

אבל זה היה יותר משמח אם זה גם היה פועל הפוך.

זה תמיד נוח שמישהו אחר הוא זה שמסתכן בפאדיחות.

חוץ מזה, גם לא תמיד הגברים שמים-לב.

וגם בציבור הדתי, בפועל הבנות מסתכלות על הבנים הרבה יותר מאשר הבנים על הבנות,

כך שיש להן יותר כלים ללמוד על הצד הפוטנציאלי.

אם אתה שואל את דעתי, אני טוען ש"להתחיל" זה הדבר הכי לא מכבד שקיים,
זה גם באמת - לא תורני, אלא חיקוי זול וחיצוני של תרבות זרה.
 

ואני אסביר - 

למה ל"התחיל" עם בחורה ברחוב\ת"מ\אוטובוס וכו' זה מזלזל בעיניי-
כשאדם רואה\פוגש אדם אחר הוא אוטומטית מקטלג אותו על פי קריטריונים שנמצאים אצלו,
כל אחד וה"תוכנה" שלו, יכול להיות שהוא אפילו לא מודע להם, אבל זה מה שהוא עושה.

כשאנחנו מסתובבים בעולם עם ה"רדאר" הזה - אנחנו בודקים כל מי שעובר אם הוא מתאים לקריטריונים,
אם יש התאמה, אנחנו קוראים לזה "נראה מתאים".

הבעיה היא שאין לנו אפילו התחלה של מושג מי האדם או על אילו קריטריונים הוא עונה, כי אין לנו מושג

מי הוא או מה הוא, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לזהות, כי יש לנו מערכת תרגום פנימית מסויימת, שלא

בהכרח תהיה תואמת את המסרים שלו.
לכן גבר(ואני אדבר על גברים, כי אני לא אישה) "מתחיל" עם בחורה ש"מוצאת חן בעיניו" משתי סיבות-
גאווה או תאווה.

גאווה - אני חושב שאני יודע מה הסגנון שלה כי ראיתי אותה עוברת בת"מ, כלומר אין שום יחס לאישה אלא רק

לאשליה עליה.

תאווה - בכלל אין יחס לאישה עצמה.

זה עניין של תרבות והתייחסות לאנשים - אנחנו לא צריכים "לצוד" ולחפש כל הזמן כשאנחנו הולכים ברחוב, אם הקב"ה

ירצה להפגיש אותנו ברחוב, הוא לא צריך שנסמן לו מטרות אפשריות. עצם ההסתובבות עם "רדאר" כזה פוגעת בנו,
מי שחושב שזה יפסיק אצלו אחרי החתונה, כנראה טועה, מי שהתרגל להסתכל ככה על אנשים - ימשיך גם אחר כך.
עדיף פשוט להמנע מההסתכלויות הללו - הן לא מעלה, אלא הפיכת הכישלון שלנו ל"אידאל" - זה לא שאני לא מסוגל לא
להסתכל על בנות כל הזמן, זה שאני מחפש כלה...
יש דרכים מקובלות לחיפוש כלות בעם ישראל, גם להן בעיותיהן וצרותיהן, אבל הן לפחות לא קרובות לפרוץ גדרות חכמים,
ויעויין באבן העזר סימן כא.

נכון, לא צריך להתחיל כמו ערסים, שאז זה בהחלט לא ראוי ולא צנוע וכו'.

אבל להגיד שמדובר ממש בתרבות זרה???

אתה חושב שאדם הראשון חיכה לשדכן?

אתה חושב שאברהם אבינו חיכה לשדכן?

אתה מעליל על יעקב אבינו שהוא גאותן ותאותן? ("ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני..")

דוד המלך ומשה רבינו הם בכלל אנשים ידועים שהפכו את הכשלונות שלהם לאידיאלים..

יש דרכים להתחיל עם בחורות גם בצורה ראויה ומכובדת.

זה שאתה התרגלת לדרך ספציפית ומסויימת, זה לא אומר שאחרים טועים בדרכם.

אינטואציה היא דבר חשוב, אבל "מוח שולט על לב שולט על כבד" ולא ההפך. או כמו שאומרים-
"לפעמים תחושות בטן הן רק החמין משבת".

לא בדקתי את אחוז ההצלחה של שדכנים, אבל בדיקת הצעות לפני בצורה טובה וקבלה של הצעות מחברים ומכרים קרובים,
מוכיחה את עצמה כבר מאות שנים.

