כדאי ללמוד לעומק על מידת הקנאה.

של קנאה בעולם.
ניתן לחלק אותם לשניים מרכזיים: הסוג שמרבה חכמה והסוג שמוציא את האדם מן העולם.
באחד יש להרבות, מהשני להתרחק כמאש.

הקנאה מהסוג שאתה מתאר נועדה להרחיק אותנו ממפסידי השגת הטוב (מצא אישה מצא טוב). 
לעיתים נדמה שלא באמת זהו רצוננו ואנחנו בוחרים לברוח מזה, אז באה הקנאה הזו, שמעוררת בקרבנו את הרצון האמיתי,
להקים בית.

אשרייך שיש לך קנאה בריאה כזו.

קח אותה זה למקום הנכון.

משפט אחרון: הכל בחיים שלנו מדויק עד הפרט הכי קטן, גם זה שנדמה בעינינו ככזה שההשגחה לא נוגעת בו כי הוא פעוט.
 

שתזכה לראות את ה"יש" שבחסרון, ומהרה ימלא בורא עולם את חסרונך בשפע ברכתו.

למושג קנאה יש התייחסות רבה בחז"ל...

אחד הדברים שקשורים ישירות לדברים הנ"ל, זוהי גמרא במסכת בבא בתרא, עה עמוד א: "אמר רבי חנינא: מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו". 

מסביר את הגמרא הרמח"ל במסל"ש, בפרק ד:

"ועל זה אמרו ז"ל: על דרך המשל, מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו. כי אין זה מטעם הקנאה אשר תפול רק בחסירי הדעת כמו שאכתוב עוד בסיעתא דשמיא, אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלימות מדריגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חבירו. והנה על פי ההתבוננות הזה ודאי שלא ימנע השלם בדעתו להיות זהיר במעשיו".

לפי הסבר זה- לא מדובר על קנאה רדודה, שאתה גם רוצה להיות כמו חברך וכד', אלא מדובר על כך שאדם באמת רוצה להגיע לשלימות, הוא כ"כ רוצה להגיע לשלימות (בהקשר הזה- חתונה), שאם הוא רואה מישהו אחר שעושה את זה (ובמיוחד חבר קרוב)- זה עושה לו כוויה!! שורף...

כך זה היה אז, וכך זה היום... אנחנו כ"כ רוצים להגיע כבר למקום הזה, שפתאום כשזה קורה לחבר\חברה קרוב- זה פשוט מכאיב...

עד כאן זה תיאור מה עובר עלינו... השאלה- מה עושים עם זה??

קודם כל, להכיר בזה שזה טבעי, ואנחנו לא רדודים, אלא באמת רוצים להתקדם ולעשות רצון ה' בשלימות...

בשלב הבא- לחשוב איך אנחנו בעצמינו מתאמצים ועובדים נכון כדי להגיע לאותה השלימות...

לדוג'- לקפוץ למים ולהתחיל להפגש (אולי טוב שהחתונה של החבר תעזור לך להתקדם...), לנסות לברר על חברים (אברכים) שיכולים להציע וכד', וכך- במקום שהחתונה תפיל אותך למטה, תנסה בעזרתה- לעלות מעלה מעלה.. (עלה למעלה עלה וכו'..)

בהצלחה!!

לכל אחד יש צינור אחר ודרך אחרת לקבל שפע מלמעלה.

אז השפע שלו הגיע כעת, נו שויין.

ואם שלך לא ייחשב לך כשפע עכשיו אלא חלילה כקללה?!

בשביל להכיל את  הטוב והשפע והאור והגודל שבחיי נישואין צריך כלים נכונים, שזה הזמן בדיוק לבנות אותם....

ומילה אחת לגבי "אומץ"-

אישה חכמה פעם אמרה לי שבצורה רציונלית, לא היינו מתחתנים לעולם.

זה הזמן והשלב לפעולת "השלך על ה' יהבך"..

פשוט לקפוץ למים ובעז"ה הים ייבקע!

בשו"ט, ברכה והצלחה בכל

שמקדמים אותנו בחיים (בגבול הטעם הטוב )כמו שרב אחד אמר אצלינו היצר הטוב הוא טוב והיצר הרע הוא טוב מאוד 

אז הכי נכן שאין אדם נוגע במוכן לחברו, 

אבל כדי לעזור ללב להתגבר, חפש לשמח את עצמך בדברים אחרים.

ולגבי חוסר הצעות אז יש מלאי אפשרויות ששווה לך לנסות, אתרי היכרויות שדכנים , להזכיר את עצמך לחברים.....

ישנם ימים ללא מרגוע....

רק תפילה....

הייתי השבוע בחתונה של חבר, ובאמת היתה חתונה נפלאה וזוג נפלא. את ההתרגשות ניסיתי לנתב, מקנאה - לברכה... עוצמות רגשיות, הדרך הכי טובה למנוע מהן להתפוצץ, היא להפנות אותן לבצע עבודה אחרת.

אבל להרגיש נורא מזה כנראה חבל. נכון שיש על מה לעבוד, אבל תשתדל לעשות את זה מתוך רוגע ודעת שקולה - אפילו טכנית, זה עובד יותר טוב.

לגבי אומץ להתחיל - אפשר לעבוד על זה. ואולי הביישנות בעצמה עוד תגרום למישהי להתחיל איתך, מי יודע.

תמשיך בהשתדלות שלך לקבל הצעות במה שאפשר.

בהצלחה רבה בעז"ה!

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!