אתם חושבים שהקשר עם הקב"ה צריך להיות אישי?שוברת גלים

מצד אחד, צריך להודות ולפרסם ניסים. לדוגמא: הקב"ה עשה לי כך וכך, ברכת הגומל וכולי..

אבל אתן דוגמא אחרת:

פעם ביקרתי במדרשה מסויימת והבנות שם היו בשיח כזה כל הזמן:

"אני יוצאת להתבודד"

"וואי הקב"ה מה זה אוהב אותי"

"אז דיברתי אתמול עם אבאלה ואמרתי לו כך וכך וכך"

 

ומשפטים בסגנון שגרמו לי בזמנו ממש להתעצבן. כי הרגשתי שהן משתפות במשהו שהוא אישי.

כמו שהן יבואו ויגידו לי שהבחור שלהן ממש אוהב אותן או כל דבר שחופף לקשר זוגי והוא בעיני אישי.

 

אבל מצד שני, זה לא קשר זוגי. זה אבא ואנחנו כולנו אותו הדבר מולו.. בנים ובנות

 

אז קצת הסתבכתי עם עצמי.

 

מה אומרים על זה?

 

 

אבינו מלכנו נולאית
אני אישיתשרה שרה שיר
חושבת שלדבר על הקשר עם ריבונו של עולם יותר מדי יוצר מן אווירה "חפיפניקית" או קצת מזלזלת (מקווה שאני מתנסחת טוב...)

אפשר לזרוק הערה שקשורה אליו מדי פעם ("אבא!בקשה תביא לי טרמפ!"/"אבא,קר לי!" וכד'...) אבל כשזה ממש חלק מהשיח היומי עם חברות-לא לטעמי...
למה חפיפניקיות ולא אמונה חזקה?שוברת גלים
ולמה נניח אצל סבתות מבוגרות שמכניסות את הקב"ה בכל משפט שני זה מעורר הערכה?
הגזימו..ד.

וזה לא קשור לפרסום הנס או להודאה על משהו טוב שקרה.

אבל למה זו הגזמה?שוברת גלים
גם לי לא הרגיש נח אבל למה?
נראהד.

יותר מידי מלאכותי ומוחצן.

 

ומסגנון מסוים ואילך - גם קצת "הגשמה"..

^^מ(ל)כת אסתר
זה צריך להיות אישי יותר
דיבור כזה לפעמים נשמע לי מאולץ ומלאכותי
אולי גם לא כ"כ מכבד..
ואם אני אומרת לכם שזה היה הכי אמיתי שלהןשוברת גלים
לא מוחצן ומלאכותי?

(יש ויש כמובן אבל היו שם בנות ספציפיות
שזה היה ממקום פנימי)

אבל מתחברת לעניין ההגשמה, יכול להיות שזה נעוץ שם
אם זה אמיתימ(ל)כת אסתר
אז אני קצת מקנאה בחיבור שלהן.. וכנראה אני לא אוהב לשמוע את זה רק בגלל הדבר הירוק הזה

עדיין לא יזיק להן לשמור את המידע לעצמן

גם אני אומרת לפעמים "ה׳ אוהב אותי" או "אבאלה תעזור לי"את פניך אבקש
והאמת אפילו להתבודד ממש ולבקש ולדבר כל כך הרבה קשה לי יותר.

יש בעיה עם מה שאני אומרת שם בכותרת?
לא חושב שיש בעיה,ד.

אם את אומרת בכנות.

 

אבל את לא בדיוק מוסרת "פירוט שיחות" באותו סגנון שאת פונה אישית...

לא, זה בעיני מעיד על קשר טוב עם הקדוש ברוך הואשוברת גלים
אבל הפירוט הזה של הלכתי להתבודד או שיתוף בדברים שבינהן לבינו היה לי קשה ואני תוהה עם זו פאשלה שלי או שזה הגיוני שלא להרגיש נח עם זה
נראלי שאם באמת אצא להתבודד וישאלו אותיאת פניך אבקש
אז אגיד שיצאתי להתבודד..
אבל לא אספר מה היה שם. לא שמתי לב למשפט הזה שכתבת ששמעת שסיפרו על ההתבודדות אז בגלל זה לא הבנתי מה הבעיה.. עכשיו הכל מובן
המממ...תולעת השני
הקב״ה הוא אינסופי.

אינסופיותו באה לידי ביטוי (בין השאר) ביחסים השונים שיש בינו לבין ברואיו.

ה׳ הוא אבא, ומלך, וא-ל, וחתן ועוד ועוד עד אינסוף.

מצד אחד, כשאנחנו חווים אותו כא-ל שגמל לנו טוב, יש לנו ציווי להודות לו ברבים. מצד שני, כשאנחנו חווים אותו כאבא או כחתן, יש עניין לשמור את החוויה האישית ככזו בדיוק - אישית.

כמו שלא צריך לספר על כל שיחה שהתנהלה בין ילדים להוריהם או בין בני זוג, כך לא צריך לספר על כל שיחה אישית עם ה׳.

(לא שזה בהכרח רע לשתף, זה פשוט אישי.)
יפה! תודה אחותשוברת גלים
אבל זה כן רע לשתף אם זה אישי, לא?
לא יהיה לך נח לשמוע מחברה על האהבה העצומה שחבר שלה מרעיף עליה.. נכון?
בשמחה! תולעת השני
הקב״ה הוא טוב. טוב מוחלט. אז אין לי דרך להכריע אם שיתוף של משהו שקרה בינו לבין ילדיו הוא רע או טוב.

אבל אני מאד מסכימה שלא יהיה לי נוח לשמוע בפירוט על החיים הזוגיים של חברותי.

כמו במצבים אחרים בחיים בהם אנשים נוטים לפעמים לפירוט יתר, אפשר לבקש מאנשים לשמור את חוויותיהם האישיות לעצמם.

כמו שאפשר לומר לחברה ״פוס! עצור! אני לא רוצה לשמוע על כל מילה ומבט שעוברים בינך לבין חתנך״, כך אפשר לומר להן גם על הקשר שלהן עם הקב״ה.
יש לי דעה אבל זה לא הזמן לפרוסשמש אא
אז בקצרה ולילה טוב - ברור שלפני הקב"ה שהוא כל יכול גם למצוא לי כפתור בחולצה וגם לבנות את בית המקדש זה לא 'קשה'. אבל העניין הוא אני, האם אני מתייחס לבקשה וממילא לשאר הקשר שלי עם רבשע כדבר מכובד או כדבר זול.