ועל אדם יודע מה טוב לו - יעידו כל הזוגות של אנשים שאמרו: "זה בטוח לא זה" והתחתנו בסוף, ואני מכיר כמה.
יותר מזה - גם אם כן, אדם לא יודע את מי הוא פוגש ברחוב, רק את מה שהוא חושב שהוא יודע עליו מהחיצוניות,
שגם אותה הוא מתרגם לא נכון, אז איך זה עזר לו?

"להתחיל" זה לא צנוע בהגדרה. ועיין בסימן כא באבן העזר, אם אתה מסוגל לעמוד בכל אחד מהדינים שם ועדיין להתחיל
עם בחורה ברחוב- אז אתה מיוחד מאוד.

ממש תרבות זרה שנלקחה יחד עם הלך רוח, תפיסת עולם וסגנון, שאנשים לא נזהרים מהם ובודקים מה הם משדרים.

אדם הראשון היה צריך שדכן? רבש"ע הביא לו את זיווגו, מה הקשר?

אברהם אבינו - יש לך ידע על איך הוא התחתן? כי לי אין ולא זכור לי שכתוב בפסוקים בדיוק אם הוא התחיל איתה, אבל הוא
כן אומר "עתה ידעתי כי יפת מראה את" כנראה שלא בגלל זה הוא בחר בה, ועובדה שלבנו הוא שולח שדכן, אז כנראה
ששיטת השדכן מצאה חן בעיניו. 

יעקב אבינו - אני לא רואה את יעקב אבינו באותה אספקלריא שלך, וזה לא משנה כל-כך, הוא גם נישק את רחל. אני לא טוען
שיעקב אבינו ח"ו היה גאוותן או תאוותן, ודווקא בגלל "כוחי וראשית אוני" מוכח שהמקרה הוא אחר. אם אתה יכול להעיד על
עצמך שאתה במדרגה הזו - אשרייך, אבל אז אני בספק אם אתה מסתובב בעולם ומסתכל על נשים כדי להתחיל איתן.

דוד המלך ומשה רבנו לא הפכו את כישלונותיהם לאידאלים, זו טעות חמורה ביחס אליהם, אלא אם כן אנחנו מתייחסים אחרת
למושג, או לדמויות. יש לעיין היטב בדמותם.

אין דרך להתחיל עם בחורה בצורה תורנית. מכבדת - כן. אבל לא תורנית. 

אתה זה שטוען שהם נהגו עפ"י תרבות זרה,

אני טוען שאין פסול בכלל במעשיהם ושזה בכלל בכלל לא סותר את דרך התורה.

שהדברים שאתה טוען שהם כשלונות, אני טוען שזה מעשים שהם לכתחיליים וכלל וכלל לא מדובר בכישלון.

אני פשוט שיקפתי לך איך הדברים שלך נראים אם אנחנו מדביקים אותם על מקרים שברור לכולם שדבריך לא מתחילים בכלל.

לגבי זה שאתה אומר שכל עוד אתה לא בדרגה של יעקב אבינו וכו', אז אתה לא יכול לנהוג כמוהו.

זו טענה מוכרת של אנשים שלא יודעים מהי דרך התורה.

אפשר להגיד את הטענה הזאת אך ורק במקרים בהם התורה (התנ"ך) ו/או חז"ל אומרים לנו שאסור לנהוג כך.

נגיד לגבי נישוק קיים איסור, אז אסור להוג כמו יעקב במקרה הזה.

אבל לגבי להתחיל, מהיכן אתה ממציא את האיסור הזה?

צא ולמד מסכת קידושין דף ב:, ואח"כ תחזור לקשקש על האיסור שלך.

ולגבי זה שאתה אומר שבמשך מאות שנים זו הייתה שיטה מוצלחת,

א. גם במשך אלפי שנים עמ"י היה בגלות, זה אומר שזה האידיאל?

ב. כיום בגלל השינוי המהותי במבנה הזוגיות - השיטה שהייתה אז לא מתאימה כיום בעליל גם לאלה שיוצאים דרך שידוכים.

אז לא יצאנו הכי צדיקים

כי מן-הסתם את תפסלי מייד את אותו בחור שהתחיל איתך (וזה לא משנה מה הוא באמת).

