כבר כמעט שבוע שלא סיפרתי לעולם איזה ענק ה'שִׁירָה

 

וגם לא כתבתי לעצמי ואני כבר עוד שניה אשכח וזה יהיה ממש עצוב אם כן.חס ושלום טפו טפו טפו שלא נדעע ובלי עין הרע כי אני לא רוצה לשכוח.

ביום..שלישי.למדנו על שבועות כזה.ואח"כ ישנתי מ12 וחצי עד 1 וחצי בערך.וממש לא היה לי כח לעשות תרגילים וברחתי להם באמצע התרגיל מרוב תסכול ואפילו נראלי בכיתי.

ואז ב1 וחצי רננה באה ואמרה שנלמד ואז למדנו ועשינו איזה 2 3 תרגילים והצלחנו גם והיא הסבירה לי ואני אהבתי אותה ממש.

בערב הלכתי ללמוד אצל תחיה והיא מזה חמודה והבנתי גם כלמיני דברים שהיא הסבירה לי אבל לא באמת שאני זוכרת עכשיו את הכל אבל עדיין

ביום רביעי היה כזה משו.רק על חקירת פונקציה.והיה מזה טוב כי התרגיל הראשון הוא מה שעשיתי עם תחיה והשני..הצלחתי רק את סעיף א.אבל לונורא.אני ניסיתי.ועשיתי גם את סעיף ג' אבל התבלבלתי שם באיזה משו אז מחקתי כי פחדתי שהמורה תצחק עליי והדרך בטוח לא היתה טובה אז זה לא משנה.

בקיצור ירדו לפחות 30 נקודות אבל מה כפת לי אני ניסיתי וזה מה שה' רצה.

שיתמודד.שיתמודדו.

אנגלית בקושי היה והיה זורם כזה.יוו זה מזכיר לי שאני צכה לחזור על המילים מעמוד 24 ו39 ומהשיר.יאלילי.אין לי כח.לא באלי.

ואז חינוך.המורה שאלה אותנו בדף איפה אנחנו רואות את עצמנו בעוד 10 שנים אז מלא בנות כתבו נשואות אז היא אמרה שאם היינו שואלים בנים זה היה פחות.ואז זאתי הסיקה מסקנה שאנחנו נרצה להתחתן אבל לא יהיה לנו עם מי.

והמורה הזאת בכלל לא יודעת כי אפילו אם היא תשאל בנים בני חמש עשרה אז הם ירצו בעוד 10 שנים ליות נשואים.אה,אולי היא התכוונה שהם יכתבו קודם דברים אחרים כמו עבודה לימודים ישיבה וזה..

טוב לוידעת

ויום אחד אני יעשה רשימה של מה טוב בלהיות בת ומה טוב בלהיות בן.

ובנים יכולים לרקוד כמעט בכל מקום וגם לשיר כמעט בכל מקום וגם יש להם מכנסיים עם מלא כיסים וגם הם לא חייבים ללמוד דברים לא מעניינים.

ואז בערב הלכנו לראות סרט.משו מהמם מהמם על ילד חמוד ומשפחה מתוקה ואנשים צדיקים.

וכשיצאנו חצי ישיבה היתה בחניה וזה היה הזזויי כי בחיים אנחנו לא ליד הישיבה ואז פיתום חצי היו שם.והיו שני שוטרים כאלה עם משקפי שמש ב8 וחצי בלילה והכניסו איזה מישו לתוך אוטו סגור עם חלונות שחורים ולא ראו כלום בפנים והוא היה לבדד.ואיך ריחמנו עליו ודאגנו לו וגם היינו מסוקרנות לדעת מיזה..

 

ואז היינו בסרט היפה ונשארתי שם וחזרתי אחרי כמעט הכל והיא התקשרה אלי אבל הייתי בלי פלאפון (זה ממש כיף ליות בלי פלאפון!אולי מחר אני אשאיר אותו בבית..נחשוב עלזה.חוצמהקטע של השירים זה ממש אחלה.) ואח"כ חזרתי והיא התקלחה ובסוף לא עשינו את העבודה שלנו.וגם הפעם האחרונה שלמדנו בדבר היתה ביום ראשון.אבל היה כיף כי למדנו על המדרכה

ואז אחרי קצת דיבורים הלכנו לישון.

ויום חמישי היה מוזר.בטטה כזה ת'אמת.אם הייתי כותבת ביום חמישי מה היה ביום חמישי הייתי כתובת-היה יום מעאפן כזה.בטטה.אבל איזה טוב ה'.ובעצם לא הייתי צריכה לכתוב אבל.אבל לומשנה כי לא כתבתי ממילא.

היה יום שקט כזה ובקושי דיברתי עם אנשים.וחזרתי הביתה מהר ובשקט

אבל בערב אמרתי לה שבקושי דיברנו ואז היא אמרה שנכון וגם היא כזה חיפשה צ'ופר כי היינו צכות להכין אותו ביחד

ואז בסוף מצאתי משו והכנתי צ'ופר טו סאבעס.גם היה שיעור יפה.

הלכתי לישון ב12 וקמתי ב7 וחצי

ביום שישי שטפתי לשבת והכנתי 2 סוגים של עוגות.והלכתי לקנות טופים לצ'ופר וגם חומרים לעוד משו.ואז סידרתי ת'תיק והכנתי אוכל שהייתי צכה להביא ובסוף בכלל לא אכלו אותו ונסחבתי איתו גם בחזור.זה היה ממש עצוב כי נהרסה לי הכתף מהתיק.אבל לונורא ב"ה עכשיו אני בריאה ולא כואב לי.

ואז בצומת השניה היה לי מזה נס כי באמצע שחציתי את הצומת אז נקרעה לי השקית שבתוכה הבקבוק מיץ ענבים ועוד כמה דברים והבקבוק נפל לי על הרגל,ולא על האצבעות או משו,והיתה לו נחיתה רכה כזאת והוא לא נשבר!

וזה היה מזה פאדיחה ככה באמצע הצומת להרים את כל מה שהיה בשקית ולנסות לדחוף לתיק המלא ממילא.. אבל ב"ה גם בזה הסתדרתי.ישתבח שמו.

ואז נסענו ונסענו ווהגענו למקום וחיכינו למארחות ואז הלכנו לכיוון הלא נכון ויצא שעליתי את המדרגות פעם אחת עם כולם ואז ירדתי כי חשבתי שזה הכיוון ואז עליתי כי זאתי המתוקה באה להגיד לי שצריך ללכת בכלל לצד השני והיא גם עזרה לי עם הדברים ואז הלכנו לצד השני והיה לנו נס שאיבדנו אותם ולא המשכנו עד לאיפה שכולם הגיעו כי אז היינו צכות ללכת הרבה יותר אז חיכינו להם ואז הסתבר שכן היה צריך ללכת למדרגות אז חזרנו אותם.קיצור הלכתי פווליייםםםם עם התיק הכבדד הזה.

ואח"כ עוד פעם נאבדנו,במקום אחר,וזקנה רוסיה אנגלית אחת משוגעת צעקה עלינו וכמעט הרביצה לנו שלא נעז לגעת בחתולים ובהתחלה צחקתי אבל אז  חשבתי שאולי היא צועקת יותר בגלל זה אז הפסקתי אפילו לחייך שלא תחשוב שאני צוחקת עליה והתחלתי לרעוד ערך.בסוף בשעה טובה ומוצלחת הגענו למקום 5 דקות לפני שבת.

ואז היתה שבת...

שיחקנו בדבר עם השוקולד עד 3 היה כיף וישנו עד 10 היה פחות כיף.אני לא אוהבת לקום מאוחר. אבל התעוררתי ב6 וחצי אבל אז נרדמתי.

ובצהריים הלכנו לכותל..ושוב כמעט נאבדנו.זה היה ממש משעשע

ואכלנו שלוקים. ולפני זה גנבנו להם ת'מפתח ושמנו להם מגב על הדלת והיה צחוקים וכיפפ.

והגענו לכותל ואיכשהו בנס מצאתי את הבית של המשפחה של בעל של בדודה שלי בשניה ועליתי ודפקתי אבל הם לא ענו אז ירדתי לכותל או עליתי בעצם,ואז אחרי איזה שעה הלכתי שוב והם ענו והם פשוט חמודייםם.האנשים שם.ממש.וזה כזה מתוק ללכת לת"ת בשבת.וזה לפעמים באסה לגור ברובע כי לא תמיד אפשר לישון או סתם יש רעש ומלא אנשים.

וזה מגניב ממש לגור שם.וצריך לזכור לא להתרגל.

ואח"כ סעודה שלישית.

והבדלה שלא שמענו כלום אז לא נחשבת. והייתי צמאהההה. ואז חזרנו לאירוח ועשינו הבדלה מעצמינו והיה מצחיק לחפש בשמים,ופיתום לכל דבר יש ריח..אבל בסוף מצאנו הדסים ננסיים אם יש כזה דבר.הדס בפיצי.

ועשינו הבדלה.עם 2 גפרורים.

והתארגנו והלכנו להסעה.ובכלל לא ירד לי משקל מהתיק כמו שחשבתי ורציתי שיקרא.כי נשאר גם הבקבוק וגם האוכל=\.ואת העוגה שכחתי שם..=\

ועד שיצאנו מירושלים..אוהוו.

ואז עד נס,היה לי טרמפ מהצומת הראשונה עם אבא של חברה כי בדוק הם אספו אותה גמכן ממקום אחר ואז מהצומת השניה היה עוד טרמפ עם חרדי חסיד כזה חמוד ואוטו מגניב והגעתע הביתה הרבה יותר מהר ממה שהיה יכול לקחת

והלכתי לישון ב1 וקמתי ב6 ורבע והתקלחתי

וזה בערך מה שהיה לפני שנה אבל שיא הבקיצור וזה מצחיק ומגניב

וההופעה שנה שעברה היתה יותר יפה אבל השנה היה לנו יותר מקום,אבל היינו יותר רחוקות.והיו כמה מחיצים ומבני צבי וגם כפר חסידים.ו"נווה הצדיק הבן של הרב טל שיזכה ויתחתן בקרוב("אולי עם..") הזיז שם קצת את העפר ומצא חלון בצורת מגן דוד.."אנשים קרועים יש בעולם.אבל למה לא בכיף.חחח היה נחמד

אבל על יום ירושלים וההמשך של השבוע אני אכתוב בלי נדר בהזדמנות.

ועל ההעל האש ושאכלתי כמויות

ויום שני שלמדנו

ושלישי שהיתה פשוט בזבוז של מתכונת

בינתיים רק לא רציתי לשכוח את שבוע שעבר.

איזה..אין.פשוט ענק ה' הזה.

יוהוו***

 

זהו תודה על המקום =)

 

למה ני בחים לא כתב אתזה^^^^^^^^^^^^^חנטריש


ישלך קטע כזה לחסוך באותיות... זה בכוונה?אושר תמידי
באג מחיחנטרישאחרונה


עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך