(למשל היה פה פעם מישו שראה אותה ממלצרת בקייטרינג או משו כזה...... מי מחפש את השרשור?)

ובגדול נראה שדוסיות פחות יגיבו טוב לדרך התחלה שכזאת.

ורוב הדוסיות כאן, לדעתי, יסכימו איתי...

לכן, מה לעשות - דוסים לא מתחילים עם דוסיות שלא ברור להם בסבירות גבוהה שהן תקבלנה את זה ברוח טובה.

אז בנתיים מתחתנים בדרכים אחרות.

אם הבנות כל כך רוצות לצאת בדרך הזאת - אני אגלה לך סוד, בת יכולה הרבה יותר בשקט ובנוח "להתחיל" ככה עם בן - בנים לוקחים דברים כאלו הרבה פחות קשה מבנות, גם אם הם לא רגילים לזה מהבית. אם בת דוסית תתחיל עם בן - זה יהיה הרבה פחות בעייתי מאשר אם בן דוס יתחיל עם בת דוסית.

מה לעשות, זאת המציאות...

אבל כמובן, ברור - בנות דוסיות לא מתחילות עם בנים, זה לא ראוי... והנה, עוד פלונטר.

אז עד ששני הצדדים יגיעו לעמק השווה בנושא ההתחלה הספונטאנית - ממשיכים כימים ימימה, וחברים/חברות מציעים/ות שידוך, או אתרי היכרויות, או שדכנים...

ואכן , אולי זה מה שמוכיח את מה שותן טל כתב.  פחות שכיח שבנות יחילו עם בנים.

בפסק (חדש) של הרב דוד סתיו, שאומר שבמקומות שבהם הבחור הצעיר הנשוי, עובד/לומד בסביבה מעורבת שיש בנים ובנת יחד - יכול להיות ראוי שישים טבעת נישואין, שתמנע תקלות, בעיקר אם האשה רוצה בכך. במקום שבו אין צורך מיוחד לכך, אין סיבה לשים טבעת, אבל במקום שזה יכול לעזור - זה כדאי, לטענת הרב סתיו.

מעניין הפסק, למרות שאני מניח שכבר כל זוג עשה את השיקול שלו עצמו תמיד, ככה או ככה... (וחשוב להדגיש, בכל מקרה, גבר עם טבעת, צריך טבעת שיהיה ברור מהמראה שלה שהיא טבעת גברית שנועדה לגברים - כדי לא לעבור על איסור "לא ילבש".

לא אהבתי והיה נראה לי נשי מידי.

לאחר שקראתי (אם אני זוכרת נכון - הרב אבינר) שכתב שרצוי שגבר יענוד טבעת כדי להעיד שהא נשוי,

הבנתי וגם ראיתי כמה שזה חשוב.

בכל מקרה, בעלי לא עונד,

ואני מקווה שאף אחת לא תתחיל איתו...

מהתרשמות ממה שאני ראיתי רוב הדתיים התורניים לא הולכים עם טבעות ( אוליי הערסים )  אבל אוליי בסביבה חילונית או מעורבת רצוי 

לא אמורים לפנות אליהם סתם!!

בתור דתיים צריך לשמור על דיסטנס מסוים.

ואם המציאות קשה, צריך יותר לפתח את השדכנות ולעודד אנשים להכיר חברים אחד לשני.

ולא ללכת לכיוון הדרך החילונית, שבה פונים חופשי.

(ואני מסיגת שוב- מדברת על צעירים בלבד)

לסוגיה השונים.

למיטב הבנתי זה גם לא "סתם פסק" אלא עומד להתפרסם בקובץ הלכתי כלשהו, שכחתי כעת את שמו של הקובץ - ושם, אני מניח, הוא יסביר את הפסק שלו. בתקשורת, די ברור, מפרסמים את מה שפיקנטי ולא מתעכבים על הבירור היסודי והמקורות ההלכתיים של כל דבר ודבר.

אתה באמת לא יודע מה זה?

http://www.zomet.org.il/?CategoryID=170

מוריה? כותלנו? המעיין? אור ישראל?

או להבדיל אקדמות? תרביץ? עיון?

אם אתה מכיר את כל שמות הקבצים החשובים,

אתה במצב טוב מרובנו...

אני יודעת שגם הרב צבי קוסטינר אומר שבנים בצבא/ לומדים באוניברסיטה (מקום חילוני כלשהו..) ילכו עם טבעת.

אני אקח את זה מסיפור אישי שקרה לי...

אני מגדירה את עצמי כדוסית!! ומישהו דוס ניסה להתחיל איתי..

ויש אפשרות מאוד יפה להתחיל עם בנות...

הוא ניגש אליי ושאל אם אפשר לשאול שאלה אישית...ואמרתי לו שאין בעיה(כמה כבר אישי זה יכול להיות?!?!...)

והוא שאל אותי אם הייתי מוכנה לצאת עם מישהו שמציע לך ברחוב....

דוגרי אני לא יודעת מה הייתי עונה...בגלל שהייתי קטנה יחסית ולא רציתי להתחיל לצאת בשלב הזה אמרתי שאני קטנה...

ובזה נגמר הסיפור...ויצא לי לחשוב על זה שאם כן...אז הייתי מבקשת ממנו מספר של חבר או איש קשר שאני יכולה לברר עליו...

ובקיצור אני חושבת שאין בעיה שבנים יתחילו עם בנות דוסים ודוסיות!!! העניין הוא איך,

ברגישות,זהירות ועדינות!!!

אבל את לא חושבת שמגוחך לקבל ממנו מספר של חבר לבירור? כאילו, איך את יודעת שאפשר לסמוך על החבר?

כל עוד את לא מכירה את הבחור עצמו, את לא יכולה לדעת מי החברים שלו, וממילא אי אפשר לסמוך עליהם.