אבל עם אחרות, מה הבעיה להתחיל?

הבעיה שנוצרה לנו עם מתן היא, שבן-אדם לוקח איזו השקפת עולם שהוא בנה בעצמו או עם החברים שלו,

בד"כ ההשקפה הזאת לא קשורה לדרך התורה, ואז הוא טוען שזו השקפת התורה.

אז זהו שלא, אם בניתם השקפת עולם בעצמכם, זה ממש לא הופך את זה לדרך התורה.

אם את חושבת שאיתך זה לא יפה ולא יאה להתחיל - אין שום בעיה.

רק אל תהפכי את זה למשהו דתי או להשקפת עולם של התורה.

תגידי באופן פשוט שלך באופן אישי זה לא מתאים.

אני חושב שאכן תאווה וגאווה עלולות לגרום להתחיל עם בנות, אבל זו יכולה להיות גם אינטואיציה [וכנראה שיש אנשים שהתברכו ביותר מהמצרך הזה, ולהם זה יותר מתאים].

ולחילופין, יכול להיות מצב, שבו ההצעות שמישהו מקבל לא מספקות יותר התאמה ראשונית - ואז הוא אומר - אם כבר מילא מה שאני יודע על מי שאני פוגש זה שהיא בת דתייה רווקה - אז למה כל הביוקרטיה והצורך לחכות שמישהו יציע?

ואני מסכים שזו דרך עם יותר סיכונים צניעותיים, שיכולה לשמש כתירוץ להליכה אחרי היצר, אבל זה לא בהכרח אומר שצריך לשלול אותה לגמרי.

הוא לגמרי תלוי בראיה ולא קשור לפנימיות. בחורה תתלבש/תדבר/תראה כך וכך כי בחברה שלה כך נהוג או כי היא בדרך לראיון או כל דבר אחר- אבל זה ממש לא מעיד על התאמה.

אם במקרה אתה נמצא לומד במכללה/אוניברסיטה או עובד במקום מעורב אז יכול להיות איזשהו פוטנציאל להתאמה. הרי שניכם בחרתם באותה עבודה/מקצוע ויכול להיות שיש פה התאמה מסוימת.

שוב- אנחנו לא בוחרים בבן/ת זוג לחיים כי 'כיף' לנו ביחד או כי זה זורם וכו'... כל אלו פרמטרים חשובים אבל הם לא העיקריים.

העיקר זה הפניומיות האמיתית- המידות. היר"ש. הבית שתבנו יחד.

איך תוכלו לבנות בית אם לשניכם יש דרך עבודת ה' שונה לחלוטין? אז מה אם זה זורם... זה לא עוזר לחנך ילדים לעבודת ה'.

הוא יכול לשלוף כמה ניירות, להעריך שהוא הגיע כבר לשווה פרוטה, ולתת.

ובנימה רצינית-

הבעיה היא לא האם יש התאמה. כי יכול להיות שיש. אבל חבל לבזבז את הזמן באשליות שאולי מישהו בתחנה מרכזית מתאים לי כי הוא נראה כך ומדבר כך וכו'...

ואם אתם ממילא בקטע של טישו- רק תבדקו שזה האחד מהחברה הזולה...

"חשבתי שהוא מתאים לי... ראיתי אותו בתחנה מרכזית ושיא התאים לי..."

(סליחה- אבל זה נשמע כמו ילדה בת 16 ולא בחורה שמוכנה לנישואין)

האחוזי הצלחה של השדכנים בציונות הדתית הם פחות מ-10%.

וזה עוד אחרי שהזוג החליט להיפגש, כלומר אחרי הסינונים והבירורים ע"י שני הצדדים.

לעומת זוגות שמשדכים את עצמם, שאז האחוזים הרבה יותר גבוהים (סביב ה-30%).

אצל החרדים הסטטיסטיקה יותר טובה, אבל זה נובע מזה שאצלם הזוגיות היא הרבה יותר טכנית והרבה פחות מורכבת.

כך שאצלם באמת אולי יותר מתאים שיטת השידוכים.

הרי הם בסופו של דבר- מצליחים.

בכל מקרה- להתחיל עם בחורה בתחנה מרכזית זה נושא אחד. להחליט על סמך מראה חיצוני חטוף שאולי היא מתאימה- זה לא כ"כ נשמע הגיוני...

לדעתי עדיף שזה יהיה שדכן.