יש למשל שתי גמרות סותרות באחת כתוב שלא משנה לקב"ה אם מקריבים שה או עוף כי לפניו יתברך זה לא באמת משנה ובגמרא אחרת כתוב שהקב"ה רוצה שנקריב דווקא את השם המיוחד ביותר. אז מסביר הרשבא כמו שאמרנו שבאמת לקב"ה לא אכפת אבל הוא רוצה את ההשקעה שלנו ושאנחנו נתייחס אליו בכבוד כי זה העיקר.

לכן אני סולד מדיבור רחובי כלפי הקב"ה ומתפילות קלילות על דברים של מה בכך בגלל שזה גורם לנו להתייחס לחייס לקב"ה כדבר זול חלילה
עניתי באופן כללי לאו דווקא על השאלה הספציפיתשמש אא
זה יפה מה שאתה אומרשוברת גלים
אבל צריך להתפלל גם על הדברים הקטנים ביותר
זה לא זול בכלל. הכי מכבד ומדויק שיש
אני לא מסכים עם הנקודה הזאתשמש אא
אם אני מתפלל למצוא את הכפתור שנפל לי מהחולצה זה נראה לי זול
וואי הכי לא בעולםשוברת גלים
זה הכי לזלזל בקדוש ברוך הוא. הוא אינסופי ולא טוב רק לדברים הגדולים אלא להכל, ממש הכל.

האמונה הבטחון והתפילה מתחילים מהדברים הקטנים
ממש לא זול.די"מ
זה הבנה שהוא נמצא בכל דבר ןדבר ומנהל את עןלם כולו מהפרט הכי קטן ןשטותי לדבר הכי גדול ונשגב.
זה אולי נקודת המחלוקת האם הצמצום כפשוטו או לא.
ואם @נפתלי הדג אמר שבציבור שלנו הרוב חסידים במובן כזה או אחר אז זה לא נכון.
כמעט כל היהדות (חוץ מבודדי בודדים) היום הם חסידים בנוגע לצמצום שהוא לא כפשוטו.
וברגע שמבינים שהקב"ה נמצא ושייך בכל דבר מתפללים על כל דבר.
מספרים שכשבתו של רבי נחמן התלוננה על המשרתת שלה שעושה לה בעיות רבי נחמן שאל אותה למה היא לא התפללה על זה בחופה שלה,ורבי נתן אמר שמשם למדנו להתפלל על כל דבר על פרט קטן.
כן גם על למצוא את הכפתור של החולצה כי בלי השם אתה לעולם לא תמצא אותו.
תודה!די"מ
לא כ"כ הבנתי למאי נפק"מנפתלי הדג
בכל מקרה, לי יש חילוק גדול בין המח ללב בנושא הזה. האינסטינקט שלי הוא צדקה, תהילים ואמר רבי בנימין כשנאבד משהו / צריך טרמפ / לחץ. השכל שלי מאוד לא אוהב את זה.

(תודה, נקודה )
נפק"מ האם להתפלל על כל דבר גם הכי קטן.די"מ
למה השכל שלך לא אוהב את זה?
למאי נפק"מ אם זה הציבור שלנו או כולם...נפתלי הדג
הקב"ה הוא לא כספומט, ואני לא מאמין כל כך בהשגחה פרטית ברמה כזאת, על כל השלכותיה.
לא נפק"מ סתם ציינתי את זה.די"מ
ובכן אני כן.
זה הצמצום לא כפשוטו לא?
פחות בקיא במושגיםנפתלי הדג
אבל סוד הצמצום תופס מקום משמעותי מאוד באמונה שלי.
איפה הקב"ה נמצא?די"מ


אני לא יודע.נפתלי הדג
אני חושב שבכל מקום. האם זה אומר שהוא משגיח על כל דבר ושלכל דבר יש משמעות דתית? בעיני לא, ואני יודע שזה לא מסתדר.
אם אתה מבין שזה לא מסתדר למה אתה חושב ככה?די"מ

ומה זה אומר "משמעות דתית"?

כאילו בעיניך השגחה פרטית זה רק בדברים הגדולים?שוברת גלים
מכאן נראה לי מגיעות בעיות באמונה של הדור הזה
כי אף פעם לא חינכו אותנו לבקש גם על הדברים הקטנים, כמו לא לפספס את האוטובוס, כמו למצוא את הכפתור..
כאילו הקב"ה עוסק מידי בשביל זוטות כאלו
ואז מי מודה על הדברים האלו בכלל אם זה לא מושגח??


אז מצאתי מה שחיפשתי בדרך הטבע או בזכות זה שחיפשתי ולא כי הייתה לי סייעתא דישמייא בנושא?

קצת חופף לגאווה..
הכנעה והתבטלות מול הקב"ה בעיני זה לדעת שהוא אחראי על הכל כולל הכל
ולעמוד בפניו בתפילה כלפי הדברים הקטנים ביותר!

אין שום קשר בין זה לבין כספומט
כמו שהוא לא חייב לתת לי את בעלי ברגע זה כך גם הוא לא חייב לי שאמצא את הכפתור שאבד
(שני אבידות )
ופה יש לימוד, ופה יש לימוד.
ועל זה צריך להתפלל, וגם על זה.

ואני רואה שכשתופסים את הקב"ה ממקום רחוק כזה שאחראי על גאולות וישועות גדולות ולא על הדברים הקטנים זה יוצר בעיות באמונה כי שם הדברים מתעכבים הרבה פעמים. וגם: מה קורה כשהישועה כבר מגיעה?
מודים לו וזהו הלאה?

כשאתה נותן לקב"ה בהרגשה שלך להיות חלק מכל דבר ודבר בחיים (או לפחות להשתדל, כי זה קשה..) שם נוצרת אמונה אמיתית, יסודית, חזקה ויציבה.


(וכל מה שכתבתי לא נגדך אלא נגד תפיסה)
שרשרי נכון!די"מ
אם בן אדם מבקש..דבש חריף
שהעגבניה תהיה טעימה או שהאבטיח יהיה טעים זה לא נכון.
אדם צריך לבקש על מה שהוא זקוק מבחינה גשמית שתעזור לו בצורה הרוחנית. ולבקש בכל מה שקשור לרוחניות הכל.

(זה מזכיר לי שחקני כדורגל שמבקשים שיהיה גול.. ועוד יותר שהם מכניסים גול הם אומרים "יש אלוקים".. באמת!?)
סליחה, אבל זאת התנשאות די מעצבנתנפתלי הדג
הגישה הזאת היא לא גישה שאני המצאתי,לתלות את כל בעיות 'הדור הזה' בזה שאני חושב שהשתדלות יותר רצויה ע"י הקב"ה מתפילה בהרבה סיטואציות, זו פשוט אטימות.

אני אהיה יותר חריף מזה. ברור לי שיש הרבה יותר שהאמינו שאם הם יעשו טקסים וקסמים על כל פרט קטן הם יוושעו, התאכזבו ועזבו את הכל מאשר המצב שאת הצגת.

מה גם שאין קשר בין בקשה להודעה.

ביססת את הדעה הזאת כבר לפני ששאלת?
איפה מצאת התנשאות?שוברת גלים
ולא הבנתי כלום
אוי..זה לא קשור.די"מ

תפילה זה לא במקום השתדלות.

השתדלות אמתית היא עצמה תפילה- מלשון התופל כלי חרסנקודהאחרונה

בס"ד

 

כתבתי על זה כאן פעם, אבל זה משהו ששווה לחזור עליו.

"בכל דרכך דעהו"- אומר (בין השאר) שגם כאשר אני הולכת לעבוד,
אני בנפש לא פונה אל המעסיק שמשלם לי משכורת,
אלא רואה בו צינור שמעביר דרכו את השפע האלוקי.
 המקום בו אני עובדת זה מקום שליחותי- לעשות את המקסימום באותו מקום.

גם בתחום העבודה וגם מעבר. וכמו שיש תפילה מילולית, יש תפילה מעשית.

כך למשל יהודי שזורע- הוא בעצם אומר לקב"ה שהוא צריך פרנסה.

כאשר יהודי הולך לרופא הוא אומר לקב"ה שהוא זקוק לרפואה.

כאשר יהודי פונה לשדכן הוא מבקש מהקב"ה את זיווגו.

אבל מצד שני לא מגביל את זה שרק דרך הכלי הגשמי שלי זה יבוא.

אני עושה את שלי וסומך על ה' שיעשה את שלו.

אין סתירה בין השתדלות תפילה, ולהפך. בראייה אמתית זה מתחבר לדבר אחד.

זה עדיין ןא מבורר אצלי לחלוטיןנפתלי הדג
אז תכתוב מחשבות לא מבוררותדי"מ

לא מתים מזה.

מנסיון,אני עושה את זה מלא.

קשה לי לכתוב משהו לא מבוררנפתלי הדג
בע"פ יותר קל לי.
נראה..
אבל אולי זה יעזור לך לברר.די"מ


למה זול?נקודה טובה
כי יש בעיות שנראות יותר גדולות ולהתפלל על משו כזה קטן זה נראה התקטננות? מעניין אותי למה אתה חושב שזה זול..

גדלותו של הבורא לא מגבילה אותו "להתעסק" רק בדברים גדוליםנקודה


בס"ד

 

לעניות דעתי הדיון על כפתור או לא כפתור,
נובע מתפיסה שמתעלמת מגדלותו של הבורא באמת.
כי למעשה כל העניינים שאנו כבני אדם מתעסקים בהם הם קטנים ביחס לקב"ה.
 ישנו מושג "שווה ומשווה קטן וגדול"., לעומת אינסוף ב"ה, אין הבדל בין כפתור שאבד, לבין צ'ק על מליון דולר (עם כיסוי..) שאבד. אבל  הקב"ה מקיים ומהווה בכל רגע כל פרט ופרט בבריאה,
כמו שאנו אומרים בתפילה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". בכל יום הבריאה מתחדשת ונבראת מחדש על ידי הבורא, ותמיד- בכל רגע.
ואם הקב"ה מקיים כל פרט ופרט בכל רגע, סימן שזה חשוב, שכך רצונו של הבורא.
מכאן  וודאי שגם אני יכולה להתפלל ולבקש על כל פרט.
מה שכן, לזכור שעיקר התפילה היא הקשר עם הקב"ה, ולא רק בקשות למילוי חסרים ומשאלות.
ואולי כאן יכולה להיות נקודת הסכנה לזילות
אם אני פונה אל ה' מתוך רגש של בטחון ואהבת ה', זה אחרת,
ואם אני רק עושה סגולות ומבקשת מתוך לחץ בתקווה ללחוץ על הכפתור בשמיים שיביא לי את מה שאני כל כך צריכה -
אז זה באת לא המקום האמתי שממנו ראוי להתפלל.


ולעניין השיתוף-

אני פחות נוטה לשתף מה אמרתי לבורא, ומה הוא ענה לי, אבל נהנית לשמוע אחרים מדברים על זה.
זה מרגיש לי מתוק, ופשוט גורם לי להתמלא באהבה למי שמספר. לא יודעת למה.  

לא חלילה כדבר זול. אלא כאבא.את פניך אבקש
לגבי המשפט האחרוןריבוזום

נכון שהקשר יכול להיות מתואר כקשר עם אב, אבל גם קשר עם אבא יכול להכיל מרכיבים אישיים שלא צריך לשתף עם כל האחים. בכלל, גם קשרים עם אנשים (ולאו דווקא זוגיים), מחשבות, רגשות, בכל מיני תחומים - יש מהם שהם אישיים והצניעות יפה להם. ואם ישותפו - ראוי שזה יהיה במתינות, בפרטיות ולא לכל אחד. נראה לי שהיום יש עודף שיתוף בכלליות, ולא רק בנושא שנגעת בו.

(קשה לי להסביר למה יותר מדיי חשיפה אינה טובה.)

יש סוגי קשרים רעיה אב אדון וכוחנטריש


יותר בקטע של דודחנטריש


ודאי שאישי.נפתלי הדג
אבל אישי זה לא רק אבא'לה המתוק, זה גם (בעיקר?) פחד ממשי מ'ממלא כל עלמין'.
התפילות הכי טובות שלי הברכיים שלי פכו מרוב פחד,מילולית.

וזה לא פחד שסותר אהבה, ההפך הגמור.

לך תסביר את מערכת היחסים שלך עם הקב"ה

מה שרק מוכיח עד כמה זה אישי
אבל למה זה מרתיע אותך שאומרים אבאלה המתוק?שוברת גלים
זילותא כלפי שמיאefraim37

צריך לזכור שאנחנו עומדים מול מלכו של עולם. וחז"ל תקנו איך צריך לעמוד מול מלכו של עולם. (ועיינו הלכות תפילה לרמב"ם)

עכשיו יש שיטענו נגדי שזה מדבר רק על תפילה שתקנו חז"ל!

אך הדעת (שלי) נותנת שאם חז"ל ראו לנכון לתקן את צורת התפילה הרי שיש לנו לקבל את הדברים בכל למפגש עם מלכו של עולם. ואפשר גם לבאר עפ"י הרמב"ם שמעקבי התפילה וצורת התפילה לכתחילה(פ"ד-ה' מהל' תפילה) הם לא תקנות של חז"ל לגבי תפילות החובה, אלא כך היא הדרך לעמוד לפני הקב"ה!

ועוד משהו כדי להעשיר את הדיון הגמ' בשבת (י ע"א) מתארת את האמוראים שצורת תפילתם היתה מושפעת מכל מיני גורמים חיצוניים-איכא צערא בעלמא; איכא שלמא בעלמא.

אגב, מתי פעם אחרונה אמרת כך לאבא שלך?

אני אישי אף פעם.

כי אני לא תופס אותו כך נפתלי הדג
אין לי בעיה עם מי שכן, לפעמים אני אפילו מקנא בו
מה שכן, אני חושב שצריך שיהיה חיבור לשני הפנים.

דברים עמוקים באמת, אי אפשר לחלוק עם הזולת.
אישי.די"מ

אבל גם דברים אישיים משתפים עם חברים לפעמים.בעיקר כשיש בעיות.

כמו בזוגיות.

(ובהתחשב בזה שברוב המקרים לא מקבלים תושבה ברורה מהצד השני אז בכלל..)

חייב להיות אישיאביגיל.
היה לי פעם רב שהיה מדגיש שהתבודדות היא לא שיחה או התייעצות או רצף תחינות, היא פשוט המצב הקרוב והחשוף ביותר ביננו ובין השי"ת. ובדיוק כמו במערכת יחסים בין בעל ואישה, לומר 'אני יוצא להתבודד' או 'אתמול התבודדתי והיה כך וכך' זה פשוט לא ראוי. ואפילו קצת לא צנוע..

אפשר לראות אצל הרבה זוגות צעירים (תיכון בד"כ) שקשה להם מאוד לעבור חוויה ביחד בלי לשתף אותה עם אחרים. אין עוד בשלות מספיקה לאינטימיות זוגית ולכן הם מנסים כל הזמן להרחיב את מעגל ה"חווים".
לעומת זאת אצל זוגות נשואים ובוגרים, שכבר מסוגלים להכיל זוגיות, אפשר לראות שהחוויות העמוקות והרציניות נשארות פרטיות. הם מסוגלים לעבד אותן בינהם..
ואני מניחה שההקבלה לעבודת ה' ברורה
מקסיםשוברת גלים
וואי תודה לכולכם

ולהודות להשם בפומבי זה בסדר נכון?
אני לא צריכה להחביא אותו חח כן?
ברור שלא. להיפך להסתיר זה כפיות טובהשמש אא
ברור שלאאביגיל.
כמו שלא תחביאי את בעלך
רק צריך לשים לב מה כללי ובסדר לשתף ומה כבר בתחום האישי שלכם
מה הבעיה להגיד אני יוצאת להתבודד? זהו. לא מוסיפים עוד.את פניך אבקש
אני לא חושבת שזה לא ראוישוברת גלים
פשוט כמו שלא תפרסמי שאת יוצאת לדייט ברבים?
אז משהו כזה אולי
מממרב.
אני בהחלט אספר שאני יוצאת לדייט אם יהיה לי משו לספר לגבי הדייט הזה או אם באלי לשתף חברה בזה שאני יוצאת.
אז במקרה של ה' ואני זה לא יהיה להעלות תמונה לפייסבוק ולכתוב "אין ערב יותר טוב מזה #התבודדות_תשעה_ביער_ירושלים" אבל בהחלט אפגוש חברה ואגיד לה "וואי תקשיבי עשיתי התבודדות מקודם והיה מדהים!"
בעיקר אם היה מדהים ויצאו לי מזה תובנות והצלחתי להתקדם בזכות זה.
לא להגזים..ד.

א. "התבודדות" זו לא הלכה. צריך להיזהר מלהפוך דבר שהוא גם דרך בעבודת ה' למי שזה מתאים לו (לפי המס"י ההתבודדות היא בכלל על חשבון נפשו, המידות וקיום המצוות), למשהו שהוא כאילו יותר מתפילה. ועיקרה של תפילה זה בציבור..

אמירות מופרזות, הופכות את היחס לקב"ה למשהו מאד מוגשם. כמו שצריך להיזהר מ"להרחיקו" מהימצאות בכל פרט מחיינו - כך גם צריך להיזהר מלהגשימו.

 

ב. "זוג צעיר" - זה דווקא נשואים. וזו וודאי הלכה מפורשת, הרבה יותר מהתבודדות..

א. זו דעתי האישיתאביגיל.
אתה יכול לא להסכים, אבל אני לא מבינה למה לקרוא לזה הגזמה..
שים לב שההתבודדות שהרמח"ל מדבר עליה שונה מאוד מההתבודדות שרבי נחמן מדבר עליה.
חוץ מזה, הדגשתי כבר בהתחלה שלפי התפיסה שלי התבודדות רחוקה מאוד מתפילה (בטח מזו שמתקיימת בציבור).
אולי לא כל אחד מתחבר לזה, אבל אני לא חושבת שהאמירות האלו מופרזות, לפחות לא יותר משיר השירים.

ב. הדגשתי בסוגריים.
ה"הגזמה",ד.

לא היתה על דעתך - אלא על מה שאותו הרב אמר.

 

ב. אכן, זה מה שאמרתי, שההתבודדות אינה דבר שהוא "מעצם הדין" ושגם מה שהרמח"ל מזכיר - הוא אחר.

 

ג. והדגשתי, שתפילה היא יותר. וקודמת הן בזמן והן בחשיבות (ערכי עבודת ה' נקבעים עפ"י הדרכת תורה, חז"ל, לא רק לפי הרגשה-אישית של כל אחד), על אף ההרגשה המרוממת למי שדרך זו מתאימה לו/ה.

 

ד. שיר השירים חיבר שלמה המלך ברה"ק. ובאמת חשבו לגנזו עד שבא רע"ק ואמר: כל הכתובים קודש ושה"ש קו"ק. כלומר: שכאשר זה לא בא ממקור כזה, אז אכן עלול להיגנז..

 

ה. הערתי שעצם הביטוי, אינו נכון לגבי "גיל תיכון" או כד'. זה דבר שיש בו איסור.

 

 

ככלל, כנראה שמשהו לא הובן: אני לא באתי לכתוב "כנגד דברייך", אלא כי ראיתי ממהלך השרשור, למרבית ההפתעה, שנתפס כבר כאילו "התבודדות" זה משהו שהוא בבסיס היהדות, ושמתגלגל מזה גם דיבור שעלול להיות בו צד של הגשמה והקטנה כלפי שמיא, על אף שהכוונה טובה. אז הערתי "לאזן".

התבודדות זה בהחלט משהו בסיסי ביהדות.די"מ
זה שהיום אנחנו מתפללים 19 ברכות קבועות זה רק בגלל שאנשים לא עשו התבודדות בעצמם כמו שצריך.
אחרי שאנשי כנסת הגדולהד.

קבעו תפילה, עם כוונות עליונות ומדוקדקות - עי' ספר נפש החיים - ואחרי שהלכותיה נקבעו בתלמוד ובספרי ההלכה -

 

אי אפשר לומר דבר כזה. 

 

זה לא כי "לא עשו התבודדות", אלא ראו שכבר אי אפשר שכל אחד יחבר תפילה מכוונת כראוי.

 

אז לחשוב כאילו כעת "התבודדות" תהיה דבר בסיסי, על משקל תפילת שמונה עשרה, זה עיוות לגמרי. לא בכל דבר "מדלגים בקלילות" אחורה על כל דורות ישראל ופסיקתם..

 

 

כמובן, כנ"ל, בלי לזלזל בענין זה במקומו הנכון, למי שמתאים.

לא הבנת את כוונתידי"מ
כמובן שזו לא חובה.
אך זה בהחלט משהו בסיסי וחשוב ביהדות.
נראה לי הויכוח הוא קצת מיותר כי אתה בטוח קם הכנסת הגדולה תיקנו תפילת 18 (שהיום היא 19) אז זה כנרטה אידאלי.
אני לא מסכים עם זה.
כמובן שאין לשנות,אך חז"ל בקבעם את הברכות קבעו את המינמום אך זה לא שאפזה האידאלי והכי מושלם.
גם פרוזבל אף אחד לא יגיד שזה לא תופס,אך הלל נאלץ להתקין פרוזבל כי המצב היה לא מתוקן.
כך גם עם התפילה,האדיאל הןא שכל אחד יתפלל בעצמו ומלבו עם האיזונים הנכונים של שבח בקשה ןהןדאה פרט ןכלל ועןד,לצערנו זה לא קרה אז חז"ל תיקנו לנו.
כמובן שאנחנו מחובים לזה ואסור לשנות אך הם קבעו את המינימום ועליו אפשר רצוי וכדאי מאוד מאוד להוסיף.
להוסיף -ד.

אין בעיה, ב"תפילה אישית".

 

אבל צריך לדעת סדרי עדיפויות.

 

חז"ל כשקבעו תפילת עמידה, לא קבעו "מינימום", אלא משהו שכולל דברים שהיום איש לא יכול להגיע אליהם ב"תפילה אישית". כך מסביר ה"נפש החיים", שמבין בכך מה שאנחנו לא. אחרי שקבעו - זה כבר לא "דיעבד", אלא יצירה עילאית. ומי שיחשוב ש"אישית" יפעל יותר ממנה - הרי הוא משלה את עצמו.

 

זה לא דומה לפרוזבול. מישור אחר.

 

כנ"ל, לא סותר שאפשר לבקש גם "אישית". לשפוך שיח לפני ה'. טוב ה' לכל.

 

אני לא מסכים.די"מ

לא מכיר את נפש החיים ייתכן שזה מחלוקת.

 

אני מסכים שזה לא לגמרי מקביל למקרה של פרזובול אבל זה כן דומה.

מסופר על הרב שג"רנפתלי הדג
שפעם בפאנל כלשהו המנחה שלו ביקש ממנו לתאר לו את היחס בינו לבין הקב"ה, אז הוא ביקש מהמנחה לתאר לו את היחס בינו לבין אשתו...
אני כזאתמרב.
(כשאני מדברת איתו איכשהו זה החליק לי מהידיים וכואב לי הגב להתכופף להרים אז כשאני ממש צריכה אני צועקת)

אבל בגדול.
אני מספרת על התבודדויות, אומרת "אבא אוהב אותי", מספרת שאני "כועסת עליו כי..."
לא מתוך זלזול ולא בגלל שאני יותר קרובה אליו ממך (ההפך נראלי),
פשוט כי רק ככה הצלחתי להיות איתו ולדבר איתו ולהתפלל ולהרגיש את הקשר. כשזה נשאר ברמת "הקדוש ברוך הוא", "ה'", "אלוקים"--- זה רחוק ממני. זה מרגיש לי כמו לדבר אל אל אחר. זה לא מרגיש כמו חלק ממני (לצערי, כן?)
וכשאני מדברת על 'אבא', ומספרת על מה עשיתי לחברות/לבעלי זה הופך אותו לחלק ממשי מהחיים שלי. לחלק בלתי נפרד. כמו שאבא שלי הוא בלתי נפרד.

(וזה שאני משתפת... טוב, אני משתפת את כולם בהכל. רוב האנשים בעולם הזה יודעים עלי כמעט הכל. בעלי יודע הכל. אז מה, אנלא אשתף אותו בדבר חשוב לי כ"כ?)
אם כבר התבודדות ......לא מתחבר לדבר הזה אפפם לא זרם ליחנטריש


על זה אני מדברת ^^שוברת גלים
חלק מתחברת ומבינה וחלק לא נח לי עם זה
לבעלך הגיוני ולגטימי לספר. לחברות? לאנשים סביבך? זה כמו שתפרטי על שיחות עם בעלך
זה תלוי אופי כנראה..

ולא קשור למי קרוב יותר..


תלוי איזה שיחותמרב.
ומה אני מפרטת..
זה שצריך קשר אישי- ברורתית

אבל זה כל כך אישי שלדעתי ולהרגשתי הדיבור סביב זה וההתעסקות בזה "ברשות הרבים", מקטינה ומוזילה את העוצמות של זה...

לא זו השאלהשוברת גלים
ברור שחייב קשר אישי השאלה האם הוא צריך להיות פומבי וכמה או צנוע וחבוי?
נראה לי שזה מאד אינדבדואליתית

אפשר לשתף בטיב הקשר עם הקב"ה, ודיבורי אמונה זה בכלל טוב ומועיל. אבל את הטרנד הזה שכל אחד מפרסם את חוויית ההתבודדות שלו, אני לא סובלת וממש חושבת שזה מוריד את הערך.

יש כלל שככל שדבר הוא יותר יקר, הוא מוצנע יותר. וזו גם הרגשתי לגבי העניין הזה.

צריך להיות אישי מתוך כלליות..~א.ל

אישי לבד מוזיל מערכו של הקב"ה

יש חסידים בקהל?שוברת גלים
מעניין וחשוב לשמוע את דעתכם!
אני.תית

ואת דעתי כבר הבעתי.

היום, בציבור שלנו,נפתלי הדג
כמעט כולם חסידים ברמה זו או אחרת.
אם היה אפשר להיות בפורום הזה אנונימי.. ואאיי מה היתי כותב.דבש חריף
היית כותב ממש חריף. הא? שמן פשתן

למה? אתה מתבייש במה שיש לך להגיד?

ממש סיקרנת!

כי כשאני אנונימי אפשר לזרוק את הפצצה ולברוח בלי עקבות דבש חריף
זו פחדנותשוברת גלים
תהיה נאמן למה שאתה מאמין בו
תנסה לעדן מה שבא לך לומר ואישית אשמח ממש לשמוע
חחחח זה לא פחדנות, פשוט אני יודע איך זה יעבוד..דבש חריף
אני יאמר את מה שאני חושב.
אתם/ן תרימו גבות.
ואז תכתבו את אותם תגובות שחוזרות על עצמן.
ואז אני יהיה מחוייב להסביר את עצמי בצורה ממש עמוקה שאין לה מקום בפורום.

לכן אני לא יאמר. ואתם/ן לא תרימו גבות.
הרמת גבות זה כל הסיפור?שוברת גלים
חחחנקודה טובה
הוא לא רוצה שהמחשבה שלנו לגבי זה תתערער ונצטרף אליו
זה קטע של ניסוח..דבש חריף
אם אני יכתוב את מה שיש לי לומר אתם תשאלו שאלה מתבקשת.. (או שלא) ולי לא תהיה יכולת לנסח את התשובה גם אם אני מאוד רוצה, כי זאת תשובה מאוד מורכבת..
אז שאני אנונימי אף אחד לא יודע מי סינן...
למה באמת א,"א לא הגיע הזמן ?...סתם חבל אנשים פותחים ניקיםחנטריש

על ימין ושמאל בשביל לכתוב עדיף שיהיה אפשרות לכל א לא להזדהות

מעשה ש-ה' עשה לנו, צריך לפרסם. מעשה שעשינו לכבוד ה'חסדי הים
צריך להצניע.
נפתלי הדג
אא"כ זה יעזור לנו או לחברה להמשיך ולהתגדל באופן קריטי.
לא מדובר על מעשיםשוברת גלים
לדוגמא לומר לחברות
אני מרגישה שהקב"ה ממש איתי
עוזר לי ושומע לתפילות וממש אוהב אותי

או לחילופין...


איך השיח הזה נשמע לכם?
תני לי להחזיר לך בשאלהנפתלי הדג
למה האדם שאומר את זה אומר את זה? מהי מהות הרצון/צורך לחלוק?
איך אדם יכול לדעת את מצבו ומדרגתו הכללית אצל ה'?חסדי הים
אפשר להגיד באופן פרטני ש-ה' ענה לתפילותיי במקרה מסויים, או עשה לי נס במקרה מסויים.
הרגשהשוברת גלים
מעולם לא שמעתי בנים משוחחים ככה, את האמת
אבל בנות: בשפע!
כנראה הצורך הגדול שלנו לשתף.. ולשתף ברגשות..
אני מסכים שאצל בנות זה מודגש יותר, אבל אני חושבחסדי הים
שזאת נטייה פסיכולוגית כללית שאדם רוצה לדעת מה המצב שלו בכל המערכת יחסים שלו.

אני חושב שהמערכת יחסים שלנו עם ה', על אף שיש רצון חזק לדעת מה מצבינו, ומנסים לחקור ברגשותינו מה המצב, לפענ"ד באמת אי אפשר לדעת, כי כל כך קשה לשפוט דבר כללי ורחב כזה. נדע רק בעולם הבא.

[אולי אני טועה, ואשמח לראות מקורות תורניים שמראים הפך דעתי או תומכים. חשבתי על כמה מקורות, אבל אין בהם הוכחה ממשית לאחד הצדדים.]
אני חושבתנקודה טובה
שיש הבדל בין פרסום נס לדיבור של האדם על קשר בינו לבין הקב"ה.

ואני חושבת שזה באמת אישי, אבל לא חושבת שיש מה להתעצבן..זה לא קשר זוגי בין איש ואישה, שלא בריא לפתוח אותו מול כולם. זה קשר עם ה' יתברך, שהוא הרבה יותר עמוק והרבה יותר...הוא אחר. אז אם השיח שם הוא כל הזמן על ה' יתברך ועל הקשר ואיך לבנות אותו לא כזה מוזר שהם מדברות על כך בחופשיות. לא יודעת אם זה טוב או לא. זה אישי.

אני אישית לא הייתי פותחת את זה עם מישהו, זה מרגיש לי אישי מידייי, אבל זה שריטה חסרת תקנה אצלי
יש את הפס' המפורסם באיכה:תית

"כל רואיה הזילוה כי ראו ערוותה". שם מדובר על כך שנבוכדנצאר הוציא את ארון ד' מבית קודשי הקדשים, ותמוה למה על ארון ד' מתבטא הכתוב בלש' ערווה. ידוע כי על הכפורת היו מונחים הכרובים בדמות של תינוק ותינוקת המעורים זה בזה. סמל לקרבה הכי גדולה, בין עם ישראל לקב"ה כל עוד זה מוצנע, בבית קודשי הקדשים זה סמל לדבר הכי קדוש בעולם

אבל ברגע שזה יוצא החוצה לעיני כל העולם, זה מושא לזילות ונהיה בגדר ערווה.  וד"ל...

 

קראתי פעםהדסדס

באיזשהו מקור תורני ,שקשר בין אדם לרבי שלו או לרבו הרוחני המובהק צריך מימד של הסתרה (לא כ"כ זוכרת את ההנמקה אבל הרעיון נראה לי הוא: כל דבר -הגם שיהיה אמיתי ככל שיהיה,ברגע שהוא עובר החצנה משהו שלילי נדבק בו-זה כבר פחות 100% לשם שמים,יש שליטה לחיצוניות (ולחיצוניים) עליו.

קראתי פעם משהו יפה שמשהי כתבה, והוא ש"ככל שמוציאים-ככה נשאר פחות מבפנים).

ויכולה להעיד גם על עצמי שגם בפעמים שזה התחיל אצלי הכי אמיתי ולשם שמים,ברגע שהחצנתי/סיפרתי/גליתי-משהו מהטהרה שבזה אבד-גם אם לא מיד,ויש פעמים שממש הרגשתי על עצמי את ההנמכה שזה עבר. החצנה לאורך זמן חייב בהכרח שתתגרה ביצה"ר האיום הזה שנקרא "יישות" ו"אגו" וגאווה"-גם אם בדקות. אנחנו לא מבינים עד כמה אנחנו נגועים בזה.

 

עוד מאותו עניין:לוחות הראשונים נשתברו משום ששלטה בהם עין הרע, משום שהיו גלויים לעיני כל ונתקנאו בהם.

יש דבר שיותר מעורר קנאה מקשר של האדם עם א-לקיו? ראי רדיפת העמים אותנו כל הדורות-הר סיני- שממנו ירדה שנאה לעולם. וכמו שכתב אחד מגדולי הדורות:"אין קנאה כקנאת הנפשות".