והחסרונות וההסתבכויות-לשוא שיוצאים מזה - מרובים ומיותרים.

למה, כי לראות אותה רוקדת בכרם זה יותר צנוע?!

התנהל שונים מהם באורח חיינו ........בינתיים יש הפרדה בחתונות והבנים לא מסתכלים 

מעבר למחיצה ......

וזה גם תלוי בגיל. 

ככל שמתבגרים, כך הכרות ישירה פחות בעייתית. לענ''ד.

השלב הראשון הרבה יותר טעון רגשית כך. על כל ההשלכות של זה.

[האם זה מכריע את הכף לשלול לגמרי את זה - לא בטוח בכלל.]

"שלום, קוראים לי X, אני יכול לשאול אותך שאלה?" ("אה... כן") "שאלה קצת אישית"?

"אוקי..."

"יש מצוה של להקים בית בישראל, את מחפשת לקיים אותה? אם כן אני חושב שכדאי שנכיר אחד את שני בשביל לבדוק את הענין הזה, מה דעתך?

"אבל אני לא מכירה אותך".

"אם נוח לך, אתן לך מס' של מכרים שלי, וגם אני אקח מס' של חברות שלך, לבדוק אם זה שייך".

וכו'.

הנה עובר.  

אבל בתכל'ס

כי אם אתה בונה איתה בית רק כדי לקיים את המצווה (שאגב היא פטורה ממנה),

אז אתה יכול לעשות את המצווה עם כל בחורה שתפגוש ולאו דווקא איתה.

מכיוון שהמניע שלך לפניה דווקא אליה, זה שאתה מעוניין לעשות את המצווה דווקא איתה.

אז אין שום עניין להסביר לה שאתה רוצה לקיים איזו מצוה כלשהי,

אלא אתה צריך להסביר לה למה אתה רוצה לעשות את המצווה הזאת דווקא איתה.

ולא, אני במקומה הייתי פשוט ממליץ לך לפנות למישהי אחרת שתלך לעשות את המצווה איתה.

בקיצור, התסריט שיחה הזה מצחיק אבל לא רלוונטי וגם לא אמור להיות ישים.

אבל הסיבה שהוא פנה אליה זו לא המצווה עצמה, כי את המצווה הוא גם יכול לעשות עם מישהי אחרת.

הסיבה שהוא פנה אליה, כי הוא רוצה לעשות את המצווה דווקא איתה (ולא עם מישהי אחרת).

אז התוכן של הפניה לא צריך לגעת בעצם המצווה, אלא בסיבות שהוא חושב כרגע שבגללן הוא מעוניין כרגע דווקא בה.

המצוה היא "לישא אישה בחופה וקידושין" מדאורייתא.

ילדים זו עוד מצוה

עקרונית צריכים לבוא על האישה, וכיוון שזה אומר שצריך קודם לקדש ולישא אותה - הרי שהלכה למעשה, התורה מחייבת אותנו להתחתן.

מה גם, שכתוב במפורש בתורה, גם אם תתווכח ותגיד שזה לא בגדר מצווה ממש, עדיין זה כתוב במפורש: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". משמע שאדם חייב אישה... (אני יודע, אני יודע מראש מה אתה יכול להגיד לי את זה...אבל תנסה להביט במבט הרחב יותר ולא המצומצם)

אם אתה יודע מראש מה הקושיה שעומדים לתת לך (בייחוד שזו קושייה די מוחצת),

אז למה אתה אומר מראש את דבריך?

(אא"כ, אתה מעוניין ללמוד כאן תורה לשמה)

תקשיב טוב לברכת האירוסין שמברכים מתחת לחופה, שזו ברכה ייחודית ביותר (אין עוד שום ברכה שמברכים על איסור או "לאו").

בקיצור, המצווה שהצגת אינה כתובה בתורה (או לפחות בתורה שמשה רבינו אבי הנביאים הביא לנו).

יש מצוות עשה של "פרו ורבו" ויש מצוות לא-תעשה של "לא תהיה קדשה בעמך.."

כדי לקיים את המצווה הראשונה ותוך כדי זה לא לעבור על ה'לאו' צריך לקדש.

אבל אין מצווה כזאת בפני עצמה, שזה פרט שהוא חשוב מאד בהבנת מהות הנישואין!

אומנם לא מצאתי שאלה שבה שואלים אותו במפורש האם יש מצווה להתחתן, אבל מענייתו לשאלה שתובא עוד רגע, רואים במפורש שהוא אומר ש"יש מצווה להתחתן". לא "יש מצווה לעשות פרו ורבו" ולא "יש מצוות לא תהיה קדשה בעמך". לתלונות - פנה לרב מלמד, לא אלי, אני רק מביא את לשונו כעת:

שאלה: האם יש אנשים שפטורים מלהינשא מחמת אונס?

תשובה: אף שיש מצווה על כל אדם מישראל להתחתן, מכל מקום עיקר מצוות החתונה צריכה להתקיים באהבה ובשמחה. וכל עוד אדם חש שלא יוכל להתקשר לאישה ולהתחייב לאהוב ולשמח אותה כראוי לה ולא לבגוד בה, הרי שבפועל לפי תפיסתו את עצמו הוא אנוס, ואינו יכול להתחתן. ורק לאחר שיכיר בנפשו שהוא מסוגל להתחייב להשתדל בכנות לאהוב את אשתו ולשמח אותה כפי שמגיע לה, יוכל לקיים את חובת מצוותו ולהתחתן. וכן הדין לגבי אישה, רק לאחר שתדע שתוכל להיענות לתשוקת בעלה תוכל להתחתן.

רק כי הוא היה צריך לקצר בתשובתו.