מציאות שכל אחד מנסה את מזלו ברחוב, נראית לי הרבה פחות מתאימה.

אם מישהו רואה מישהי, שיש לו בסיס יותר רציני לחשוב שהם מתאימים [באינטואיציה, ברוח הקודש, או כי היא אמרה שתה וגם לרכביך אתדלק], אז יש כבר סיבה טובה לפנות. [וצריך למצוא את הדרך המתאימה, ייתכן שעדיף דרך צד שלישי, אם אפשר].

עם בנות אקראיות, זה הופך לסוג של "ספורט", שפוגע מאוד בצניעות, וגם גורם לעוגמת נפש מיותרת.

השלב הראשון הופך בצורה כזו ליותר טעון רגשית, כאשר הסיכויים שהוא יסתיים אחרי דייט שניים גדול מאוד.

בחורה שנמצאת בקשר, יכולה לקבל הצעה מבחור, שנראה טוב, ועצם ההצעה בצורה כזו מחמיאה לה, ודבר כזה מפריע לקשר שהיא נמצאת בו.

ואם היו דנים אותי על פי רושם ראשוני כזה- הייתי מתפחלצת.

רושם חיצוני הוא "האדם יראה לעיניים". וכבר ראינו מה יכול היה לקרות אם היו דנים את דוד המלך על פי החיצוניות שלו (אדום כמו עשיו וכו').

חבל לחזור על הטעות הזאת שוב.

הסיבות שפרטו בהמשך, נראות לי מספיקות כדי שזו לא תהיה דרך השידוכים העיקרית.

מצב שבו כל בחור ישיבה/ חייל שיוצא לשבת הביתה, מנסה על הדרך למצוא כלה, נראה לי שנזקו יהיה רב מתועלתו.

שהיא רואה לזה מקום מאוד רחב, ופונה גם למי שבכלל לא חשב על זה [ולא רק למי שפגש באקראי, ורצה ולא העז וכדו'].

אבל שמירה על ההלכה כמה שניתן עם שתייה  מוזיקה חסידית או דתית יש דברים כאלו למגזר הדתי וזה יכול להיות ביישוב דתי

סופר לי שנפתח כזה מועדון בת''א, 

בתור בית כנסת ששופץ (ועדיין נשאר בית כנסת)

ובערבים זה מן מועדון לדתיים, מביאים כל מיני זמרים דתיים וכד'

נ.ב. לא אהבתי שכתבת''שמירה על ההלכה כמה שניתן'' 

זה באחריותינו!! אפשר לעשות את זה בביישנות ובעדינות וזה יהיה יותר נעים ל2 הצדדים, - לדעתי זה הרבה יותר 'מבטיח' מאשר לצאת עם מישהי שמתאימה בעיקר עפ"י נתונים יבשים.

למציאת חן ולחיבה יש הרבה מקום בהחלטות שלנו  -ובעיקר בתחום הזה!!

אחת הבעיות הגדולות שלנו היום היא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות, אבל לא עושים מספיק בשביל זה.

ואני אסביר,
הציבור שלנו, בניגוד לציבור החרדי (שמתחתנים בשידוך תוך זמן קצר יחסית) והציבור החילוני (שמתחתנים אחרי היגרות ארוכה ולרוב גם מגורים משותפים לא קצרים), רוצה גם מזה וגם מזה, במגבלות ההלכה
התוצאה של כל זה היא זה שמצד אחד 'להתחיל' עם בחורה באוטובוס נתפס כמשהו רדוד (בשל העובדה שהמעשה נובע מהתרשמות חיצונית נטו)
ומצד שני, כל עניין השידוכים קצת 'פוגם' בכל החלומות הרומנטיים אודות אביר על סוס לבן.

ההשלכות הן תופעת הרווקות המאוחרת ועוד רבות...

בכל מקרה (ואם לספק על המקרה שלי),
את אישי היקר הכרתי קצת לפני (מהפורומים...) אבל הסכמתי לצאת איתו רק אחרי שהוא אזר אומץ והתחיל איתי, אי אז לפני חמש שנים ומשהו. למרות שהרבה חברות קרובות כמעט לחצו עלי לצאת איתו כבר ושאנחנו 'מתאימים בול'.

