הכל נכון משפחה חשובה מוסיפה וכו'...

אבל זה לא מה שתחיה איתו ביום יום לחיות תחיה רק עם אשתך.

כמובן הכל תלוי איפה המשפחה שלה נכנסת לה בחיים

עם היא קשורה מאוד למשפחה חייבת לראות לדבר להתייעץ איתם זה בעיה!!!

אתה לא רוצה להתחתן עם בן אדם ולנתק אותו מהמשפחה.

אבל אם לא אז סבבה, 

אולי זה יעיק מידי פעם אבל זה בעיות קטנות שלומדים לחיות איתם...

וגם לפעמים זה משתנה אחרי תקופה לומדים להכיר עוד טיפוסים בעולם ומשלימים איתם- גם אם אין חיבור...

ואל תשכח שאישה מכבדת את רצון בעלה ואם לא תאהב ללכת אליהם היא תצנזר לך ביקורים...

בהצלחה!!

יתכן ויהיו נקודות בחיים, כמו: הולדת ילד, שאז החנוך מהבית יצוף. אבל גם יכול להיות שהיא הבינה והפנימה   שהיא צריכה לנהוג אחרת מהמשפחה שלה . קח את הזמן לבדוק את הנושא.

וואלה, אבל החיים זה קצת יותר מחמישה דייטים.. קח בחשבון

דברת אתה על זה?  מה הרגשות שלה כלפי משפחתה?  וכן , כן משנה למה.  צריך לבדוק בדיוק מה מפריע לך ולמה , והיא צריכה להיות שותפה.  בשורה התחתונה בוודאי שאפשר אבל טעון טיפול.

לא יודע אם זה מהווה עילה לפסילה

אבל זה משהו שיהיה איתך עוד הרבה אחרי החתונה

וכדאי מאוד שיהיו יחסים תקינים

כשזוג מתחתנים מתחתנות שתי משפחות...

סבא שלי הוא/היה בעל מכה.זבל של בנאדם. אני לא מאמין שהמצב כל כך גרוע אצלך,אבל אני לא יודע ולא שופט.

מה שאני כן יודע זה שאני חי, ושאני אוהב את המשפחה שלי. אם אבא שלי היה אומר לאמא שלי כמו שאמר לה החבר הקודם שלה " את סוכריה אבל עטופה בזבל" לא הייתי חי,ולא הייתי זוכה לאהוב את המשפחה שלי.

אבל שוב =) אני לא מכיר אותך, ולא את המצב, אני רק יכול לספר עלי.
מקווה שתבחרי מה שנכון בשבילך!

אם היא יודעת לעמוד למולם, ודרכם שונה משלהם- כפי שתיארת, מה טוב

אך אם היא לא יודעת להציב את הגבולות, בצורה המתאימה, בזמן שצריך זה מתכון לאסון

צריך לכך אישיות חזקה מצידה,

ולהקריב הרבה הקרבות

הכל תלוי בגודל ההפרש בינה ובין משפחתה

להבנתי, הבעיה העיקרית היא, כמו שחז"ל אומרים, שצריך לבדוק במשפחת הכלה, כי הילדים שלך יהיו דומים במובנים מסויימים לאחי- האם. וזו נקודה שצריך לקחת בחשבון. ומתוך היכרות , במציאות זה אכן מתממש. זה לא אומר שאי אפשר להתמודד עם זה, אם הבחורה היא ממש מתאימה. היה לי רק חשוב להאיר את הנקודה שהנגיעה שלך עם משפחת הכלה, לא מסתכמת ביחסים טובים או לא טובים עם הוריה ואחיה, אלא , זה משהו שמתמשך אח"כ גם לתוך המשפחה הפרטית שלכם. החלטות טובות.

זה תלוי באופי שלך ובתלות שלך במשפחה שלך.

זה תלוי באופי של בת-זוגך ובתלות שלה במשפחה שלה.

זוג שהוא תלותי, אז למשפחה תהיה הרבה השפעה לזוגיות.

זוג שפועל באופן עצמאי, ושיש לו חוסן - הם יוכלו להסתדר כמעט בכל משפחה.

ויש הרבה שטח אפור באמצע..

סליחה על ההערה, זה פוגע בדימוי העצמי שלי;)

יש אנשים שהם סתם משפחתיים, לא בקטע של תלות. שהמשפחה היא עיקר חייהם כיום. אפשר לקרוא לזה תלותי, אפשר להסתכל על זה בתור יחסים משפחתיים אופטימליים או אידיאליים.
[זה כל כך מנצל"ש שסליחה.]

לא אמרתי שתלות זה דבר רע (למרות שתכל'ס אם כבר הזכרת אז גם זה באמת לא כ"כ טוב),

בכ"א מה שכתבתי שככל שהזוג יותר תלותי במשפחה שלו או שלה, למשפחה תהיה הרבה יותר השפעה על הזוגיות.

אז אם יודעים מראש שהולכים להיות זוג תלותי, יש הרבה יותר צורך לבחון מאיזו משפחה הבן-זוג מגיע.

אני רוצה להיות חלק מהמשפחה שלה. זה מאוד מאיים היום, כשאני לא מכיר אף אחת וזו שאלה תאורטית, אני מקוה שכשאכיר את מי שארצה כאשתי ארצה, שארצה, אחשוק ואולי אתאווה להכיר את מי שהיא אוהבת ועזר לה להיות מה שהיא היום. את ההורים שלה למשל-שהם בטח הגורם המעצב ביותר חוץ ממנה [ומהקב"ה הוא גורם מעצב יותר ממנה, יותר מכל בריה.],הלוואי ואתאווה לאהיה חלק מהחיים שלה.
כדוגמה, להבדיל להבדיל - עניין אותי להכיר אבא של חבר מסוים שלי, כי החבר דיבר עליו כדמות והחבר היה חבר טוב מאוד. אני מתפלל ומקווה שהחברות ביני לבין אשתי תהיה כזאת שיעניינו אותי הדמויות בחייה. ואם חס ושלום היא תבוא ממקום רע - והוריה/משפחתה לא יהיו הדמות האהובה שלה, אז הלוואי ואשמח להיות חלק מחייה איך שהיא תבחר להתיחס אליהם ו/או להתמודד איתם ושאקל עליה את ההתמודדות.

בקיצור, לכותב השאלה היקר- נראה לי שכמו שכתבו פה(ולא ממש עיינתי): תלוי מה זה לא בכיוון ומה הכיוון שלה ביחסלהרגשה הזאת שלך.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.