הַצִּילוּ! הַצִּילוּ!
אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת.
רוּצוּ,
הָבִיאוּ זַרְקוֹרִים
מַהֲרוּ הֵנָּה אֶת הַמַּצְלֵמוֹת
הַזְּמַן אוֹזֵל
אֲנִי עוֹצֵר אֶת עַצְמִי
מְגַיֵּס אֶת כָּל כֹּחוֹתַי
עַד שֶׁיַּגִּיעַ צֶוֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה
אַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמַהּ
אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ.
הִנֵּה זֶה בָּא.
אוֹר! אוֹר!
אֲנִי עַל הַמָּסָךְ.
הַתִּקְתּוּק מַכְתִּיב אֶת קֶצֶב
הַנֶּצַח.
לָתֵת אֶת הַכֹּל
לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ
לִדְהֹר אֶל קַו הַסִּיוּם
לִפְנֵי שֶׁיִּגָמֵר הַסֶּרֶט.
העולם הבא/ הרב מנחם פרומן