אז בנות,
אתן צריכות להפסיק להירתע מבנים שמתחילים איתכן ולהתחיל להסתכל על התופעה כעל משיכה רוחנית של שני החצאים של אותה הנשמה (או משהו קרוב לזה) שראו זה את זו ומנסים לעשות כל שביכולתם כדי להתאחד שוב.
הכל כמובן במלוא הכבוד והצניעות שמחייבת אותנו כבני אדם, כיהודים וכשומרי מצוות

ובנים,
לא לפחד!!
ראית מישהי? מוצאת חן בעיניך?
קום ועשה מעשה!
יש דרכים מכובדות ומכבדות להתחיל עם בת ישראל צנועה, ומשפטי פתיחה אינפנטיליים הם לא אחת מהן.
אני בטוחה שבחורה תעריך יותר גבר צעיר שפונה אליה מתוך הכרה שנשיאת חן היא עניין פנימי רוחני עליון.

(וכמובן, כל הזוגות שיוצאים מזה נרשמים בטאבו של גן עדן על שמי )

מסויים מהחלומות הרומנטיים.

יש בתרבות המערבית דגש רב על הרומנטיקה של שלב ההיכרות, ובזה אני חושב שצריך להפנים שהנישואין זה העיקר.

ואם הוא באמת אביר, לא נורא אם הוא יגיע בהצעה של שדכן, ולא על סוס.

[אני לא אומר שזה חייב לבוא על ידי שדכן, אבל כן כדאי להפנים ש"אל תסתכל בסוס/שדכן, אלא באביר שעליו"].

אם יהיה לי אומץ לעשות כזה דבר? - יתכן מאוד. מה שמרתיע הוא קצת ביישנות, מה שאמרת לגבי התדמית החברתית, ולפעמים תחושה לא נעימה שאני מתחרה עליה עם אחרים.

באופן כללי, זה בעצם טבעי שבן ידבר עם בת וכך הקשר יתפתח... אבל בתור דוסים, זה לא צנוע, ולא סתם נתחיל לדבר עם בת ברחוב... בטח לא רק בגלל איך שהיא נראית (מקווה שזה לא השיקול המרכזי... בנים...)

מה שכן- יכול להיות שיש מישהי שהכרתם קצת, אם זה באיזה שיחה מזדמנת או שבקרה שמעתם עליה וכד', ונראה לכם...

נראה לי, שאם בן יתחיל לדבר עם מישהי סתם ברחוב, והיא עצמה לא חיכתה לשיחה הזו, אין הרבה סיכוי שהיא תמשיך לדבר איתו, אם בכלל תסתכל עליו... (בהנחה שהיא דוסית...)

אבל... אולי יותר יעיל- לנסות לברר עליה, ולחשוב על מישהו שיכול להציע לה, בצורה "מסודרת", כאילו במקרה.. ואז זה נותן לה אפשרות באמת לבדוק התאמה מיני', ולהחליט אם היא הולכת על זה או לא... בדר"כ ליפול על מישהי ברחוב, לא סביר שזה יוביל...יש פה מספיק בנות שכתבו, ולא נראה מהתגובות פה, שהן היו מגיבות בהתלהבות לאיזה גבר שפונה אליהן בתחנת אוטובוס... 

שבנים יתחילו ברחוב... היום עם פז"מ הדייטים, אני כן חושבת שיש בזה יתרון כלשהוא,

נהיה קביל בעיניי...

אלא מה,

מתוך נסיוני עד כה ממני ומחברותי, (ואני בטוחה שעוד בנות פה יסכימו איתי)

יש קשר ישיר בין המראה של האישה, לכמות הפעמים שמתחילים איתה...כן, גם הבנים הכי דוסים...

מה שאומר שזה ללא כזה תמים, וענין של התאמת סגנון בלבד... (כמו שכותבים כאן-"נראה לי קשור")

ככה שחצויה בנושא..

וזה גם דומה מאד לתהליך שגם אני עברתי עם עצמי.

רק אני אסביר לך משהו לגבי המראה החיצוני.

אף בן שהוא דתי (לא לייט) לא יפנה אל בחורה רק כי היא נראית טוב.

קודם היא תמשוך את העין שלו, אח"כ הוא יעקוב קצת אחריה וינסה לזהות את האופי שלה (ואם היא פנויה),

ורק אח"כ הוא יחליט אם הוא רוצה לפנות אליה.