אם היה מדובר על שו"ת מלא, אין ספק שהוא היה מתנסח באופן יותר מדויק (כמו שאני הרחבתי מעט).

ב. אפילו אם נדייק בדבריו, שים-לב שהמצווה קיימת אך ורק על הגבר ולא על האישה.

   הגבר לא מסוגל - אנוס ולפיכך אינו יכול.

   הגבר מסוגל - חייב במצווה.

   האישה אינה מסוגלת - אינה יכולה.

   האישה מסוגלת - היא יכולה (אבל די ברור מדבריו שהיא אינה מחוייבת).

בנוגע לניסיון פלפול שניסית להגיד שהוא אמר זאת רק כי "היה חייב לקצר בתשובתו" - את זה אתה החלטת, זה לא מה שהוא כתב. אתה זה שמנסה להוציא דבר לא כתוב מכתוב, על ידי החלטה מה הרב היה צריך לעשות. אתה אומר את זה על סמך ההחלטות שלך. לא מחויב שזה נכון - ודבריו של הרב עומדים בחזקתם, ובחזקה שהרב לא סתם כותב משהו לא נכון.

האישה לא מחוייבת בנישואים ולא בפרו ורבו, אלא מחוייבת לסייע לגבר במצווה הזאת, כי, כמובן, הוא לא מסוגל להגיע אליה לבד.

אגב - אחת הסיבות שאישה לא חייבת בזה, כמו בעוד המון מצוות (שהזמן גרמן) - היא שהיא יותר קרובה אל התכלית מהגבר, לכן למעשה א-י-ן צורך לחייב אותה במצווה הזאת, כי באופן טבעי היא תרצה את זה ותעשה את זה ותחפש להתחתן. לא סתם הסטיגמה היא שבנות בל"חיות בהרבה מבנים...

אני מעדיף לומר שהוא קיצר בתשובתו מאשר להגיד שהוא שגה בתשובתו.

אם אתה רוצה תשאל אותו באופן מפורש,

קשה לי להאמין שהוא יגיד לך שיש מצווה עצמית מדאוריתא להתחתן.

לגבי החיוב של האישה, היא מחוייבת לעזור לו רק לאחר החתונה,

וגם העזרה הזאת זה לא להתחתן ובוודאי שלא חיוב כלשהו מדאוריתא,

ובכ"מ, במקרה שלנו מדובר על הרבה לפני החתונה, ולכן אין שום הו"א לחיוב.

לגבי למה היא פטורה, שמעתי את הטעם הזה כבר בעבר וגם עוד טעמים אחרים,

הטעם נחמד ויכול להיות שיש בו גם הרבה מן האמת,

אבל זה עדיין לא מכניס אותה לחיוב במקרה שהיא לא רוצה או מעוניינת,

ולכן זה לא משפיע כהוא זה על מה שאנחנו אמורים לעשות במציאות.

(בטל הטעם לא בטלה המצווה)

ו' פרו ורבו......

בזכות התושיה של אבי אני כאן.
אבא שלי לא רק ביישן, הוא זה שהמציא את המילה בישנות...! (היום לא רואים עליו כ"כ)
יום אחד הוא נסע ברכבת, ואז הוא ראה את אמא שלי נכנסת - 
הוא סיפר לי "ברגע שהיא נכנסה הרגשתי סביבה איזושהי הילה מיוחדת... ידעתי שאני רוצה שזו תהיה אשתי" 
בגלל שהוא ביישן, הוא חיכה עד שאחרון הנוסעים במושבים שלידה ירדו בתחנה, וקיווה שהיא לא תרד בינתים (הוא עצמו היה אמור לרדת מזמן מזמן...).

בתחנה האחת לפני הסוף הבחור והחיילת שישבו ליד אמא שלי ירדו, ואז הוא ניגש "עכשיו או לעולם לא"! 
והיא בסוף נתנה לו את מספר הטלפון...
ובאמת הוא זכה, אמא שלי ממש נשמה טובה ומדהימה!
וד"א היא רוסייה עם עינים כחולות, והוא תימני מושלם...

ולגבי השיחה שכתבתי, אם לא תציירו את זה בדמיון בכ"כ דרמטיות, זה כן נשמע טוב. ואפשר גם "יש מצוה של שידוכין, ואם את בענין הזה, אני חושב שכדאי נכיר וכו'

אז אולי אתה, יותר מכולם, צריך לקיים ''מעשה אבות סימן לבנים''. 

גם בן דודי פגש את אשתו ברכבת.

אשכנזי מושלם עם תימניה מושלמת. 

אבל זה היה יותר משמח אם זה גם היה פועל הפוך.

זה תמיד נוח שמישהו אחר הוא זה שמסתכן בפאדיחות.

חוץ מזה, גם לא תמיד הגברים שמים-לב.

וגם בציבור הדתי, בפועל הבנות מסתכלות על הבנים הרבה יותר מאשר הבנים על הבנות,

כך שיש להן יותר כלים ללמוד על הצד הפוטנציאלי.

אם אתה שואל את דעתי, אני טוען ש"להתחיל" זה הדבר הכי לא מכבד שקיים,
זה גם באמת - לא תורני, אלא חיקוי זול וחיצוני של תרבות זרה.
 

ואני אסביר - 

למה ל"התחיל" עם בחורה ברחוב\ת"מ\אוטובוס וכו' זה מזלזל בעיניי-
כשאדם רואה\פוגש אדם אחר הוא אוטומטית מקטלג אותו על פי קריטריונים שנמצאים אצלו,
כל אחד וה"תוכנה" שלו, יכול להיות שהוא אפילו לא מודע להם, אבל זה מה שהוא עושה.

