אינכם מרימים את הראש מעל
לים הקלישאות המר
עטכם ברגש מגואל
ואין בו שום זהב מוגמר
וכה בודדת היא ההתנשאות
ששלובה עם השנאה
וריק, וכעס - מודעות
עלבון וזעם ודמעה.
רשימת מילים כל כך קלות
כמו בתרגיל בבית הספר
ואם הייתה אש בשאלות
היא כבר מזמן הפכה לאפר.
אבל אני, כה מושלם
כותב ללא רבב
אם כך, מדוע אותו הים
מושך אותי עמוק תחתיו?
אם כך, מדוע אותו ההר
נכפה עליי כמין גיגית
של שנאה, חיה של בר
חרב מהתפכת, חגיגית.
ובדידות קוראת, צורחת
לחיבוק על עור חשוף
ועוד שירה עכשיו פורחת
מתחת עט עצוב.
חריקה, חרוז צורם
ולחישות קהל תחתי
כן, אז הייתי מתרומם
מעל כולכם, מעל שנותי
וכמו הנער בסיפור
קרבתי אלי שמש עד
שכבר שכחתי שאסור --
צנחתי, זוג כנפיי מעד.
לים הקלישאות המר
עטכם ברגש מגואל
ואין בו שום זהב מוגמר
וכה בודדת היא ההתנשאות
ששלובה עם השנאה
וריק, וכעס - מודעות
עלבון וזעם ודמעה.
רשימת מילים כל כך קלות
כמו בתרגיל בבית הספר
ואם הייתה אש בשאלות
היא כבר מזמן הפכה לאפר.
אבל אני, כה מושלם
כותב ללא רבב
אם כך, מדוע אותו הים
מושך אותי עמוק תחתיו?
אם כך, מדוע אותו ההר
נכפה עליי כמין גיגית
של שנאה, חיה של בר
חרב מהתפכת, חגיגית.
ובדידות קוראת, צורחת
לחיבוק על עור חשוף
ועוד שירה עכשיו פורחת
מתחת עט עצוב.
חריקה, חרוז צורם
ולחישות קהל תחתי
כן, אז הייתי מתרומם
מעל כולכם, מעל שנותי
וכמו הנער בסיפור
קרבתי אלי שמש עד
שכבר שכחתי שאסור --
צנחתי, זוג כנפיי מעד.