נכון, יופי יכול למשוך את העין, אבל גם דברים אחרים, כמו למשל אם היא דברנית או קופצנית (או כל דבר אחר שמבליט אותה).

אם תשימי-לב, תראי שגם בנות שהן בולטות חברתית בנים מתחילים איתן יותר מאשר בנות שנחבאות אל הכלים.

הנתונים הטכניים הם רק הדברים שיתחילו לגרום לגבר לבדוק,

אבל אחרי שהוא יזהה ויבדוק את הנתונים היותר מהותיים, אז דווקא הנתונים הטכניים יהיו יחסית שוליים מבחינתו.

למשל, אחת שהיא יפה מאד אבל יש לה אופי מתנשא (שבד"כ אפשר לזהות את זה מאד מהר), אז כמעט אף גבר לא יהיה מעוניין להתחיל איתה.

אחלה רעיון,זה יכול להיות מצחיק...

רגע,אז פעם הבאה שאני באיזור ומישהו פונה אלי- לחשוד בו ישר שהוא מהפורום?

אבל תודה בכל מקרה...

יש לי שם קישור לקיצורי סמיילים לכותרת.

גם ככה כבר מפדח להכנס לדברי שיר... 

כבר עכשיו מרגישים שם כאילו זה חנות שידוכים.

או לפחות מקום מסוכן לפגוש בו מדויטים שלא בא לך לפגוש..

צריך להפריד את התחנה המרכזית כולה  כולה נותנת תחושת שוק דייטים לדוסים...

כמקום טבעי להיכרויות.

פעם אפילו היתה שם מישהי שמצאה חן בעיני, אבל אל היה לי אומץ לפנות אליה באמצע החנות. כנראה כי זה לא מקובל - עדיין...

[עריכה: אפילו כתבתי על זה כאן בפורום!]

סתם ראיתי איזה שיר שהבאת בפורום לפני איזה שנה וחצי, והיה דיון סביבו..

בוא נגיד ככה, ההגדרה שלך לרמה דתית - לא כ"כ מוסכמת על חברי הפורום כאן.

בתור אחד שהביא איזה שיר עגבים של חבר "דתי" שלו והפך את זה לשיר קודש.

מצ"ב קישור לתזכורת:

מוקדש לכל שבורי הלב הטריים,העתיקים, וכלל בני האדם! - לקראת נישואין וזוגיות

    תראה שגם אני לא חושב שיש בעיה הלכתית או רוחנית לגבי להתחיל עם בחורה (כשזה בצורה מכובדת).

ב. אתה כתבת שלעשות דבר כזה זה לא מעיד על רמה דתית נמוכה,

    אז רק הזכרתי שהסקלה שלך לגבי רמה דתית שונה מהסקלה של רוב חברי הפורום.

    אם המשפט שאמרת נכון? בהחלט יכול להיות שכן.

בס"ד

לא רואה שום עניין חוסר צניעות בליצור קשר עם בחורה בצורה נעימה ויפה.

לברר אצל החברות שלה זה עדיף? תדמיינו שזה דייט ראשון פשוט..

אני לא אוהבת את המושג "להתחיל". אבל כן! העולם לא יתמוטט אם תפנה לבחורה שנראית לך מתאימה ותתחיל בעדינות לפתח איתה שיחה מתוך שאלה תמימה.

אני אישית הייתי עונה "לא" אוטומטית למי שישר היה שואל אותי אם אני רוצה לצאת איתו. זה מלחיץ משהו. וגם הדוגמא שניתנה כאן לאיזה נאום חוצב להבות על המצווה החשובה.. טוב שלא אמרת לשם ייחוד לפני שאתה פונה למישהי. <צ>

אבל אפשר בכיף לשאול מה השעה, להתלבט איך מגיעים ל.. לבקש עזרה באנאערף..להפיל משהו לרגלייה ואז לבחון אם היא תרים (-; סתם..

לד' יתברך יש דרכים משלו לכל זוג וזוג. יכול להיות מאוד שזה הסיפור שלך.

וכן, לנו יש בעיה כי אין לנו מושג מי נשוי :/ וכי בכל זאת, דרכו של האיש לחזר. אז יאללה! הכלות שלכן מחכות שרק תפתחו את הפה!

ואני מעריכה את האומץ של כל בחור. גם אם אני לא בעניין- כל הכבוד למי שאוזר אומץ ועושה את ההשתדלות שלו!!

אז בלי תירוצים בשם הדוסיות שלכם.. בהצלחה!!!

סתם בצחוק. פשוט נהניתי מהדוגמאות שלך

רק לזכור להעביר לשקט קודם...

<צ> מדבר שקר תרחק

גבר גבר!!

קיבל צ'אנס עם קרדיט גדול על האומץ - והיה שווה!!

אם אתה רואה מישהי שמתאימה לך ואתה ירא שמיים! תמצא את הדרך לעשות את זה!

(לצערי, הבנים יותר בסדר מהבנות..

הבנות פותחות עיניים על כל בחור כזה, גם עף להן הפוני, וגם חושבות שהוא "קוקו"..

לדעתי גבר שלא מפחד לעשות את הצעד למרות הסיכוי לקבל תשובה שלילית (ושוב!! בדרך מכובדת!! ומכבדת!! לא כמו שוק..) בסוף יזכה באשה שתעריך את האומץ שלו ואותו, ובסיפור רומנטי לילדים.. )

כשאתה כבר יודע שמולך יהודי צדיק ירא שמיים

עם מידות טובות ונורמליות בריאה

דורנו דור לא פשוט, יש גם טיפוסים מורכבים שם בחוץ

טוב שיש מנגנוני הגנה

שאם מישהו עם מראה דוסי הציע לה בצורה ספונטנית,

הסיכוי שמשהו אצלו לא בסדר הרבה יותר גבוה מאצל

בחור שיש צד ג' שמאשר שהוא נורמלי

כשיש הכרות קודמת עם הבחור שיוזם ו"מתחיל",

כשמכירים את הסיפור שלו ומכירים גם חברים אחרים שלו,

אז הסיכוי שהוא "יצור" כבר הרבה יותר קטן

תאמת שיצא לי כבר שמישהו דוס ניסה להתחיל איתי ברחוב... הוא שאל אותי אם אני אוהבת את ירושלים ובא לי לגור שם? אז זרמתי ואמרתי שכן, ואז הוא אמר שהוא מחפש כלה.. אם אני בעיניין...?

תאמת שבגלל שהוא היה נראה ממש מבוגר, וקצת יצור, עניתי שאין מצב..

אבל אם היה ניגש אליי מישהו שגם מבחינה חיצונית היה "עושה לי את זה" (לא בקטע של יופי, אלא בקטע של התאמה..) אז ישמצב היה יוצא מזה משהו...

הכל עיניין של טקט...

כאליו איכותיים וזה ......נפגשו באוטובוס עשו עיניים וזה.......

בסוף זה נגמר בחתונה הריונית  סורי על הציעור.........

אזז ......

אני הולכת לתומי ברחוב (פארק טדי, נו..)

מגיע אלי חרדי : מה השעה

אני: רבע לשמונה ממשיכה ללכת

הוא: תגידי, את נשואה?

מה שהיה אח"כ היה אבל הוא עוד חצי התווכח איתי

שאני נראית חרדיה וכו וכו

לענ"ד יש דרך. לפעמים ערסים מתחילים בדרך יותר נורמלית

אני לא שוללת להתחיל עם בנות ברחוב, 

אם זה עוזר למישהו אז סבבה

אבל בדרך נורמלית.

ובכלל עדיף שלא.

זה לא נעים בכלל שעפ"י מראה בלבד שופטים אותך.

ומר?????

כתבת בסוף שזה לא נעים ששופטים על פי מראה בלבד ..

ומאיפה לך לדעת שהוא פנה אליך בגלל המראה שלך?..אולי מצאת חן בעיניו סתם ככה ?

מה לא יכול להיות דבר כזה?

והינה לכם ידידיי הסיבה למה בנים מפחדים להתחיל עם בנות דתיות...

זה ישר נחשב מטריד ולא לעניין ..

אם זה בא בצורה רדודה ככה אתה מציג את עצמך ויוצר תדמית שלילית על ההתחלה גם אם אתה ממש לא כזה
 ..חוץ מרעיון הפתק הידוע אין לי רעיונות אחרים וכל מה שתעשה יראה מוזר בגלל שאתה דתי .

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

כן.

לפעמים ויתור שכלי על משהו 'לא חשוב' גורר מחירים לאחר שנים.

שקורים הרבה פעמים בקשר, כי הרי אין  מישהו מושלם...

