בס"ד
א.אני שונאת לאכול ארוחת בוקר
אני שונאת שאני חייבת לאכול ארוחת בוקר
אני שונאת שצועקים עלי שתפוח זו לא ארוחה
ב.כן בטח תגידו שיש לי משו מלחיץ בצהרים ואני אשב בבוקר ואלמד
פחח אפילו שירה החרשנית והמשופרת לא עושה דברים כאלו
ג.שונאת.רכבות.
ד.לפרדס חנה יש קצב משלה
בעצם לא
היא חולקת את הקצב עם חמור הונגרי צולע
הכל שם כל כך איטי
ה. מצד שני זה מרגיע
והמקום הזה הזכיר לי מאוד משהו שאהבתי (עד שהעיפו אותי ממנו בכוח)
ו.ואו חדר מלא בשטיחים ירוקים וחיבוק להרגעת כעס
מהמם
ז.והכל שם ילדים
ופצפונים כאלה
מאלה שמפחדים לחבק כי אם תגע בהם הם ישברו מרוב שהם פיצפונים
ח.ולא אכפת לי שזה ילדים ולא נוער כי הם כאלה מתוקים ואני יכולה להיות מדהימה
ט.אבל אני מפחדת לצפות ולהתאכזב
י.
לכל מקום יש לי את המזוודה שאני גוררת מאחורי והתוית שלה דבוקה לי על המצח
אי פעם אני אמצא מקום שירצה אותי ככה?
יא.חם היום. אל תצאו מהבית בלי 8 בקבוקי שתיה |לא מגזים|
יב. חוה 
יאו כמה שהיה כיף שתדעו שחוה בנאדם מעניין וכיפי וזורם ועם עט כתום ואגדי
יג.הקדשה כזאת מרגשת איך אני אמורה לשטוף את הדבר המתוק הזה
יד. לפעמים זה פשוט אופ. הם מתוקים אבל אופ |מרגיש מנוצל וחסר ערך|
טו.קו 70 מגיע כל שתי שניות וחולף על פני אבל כשאני צריכה אותו צריך לחכות שעתים? זה הגיוני?
טז.אני אוהבת להקשיב
יח. יש לי מלא רעיונות ל5 ואפס כוח כדי לכתוב
יט. התעייפתי מהיום הזה בטירוף והשמש עשתה לי כוויות אז גם כשאני בבית עם מזגן חם לי 
כ.אני אוהבת את עצמי אדומה זה מדגיש לי את העיניים |פריק|
כא. ריעותי וחוה פשוט נשמות ממש עזר לי לדבר איתכן היום למרות שאתן בטח לא יודעות למה
כב.התגעגעתי כל כך מוזר כמה ריק אנשים משארים כשהם נעלמים גם כשזה לזמן קצר
ומשפט יומי
מוקדש באהבה
"אם זיכרון היא עירה ציורית הצייר שלה גרוע"
אה ואמא שלי מושלמת |מאוהב|
אני באמת כבר צריכה לראות את העט הזה
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר