הכל נכון משפחה חשובה מוסיפה וכו'...

אבל זה לא מה שתחיה איתו ביום יום לחיות תחיה רק עם אשתך.

כמובן הכל תלוי איפה המשפחה שלה נכנסת לה בחיים

עם היא קשורה מאוד למשפחה חייבת לראות לדבר להתייעץ איתם זה בעיה!!!

אתה לא רוצה להתחתן עם בן אדם ולנתק אותו מהמשפחה.

אבל אם לא אז סבבה, 

אולי זה יעיק מידי פעם אבל זה בעיות קטנות שלומדים לחיות איתם...

וגם לפעמים זה משתנה אחרי תקופה לומדים להכיר עוד טיפוסים בעולם ומשלימים איתם- גם אם אין חיבור...

ואל תשכח שאישה מכבדת את רצון בעלה ואם לא תאהב ללכת אליהם היא תצנזר לך ביקורים...

בהצלחה!!

יתכן ויהיו נקודות בחיים, כמו: הולדת ילד, שאז החנוך מהבית יצוף. אבל גם יכול להיות שהיא הבינה והפנימה   שהיא צריכה לנהוג אחרת מהמשפחה שלה . קח את הזמן לבדוק את הנושא.

וואלה, אבל החיים זה קצת יותר מחמישה דייטים.. קח בחשבון

דברת אתה על זה?  מה הרגשות שלה כלפי משפחתה?  וכן , כן משנה למה.  צריך לבדוק בדיוק מה מפריע לך ולמה , והיא צריכה להיות שותפה.  בשורה התחתונה בוודאי שאפשר אבל טעון טיפול.

לא יודע אם זה מהווה עילה לפסילה

אבל זה משהו שיהיה איתך עוד הרבה אחרי החתונה

וכדאי מאוד שיהיו יחסים תקינים

כשזוג מתחתנים מתחתנות שתי משפחות...

סבא שלי הוא/היה בעל מכה.זבל של בנאדם. אני לא מאמין שהמצב כל כך גרוע אצלך,אבל אני לא יודע ולא שופט.

מה שאני כן יודע זה שאני חי, ושאני אוהב את המשפחה שלי. אם אבא שלי היה אומר לאמא שלי כמו שאמר לה החבר הקודם שלה " את סוכריה אבל עטופה בזבל" לא הייתי חי,ולא הייתי זוכה לאהוב את המשפחה שלי.

אבל שוב =) אני לא מכיר אותך, ולא את המצב, אני רק יכול לספר עלי.
מקווה שתבחרי מה שנכון בשבילך!

אם היא יודעת לעמוד למולם, ודרכם שונה משלהם- כפי שתיארת, מה טוב

אך אם היא לא יודעת להציב את הגבולות, בצורה המתאימה, בזמן שצריך זה מתכון לאסון

צריך לכך אישיות חזקה מצידה,

ולהקריב הרבה הקרבות

הכל תלוי בגודל ההפרש בינה ובין משפחתה

להבנתי, הבעיה העיקרית היא, כמו שחז"ל אומרים, שצריך לבדוק במשפחת הכלה, כי הילדים שלך יהיו דומים במובנים מסויימים לאחי- האם. וזו נקודה שצריך לקחת בחשבון. ומתוך היכרות , במציאות זה אכן מתממש. זה לא אומר שאי אפשר להתמודד עם זה, אם הבחורה היא ממש מתאימה. היה לי רק חשוב להאיר את הנקודה שהנגיעה שלך עם משפחת הכלה, לא מסתכמת ביחסים טובים או לא טובים עם הוריה ואחיה, אלא , זה משהו שמתמשך אח"כ גם לתוך המשפחה הפרטית שלכם. החלטות טובות.

זה תלוי באופי שלך ובתלות שלך במשפחה שלך.

זה תלוי באופי של בת-זוגך ובתלות שלה במשפחה שלה.

זוג שהוא תלותי, אז למשפחה תהיה הרבה השפעה לזוגיות.

זוג שפועל באופן עצמאי, ושיש לו חוסן - הם יוכלו להסתדר כמעט בכל משפחה.

ויש הרבה שטח אפור באמצע..

סליחה על ההערה, זה פוגע בדימוי העצמי שלי;)

יש אנשים שהם סתם משפחתיים, לא בקטע של תלות. שהמשפחה היא עיקר חייהם כיום. אפשר לקרוא לזה תלותי, אפשר להסתכל על זה בתור יחסים משפחתיים אופטימליים או אידיאליים.
[זה כל כך מנצל"ש שסליחה.]

לא אמרתי שתלות זה דבר רע (למרות שתכל'ס אם כבר הזכרת אז גם זה באמת לא כ"כ טוב),

בכ"א מה שכתבתי שככל שהזוג יותר תלותי במשפחה שלו או שלה, למשפחה תהיה הרבה יותר השפעה על הזוגיות.

אז אם יודעים מראש שהולכים להיות זוג תלותי, יש הרבה יותר צורך לבחון מאיזו משפחה הבן-זוג מגיע.

אני רוצה להיות חלק מהמשפחה שלה. זה מאוד מאיים היום, כשאני לא מכיר אף אחת וזו שאלה תאורטית, אני מקוה שכשאכיר את מי שארצה כאשתי ארצה, שארצה, אחשוק ואולי אתאווה להכיר את מי שהיא אוהבת ועזר לה להיות מה שהיא היום. את ההורים שלה למשל-שהם בטח הגורם המעצב ביותר חוץ ממנה [ומהקב"ה הוא גורם מעצב יותר ממנה, יותר מכל בריה.],הלוואי ואתאווה לאהיה חלק מהחיים שלה.
כדוגמה, להבדיל להבדיל - עניין אותי להכיר אבא של חבר מסוים שלי, כי החבר דיבר עליו כדמות והחבר היה חבר טוב מאוד. אני מתפלל ומקווה שהחברות ביני לבין אשתי תהיה כזאת שיעניינו אותי הדמויות בחייה. ואם חס ושלום היא תבוא ממקום רע - והוריה/משפחתה לא יהיו הדמות האהובה שלה, אז הלוואי ואשמח להיות חלק מחייה איך שהיא תבחר להתיחס אליהם ו/או להתמודד איתם ושאקל עליה את ההתמודדות.

בקיצור, לכותב השאלה היקר- נראה לי שכמו שכתבו פה(ולא ממש עיינתי): תלוי מה זה לא בכיוון ומה הכיוון שלה ביחסלהרגשה הזאת שלך.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.