כשאנחנו מסתובבים בעולם עם ה"רדאר" הזה - אנחנו בודקים כל מי שעובר אם הוא מתאים לקריטריונים,
אם יש התאמה, אנחנו קוראים לזה "נראה מתאים".

הבעיה היא שאין לנו אפילו התחלה של מושג מי האדם או על אילו קריטריונים הוא עונה, כי אין לנו מושג

מי הוא או מה הוא, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לזהות, כי יש לנו מערכת תרגום פנימית מסויימת, שלא

בהכרח תהיה תואמת את המסרים שלו.
לכן גבר(ואני אדבר על גברים, כי אני לא אישה) "מתחיל" עם בחורה ש"מוצאת חן בעיניו" משתי סיבות-
גאווה או תאווה.

גאווה - אני חושב שאני יודע מה הסגנון שלה כי ראיתי אותה עוברת בת"מ, כלומר אין שום יחס לאישה אלא רק

לאשליה עליה.

תאווה - בכלל אין יחס לאישה עצמה.

זה עניין של תרבות והתייחסות לאנשים - אנחנו לא צריכים "לצוד" ולחפש כל הזמן כשאנחנו הולכים ברחוב, אם הקב"ה

ירצה להפגיש אותנו ברחוב, הוא לא צריך שנסמן לו מטרות אפשריות. עצם ההסתובבות עם "רדאר" כזה פוגעת בנו,
מי שחושב שזה יפסיק אצלו אחרי החתונה, כנראה טועה, מי שהתרגל להסתכל ככה על אנשים - ימשיך גם אחר כך.
עדיף פשוט להמנע מההסתכלויות הללו - הן לא מעלה, אלא הפיכת הכישלון שלנו ל"אידאל" - זה לא שאני לא מסוגל לא
להסתכל על בנות כל הזמן, זה שאני מחפש כלה...
יש דרכים מקובלות לחיפוש כלות בעם ישראל, גם להן בעיותיהן וצרותיהן, אבל הן לפחות לא קרובות לפרוץ גדרות חכמים,
ויעויין באבן העזר סימן כא.

נכון, לא צריך להתחיל כמו ערסים, שאז זה בהחלט לא ראוי ולא צנוע וכו'.

אבל להגיד שמדובר ממש בתרבות זרה???

אתה חושב שאדם הראשון חיכה לשדכן?

אתה חושב שאברהם אבינו חיכה לשדכן?

אתה מעליל על יעקב אבינו שהוא גאותן ותאותן? ("ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני..")

דוד המלך ומשה רבינו הם בכלל אנשים ידועים שהפכו את הכשלונות שלהם לאידיאלים..

יש דרכים להתחיל עם בחורות גם בצורה ראויה ומכובדת.

זה שאתה התרגלת לדרך ספציפית ומסויימת, זה לא אומר שאחרים טועים בדרכם.

אינטואציה היא דבר חשוב, אבל "מוח שולט על לב שולט על כבד" ולא ההפך. או כמו שאומרים-
"לפעמים תחושות בטן הן רק החמין משבת".

לא בדקתי את אחוז ההצלחה של שדכנים, אבל בדיקת הצעות לפני בצורה טובה וקבלה של הצעות מחברים ומכרים קרובים,
מוכיחה את עצמה כבר מאות שנים.

ועל אדם יודע מה טוב לו - יעידו כל הזוגות של אנשים שאמרו: "זה בטוח לא זה" והתחתנו בסוף, ואני מכיר כמה.
יותר מזה - גם אם כן, אדם לא יודע את מי הוא פוגש ברחוב, רק את מה שהוא חושב שהוא יודע עליו מהחיצוניות,
שגם אותה הוא מתרגם לא נכון, אז איך זה עזר לו?

"להתחיל" זה לא צנוע בהגדרה. ועיין בסימן כא באבן העזר, אם אתה מסוגל לעמוד בכל אחד מהדינים שם ועדיין להתחיל
עם בחורה ברחוב- אז אתה מיוחד מאוד.

ממש תרבות זרה שנלקחה יחד עם הלך רוח, תפיסת עולם וסגנון, שאנשים לא נזהרים מהם ובודקים מה הם משדרים.

אדם הראשון היה צריך שדכן? רבש"ע הביא לו את זיווגו, מה הקשר?

אברהם אבינו - יש לך ידע על איך הוא התחתן? כי לי אין ולא זכור לי שכתוב בפסוקים בדיוק אם הוא התחיל איתה, אבל הוא
כן אומר "עתה ידעתי כי יפת מראה את" כנראה שלא בגלל זה הוא בחר בה, ועובדה שלבנו הוא שולח שדכן, אז כנראה
ששיטת השדכן מצאה חן בעיניו. 

יעקב אבינו - אני לא רואה את יעקב אבינו באותה אספקלריא שלך, וזה לא משנה כל-כך, הוא גם נישק את רחל. אני לא טוען
שיעקב אבינו ח"ו היה גאוותן או תאוותן, ודווקא בגלל "כוחי וראשית אוני" מוכח שהמקרה הוא אחר. אם אתה יכול להעיד על
עצמך שאתה במדרגה הזו - אשרייך, אבל אז אני בספק אם אתה מסתובב בעולם ומסתכל על נשים כדי להתחיל איתן.

דוד המלך ומשה רבנו לא הפכו את כישלונותיהם לאידאלים, זו טעות חמורה ביחס אליהם, אלא אם כן אנחנו מתייחסים אחרת
למושג, או לדמויות. יש לעיין היטב בדמותם.

אין דרך להתחיל עם בחורה בצורה תורנית. מכבדת - כן. אבל לא תורנית. 

אתה זה שטוען שהם נהגו עפ"י תרבות זרה,

אני טוען שאין פסול בכלל במעשיהם ושזה בכלל בכלל לא סותר את דרך התורה.

שהדברים שאתה טוען שהם כשלונות, אני טוען שזה מעשים שהם לכתחיליים וכלל וכלל לא מדובר בכישלון.

אני פשוט שיקפתי לך איך הדברים שלך נראים אם אנחנו מדביקים אותם על מקרים שברור לכולם שדבריך לא מתחילים בכלל.

לגבי זה שאתה אומר שכל עוד אתה לא בדרגה של יעקב אבינו וכו', אז אתה לא יכול לנהוג כמוהו.

זו טענה מוכרת של אנשים שלא יודעים מהי דרך התורה.

אפשר להגיד את הטענה הזאת אך ורק במקרים בהם התורה (התנ"ך) ו/או חז"ל אומרים לנו שאסור לנהוג כך.

נגיד לגבי נישוק קיים איסור, אז אסור להוג כמו יעקב במקרה הזה.

אבל לגבי להתחיל, מהיכן אתה ממציא את האיסור הזה?

צא ולמד מסכת קידושין דף ב:, ואח"כ תחזור לקשקש על האיסור שלך.

ולגבי זה שאתה אומר שבמשך מאות שנים זו הייתה שיטה מוצלחת,

א. גם במשך אלפי שנים עמ"י היה בגלות, זה אומר שזה האידיאל?

ב. כיום בגלל השינוי המהותי במבנה הזוגיות - השיטה שהייתה אז לא מתאימה כיום בעליל גם לאלה שיוצאים דרך שידוכים.

אז לא יצאנו הכי צדיקים

כי מן-הסתם את תפסלי מייד את אותו בחור שהתחיל איתך (וזה לא משנה מה הוא באמת).

אבל עם אחרות, מה הבעיה להתחיל?

הבעיה שנוצרה לנו עם מתן היא, שבן-אדם לוקח איזו השקפת עולם שהוא בנה בעצמו או עם החברים שלו,

בד"כ ההשקפה הזאת לא קשורה לדרך התורה, ואז הוא טוען שזו השקפת התורה.

אז זהו שלא, אם בניתם השקפת עולם בעצמכם, זה ממש לא הופך את זה לדרך התורה.

אם את חושבת שאיתך זה לא יפה ולא יאה להתחיל - אין שום בעיה.

רק אל תהפכי את זה למשהו דתי או להשקפת עולם של התורה.

תגידי באופן פשוט שלך באופן אישי זה לא מתאים.

אני חושב שאכן תאווה וגאווה עלולות לגרום להתחיל עם בנות, אבל זו יכולה להיות גם אינטואיציה [וכנראה שיש אנשים שהתברכו ביותר מהמצרך הזה, ולהם זה יותר מתאים].

ולחילופין, יכול להיות מצב, שבו ההצעות שמישהו מקבל לא מספקות יותר התאמה ראשונית - ואז הוא אומר - אם כבר מילא מה שאני יודע על מי שאני פוגש זה שהיא בת דתייה רווקה - אז למה כל הביוקרטיה והצורך לחכות שמישהו יציע?

ואני מסכים שזו דרך עם יותר סיכונים צניעותיים, שיכולה לשמש כתירוץ להליכה אחרי היצר, אבל זה לא בהכרח אומר שצריך לשלול אותה לגמרי.

הוא לגמרי תלוי בראיה ולא קשור לפנימיות. בחורה תתלבש/תדבר/תראה כך וכך כי בחברה שלה כך נהוג או כי היא בדרך לראיון או כל דבר אחר- אבל זה ממש לא מעיד על התאמה.

אם במקרה אתה נמצא לומד במכללה/אוניברסיטה או עובד במקום מעורב אז יכול להיות איזשהו פוטנציאל להתאמה. הרי שניכם בחרתם באותה עבודה/מקצוע ויכול להיות שיש פה התאמה מסוימת.

שוב- אנחנו לא בוחרים בבן/ת זוג לחיים כי 'כיף' לנו ביחד או כי זה זורם וכו'... כל אלו פרמטרים חשובים אבל הם לא העיקריים.

העיקר זה הפניומיות האמיתית- המידות. היר"ש. הבית שתבנו יחד.

איך תוכלו לבנות בית אם לשניכם יש דרך עבודת ה' שונה לחלוטין? אז מה אם זה זורם... זה לא עוזר לחנך ילדים לעבודת ה'.

הוא יכול לשלוף כמה ניירות, להעריך שהוא הגיע כבר לשווה פרוטה, ולתת.

ובנימה רצינית-

הבעיה היא לא האם יש התאמה. כי יכול להיות שיש. אבל חבל לבזבז את הזמן באשליות שאולי מישהו בתחנה מרכזית מתאים לי כי הוא נראה כך ומדבר כך וכו'...

ואם אתם ממילא בקטע של טישו- רק תבדקו שזה האחד מהחברה הזולה...

"חשבתי שהוא מתאים לי... ראיתי אותו בתחנה מרכזית ושיא התאים לי..."

(סליחה- אבל זה נשמע כמו ילדה בת 16 ולא בחורה שמוכנה לנישואין)

האחוזי הצלחה של השדכנים בציונות הדתית הם פחות מ-10%.

וזה עוד אחרי שהזוג החליט להיפגש, כלומר אחרי הסינונים והבירורים ע"י שני הצדדים.

לעומת זוגות שמשדכים את עצמם, שאז האחוזים הרבה יותר גבוהים (סביב ה-30%).

אצל החרדים הסטטיסטיקה יותר טובה, אבל זה נובע מזה שאצלם הזוגיות היא הרבה יותר טכנית והרבה פחות מורכבת.

כך שאצלם באמת אולי יותר מתאים שיטת השידוכים.

הרי הם בסופו של דבר- מצליחים.

בכל מקרה- להתחיל עם בחורה בתחנה מרכזית זה נושא אחד. להחליט על סמך מראה חיצוני חטוף שאולי היא מתאימה- זה לא כ"כ נשמע הגיוני...

לדעתי עדיף שזה יהיה שדכן.

מציאות שכל אחד מנסה את מזלו ברחוב, נראית לי הרבה פחות מתאימה.

אם מישהו רואה מישהי, שיש לו בסיס יותר רציני לחשוב שהם מתאימים [באינטואיציה, ברוח הקודש, או כי היא אמרה שתה וגם לרכביך אתדלק], אז יש כבר סיבה טובה לפנות. [וצריך למצוא את הדרך המתאימה, ייתכן שעדיף דרך צד שלישי, אם אפשר].

עם בנות אקראיות, זה הופך לסוג של "ספורט", שפוגע מאוד בצניעות, וגם גורם לעוגמת נפש מיותרת.

השלב הראשון הופך בצורה כזו ליותר טעון רגשית, כאשר הסיכויים שהוא יסתיים אחרי דייט שניים גדול מאוד.

בחורה שנמצאת בקשר, יכולה לקבל הצעה מבחור, שנראה טוב, ועצם ההצעה בצורה כזו מחמיאה לה, ודבר כזה מפריע לקשר שהיא נמצאת בו.

ואם היו דנים אותי על פי רושם ראשוני כזה- הייתי מתפחלצת.

רושם חיצוני הוא "האדם יראה לעיניים". וכבר ראינו מה יכול היה לקרות אם היו דנים את דוד המלך על פי החיצוניות שלו (אדום כמו עשיו וכו').

חבל לחזור על הטעות הזאת שוב.

הסיבות שפרטו בהמשך, נראות לי מספיקות כדי שזו לא תהיה דרך השידוכים העיקרית.

מצב שבו כל בחור ישיבה/ חייל שיוצא לשבת הביתה, מנסה על הדרך למצוא כלה, נראה לי שנזקו יהיה רב מתועלתו.

שהיא רואה לזה מקום מאוד רחב, ופונה גם למי שבכלל לא חשב על זה [ולא רק למי שפגש באקראי, ורצה ולא העז וכדו'].

אבל שמירה על ההלכה כמה שניתן עם שתייה  מוזיקה חסידית או דתית יש דברים כאלו למגזר הדתי וזה יכול להיות ביישוב דתי

סופר לי שנפתח כזה מועדון בת''א, 

בתור בית כנסת ששופץ (ועדיין נשאר בית כנסת)

ובערבים זה מן מועדון לדתיים, מביאים כל מיני זמרים דתיים וכד'

נ.ב. לא אהבתי שכתבת''שמירה על ההלכה כמה שניתן'' 

זה באחריותינו!! אפשר לעשות את זה בביישנות ובעדינות וזה יהיה יותר נעים ל2 הצדדים, - לדעתי זה הרבה יותר 'מבטיח' מאשר לצאת עם מישהי שמתאימה בעיקר עפ"י נתונים יבשים.

למציאת חן ולחיבה יש הרבה מקום בהחלטות שלנו  -ובעיקר בתחום הזה!!

אחת הבעיות הגדולות שלנו היום היא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות, אבל לא עושים מספיק בשביל זה.

ואני אסביר,
הציבור שלנו, בניגוד לציבור החרדי (שמתחתנים בשידוך תוך זמן קצר יחסית) והציבור החילוני (שמתחתנים אחרי היגרות ארוכה ולרוב גם מגורים משותפים לא קצרים), רוצה גם מזה וגם מזה, במגבלות ההלכה
התוצאה של כל זה היא זה שמצד אחד 'להתחיל' עם בחורה באוטובוס נתפס כמשהו רדוד (בשל העובדה שהמעשה נובע מהתרשמות חיצונית נטו)
ומצד שני, כל עניין השידוכים קצת 'פוגם' בכל החלומות הרומנטיים אודות אביר על סוס לבן.

ההשלכות הן תופעת הרווקות המאוחרת ועוד רבות...

בכל מקרה (ואם לספק על המקרה שלי),
את אישי היקר הכרתי קצת לפני (מהפורומים...) אבל הסכמתי לצאת איתו רק אחרי שהוא אזר אומץ והתחיל איתי, אי אז לפני חמש שנים ומשהו. למרות שהרבה חברות קרובות כמעט לחצו עלי לצאת איתו כבר ושאנחנו 'מתאימים בול'.

אז בנות,
אתן צריכות להפסיק להירתע מבנים שמתחילים איתכן ולהתחיל להסתכל על התופעה כעל משיכה רוחנית של שני החצאים של אותה הנשמה (או משהו קרוב לזה) שראו זה את זו ומנסים לעשות כל שביכולתם כדי להתאחד שוב.
הכל כמובן במלוא הכבוד והצניעות שמחייבת אותנו כבני אדם, כיהודים וכשומרי מצוות

ובנים,
לא לפחד!!
ראית מישהי? מוצאת חן בעיניך?
קום ועשה מעשה!
יש דרכים מכובדות ומכבדות להתחיל עם בת ישראל צנועה, ומשפטי פתיחה אינפנטיליים הם לא אחת מהן.
אני בטוחה שבחורה תעריך יותר גבר צעיר שפונה אליה מתוך הכרה שנשיאת חן היא עניין פנימי רוחני עליון.

(וכמובן, כל הזוגות שיוצאים מזה נרשמים בטאבו של גן עדן על שמי )

מסויים מהחלומות הרומנטיים.

יש בתרבות המערבית דגש רב על הרומנטיקה של שלב ההיכרות, ובזה אני חושב שצריך להפנים שהנישואין זה העיקר.

ואם הוא באמת אביר, לא נורא אם הוא יגיע בהצעה של שדכן, ולא על סוס.

[אני לא אומר שזה חייב לבוא על ידי שדכן, אבל כן כדאי להפנים ש"אל תסתכל בסוס/שדכן, אלא באביר שעליו"].

אם יהיה לי אומץ לעשות כזה דבר? - יתכן מאוד. מה שמרתיע הוא קצת ביישנות, מה שאמרת לגבי התדמית החברתית, ולפעמים תחושה לא נעימה שאני מתחרה עליה עם אחרים.

באופן כללי, זה בעצם טבעי שבן ידבר עם בת וכך הקשר יתפתח... אבל בתור דוסים, זה לא צנוע, ולא סתם נתחיל לדבר עם בת ברחוב... בטח לא רק בגלל איך שהיא נראית (מקווה שזה לא השיקול המרכזי... בנים...)

מה שכן- יכול להיות שיש מישהי שהכרתם קצת, אם זה באיזה שיחה מזדמנת או שבקרה שמעתם עליה וכד', ונראה לכם...

נראה לי, שאם בן יתחיל לדבר עם מישהי סתם ברחוב, והיא עצמה לא חיכתה לשיחה הזו, אין הרבה סיכוי שהיא תמשיך לדבר איתו, אם בכלל תסתכל עליו... (בהנחה שהיא דוסית...)

אבל... אולי יותר יעיל- לנסות לברר עליה, ולחשוב על מישהו שיכול להציע לה, בצורה "מסודרת", כאילו במקרה.. ואז זה נותן לה אפשרות באמת לבדוק התאמה מיני', ולהחליט אם היא הולכת על זה או לא... בדר"כ ליפול על מישהי ברחוב, לא סביר שזה יוביל...יש פה מספיק בנות שכתבו, ולא נראה מהתגובות פה, שהן היו מגיבות בהתלהבות לאיזה גבר שפונה אליהן בתחנת אוטובוס... 

שבנים יתחילו ברחוב... היום עם פז"מ הדייטים, אני כן חושבת שיש בזה יתרון כלשהוא,

נהיה קביל בעיניי...

אלא מה,

מתוך נסיוני עד כה ממני ומחברותי, (ואני בטוחה שעוד בנות פה יסכימו איתי)

יש קשר ישיר בין המראה של האישה, לכמות הפעמים שמתחילים איתה...כן, גם הבנים הכי דוסים...

מה שאומר שזה ללא כזה תמים, וענין של התאמת סגנון בלבד... (כמו שכותבים כאן-"נראה לי קשור")

ככה שחצויה בנושא..

וזה גם דומה מאד לתהליך שגם אני עברתי עם עצמי.

רק אני אסביר לך משהו לגבי המראה החיצוני.

אף בן שהוא דתי (לא לייט) לא יפנה אל בחורה רק כי היא נראית טוב.

קודם היא תמשוך את העין שלו, אח"כ הוא יעקוב קצת אחריה וינסה לזהות את האופי שלה (ואם היא פנויה),

ורק אח"כ הוא יחליט אם הוא רוצה לפנות אליה.

נכון, יופי יכול למשוך את העין, אבל גם דברים אחרים, כמו למשל אם היא דברנית או קופצנית (או כל דבר אחר שמבליט אותה).

אם תשימי-לב, תראי שגם בנות שהן בולטות חברתית בנים מתחילים איתן יותר מאשר בנות שנחבאות אל הכלים.

הנתונים הטכניים הם רק הדברים שיתחילו לגרום לגבר לבדוק,

אבל אחרי שהוא יזהה ויבדוק את הנתונים היותר מהותיים, אז דווקא הנתונים הטכניים יהיו יחסית שוליים מבחינתו.

למשל, אחת שהיא יפה מאד אבל יש לה אופי מתנשא (שבד"כ אפשר לזהות את זה מאד מהר), אז כמעט אף גבר לא יהיה מעוניין להתחיל איתה.

אחלה רעיון,זה יכול להיות מצחיק...

רגע,אז פעם הבאה שאני באיזור ומישהו פונה אלי- לחשוד בו ישר שהוא מהפורום?

אבל תודה בכל מקרה...

יש לי שם קישור לקיצורי סמיילים לכותרת.

גם ככה כבר מפדח להכנס לדברי שיר... 

כבר עכשיו מרגישים שם כאילו זה חנות שידוכים.

או לפחות מקום מסוכן לפגוש בו מדויטים שלא בא לך לפגוש..

צריך להפריד את התחנה המרכזית כולה  כולה נותנת תחושת שוק דייטים לדוסים...

כמקום טבעי להיכרויות.

פעם אפילו היתה שם מישהי שמצאה חן בעיני, אבל אל היה לי אומץ לפנות אליה באמצע החנות. כנראה כי זה לא מקובל - עדיין...

[עריכה: אפילו כתבתי על זה כאן בפורום!]

סתם ראיתי איזה שיר שהבאת בפורום לפני איזה שנה וחצי, והיה דיון סביבו..

בוא נגיד ככה, ההגדרה שלך לרמה דתית - לא כ"כ מוסכמת על חברי הפורום כאן.

בתור אחד שהביא איזה שיר עגבים של חבר "דתי" שלו והפך את זה לשיר קודש.

מצ"ב קישור לתזכורת:

מוקדש לכל שבורי הלב הטריים,העתיקים, וכלל בני האדם! - לקראת נישואין וזוגיות

    תראה שגם אני לא חושב שיש בעיה הלכתית או רוחנית לגבי להתחיל עם בחורה (כשזה בצורה מכובדת).

ב. אתה כתבת שלעשות דבר כזה זה לא מעיד על רמה דתית נמוכה,

    אז רק הזכרתי שהסקלה שלך לגבי רמה דתית שונה מהסקלה של רוב חברי הפורום.

    אם המשפט שאמרת נכון? בהחלט יכול להיות שכן.

בס"ד

לא רואה שום עניין חוסר צניעות בליצור קשר עם בחורה בצורה נעימה ויפה.

לברר אצל החברות שלה זה עדיף? תדמיינו שזה דייט ראשון פשוט..

אני לא אוהבת את המושג "להתחיל". אבל כן! העולם לא יתמוטט אם תפנה לבחורה שנראית לך מתאימה ותתחיל בעדינות לפתח איתה שיחה מתוך שאלה תמימה.

אני אישית הייתי עונה "לא" אוטומטית למי שישר היה שואל אותי אם אני רוצה לצאת איתו. זה מלחיץ משהו. וגם הדוגמא שניתנה כאן לאיזה נאום חוצב להבות על המצווה החשובה.. טוב שלא אמרת לשם ייחוד לפני שאתה פונה למישהי. <צ>

אבל אפשר בכיף לשאול מה השעה, להתלבט איך מגיעים ל.. לבקש עזרה באנאערף..להפיל משהו לרגלייה ואז לבחון אם היא תרים (-; סתם..

לד' יתברך יש דרכים משלו לכל זוג וזוג. יכול להיות מאוד שזה הסיפור שלך.

וכן, לנו יש בעיה כי אין לנו מושג מי נשוי :/ וכי בכל זאת, דרכו של האיש לחזר. אז יאללה! הכלות שלכן מחכות שרק תפתחו את הפה!

ואני מעריכה את האומץ של כל בחור. גם אם אני לא בעניין- כל הכבוד למי שאוזר אומץ ועושה את ההשתדלות שלו!!

אז בלי תירוצים בשם הדוסיות שלכם.. בהצלחה!!!

סתם בצחוק. פשוט נהניתי מהדוגמאות שלך

רק לזכור להעביר לשקט קודם...

<צ> מדבר שקר תרחק

גבר גבר!!

קיבל צ'אנס עם קרדיט גדול על האומץ - והיה שווה!!

אם אתה רואה מישהי שמתאימה לך ואתה ירא שמיים! תמצא את הדרך לעשות את זה!

(לצערי, הבנים יותר בסדר מהבנות..

הבנות פותחות עיניים על כל בחור כזה, גם עף להן הפוני, וגם חושבות שהוא "קוקו"..

לדעתי גבר שלא מפחד לעשות את הצעד למרות הסיכוי לקבל תשובה שלילית (ושוב!! בדרך מכובדת!! ומכבדת!! לא כמו שוק..) בסוף יזכה באשה שתעריך את האומץ שלו ואותו, ובסיפור רומנטי לילדים.. )

כשאתה כבר יודע שמולך יהודי צדיק ירא שמיים

עם מידות טובות ונורמליות בריאה

דורנו דור לא פשוט, יש גם טיפוסים מורכבים שם בחוץ

טוב שיש מנגנוני הגנה

שאם מישהו עם מראה דוסי הציע לה בצורה ספונטנית,

הסיכוי שמשהו אצלו לא בסדר הרבה יותר גבוה מאצל

בחור שיש צד ג' שמאשר שהוא נורמלי

כשיש הכרות קודמת עם הבחור שיוזם ו"מתחיל",

כשמכירים את הסיפור שלו ומכירים גם חברים אחרים שלו,

אז הסיכוי שהוא "יצור" כבר הרבה יותר קטן

תאמת שיצא לי כבר שמישהו דוס ניסה להתחיל איתי ברחוב... הוא שאל אותי אם אני אוהבת את ירושלים ובא לי לגור שם? אז זרמתי ואמרתי שכן, ואז הוא אמר שהוא מחפש כלה.. אם אני בעיניין...?

תאמת שבגלל שהוא היה נראה ממש מבוגר, וקצת יצור, עניתי שאין מצב..

אבל אם היה ניגש אליי מישהו שגם מבחינה חיצונית היה "עושה לי את זה" (לא בקטע של יופי, אלא בקטע של התאמה..) אז ישמצב היה יוצא מזה משהו...

הכל עיניין של טקט...

כאליו איכותיים וזה ......נפגשו באוטובוס עשו עיניים וזה.......

בסוף זה נגמר בחתונה הריונית  סורי על הציעור.........

אזז ......

אני הולכת לתומי ברחוב (פארק טדי, נו..)

מגיע אלי חרדי : מה השעה

אני: רבע לשמונה ממשיכה ללכת

הוא: תגידי, את נשואה?

מה שהיה אח"כ היה אבל הוא עוד חצי התווכח איתי

שאני נראית חרדיה וכו וכו

לענ"ד יש דרך. לפעמים ערסים מתחילים בדרך יותר נורמלית

אני לא שוללת להתחיל עם בנות ברחוב, 

אם זה עוזר למישהו אז סבבה

אבל בדרך נורמלית.

ובכלל עדיף שלא.

זה לא נעים בכלל שעפ"י מראה בלבד שופטים אותך.

ומר?????

כתבת בסוף שזה לא נעים ששופטים על פי מראה בלבד ..

ומאיפה לך לדעת שהוא פנה אליך בגלל המראה שלך?..אולי מצאת חן בעיניו סתם ככה ?

מה לא יכול להיות דבר כזה?

והינה לכם ידידיי הסיבה למה בנים מפחדים להתחיל עם בנות דתיות...

זה ישר נחשב מטריד ולא לעניין ..

אם זה בא בצורה רדודה ככה אתה מציג את עצמך ויוצר תדמית שלילית על ההתחלה גם אם אתה ממש לא כזה
 ..חוץ מרעיון הפתק הידוע אין לי רעיונות אחרים וכל מה שתעשה יראה מוזר בגלל שאתה דתי .

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!