 

יפה. תודהשוברת גלים
מי ער?מעייןאהבה

יש לי כל מיני מחשבות והייתי שמחה לדעת אם מישהו רוצה שאני אחלוק אותן איתו

לפי חוקי הפורום המקוריים והעתיקיםהרמוניה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

 

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

אני לא זוכרתמעייןאהבה
בשם כל הפורום, אני נוזף בך.חתול זמני

זהו, עכשיו את נזופה.

אבל אני עדין ערה עכשיו זה בסדר?מעייןאהבה
אני מאשרתLavender

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

אבל זה מאוחרמעייןאהבה
כן, גם עכשיו מאוחר...ל המשוגע היחידי
לגמרימעייןאהבהאחרונה
כן, ודאיריבוזום

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

חדמשפצל"פ
היו זמנים
בטחרקאני

אני הייתי פה

בניק אחר

אני ער, ואחרי ארוחת ערב טעימה..פ.א.
כולנו עומדים בתור לחלוק איתך את המחשבות שלךLavender

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מי ער?ל המשוגע היחידי

הייתי חייב

רקאני

אני ערה

לא ברור איך ולמה

כן, המועדון שלנו גדול ומכיל את כולם ל המשוגע היחידי
קראתי מי רעב🤦🏻‍♀️אשר בראאחרונה
כנראה הרעב משפיע פה על השינה?
מה אתם חושבים על הודעות כאלההרמוניה

**שיטת הונאה חדשה!**  
**30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.**  
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.  
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.  
הם צריכים רק את *הטוב לב שלכם*.

לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.  
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.  
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.

**החלק המסוכן:**  
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.  
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.

זו לא הונאה רגילה.  
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.  
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים *אתכם*.

אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.

בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.

**ומה שקורה אחר כך מפחיד:**  
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.  
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.  
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.

---

### **זכרו את 3 הכללים:**

1. **לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.**  
  אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.

2. **שיחות וידאו לא מוכרות:**  
  נתקו מיד.  
  לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.

3. **שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.**  
  המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.

---

### **תזכורת אחרונה:**  
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.  
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.

**אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.**


(https://m.youtube.com/shorts/B6zquFqOrSk)

 

 

כאילו, אי אפשר כבר לעזור לאנשים? צריך לחשוד בכולם שכולם רמאים? מה נסגר?!?!
 

>>טיפות של אור

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

 

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

לא יאומן שהאתר "לא רלוונטי" עדיין רלוונטיאריק מהדרום
תודה!👍👍 מגניב שיש אתר כזה...הרמוניה

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

הבלים שמטרתם ליצור בהלה וריחוק חברתינקדימון

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.


ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.


ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...


ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

לגבי ד'בחור עצוב
מערך הסייבר הלאומי הוא בדיחה. 
אז אנא תעדכן אם יש משהו חשובנחלת
פייק של דודות וסבתותפשוט אני..
אני לא חושבתנחלת

אני מחפשת! 

 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

 

הכי פשוט שאפשר.

 

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

 

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

 

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

 

קשה. 

 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

 

תודה!

 

 

 

מה לגבי חתולים?חתול זמני
חתולים זה בסדרנחלת

 

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

 

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

 

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

 

 

שועלים? קנגורו? דובים קטנים?חתול זמני
דובים קטנים לא, קנגרו רק קטנים, גורי שועלים - אפשרנחלת
הרמוניה

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

מותר לברוח. למה צריכים להיות תקועים בכך זה?נחלת

 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

 

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

לא מזדעזעתהרמוניה

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

 

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

אני חייבת לעשות את זהנחלת

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

 

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

 

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

 

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

 

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

 

לחיים!

וקנגורו קטן.חתול זמני
אפשר. אבל שלא יגדל.נחלת
משלוח מנות, סופגניות, צפירת שבת. לא שכחת משהו קטן?בחור עצוב

ארץ ישראל? 

גם אני חשבתי על זה חחחהרמוניה
לא מעזה להודות בפורום הזה ש...נחלת

 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

 

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

 

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

 

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

 

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

 

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

 

 

גם שבת היא לא פשוטהבחור עצוב
גם יום כיפור. גם גידול ילדים. רוצה לברוח מכל זה? 
ילדי כבר גדלו. יש לחלקם כבר ילדים משלהםנחלת

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

 

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

 

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

 

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

 

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

 

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

 

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

 

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

 

מצאתי ספר מעניין. אני רק בהתחלה. עיוני.נחלת

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

מצאתי לך את האי החלומי והקסוםLavender

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

 

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

חמודה!נחלת

 

 

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

 

אבל תודה רבה רבה.

 

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

 

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

 

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

 

תבורכי!

אני יכולה להציע לך פתרון לכל בעיה שהעליתLavender

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

 

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

  • סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
  • הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
  • הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

  • ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
  • "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
  • שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
  • איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

  • ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
  • תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

  • איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
  • פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

 

תודה אבל בשום אופן לא אי מלאכותינחלת

 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

 

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

 

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

 

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

 

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

אולי מברקים בטלגרף?חתול זמני
רק בקבוק. ככה זה בכל הסיפורים!נחלת
מצטרפת^הרמוניה
הקב"הרקאני

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

 

תודה!נחלתאחרונה

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

 

מאז אני פוחדת.....

לא מסבירת פנים; שיר ארץ - תיקון טעותנחלת
פייקאנוני.מית
אבל בלי קשר יש אמצעי זהירות אחרים. צריך לנקוט בהם ובכללי לפחד פחות
לא הבנתיהפי

איך אפשר להכיל את זה שכל כמה זמן נפטר חייל שהגן עלינו בנופלו לפעמים בני 19 כל החיים לפניהם ...

איך אפשר????

אתם קולטים בכלל כמה אנשים הקריבו את עצמם למעננו


 

 

השבת חשבתיהבדידות

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

אי אפשר כבר להכיל את זההפי

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

הפי - מוצ"ש הקשבתי לשיעור של הרבנית שולמית פישרנחלת

בשידור חי.

 

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

 

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

..אני:)))))

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

לא . מיהי?נחלת
..אני:)))))

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

תודה!נחלתאחרונה
מאיפה מוצאים?הפי
זה מטורף אין מיליםהרמוניה

אי אפשר להכיל את זה

את צודקת, אי אפשר...אני:)))))
מחרידזיויק
מחשבה כואבת...שלג דאשתקד

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

אבל הרי הכל מושגח לגמרי! ושם נורא טוב להם.נחלת
נורא ואיוםארץ השוקולד
תוהה אם אנחנו יכולים להפעיל לחץ על מנהיגנו שירצו לדאוג להרתיע את אויבינו מצפון
נראה לי חשובטיפות של אור

(בעקבות השרשור של @הרמוניה)

 

תשתפו - איך את מוודאים או מאמתים מידע שרץ באינטרנט?

אני מכיר שתי שיטות: לשאול מישהי מומחה בתחום (למשל רופאה) שאת סומכת עליה, והצלבת מידע בין מקורות אמינים
 

תעזרו ליצור רשימה של מקורות אמינים בעיניכם? 

אני אתחיל:טיפות של אור
אתרים של קופות חוליםטיפות של אור
אתרים ממשלתיים (סיומת gov)טיפות של אור
האתר 'לא רלוונטי' של חנן כהןטיפות של אור
אתרים של משרדי בריאות גדולים (האירופי,טיפות של אור
הישראלי, גם ה-FDA וה-CDC. למרות שעם שני האחרונים כנראה צריך קצת להיזהר בזמן האחרון)
הקבוצה 'מדברים על חיסונים' בפייסבוקטיפות של אור
יש שם גם רופאות ורופאים ואחיות שעונים, ואז הם כותבים מי הם בסוף התגובה. לחפש את התגובות האלו
ויקיפדיה האנגלית הרבה הרבה יותר אמינה מהעבריתטיפות של אור

חוץ מנושאים פוליטיים

מה זאת אומרת יותר אמינה? אפשר דוגמא? תודה.נחלת
רפואה אני שואל רופאיםחתול זמני

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

טיפות של אור

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

טוב אני בעיקר מפה לאוזן... מבעלי ניסיוןהרמוניה

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

אז בעז"הטיפות של אוראחרונה

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

שאלהנחלת

למה, כדי להגיע לדיון של היום או אתמול או שלשום, עלי לעבור על כל חודש ניסן, ולפעמים אולי גם על אדר?

למה זה לא מופיע מייד בתחילת השרשור?

חושב שהבנתי את שאלתך, אך היא לא מנוסחת בצורה ברורהפ.א.

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?


 

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)


 

 

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?


 

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.


 

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

האמת שברגוע
ב"עדכני" כבר לא תמיד מופיעים רק השרשורים החדשים, לפעמים הוא מקפיץ שרשורים ישנים גם אם לא הגיבו שם
זה קורה לפעמים ולעיתים רחוקות לדעתיפ.א.
אולי בגלל תקלות באלגוריתם שמעלים מהדף פוסטים שקראת כבר.  ייתכן ומעלה שוב פוסטים שראית אך לא פתחת.  
מה זה פוסטים שראית ולא פתחת?הבדידות

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

אם לא הייתי פותח לקרוא מה כתבת בגוף ההודעהפ.א.
זה היה שרשור שראיתי אך לא פתחתי.

אה הבנתיהבדידות

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כן. כי כל הזמן יש לי שרשורים שלא פתחתיפ.א.

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

כן אבל אולי הם שם כמוהבדידות

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

זה אני לא יכול לדעת.פ.א.
נכון. אין הבדל בין ראיתי ולא פתחתי לבין לא ראיתי. 
כן, הבנת אותיהבדידות
זה קורה לי כל הזמן.. די מעיק שצריך לפתוח הכלברגועאחרונה
הבנתי,תודה רבה!נחלת

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

 

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

 

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

לא נכנסים מגוגל. זו הבעיה. נכנסים לאתר ערוץ 7פ.א.
בדפדפן האינטרנט.  
שבוע טובזיויק
בשר ברצף מרביעי היה אתגר
במשקל. זה לא דיאטה?הבדידות
עושים כושרזיויק
ב"ה
חשבתי קטוגניתהבדידותאחרונה
לדעתכם - חילוני חוגג עצמאות אחרת מדתי?מחפש אהבה

כן?

איפה לדעתכם נעוץ ההבדל?מחפש אהבה
שדתי רואה את ה' ואת המהלך האלוקי וחילוני לאאני:)))))
שטויותכְּקֶדֶם

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

תרשה לי כקדם לחלוק עליך.נחלת
מדוע לדעתך החילוני כה מלא אותנטיותחתול זמני

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

פשוט. אפחד לא רודף אחריהם.כְּקֶדֶם

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.


למה מודרך אחשלי היקר.חתול זמני

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

 

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

בחירה ברור שישכְּקֶדֶם
מתוקף היותך שומר מצוות אתה מחויב לשו"ע ולמסורת שנקבעה על ידי חז"ל. פעם התפילות היו אישיות חז"ל מחקו את זה ותיקנו לנו מערכת תפילות מסודרת. הכל מסודר כמו שצריך אין בזה שום דבר טבעי כי אנחנו חיים בתקופה לא טבעית. ככה זה כשאין שכינה,חייבים עוגן. אתה יכול להגיד עד מחר כמה זה נחמד וקסום אבל אותנטי זה לא. אתה פשוט מחויב לעשות את זה
לא אני לאחתול זמני

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

 

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

גם שיש שכינה יש דברים שאתה עושה כי אתה מחוייבאני:)))))
בתור לא כל כך דתית לשעברנחלת

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

 

 

דווקא ביום העצמאות זה לא ככהברגוע
אין הדרכות של חז"ל איך בדיוק לחגוג, חוץ מהתפילות שהרבנות קבעה
לא מבינה את הקביעה הזו; רענן, אמיתי...במה?נחלת
אכן, אתמהא.חתול זמני
הנה עוד מהפרא האצילחתול זמני

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

חושבת שהבנתינחלתאחרונה

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

 

"אל תקרא חרות אלא חירות".

חילוני לא מברך על ההללאריק מהדרום
ולא צופה בחידון התנך
ממתי חילונים לא צופים בחידון התנך?קפיץ
חילונים מאוד אוהבים תנ"ךמחפש אהבה
יש וישאריק מהדרום

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

אולי הסטייק יותר זול..שבור לרסיסים

עוד משהו שפיספסתי?

מה הדיבור?אריק מהדרום
אני מבינה שגם אתה לא צופה בחידון התנךקפיץ

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

 

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני דווקא צופה בואריק מהדרום

אני לא מצליח לזהות חילונים.

בוודאי שיש השנה חילוני - גיאורגי ריבניקובפ.א.

 

 

 

השנה היה חילוני שהשתתףארץ השוקולד
הגיע למקום הרביעי נראה לי
תמיד יש מתמודדים חילוניםבוקר אור

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

כןנקדימון
חילוני מסתכל על שעבר, ואילו אנחנו מסתכלים על שעתיד לבוא. בעוד החילוני רואה כמעט רק את השואה, אנחנו רואים את הגאולה. בעוד החילוני בעיקר רואה הצלה, אנחנו רואים חזרה של עם ישראל למילוי תפקידו. בעוד החילוני ממוקד ב"כוחי ועוצם ידי", אנחנו ממקדים ב"וידעת... הוא הנותן לך לעשות חיל".

אולי יעניין אותך