טיפ שנתנה יועצת נישואין.

הכותרת היתה: מן הזהירות, לא להיזהר יותר מדי.

כדאי לקרוא. בתחילה יש שם מודעות אירושין אחדות ואחר כך הטיפ שלה והמקרה שטיפלה בו

עם בחורה מקסימה שראתה יותר מדי...

המסר שלה שצריך ללמוד לעגל פינות. לא תמיד . היא אומרת שזו עבודה מאוד עדינה, אבל

חשובה.  ממליצה לקרוא את זה.

אגב, אין לי שום נגיעות בעניין. פשוט יש לפעמים טיפים טובים שמעניין וחשוב לקרוא

אותם. גם אני נתקלת בעין חדה מדי אצלי וגם אצל אחד הילדים שכבר למעלה מ30.

קשה.

לרגע לא חשבתי שיש לך נגיעות אישיות 💖

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מידי ולא אלגנטי.

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

לק"י

בשביל אנשים אחרים

בטח כשמדובר בכמה וכמה דברים. לא במשהו נקודתי ספציפי.

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.

2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.

3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.

4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

הוא התכוון, עד כמה שהבנתי, לשיער הצומח ע  ל   הפנים...רק תאר לעצמך שהוא ישאל אותה למה היא לא מסיטה אותו אחורה.......

ויצאתי קצת גבר...
ייתכן שה בגלל שנפגשתי לא מזמן עם מישהישעפו לה שערות על הפנים כל הזמן ולא הבנתי איך זה לא מפריע לה.

בכל מקרה, אני לא נכד שלך.

סליחה על הפנייה אליך כאילו היית ילד - פגעתי בך. סליחה.

אבל אני דווקא מתפעלת מהנקיות, מהנפש הלא מקולקלת שלכם,

מזה שאינכם מעורים בכל מיני דברים לא נקיים (בלשון המעטה) מההצטדקויות

הרגישות המלוות שאלות או הרגשות והדרך העדינה והמהוססת להעלות אותן...

אבל באמת, לכנות בחור "מתוק" זה לא באמת לעניין. סליחה!

ולא יעזור אם אתנצל ואומר שבמידה מסויימת אתם בעיני

ילדים (ביחס אלי, בוודאי!) ולו בגלל שאתם בהתחלת

החיים, ושמורים, ודתיים - אני בגילכם הייתי במקום

אחר לגמרי. לדאבוני.

אז סליחה. באמת. אני אעשה תשובה על זה, בלי נדר.

אישה תיפגע מאוד אם יעירו לה על כך.

מלבד זאת - לרוב אישה שלא "מטפחת" את עצמה עושה זאת מבחירה, כך שלא יועיל לומר לה להשתנות. 

מחוסר מודעות, חינוך מסויים, וחושבת שכן אפשר להשתנות כשיש סיבה מספקת.

להסיר שיער מיותר, למרוח קצת מייקאפ, שפתון, וכו' - לא סוף העולם. (כשחוזרים

הביתה, מסירים באנחת רווחה את המסיכה  ושבים להיות עם פנים נקיות.

הרי לא הולכים לישון עם איפור. והבעל לא נמצא, יש לשער, כל היום

בבית, אז לקראת בואו...... לא נורא בכלל. אפשרי.

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

איך אני חולה על בנות שלא שמות קצוץ על איך שהן נראות. בדרכ הן הכי יפות גם

וההכי חשוב- הבפנוכו שלהן צנוע ןיפה

בלי כל האגו והשיט

לפני שנים רבות מאוד, חי מלך ב...

לא לא. סליחה. 

אני מתחילה שוב:

לפני שנים הרבה, היתה לי חברה אמריקאית, ממוצא יווני.

דקה, קטנה, עם עור בצבע זית ושיער חלק ארוך ושחור וגם עיניים כהות.

היה לה חוש הומור ושמחת חיים..משהו.

בכל אופן, יום אחד שוחחנו והיא סיפרה לי שמישהו

הטיח בה:

"יש לך שפם!"

"נכון מאוד", ענתה, "אבל אני יכולה להוריד אותו, אבל אתה לא יכול לגדל שפם על הפנים החלקות שלך!"

בחורה בריאת נפש. 

ולכל אלה ואלו שיש וגם לאלה ואלו שאין,

שבוע טוב וחודש טוב!

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?